חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בנימין נתניהו, משאל עם – בריחה מאחריות

נושאים מדיני-בטחוני, פוליטישוק ב 26.09.10 6:04

רה"מ בנימין נתניהו הודיע כי הוא תומך בהצעת החוק להכרעת ההסכם עם הפלסטינים במשאל עם. האם נתניהו עושה זאת מתוך רצון להתחבר אל העם או בשל בריחה מאחריות ברגע הקשה והמכריע מכל

מאת: הראל לייבוביץ'

ח"כ אופיר אקוניס מהליכוד מקדם הצעת חוק שתעלה להצבעה במושב החורף של הכנסת, לפיה ראש הממשלה יצטרך להעביר להכרעת העם במשאל עם הסכם שיושג עם הפלסטינים. רה"מ נתניהו הודיע השבוע שהוא יתמוך בהצעת החוק.

אמנם משאל עם הוא מהלך דמוקרטי מובהק שבו לציבור ניתנת האפשרות להכריע באופן ישיר על מהלך מסוים – אך האם משאל עם בנושא הסכם מדיני בתום תהליך מורכב, רציני ורגיש כל כך הוא הדבר הנכון ביותר לעשות?

ראשית, אני יכול להניח שההחלטה של נתניהו לתמוך בהצעת החוק המיותרת והפופוליסטית שמקדם חבר הכנסת אקוניס, נובעת גם היא מפופוליזם מיותר כדי לקרוץ לימין הטרוד סביב נושא ההקפאה.

בעבר הועלתה האפשרות לקיום משאל עם סביב סוגיית ויתור על רמת הגולן לטובת שלום עם סוריה.  טרם כתיבת המאמר הזה, אני מוכרח להתוודות שהייתי תומך במהלך כזה בנושא זה – ומדוע? כי אני מתנגד לויתור על רמת הגולן. אבל לאחר שהתעמקתי במחשבותיי – אני חושב שבין אם זה ויתור על חלקים מיהודה ושומרון ובין אם זה ויתור על רמת הגולן –  אין לערוך משאל עם על אף אחד מהנושאים.

בבחירות נותן העם בישראל את המנדט למנהיג אותו הוא מוצא לנכון כמתאים ביותר, כנכון ביותר וזה שדרכו היא הטובה ביותר בעיניו של הבוחר.  בחירות הן האמצעי הבלעדי לטעמי, שבו על הציבור לקחת חלק ישיר כדי להתוות את הדרך שבה הוא מאמין ורוצה לראות את המדינה מתנהלת וצועדת בה. אם ראש ממשלה פועל בניגוד לעמדת הרוב, במשטר דמוקרטי בו אנו חיים – הוא לא יצליח לשרוד, בטח לא זמן מספיק רב כדי להעביר מהלכים כה משמעותיים כמו הסדר מדיני עם הפלסטינים, בהצלחה. בל נשכח גם את כל המשוכות הפרלמנטריות שהכנסת שלנו יודעת להעלות ולהקשות עד שהחלטה רשמית במדינת ישראל מקבלת גושפנקא כשרה למהדרין.

משאל עם הוא עוד מדרגה בירוקרטית מיותרת שעלולה בעתיד, אם נגיע ליום בו הצליחו מנהיגי שני הצדדים להגיע להסכמה היסטורית, להוות מכשול ולא מהסיבות הנכונות והצודקות. מעבר לכך, אינני חושב שברגע היסטורי – יכול הציבור בישראל לקבל החלטה כה משמעותית לדורי דורות בין אם זה בגלל דעות קדומות, היעדר חשיפה לכלל הנושא ומרכיביו ובעיקר אולי מהחשש מתסריט אימים- מה יקרה אם מנהיג בישראל יצליח לגבש הסכם עם הצד השני ובמשאל-עם שיתקיים, לפתע העם יגיד "לא"? תומכי הרעיון במשאל עם לבטח מפנטזים על תסריט כזה, רואים במשאל העם כאמצעי לעצור את המהלך לו הם מתנגדים כל כך בכל מחיר. אנחנו, צריכים גם לחשוב ברצינות ובמרחב גדול יותר – איך תצטייר ישראל בעיניי העולם, מה יהיה גורלו של ההסכם בזמן כזה והאם תהיה לנו הזדמנות שנייה?

ולסיום, מנהיג שלא מבין שבעצם זה שהוא זכה לרוב קולות בבחירות דמוקרטיות ובכך למעשה נתן לו הציבור את המנדט להוביל, להנהיג ולקבל הכרעות קשות – הוא זה שימשיך לברוח מאחריות ולתמוך ברעיון משאל העם. לטעמי, מנהיג שיפנה למשאל עם בסוגיות כאלה לא יצטייר כמי שמנסה להתחבר אל העם, לעשות כרצון העם ולהיראות כמי שמקשיב יותר ואכפתי יותר – אלא פשוט ככזה שמקווה לברוח מאחריות ברגע הקשה והמכריע מכל.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , , ,

26 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    אני מסכים שנתניהו מנסה לברוח מאחריות. אני גם חושב שהוא מנסה בכל הכוח לחבל בכל סיכוי להגעה להסדר.
    אני גם חושב שהגיע הזמן שבמדינת ישראל יחקק חוק משאלי עם. הציבור אינו מפגר ואם כל הכבוד לדמוקרטיה יצוגית יש לה את המגבלות שלה. לא צריך חוק שטחים משאל עם צריך חוק משאל עם שיאפשר לכל קבוצה שתאסוף מספיק חתימות לדוגמא של אחוז עד עשרה אחוזים מהאוכלוסיה להציג שאלות למשאל עם.

    בניגוד לקשקושציה בעיתונות הישראלית משאלי עם מאפיינים דמוקרטיות בעיקר ובהן נערכים משאלי עם על שלל נושאים שלרוב קבוצות אזרחיות מקדמות.

    ראו פוסט שלי באתר זה על מקרה בגרמניה
    http://www.blacklabor.org/?p=20820
    הגיע הזמן להסדיר את העסק. זה כלי חשוב ויעיל בדמוקרטיה.

  2. יונתן :

    מי נתן לשרון מנדט לפנות את גוש קטיף? האם הוא הצהיר על זה בבחירות? התשובה היא לא,ממש לא.

    אין דבר יותר דמוקרטי מהלביא את ההסכם הזה לאישורו של משאל עם,בבחירות אנחנו בוחרים מפלגה מסוימת בשקלול כלל הנושאים(מדיני,בטחוני,חברה,כלכלה,דת,איכות סביבה וכו') ולאו דווקא בהתייחס לנושא אחד משמעותי.

    אני מאמין שברגע שיהיה הסכם שאפשר יהיה להצביע עליו הציבור יצביע בעדו,גם אם יהיה הסכם שקשה לבלוע(ויהיה קשה לבלוע את ההסכם) אבל בכל מקרה עצם ההסתכלות על התוצאה (יציבעו בעד או כנגד) נראה לי דבר פסול,אנחנו בעד דמוקרטיה כשהיא עובדת לפי דעתנו ונגדה כשהיא לא?

    למשאל עם יש ערך כשלעצמו בלי קשר לתוצאה,דמוקרטיה עובדת לפי רצון העם איך בדיוק אפשר להצדיק התעלמות מרצון העם כשמה לעשות והוא לא רוצה (או עלול שלא לרצות) את אותם הדברים כמונו(ואני מוכן לכמעט כל הסכם רק כדי לגמור עם הסאגה הזאת)?

    נוסף על כך למשאל עם בנושא יש יתרונות נוספים,הוא מעמיד קו אדום לנושאים ונותנים ומראה שיש ויתורים שלא ניתן לעשות(ומנהיגי ישראל בד"כ חוצים את כל הקווים במו"מ) והוא מטיל את האחריות להסכם על הציבור ולא משאיר אותה בידי ההנהגה.

    אני מסכים עם קורט שצריכים להגביר את השימוש במשאלי עם,לדעתי אם מצליחים לגייס 40 חברי כנסת אפשר להוסיף נושאים למשאל עם,מה שבטוח הוא שכשיש דברים שהם חד פעמיים וכמעט בלתי ניתנים לביטול אסור להשאיר את זה לח"כים.

  3. יונתן :

    אגב,אולי גם נבטל את הבחירות אם הציבור יחליט משהוא מעדיף מפלגות אחרות?

  4. אריה גור :

    גם אני חושב שבמדינת ישראל במצב הנוכחי משאל עם זו בריחה מאחריות.
    נקודה ראשונה – אצלינו המנהיגים נוטים (לצערינו) לקבל החלטות שמועילות להם במישור הפוליטי האישי באופן מיידי.

    נקודה שנייה והיא לדעתי החשובה: בגלל הנסיבות הביטחוניות המיוחדות בהן אנו חיים, הרבה מאוד נתונים שקשורים למצב הבטחוני של מדינת ישראל הם סודיים והציבור לא מודע להם. אנו סומכים בליית ברירה על מנהיגנו שבהיבט הבטחוני הם פועלים כפי שצריך.

    ברור לחלוטין שלתוצאות המו"מ עם הפלשתינאים תהיינה השלכות מהותיות על ביטחון המדינה. ברור לחלוטין שלא נדע לעומק את המשמעות של אותן השלכות כי לא נחשף לכל המידע הרלבנטי.

    לא יכול להיות מהלך דמוקרטי כמו משאל עם כשלציבור אין את כל – אבל כל – המידע הנוגע למשמעות ההחלטה.

    לכן אני מסכים עם הקביעה שראש הממשלה בנימין נתניהו נוקט פה בצעד פופוליסטי – וחמור מכך אני חושש שהתוצאות של הצעד הזה יכולות להיקבע בגלל רגשות ואמוציות בשעה שמדובר בנושא שהוא קריטי מעין כמוהו לקיומה של המדינה.

  5. הראל לייבוביץ :

    אריה, כל מילה בסלע.

  6. יונתן :

    אה אריה גם בבחירות הרגילות קיימים אותם הדברים שציינת…שנבטל גם אותן?

  7. אריה גור :

    יונתן,

    כפי שאני רואה את הדברים במצב הקיים במדינת ישראל ובנושאים הקשורים בביטחון המדינה, המנהיגים הם תולדה של תוצאות הבחירות והם נושאים באחריות להנהגת המדינה.

    אם הם מרגישים שהכרעה בנושא מסויים "גדולה" עליהם, הם רשאים להתפטר.

    ובוא נעזוב את ההתפלספות סביב נושא משאל העם. בינימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, כבר הכריז יותר מפעם אחת שהפיתרון צריך להיות שתי מדינות לשני עמים. אז מה בדיוק הוא צריך מהעם? להוכיח שהוא צודק או להוכיח שמילה של ראש ממשלה בישראל לא שווה את האויר שהוא מוציא מגרונו?

  8. ק. טוכולסקי :

    יונתן, אריה, אני חושב שכל נושא משאל העם מצריך התייחסות רצינית. כל כלי דמוקרטי נתון למניפולציות ויש טעם לפגם בכך שבמקום להסדיר את נושא משאלי העם בחוק משאירים את העסק רק בתחום המדיני.עם זאת, כמו שציינתי בטוקבק הראשון, אני חושב שזה כלי מצויין וכדאי לפנות לחברי הכנסת המתאימים בכדי שיחקק חוק משאלי עם.
    החוק צריך להגדיר מסגרות למשאלי עם מרמת הרשות המקומית ועד רמת המדינה, כמה חתימות צריך לאסוף, איך, מי מפקח על ההליך מי מנסח את השאלות ומי מפקח על ניסוח השאלות. ועדת הבחירות המרכזית? ועדה יעודית לעניין משאלי עם?
    יש הרבה שאלות שצריך לשאול, כי לי ברור שנתניהו כרגע מנסה עוד אמצעי לחבלה בתהליך המדיני. זה לא סיבה לפסול את משאל העם כעיקרון.

    דמיינו כיצד מול ממשלות הימין הנצחיות (תודות לחידלון השמאל) פעילות חוץ פרלמנטית מגיעה להכרעה במשאל עם, למשל משאל עם על גובה תמלוגי הגז… לא משהו שאפשר להכריע במהירות וביעילות באמצעות לחץ של לוביסטים על כמה חברי כנסת. או משאל עם על הורדות מס לעשירים וכן הלאה וכן הלאה.

  9. דקל-דוד עוזר :

    אריה והראל – כל מילה בסלע

  10. עמית-ה :

    אני מסכים עם האזרח ק.
    מעבר לדבריו לדעתי יש במשאל כזה משום מדרגה דמוקרטית עליונה.
    במדרגה הזאת אפשר להשתמש בכל פעם ששיקולים לא ברורים מנחים את פעולת הנבחרים, כמו שחרור גלעד שליט.
    זאת מדרגה שיכולה למנוע או להקטין את רמת האלימות שתנבע מנסיגה מהשטחים.
    אפילו האנשים הכי קיצוניים יודעים שעליהם לקבל את החלטת הרוב וכאן מדובר בבחירה ישירה.

  11. אריה גור :

    עמית,
    אחת הסיבות לחשש מאלימות כפעולה שבאה להתנגד להחלטות ממשלה נובעת בראש וראשונה מכך שממשלות ישראל מזה שנים ארוכות כבר לא מושלות במדינה וזאת על אף שיכולת שליטה על אוכלוסיה בשטח המדינה הוא אחד המדדים המרכזיים לקיומה של מדינה. הדבר נובע לדעתי מפחד של מנהיגים לא רק לקחת החלטות קשות, אלא גם להפעיל את רשויות האכיפה במלוא עוצמתן. אני רואה הבדל גדול בין האכיפה שננקטת למשל כנגד הפגנות אלימות של חרדים בירושלים לעומת האכיפה שננקטת כנגד הפגנות ברמת אלימות דומה של פלשתינאים.
    כך שלדעתי, לא רק שיש בעיה של אכיפה במדינה, אתה עוד מציע להחריף את הבעיה ולומר לממשלה – אל תחליטי, תני לנו להחליט.
    אני מציע שקודם ראש ממשלה במדינת ישראל הדמוקרטית יוכל לישם ללא חשש החלטות – גם אם כואבות לחלק מהציבור – של הממשלה. יש לזה חשיבות דמוקראטית מהמעלה הגבוהה ביותר. לאחר שזה יקרה, נעבור למשאלי עם.

  12. יונתן :

    אני חושב שבנושא כל כך משמעותי צריך לקבל הסכמה נרחבת מהעם,הזוי בעיני שהסכם שלום יכול להיות מוכרע על חודה של מיצובישי.

    באתר הזה מדברים הרבה על דעיכתו של השמאל והגורמים השונים לה,הנה הגורם המשמעותי ביותר,הפחד והתיעוב מהעם ומרצונותיו,זה מתבטא בהתנגדות למשאל עם,לא צריך להיות גאון כדי להבין שלדעתכם אתם תפסידו במשאל עם ולמעשה אתם מקווים שההסכם הזה יכפה על הציבור.

    קורט,אני חושב שצריך לתת לועדה של הכנסת כמו ועדת חוק,חוקה ומשפט לקבוע משאל עם עם תקופתי כאשר הכנסת נושאים למשאל עם תקבע כמו שנקבע כל חוק בכנסת ועם סף מינימלי של ח"כ(סף גבוה,לדעתי אי אפשר לקיים משאלי עם על כל נוש אלא רק על מספר מצומצם של נושאי ליבה,גם אי אפשר לתת לאופוזיציה להתיש את הממשלה במשאלי עם).

  13. מיכאל לינדנבאום :

    ליונתן,
    אי אפשר לאחוז במקל משני קצוותיו.
    אתה בעד משאל עם,אבל מגביל אותו לכמה "נושאי ליבה".
    לימין יש נושאי ליבה משלו ולשמאל יש נושאים היקרים לליבו.
    אם משאל עם,אז עד הסוף.

  14. דנדו דוד :

    ליונתן

    דבר אחד בטוח – משאל עם הוא כלי ממשלתי ולא של אופוזיציה ולכן יידרשו יותר מ-60 חברי כנסת.
    ואתה טועה בניתוח הרוב.
    הסכם שלום מוכן יקבל רוב של העם וזה נועד בדיוק להעביר את האחריות מהמנהיג שמפחד להירצח לשמאלנים.

  15. ק. טוכולסקי :

    יונתן
    אני חושב שמשאל עם הוא אמצעי לגיטימי שיכול לאפשר לעם לתת את ברכתו או לחסום את הממשלה בנושאים רבים. עישון בבתי עסק, או הריסת תחנת רכבת מרכזית כנושאי יום יום שגייסו מספיק תמיכה ועד מדיניות הגירה, מבנה מערכת החינוך ושיעור המס.
    יש דוגמאות בדמוקרטיות וזה לא רע בכלל.
    מספר חברי כנסת יכולים להיות אחד המדדים לעריכת משאל עם אבל לי נראה שגיוס חתימות כפי שמקובל בגרמניה בשיעור שנע בין 5 ל-10 אחוז מהאוכלוסייה הוא אמצעי לא פחות טוב.

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    חבל שאתה לא מבדיל בין משאל עם על נושאים מקומיים, שרשות מקומית למשל יכולה להוביל בקרב התושבים – שזה הליך בהחלט ראוי, לבין משאל עם בתחום המדיני – שבו כפי שנאמר, הציבור לא נחשף לכל הפרטים ולכל השיקולים.

  17. יונתן :

    קורט-אני חושש שאם הקריטריון יהיה גיוס חתימות בשיעור נמוך של 10% או פחות,הקיצוניים ישתלטו על כלי השיח הזה ונראה כל יומיים משאל עם הזוי ומקומם מסוג אחר(בכל רגע נתון יש לנו כמה קיצוניים מכל קצוות הקשת הפוליטית שישמחו להבעיר פה עניינים).

    אני חושב שמשאל עם צריך להיות כלי שיח מסייע לדמוקרטיה הייצוגית ולא כלי שיחליף אותה ולכן צריך להשתמש בו בזהירות ועם מגבלות(זאת גם התשובה למיכאל),אני לא רואה מקום ללכת למשאל עם על עישון בבתי עסק,לטעמי זה יכול להשאר אצל הנציגים אלו דברים קטנים יחסית שבאמת שאין טעם להטריח בהם את הציבור(אי אפשר מהציבור להתעניין בכל נושא ונושא וכך ייצא שכל עניין ועניין קבוצת המשוגעים לדבר תנצח),אני בעד לשמור את משאל העם לדברים הגדולים והמהותיים,לא נצביע על כל סעיף בתקציב המדינה אבל כן נצביע על תקציב א' או ב' או על קיצוץ בהוצאות מול תוספת הוצאות וכו'

    דנדו-אני לא בטוח שלגמרי הבנתי מה רצית לומר,אני בהחלט רואה מקום לאופוזיציה להכניס שאלות למשאל העם,בגבול הסביר ובצורה מידתית(וכן זה ביטוי סובייקטיבי ועדיין,אני מאמין שבחיי היום מיום די ברור מהם נושאי ליבה ומהם נושאים שמועלים כדי לעקוץ ולהרגיז).
    אני חושב שרוב העם יסכים לקבל כל הסכם סביר ויצביע בעדו.
    גם אם לא,אי אפשר להחליף את העם ואי אפשר לחתום על הסכם שלום נגד רצון הציבור.

  18. אריה גור :

    יונתן,
    המשפט:
    ואי אפשר לחתום על הסכם שלום נגד רצון הציבור.
    הוא משפט מסובך.

    הממשלה היא ממשלה לגיטימית והיא רשאית לחתום על כל מה שהיא מוצאת לנכון.

    הציבור יכול לצאת להפגנות ויכול גם לנסות לגרום להקדמת הבחירות או להצביע למפלגות אחרות בבחירות הבאות.

    אבל אסור לך לקחת את הלגיטימציה של הממשלה להחליט ולחתום.

    הרבה אנשים גם כאלה שכותבים פה, משוכנעים שלממשלה אין לגיטימציה להמשיך לשלוט על הפלשתינאים בשיטחי הגדה. הרבה אנשים שבד"כ לא כותבים פה, חושבים את ההיפך. להישען על המילה "ציבור" כהוכחה לאי לגיטימציה של פעילות ממשלה יכול להתגלות כדרך חשיבה מסוכנת.

    כל מה שאמרתי הוא בפשטנות מוגזמת, אבל חתימה על הסכם שלום תוך ויתור על חלקים מהגדה הוא לדעתי פעילות לגיטימית לחלוטין של ממשלה לגיטימית גם אם לא כל הציבור יהיה שבע רצון – וההיפך, החלטה על אי חתימה על הסכם כזה גם היא פעילות לגיטימית של ממשלה לגיטימית גם אם חלק אחר של הציבור לא יאהב זאת.

  19. יונתן :

    אני בטוח שאם הייתם חושבים שמשאל עם יפעל לטובתכם הייתי רואה כאן תגובות תומכות.

    יש נושאים שהם כל כך משמעותיים וכל כך חד פעמיים שחייבים לשאול את הציבור.

    אני בספק רב אם בוחרי הליכוד או ישראל ביתנו הצביעו לחתימה על הסכם כך שאי אפשר לדבר כאן על לגיטימיות. 

  20. מיכאל לינדנבאום :

    יונתן,
    והפרטה זה לא חד פעמי והרס כל החיים של מליונים,וכנ"ל לגבי הפגיעה האנושה בפנסיות וקיצבאות הביטוח הלאומי.
    דווקא הביעו פה תמיכה במשאל עם,אבל שזה יהיה בכל נושא.

  21. ק. טוכולסקי :

    אני יודע שבגרמניה העסק עובד ברמת המדינה המקומית. צריך 5-10 אחוז מהחתימות ולא הימין הקיצוני הוא מי שמגייס את החתימות, לפעמים ירוקים, לפעמים בורגנים, לפעמים עובדים. בסך הכל זה לא כלי פשוט אפשר גם לחטוף הפסדים. ברגע שיש משאלי עם אף אחד לא ממהר לחטוף הפסד.

  22. עמית-ה :

    יונתן
    אני לא מבין את המשפט שלך – "יפעל לטובתכם".
    לדעתי טובתי וטובתך וטובת אורי אריאל אחת הן.
    בכל מקרה עד כמה שידוע לי מאז ומעולם היה בתוך התושבים ישראל רוב להסכם שלום ושתי מדינות.

    חשוב להבין שמשאל עם במידה וימוסד יכול לעזור לדמוקרטיזציה בישראל רבות.
    כשאני חושב למשל על כל התוכניות לבניה בחופים, ונוסע ולא מוצא מ"ר פנוי לחניית אוהל על החוף.
    אני יודע שעל המעט שיש צריך להגן בחירוף נפש ולא תמיד ישנה ג'ינג'ית גיבורה שתעשה את העבודה.
    ואני בטוח שבמקרה כזה משאל עם יכול להרתיע את הגזלנים, או להחזיר את הגזלה אחרי מעשה.

  23. יונתן :

    קורט,אולי יש כאן שובניזם מסוים אבל אני חושב שהקיצוניים שלנו פעילים יותר..גם תחשוב על ששימוש מוגבר במשאלי עם מסרס את כל הדמוקרטיה הייצוגית והופך את כולם לפרלמנטרים בכל נושא..זאת כבר דמוקרטיה ישירה וזאת שיטה שלא כל כך יכולה להצליח.

    עמית-אני,אתה ואורי אריאל רואים את הטוב בדרכים אחרות,נניח בנושא יו"ש-אתה אולי תראה את הטוב בויתור מוחלט על הכל,אריאל יראה את הטוב בסיפוח מוחלט ואני אראה את הטוב בסיפוח גושי ההתיישבות ואזורים אסטרטגים כמו בקעת הירדן.

    אני טוען שההתנגדות למשאל עם לא נערכת בתום לב אלא מחשש שבמשאל עם הצד שתומך בכל הסכם,מופקר ככל שיהיה,יפסיד.

    אני יודע שזאת האשמה קשה אבל ככה אני מרגיש,אשמח להשתכנע אחרת.

  24. יונתן :

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1179923.html

    מאמר שמסביר למה לא ללכת למשאל עם,למר5בה הצער הטענה המרכזית שלו היא שמשאל עם יסכל את ההסכם.

  25. מיכאל לינדנבאום :

    יונתן חביבי,
    אתה שוכח את בעל הבית ,את אמריקה.
    ודי לחכימא ברמיזא…

  26. ק. טוכולסקי :

    יונתן אפשר לקבוע חוקים שונים לרמה המקומית והאזורית, לדוגמא שיאפשרו ל-10% מתושבי עיר, רשות מקומית או מועצה אזורית לדרוש משאל. עדיין גם ברמה הארצית זה כלי חשוב, אני רוצה להזכיר ש-10% מאוכלוסיית ישראל זה 750,000 חתימות, לא משהו שכל קיצוני יכול להשיג כמו כלום. בכל מקרה אפשר לקבוע גם שצריך יותר. ושוב, זה לא כלי רע, ולא צריך לעשות אותו לבלתי ניתן למימוש. והצבת רף של 10 או 15% מהאוכלוסיה יבטיח את רצינות הצדדים הניגשים. האמת אני הייתי מצרף משאלי עם באופן קבוע למערכות בחירות, זה מעקר את נבחרי העם בעיקר מהיכולת להבטיח בבחירות דבר אחד ואז לעשות אחרי הבחירות דבר לגמרי אחר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.