חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק ראמ"ה ודו"ח OECD – מדידה בשרותו של מי ?!

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 1.10.10 6:02

התגובות לד"וח החינוך של ה-OECD והתזכיר של פרופ' קלינוב מראים כי אותם נתונים מקבלים דגשים שונים בהתאם לנקודת המבט של האדם הבוחן אותם, דבר המעמיד בספק את הדגש הרב הניתן למדידה 'מהימנה'

מאת: שושי פולטין

דיון סוער מתנהל לאחרונה באתר עבודה שחורה ובאתר שיתוף הציבור בנושאים משולחן הממשלה על חוק ראמ"ה והצורך במדידה והערכה, דיון עליו הגיבה  מנכ"לית ראמ"ה עצמה, פרופ' מיכל בלר, במאמר מדידה בשרות הלמידה – הלכה למעשה.

התגובה האחרונה , הבוטה במידה מסוימת של איתי, עוררה גם בי את הצורך להגיב, דווקא משום שאני מסכימה עם הדברים, אבל…

איתי:
"אני רוצה אסטרטגיה שלמה לתיקון מערכת החינוך.

זה כולל גם מורים מחוזקים, גם ארגוני מורים מחוזקים, גם השקעה פרטנית בתלמידים ופינות עבודה אישיות למורים (עוז לתמורה). זה כולל הלאמה של רשתות החינוך הפרטיות והפסקת החינוך האפור (קרב וכו) ותשלומי הורים.

אבל זה גם כולל מדידה והערכה מהימנה שאינה מלקקת בישבן לשר/ה החתום על רפורמה, או מותאמת לציפיות של הפקידות האחראית לתוכנית לימודים (ע"ע כשלים כרוניים בהוראת הקריאה והמתמטיקה, שמשרד החינוך התכחש להם במשך שנים). .."

את התגובה הזו קראתי רגע אחרי שהגעתי למסקנה כי מדידה, מהימנה ככל שתהיה תשרת בסופו של דבר את האדם הבוחן את הנתונים בהתאם למשקפיים אותם הוא מרכיב.

למסקנה הזו הגעתי ולא בפעם הראשונה. הפעם זה קרה  כאשר בדקתי – את דוח החינוך השנתי של ארגון ה-OECD  ואת התזכיר של פרופ' קלינוב, מומחית לכלכלת חינוך, אשר ניתחה את ממצאי הדו"ח (ראו באתר ראמ"ה כאן) .

דרך המשקפיים שלי, נצבעה המציאות בהרבה שחור בשעה שקראתי את הדו"ח והתזכיר.

  • ראיתי כי בעוד שרוב המדינות כיום מגדילות את שיעור ההשכלה הגבוהה ומקטינות את שיעור ההשכלה הנמוכה, בישראל לא מתרחשים לא זה ולא זה (בישראל שיעור ההשכלה אמנם  גבוה, אולם הוא נובע מהעלייה, אשר הצטמצמה לאחרונה).

ועוד ראיתי כי –

  • בישראל שיעור גבוה של מסיימי בתי ספר, אולם שיעור המעבר של בוגרי בתי ספר להשכלה גבוהה נמוך יחסית
  • בישראל מחירי תשומות החינוך, ובמיוחד שכר המורים, נמוכים מאוד יחסית למחיר התמ"ג.
  • ההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה מההוצאה לתלמיד כמעט בכל המדינות האחרות בכל שלב חינוך.
  • ההשקעה בישראל בחינוך היסודי, שהייתה מעל לממוצע של ה-OECD, נשחקה בהתמדה מ-2002 וכיום היא מתחתיו
  • ההשקעה בישראל בחינוך העל-יסודי, שהייתה מעל לממוצע של ה-OECD, נשחקת בהתמדה מאז 2002 וכיום היא מתחתיו.
  • בניגוד להצהרות הרווחות על מתן עדיפות לאומית לחינוך – ההוצאה הדולרית לתלמיד פיגרה אחרי מדינות ה OECD.
  • הכיתות צפופות.
  • שכר המורה נמוך מאוד ביחס למדינות OECD וכי  למרות השכלתו הגבוהה (מעל הדרוש) מהווה שכרו כמחצית מהשכר במשק של בעלי השכלה שלישונית.

המשקפיים של דוברות משרד החינוך, אשר התייחסה בדיוק לאותו דו"ח נצבעו ,בניגוד אלי, בהרבה וורוד ומעט אפור. בהודעת הדוברות פורסמו בעיקר נתונים 'חיוביים'  –

  • ישראל בולטת לחיוב בשיעור מסיימי כיתה י"ב.
  • ישראל בולטת לחיוב בשיעור המשתלבים במערכת ההשכלה הגבוהה ובשיעור האקדמאיים
  • ההשקעה פר תלמיד עלתה (אך במקצת…)
  • שכר המורים אמנם מהנמוכים בעולם אך מיד מדגישה את העובדה שמדובר בדו"ח שלפני אופק חדש…
  • על פי הדו"ח לילדי ישראל מוקצות שעות לימוד רבות יותר מכל מדינות ההשוואה .

משקפיים שונים, מרכיבה העיתונאית מירב ארלוזורוב.  במאמר אשר כותרתו מכוונת מטרה, אם לא לומר כותרת מסיתה  בשם "תלמידים יקרים, עזרו למשרד החינוך לפתור את התעלומה: לאן נעלמו 30% משעות הלימוד" היא מציגה את הבעיה המרכזית לכאורה העולה מדו"ח OECD והיא שהמורים לא עובדים מספיק. אילו יעשו כן, יפתרו פחות או יותר כל תחלואי המערכת….

מירב ארלוזורוב, מביאה את הנתון שהעלתה פרופ' קלינוב בתזכיר, לפיו בישראל יש יחסית כל כך הרבה שעות תלמיד במערכת, שעות אשר לא נלמדות בפועל. פער העומד על 30%, שעות אשר נעלמו "השד יודע" לאן.

אילו הייתה שואלת אותי הייתי מכוונת אותה מיד  להציץ באתר ארגון המורים ולבדוק את  מרכיבי שכרו (ה'גבוה'…)של המורה. ניתן למצוא כי חלק מהתגמול (המוצדק) של המורה בעבודתו הן ש"ש (שעות שבועיות). מורה בעל תפקיד כמו מחנך מקדיש הרבה מעבר לשעת המחנך (ראו כאן)  והוא מתוגמל על חלק קטן מהן בש"ש. נתון זה היה עוזר אולי להסביר לפחות את חלקו של הפער בין השעות בפועל שמקבל התלמיד לבין השעות שמקציב משרד החינוך.

בנקודה זו  נמצא הפער הגדול ביותר הנובע מסוג המשקפיים שאתה מרכיב.

זה זמן רב שהכלכלנים רואים במרכיבי השכר הנוספים של המורים פיקציה ועל כן החליטו לבטלו ב'אופק חדש'– החל בכך הממונה על השכר בתקופת שביתת המורים  אלי כהן (כאן) , המשיכה מירב ארלוזורוב במאמר "המורים הורסים עצמם" (תגובתי כאן)  וכעת בא הניסיון להסביר את הפער לכאורה אותו גילתה פרופ' קלינוב בדיווחי משרד החינוך ל OECD.

הכלכלנים לא רואים את העבודה שעובד המורה מעבר לשעות הפרונטאליות , וגם לא מנסים להרכיב את המשקפיים המתאימים אשר יאפשרו לראות זאת,  ולכן ממליצים להעלות את מספר שעות העבודה של המורה. "קלינוב ממליצה להעסיק הרבה פחות מורים – אבל את אותם מורים, היא אומרת, יש להעסיק יותר שעות ותמורת שכר גבוה הרבה יותר. הדבר צפוי לשפר את איכות המורים ואת המוטיווציה שלהם."

שכר  'גבוה' יותר הוצע למורים ברפורמת 'אופק חדש' אבל עם ערך שעה פחות מבעבר. המורים במקום להתעסק באפשרות החדשה שנקרתה בפניהם  "לשפר את תחושתם העצמית" (מ.ארלוזורוב כאן), מתעקשים על התחשבנות של ערך שעת העבודה כי הרי "ישנה תחושה מעיקה שהמורים עסוקים בלעבוד כמה שפחות " (מ. ארלוזורוב)  ,ועל כן נדחים בשאט נפש על ידי כלכלנים כמו מירב ומוצגים כמחבלים במערכת החינוך וברפורמה המוצעת.

נובע מהנ"ל שגם מדידה והערכה 'מהימנה' כדבריו של איתי, יכולה לשרת את השר החתום על הרפורמה או את השר הממשיך אותה. אותם נתונים אשר הובאו על ידי ה OECD קיבלו הדגשים שונים בהתאם לנקודת המבט של האדם הבוחן אותם, האינטרסים שלו, או השקפת עולמו.

בינתיים הדגש הרב המושם על מדידה במערכת הופך אותה לחזות הכל ופוגם בעבודת ההוראה כפי שכבר הצגתי לא מכבר בפוסט "תשומות ותפוקות כגורם הרסני במערכת החינוך" .

השרות שהמדידה מספקת הוא שרות דוב.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , ,

15 תגובות

  1. גליה :

    באותו עניין מכוון קצת אחר :
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1191523.html

  2. מיכאל לינדנבאום :

    כמו תמיד ,הכל תלוי בכח הפוליטי,ובידי מי השלטון.
    אין חדש תחת השמש אם בנוגע לראמ"ה,או אם בנוגע לסתם אופק חדש…

  3. שושי פולטין :

    הדברים הבאים מובאים מתוך הכתבה
    "ההערכה שלנו היא שניצלו אותנו"
    "רוב חברי ועדת המשנה להערכה, הפועלת במסגרת ועדת דוברת, התפטרו לאחר שהתעלמו מהמלצותיהם. כך גובש אחד התחומים החשובים ברפורמה בניגוד לעמדת אנשי המקצוע"
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=510563&contrassID=2&subContrassID=2

    בתוך ועדת ההערכה היה רוב לגישה, שדגלה בעריכת מבחני הערכה מדגמיים בחלק קטן מבתי הספר, ולא מבחנים כלל-ארציים כדוגמת מבחני המיצ"ב היום. כמו כן המליצה הוועדה לחזק את ההערכה הפנימית. אך ההמלצות שהופיעו בדו"ח הביניים של ועדת דוברת דיברו בעיקר על מבחנים חיצוניים וכלל-ארציים. חברי ועדת ההערכה גם הופתעו לגלות בדו"ח הביניים המלצה לערוך מבחני יכולת קריאה לכל ילדי כיתות ב' במערכת החינוך – המלצה, שמעולם לא נדונה אצלם. "יכול להיות שחלק מאתנו היה תומך בהמלצה הזאת, אבל היא בכלל לא הובאה לדיון אצלנו, שזה בהחלט מוזר", אומרת שוהמי.

    חלק מההמלצות שפורסמו בדו"ח הביניים סתרו את התפישה המקצועית של רוב חברי ועדת המשנה להערכה. ארבעת החותמים על המכתב דוגלים בשימוש זהיר בכלי ההערכה, ובעבר מתחו ביקורת על שימוש עודף או לא נכון בכלי זה במערכת החינוך. נבו, שבתחילת העבודה בוועדה עוד כיהן כמדען הראשי של משרד החינוך, פרש מהמשרד עקב חילוקי דעות מקצועיים עם המנכ"לית על דרך עריכת מבחני המיצ"ב. נבו טען, בין היתר, שכדי לדעת את רמתם של התלמידים בבתי הספר די לערוך מבחנים במדגם מייצג של מוסדות הלימוד, ואילו עריכת המבחנים בכל מערכת החינוך משמשת למעשה כשוט המכוון נגד בתי הספר והמורים – יותר מכל, אמצעי הפחדה והטלת משמעת.

    נבו גם יצא בזמנו נגד עודף מבחנים בבתי הספר וטען, כי תחומים, מיומנויות וערכים שהתלמידים לא נבחנים עליהם נזנחים ונהפכים למשניים. והנה, בדו"ח הביניים של הוועדה גילה המלצות, שהן בניגוד לדעתו המקצועית. "ההרגשה היתה שאנחנו סתם שם, שלא מתחשבים בדעתנו", אומר נבו. "משלב מסוים לא ראינו עוד טעם להמשיך בעבודה".

  4. נ.ב. :

    נתונים והפרשנות שלהם, הם גם עניין תרבותי חברתי.
    במקום שבו שוררת תרבות שקר, המכונה גם לפעמים יחצנות, הבעיה נהיית סבוכה יותר.
    ראיתי את זה לאחרונה במערכת הבריאות. חדרי אשפוז קטנים יותר בבניין חדש, מוצגים כ= " מלון חמישה כוכבים". ומאחר שבאותם חדרים מוצבות ארבע מיטות למרות שהתכנון מתכוון במפורש רק לשלוש, יש חשש שהכוונה היא להכניס שם מיטה חמישית…או לפחות כורסה עבור מאושפזים שלא זקוקים ליותר מכורסה. ויש הרי מאושפזים כאלה, כמו למשל האשה שהגיעה בעקבות הכשת נחש. כורסה נוספת לחדר ובו ארבע מיטות היתה מספיקה עבורה בהחלט.

    מנהל בית החולים הגדיר זאת "תמיד יהיו אנשים לא מרוצים"….

    חן.

    ועוד ידובר על כך.

  5. יאיר מלכיאור :

    שושי, אני לא מבין את מטרת המאמר שלך.
    לא כתבת שהנתונים של מרכז כזה אינם נכונים, אלא שניתן לקרוא ולהבין מהם דברים שונים בהתאם למשקפיים ולמטרות של מי שבוחן את הנתונים ומסיק מהם מסקנות.

    באופן כללי זה נכון לגבי כמעט כל דבר שחוקרים ובודקים בעולם.
    זה לא מוריד כהוא זה מהחשיבות של מדידה והערכה רצינית שאינה כפופה לגורמים פוליטים, בדיוק להיפך.

  6. שושי פולטין :

    ליאיר,
    באתי לענות על האמירה של איתי –
    "זה גם כולל מדידה והערכה מהימנה שאינה מלקקת בישבן לשר/ה החתום על רפורמה, או מותאמת לציפיות של הפקידות האחראית לתוכנית לימודים (ע"ע כשלים כרוניים בהוראת הקריאה והמתמטיקה, שמשרד החינוך התכחש להם במשך שנים). .."
    באתי לומר שגם אם המדידה מהימנה,הפרשנות שלה יכולה ללקק…או להתאים לציפיות של..כי אותם נתונים נקראים אחרת על ידי אנשים שונים. במקרה זה מי שחפץ להוכיח שהרפורמה שלו נכונה, יוכל למצוא זאת בין הנתונים.

  7. יאיר מלכיאור :

    זה שהפרשנות יכולה להיות מותאמת זה תמיד נכון.
    אבל זה שלפחות את הנתונים יבדוק גורם שלא כפוף למערכת – זה קריטי.
    על משחק עם הפרשנות קל מאוד לעלות (כמו בדוג' שהבאת), משחק עם הנתונים, זה כבר הרבה הרבה יותר קשה, עד כמעט בלתי אפשרי.

  8. עמית-ה :

    כשדנים בחינוך אני תמיד נזכר באמרה הניאו-ליברלית חינוך = חכות (במקום דגים כאילו), תנו להם חינוך ותקבלו אנשים משכילים שמשתכרים בכבוד ותרומתם לחברה גבוהה.
    ואז אני מסתכל על שיעורי ההשכלה בעולם ותוהה איך זה שלא רואים שום קשר בין רמת ההשכלה לרמת ההכנסה בהשוואה בין לאומית?
    למה אין שום קשר בין איכות השלטון/חיים במדינה ורמת ההשכלה של אזרחיה? –
    http://www.nationmaster.com/graph/edu_sch_enr_ter_gro-education-school-enrollment-tertiary-gross
    אולי צריך ללמד יותר אזרחות?
    אולי כדאי להתחיל בחינוך מבוגרים לדמוקרטיה במקומות העבודה?
    http://www.haozrim.com/wp-content/uploads/2010/02/d79bd7a0d7a1d7aa.jpg

  9. שושי פולטין :

    יאיר,
    הבעיה שלי היא אחרת – הבעיה שלי היא שמדיניות המדידה והערכה כיום היא הרסנית למערכת ,ואם במילא הנתונים המובאים הם כחומר ביד היוצר, אז מה הועילו?

  10. גליה :

    לעמית,
    הגזמת בענק.
    ההשוואה שאתה צריך לעשות היא לא של עשר השנים האחרונות או בין פינדלנד לדנמרק (למרות שגם זה אפשרי). אלא השוואה בין המאה ה19 למאה ה20 וה 21. (גם אני לא חייתי את כל הזמן הזה) ובכל זאת אני מזהה הבדל והתקדמות בכיוון חיובי. שחיתות היא מושג שקשור בהשכלה, כי "דלת העם" אינם מושחתים הם סתם "גנבי רכב או בקר" שאפשר לירות בהם. 

  11. עמית-ה :

    גליה

    1. בנושא דמוקרטיה – השאלה היא האם השינוי החיובי בנושא הדמוקרטיה הוא תוצאה של השכלה.
    אני מסכים איתך וכנראה גם כוחות השמירה על הסדר בישראל כי הכי פשוט לירות בדלת העם.
    אבל אני לא חושב ששחיתות היא תופעה של חברה משכילה, גם אנאלפאבית יכול לתת לעצמו/למשפחתו/לחבריו יותר מאשר לאחרים.

    2. בנושאי פרנסה ופערים חברתיים – אני מוצא שלמרות שרמת ההשכלה בישראל עלתה ההכנסה של מעמד הביניים ירדה (כמובן שבאופן יחסי).
    אני רואה שהשכיר האמריקאי הממוצע מרוויח פחות מאשר לפני 30 שנים.
    אני רואה שנכון לרגע זה אנשים משכילים מרוויחים יותר אבל לאורך השנים מצבם מתדרדר.
    לדעתי צריך גם פעולה ישירה, לא מספיק להשכיל ולחכות אולי זה ישתלם, צריך גם להעלות את השכר הנמוך ולצמצם את הפערים באופן ישיר.

  12. גליה :

    לעמית

    "אני רואה שנכון לרגע זה אנשים משכילים מרוויחים יותר אבל לאורך השנים מצבם מתדרדר.
    לדעתי צריך גם פעולה ישירה, לא מספיק להשכיל ולחכות אולי זה ישתלם, צריך גם להעלות את השכר הנמוך ולצמצם את הפערים באופן ישיר."

    מסכימה

  13. aviva :

    אמרו לא, לתפקידי ניצול במערכת החינוך.

    מזמן טענתי כי אם רוצים לגרום שינוי משמעותי במערכת, המורים היו חייבים לסרב לקבל על עצמם תפקידים אשר כיום אינם מתגמלים,כולל חינוך כיתה.
    ארגון המורים צריך היה לקדם מרד כזה לפחות שנה אחת. ואז לבחון כיצד מערכת החינוך יכולה להסתדר ללא מחנכים ,מרכזי שכבה ומרכזי מקצוע ומרכזי פרויקטים שונים ומשונים.אך גם המורים עצמם אינם מוכנים לוותר על "הכבוד" המפוקפק
    של להיות מרכז של נושא זוטר כלשהו,לרוץ להשתלמויות לארגן פעילויות ,הפעלות השתלמויות בית סיפריות ,תערוכות ועוד עבודה אין סופית ללא תמורה.
    וכך צריך היה לנהוג כבר השנה.
    לתשומת ליבו של רן ארז

  14. לימור משה :

    במקום לחינוך עדיפות המדינה לרכישת מטוסי חמקן

    לידיעתכם נרכשו לאחרונה עי מדינת ישראל 20 מטוסי חמקן בעלות של 10 מליארד דולר ! ואני תמהה למה לא קנו רק 15 מטוסים ושאר הכסף היה מממן ובגדול את החינוך ותחלואין למה עם ישראל נותן לגנרלים לשדוד את הקופה הציבורית באיצטלה של ביטחון המדינה ? אני חושבת שאם כמה מורות היו מנהלות את מדניות הרכש ה צבאי של מדינת ישראל הרי היה לנו גם חינוך משובח וגם ביטחון אז בואו נעיף את הגנרלים מהשלטר ושהם רק יתנו יעוץ מקצועי בטחוני למורות המורות הן גם נשים ישרות ומוסריות ולא נגועות בשחיתות כמו הגנרל הראשי שר הביטחון המהולל שעל מעלליו קראנו והזדעזנו השבו בכל העיתונות.אז מורות יקרות הרימו ראש כי בכל אתן טובות יותר מהפוליטיקאים

  15. הקמת ראמ"ה – הנחתה במערכת החינוך :

    […] המדידה והערכה של משרד החינוך שהפכה לחזות הכל. גם הפוסט האחרון וגם קודמו עסקו בכך, כאשר הטענה שלי היא שהמדיניות […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.