חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שיקום הדיור הציבורי, פתרון מערכתי – חברתי ומדיני

נושאים דעות, מדיני-בטחוני, שיכון ושלטון מקומי ב 15.09.10 5:45

רוב הישראלים היושבים ביהודה ושומרון (נתניהו: West Bank), "המתנחלים", הם אנשים שנדחפו לשם עקב ביטול מדינת הרווחה בישראל והעברתה לשטחים, רק שם יכלו למצוא לעצמם בית לפי יכלתם.  חידוש הדיור הציבורי יעזור להם לשוב לישראל הישנה
מאת: א. קוריאל

במאמר שהתפרסם אתמול ב"הארץ" (אבינעם שרון: כך הייתי למתנחל, הארץ 13/09/10) חושף אבינעם שרון, תושב ההתנחלות ניל"י, סגן אלוף מיל' ורב קונסרבטיבי, את האמת הידועה כבר הרבה זמן: רוב המתנחלים עברו לגור בהתנחלויות ממניעים נדל"ניים, ולא בגלל אידיאולוגיה: מי לצורך שיפור דיור, ומי לצורך קניית דירה ראשונה.  במשך השנים התפתו רבים וטובים להצעות הנדיבות של ממשלות ישראל השונות לקבל קרקע בחצי חינם, או בחינם לגמרי, לקבל הלוואות בתנאים מועדפים, הנחות במיסוי, מערכות חינוך ורווחה מתקדמות בהרבה מאשר בתוך מדינת ישראל ועוד כהנה וכהנה.  בהתנחלויות יושמה מדיניות רווחה שנדחתה מכל וכל בתוך מדינת ישראל, וכך התמלאו השטחים הכבושים באזרחים ישראלים, רובם כאלה שלא היו חולמים לגור על הרי יהודה, או על גבעות השומרון.

במהלך שנות התשעים, באותו זמן שבו הוגבר מפעל ההתנחלות, הוזנח לחלוטין מפעל הדיור הציבורי.  בתוך מדינת ישראל הפך הדיור מזכות מוקנית לכל אזרח לעוד מוצר בשוק ה"חופשי", סחורה בידי ספסרי נדל"ן וקבלנים. כל ניסיון להציג פתרונות של דיור בר השגה נדחו על-ידי המדינה כפופוליזם וכהפרעה למנגנוני השוק שאמורים, כידוע, להסדיר את עצמם.  האפשרות היחידה לאזרחים לקבל דיור במחירים הוגנים היתה לרכוש בית בשטחים הכבושים, וכך תפחו להן התנחלויות הנדל"ן במעלה אדומים, מודיעין עילית, בית"ר, גוש עציון, אריאל ועוד.

התנאים המיוחדים שנוצרו במדינה בשנה האחרונה מעניקים הזדמנות אמיתית לקדם את הדיון על דיור בר השגה ועל מדיניות חברתית בת-קיימא שתחזיר את מעמדו של הדיור כמצרך יסוד וכזכות בסיסית של כל אזרח.  מצד אחד, עליית מחירי הדירות בתוך ישראל, שמקשים מאוד על זוגות צעירים לרכוש דירה במחיר סביר במקום הקרוב לקהילה שלהם ולמקום עבודתם.  מצד שני, הלחצים המדיניים הכבדים על ישראל, שמונעים מהממשלה להמשיך ולפתח את מפעל ההתנחלות כמדיניות רווחה אלטרנטיבית.  לא זו בלבד, אלא שמתנחלים רבים מבינים כיום שהם נפלו במלכודת הדבש של הממשלה, שהבטיחה להם בית "בגבולות הקונסנזוס הלאומי", והפכה אותם לכלי משחק על לוח השחמט המדיני.

תנאים אלה מאפשרים לתנועות השמאל למצוא בני ברית חדשים בקרב ציבור המתנחלים.  יש צורך דחוף לשלב את הדיון על הקפאת הבנייה ועל פינוי עתידי של התנחלויות עם הדיון על דיור בר-השגה. דיור בר-השגה לא מיועד רק ל"מעוטי יכולת", אלא בראש ובראשונה למעמד הביניים, שסיכוייו כיום לרכוש דירה הולכים וקטנים. רק מדיניות דיור ציבורי תוכל לקלוט בתוך ישראל עשרות אלפי מפונים תוך זמן קצר מבלי לכלות שטחים פתוחים, ומבלי להעלות בחדות את מחירי הדירות. בקרב המתנחלים יש לא מעט אנשים דוגמת אבינעם שרון, פטריוטים ישראלים שמעוניינים גם בחברה מתוקנת, שהאמינו בטעות שישיבתם מעבר לקו הירוק משרתת את המטרות הלאומיות של ישראל.

אסור לשמאל ליפול במלכודת השנאה ולתקוף את המתנחלים על בסיס אישי. ההתנגדות הגורפת למפעל ההתנחלות ככזה שמבוסס על גזל קרקעות היא נכונה וצודקת, אך המתקפה האישית על ציבור המתנחלים כולו – פסולה והרסנית. כולנו צריכים לחשוב על היום שאחרי פינוי ההתנחלויות ולהציע תכניות אמיתיות ופתרונות ממשיים, כאלה שגם חלק מהמתנחלים יוכלו לתמוך בהם ולהצטרף למחנה השמאל.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

13 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    להרבה אנשים מפעל ההתנחלות היה ונותר הפתרון היחיד למגורים בשל עלות ואיכות. זאת מלכודת רעה מאוד שהייתה נוחה מאוד לממשלות ישראל מראשית שנות ה-80. הגיע הזמן לשים לזה סוף. עוד סיבה להרחבה של הדיור הציבורי והבנייה הציבורית של דיור פרטי.

  2. דמוקרט :

    הבה נחזור למציאות, כולנו מכירים את הפוליטיקה הישראלית. ההתנחלויות כבר לא יפונו. המעט שר"מ ישראלי יהיה מוכן לפנות לא יספיקו לדרישות המינימום הפלסטיניות, ולכן בסוף לא יהיה הסכם ואף התנחלות לא תפונה. אנחנו הולכים בצעדים בטוחים לקראת מדינה דו לאומית שבה ההתנחלויות תישארנה על כנן. לכן חבל לבנות מדיניות דיור ציבורית בהתבסס על הנחות שלא יתקיימו.

  3. איתי :

    רעיון נהדר ומקורי.

    אני מציע לנסח אותו מחדש לא כמאמר דעה אלא כפנייה אישית ולשלוח לחברי כנסת רלוונטיים, מכל מיני מפלגות לאו דווקא מהשמאל ולתנועות שעוסקות בנושא ויש להן כסף להעסיק יחצנים ולוביסטים, מה שלנו אין

    http://www.bluewhitefuture.org.il/
    http://www.bait1.org.il/

    התשובות שלהם יכולות לקדם דיון רחב יותר בנושא.

  4. שאול* :

    אהלן א.
    קודם כל – רעיון יפה מאוד! הפינוי העתידי מהשטחים הוא הזדמנות להעלות את נושא הדיור על השולחן ביתר עוצמה.
    אבל אני חושב שכדי לפתור את בעיית הדיור צריך קודם להבהיר מה היא הבעיה. ואת זה לא כל כך הבנתי מהפוסט שלך.
    קודם כל אני חושב שכדאי להזכיר שמחירי הדיור הגבוהים הם רק במקומות מסוימים בארץ, לא בכל הארץ. שנית, אני לא מתמצא בנושא, ואני אשמח אם יסבירו לי מה בדיוק לא עובד. כלומר, אני חושב שהדיון המושגי שמבחין בין "מוצר" או "סחורה" ל"זכות אזרחית" הוא הישג חשוב של ההגות הס"ד, אבל הוא לא פותר את זה שלפעמים הזכויות האלו עולות כסף.
    אז קודם כל – למה הדיור כל כך יקר? האם יש כשל שוק? מהו? אתה רומז שיש איזה דרך נורא פשוטה להפוך את הדיור לזול, אם רק נוציא אותו מידיו של השוק, אבל על סמך מה אתה אומר את זה? ומה הפתרון? למה הפתרון הזה יעבוד?

    אפשרות אחרת היא שמחירי הדיור אכן משקפים את העלות שלו, אבל אתה מציע שבמקום שהאזרחים ישאו בעלות הזו – הממשלה תסייע בסיבסוד הדיור (שזה כמובן האזרחים דרך המיסוי שהם משלמים). אבל משאבי הממשלה הם מוגבלים (אפילו אם נגדיל אותם משמעותית), ואני לא בטוח שבראש סולם העדיפויות הממשלתי צריך לשים את "לעזור למי שרוצה לגור בתל אביב לקנות דירה בתל אביב".

    למה הכוונה בדיור ציבורי? האם הכוונה שהממשלה תקנה או תבנה עשרות אלפי דירות באיזורים המבוקשים, ותשכיר אותן או תמכור אותן בסבסוד עצום לאנשי המעמד הבינוי? מאיפה המשאבים לסבסד דיור לעשרות אלפי אנשים? על חשבון הבריאות? החינוך? ביטוח לאומי?

    בקיצור, אני חושב שאנחנו צריכים להיזהר מאוד מלפטור דיונים מורכבים בסדרי עדיפויות והקצאת משאבים, בכשלי שוק ותקפיד המדינה, בזה ש"דיור זו זכות". זו אמירה חשובה – אבל היא רחוקה מלהספיק.

  5. לקסי :

    הסבר אחד מרבים

    לשאול* (4)
    עלויות בנייה – הסק מבנייה עצמית למגורים – בערד, עירי, הן קצת יותר גבוהות מאשר במישור החוף. הדבר נובע בעיקר בשל "קנס המרחק" המשולם בערד.
    גורם אחד המייקר את מישור החוף לעומת ערד הוא התשלום עבור הזכות במקרקעין (חכירת / בעתיד קניית) הקרקע שהוא תשלום למדינה היכולה לשנות אותו כראות עיניה (מה שנעשה לרוב מעבר לקו הירוק).
    גורם הייקור העיקרי הוא השוק, המנגנון הבסיסי שלו, הצע קטן + ביקוש רב > מחיר גבוה. לאן הולך הכסף? בעיקר למי שמממנים את הקבלנים (ולחלק מהקבלנים יש כיסים די עמוקים…).

  6. שאול* :

    לקסי – תודה.
    בקשר לעלות שהיא בעצם מס – תשלום למדינה עבור זכות השימוש בקרקע, הרי שאם המדינה תוותר עליו, או תפחית אותו, זו בדיוק אותה עלות כמו לסבסד. כלומר, אם זה כיום חלק משמעותי מהעלות, אז אין הבדל בין לוותר או להקטין את התשלום הזה, ובין פשוט לתת את הסכום כסובסידיה. ככה שלא מדובר בהורדת מחירים במטה קסם.

    נכון שהיצע נמוך – ביקוש גבוה מעלה מחירים, כי זה מנגנון השוק. אבל למה ההיצע נמוך? למה כשהמדינה תתערב (ועוד לא הבנתי באיזה אופן, חוץ מהכרזה חגיגית שדיור הוא זכות) המחירים ירדו? כשהמדינה תקנה דירות, הקבלנים יהפכו לנחמדים? או כשהמדינה תעסיק בעצמה פועלים, היא תוכל לשלם פחות ממה שמשלמים הקבלנים? האם זו הדרך שאנחנו רוצים להפחית את המחירים?

    הקושי בתחום הדיור כיום, מהמעט שאני מכיר, לא נובע בשום פנים מזה שהממשלה לא רוצה להתערב. הממשלה מעורבת לעומק בשוק הזה. בהחלטה על יעוד קרקעות, בסובסידיות שונות ומשונות, בדיור הציבורי שכבר יש (גם אם הוא לא מספיק), ברגולציה, במיסוי. זה פשוט לא מבוסס להגיד שהממשלה השאירה לשוק החופשי לעשות מה שבא לו. לי נראה שהסיבה שהבעיות בשוק הדיור לא נפתרות היא שהן בעיות מאוד קשות, ושעוד אף אחד לא בא עם תכנית מאוד ברורה וטובה איך לפתור אותן.

    אגב – האם יש לך נתונים על הרווח של הקבלנים? האם הוא באמת כל כך גבוה? אני אהיה מופתע אם זה המצב, אבל כבר הייתי מפותע בחיים. זה שהם מאוד עשירים זה לא אומר הרבה. הרי הקבלנים יכולים להיות עשירים גדולים גם מרווח של 2% על כל דירה, ואם זה המצב פחות או יותר, אז אפילו תעלים את הקבלנים – בסך הכל הורדת את מחירי הדיור ב 2%…

  7. אמנון זילברמן :

    יש קצת בלבול עם המושגים. דיור ציבורי הוא אותו דיור שיכולים לגור בו משפחות קשות יום לפי קריטריונים של משרד השיכון אשר בבעלות המדינה ע"י חברות בת כמו עמידר חלמיש ועוד. אחת הבעיות המרכזיות היא שהמדינה מכרה במשך שנים חלק ניכר מהדירות ובמקום לבנות דירות חדשות העבירה את הכסף למשרד האוצר(כאילו שזה רווח או מס נוסף)ואין דירות חדשות לזכאים.בנוסף המדינה הפסיקה את המענקים שנתנה בעיקר לזוגות צעירים בפריפריה כדי לרכוש דירה ראשונה. יתרה מכך גם אלו שזכאים לדירה מהמדינה בזמן ההמתנה הארוך עשר שנים ויתר שכר הדירה שהן מקבלות כסיוע כ800 ש"ח אינו מחיר השוק ומשפחות אלו נכנסות לחבות וסחרור שלעולם לא יצאו ממנו. בנוסף לכך עד שמפשחה מצליחה להגיע לתורה לקבל דירה כעבור מס' שנים מודיעים לה שכעת היא לא זכאית לכ מכיוון שהילד שלהם עבר את גיל 18 (התגייס לצבא ) והם לא עומדות בקיטריונים של צפיפות המשפחה בדירה ויאנן זכאיות לדירה.
    יש צורך דחוף לשנות סדרי עדיפויות במתן עזרה לדיור ציבורי ובמקביל לתת מענה לאוכלוסיות ממעמד הביניים לרכישת דירה ראשונה. כמו פטור ממסים הלוואת שחלקם יהפכו למענקים לדירה ראשונה לפי גובה משכורת שישרת באמת את מעמד הביניים שעובד משלם מיסים משרת בצבא או בשרות הלאומי.
    הגיע הזמן להאבק למען דיור ציבורי הוגן !

  8. דקל-דוד עוזר :

    שאול- הבעיות מצויות במנגנון השוק

    כפי שפירטתי כאן:
    http://www.blacklabor.org/?p=21845
    בעיית שוק הנדל"ן היא כשל שוק שמורכב מכשלים פסיכולוגיים, כלכליים ורגשיים הנובעים מכך שהשוק אינו מפותח.
    מפותח בשפת הכלכלה = אפשרויות בחירה.
    היום בשוק יש רק אפשרות אחת: מו"מ על משתניו (מכרז לדוגמא).
    קיים איסור להשתמש במנגנון הגרלה, אשר יש לו שוני בולט על מנגנון המו"מ – המחיר לרוכש והמחיר למוכר שונים בתכלית.

  9. שאול* :

    הי אמנון,
    כמה כסף לדעתך המדינה צריכה להשקיע בהפיכת דיור במרכז לזול יותר עבור מעמד הביניים? דבר במספרים. כמה?
    לתת סיוע של 10,000 ש"ח למשק בית? 20,000 ש"ח? וזה יספיק? 20,000 שח זה מה שחסר למעמד הביניים בדרך לדירה, או שצריך משהו יותר בכיוון של 60 או 70 אלף? ובכמה הסובסידיה הזו תעלה עוד יותר את מחירי הדיור?
    והאם יש איזשהו סיכוי שהמדינה יכולה לממן סובסידיה של עשרות אלפי שקלים לכל משק בית במעמד הביניים?

    ועל פי איזה קריטריונים לחלק אותה? כל מי שרוצה ומרוויח פחות מסכום סף? רק משפחות עם ילדים? רק דירה ראשונה? למה? מי שעמל והצליח איכשהו לקנות דירה צריך להיענש לעומת מי ששכר? או לעומת מי שגר בדירה ששייכת להורים?

    אם נמשיך לסכם דיונים ב"צריך לעשות מעשה ולשנות סדרי עדיפיות" אז לא יעשו מעשים, ולא ישתנו סדרי עדיפויות. כי אז, אם להיות פרובוקטיבי, פקידי האוצר יבואו עם מספרים ועלויות, ואנחנו נגמגם שדיור זו זכות. וכלום לא ישתנה.

  10. ק. טוכולסקי :

    דיור ציבורי לא חייב להיות להכי מסכנים והכי נזקקים. זה עניין של החלטה, של מדינה או רשות מקומית שמחליטה אנחנו משקיעים בדיור ציבורי כי לא רק העניים צריכים דיור זמין וטוב אלא גם המעמד הבינוני. הדוגמאות באירופה לכך אין סופיות.

  11. אמנון זילברמן :

    ק. טוכולסקי שלום,
    אני מסכים איתך שגם למעמד הביניים מגיע דיור זמין וטוב וזו בהחלט החלטת ממשלה שעלינו ללחוץ על מקבלי ההחלטות,
    אך צריך להתחיל מאיפה שהוא, ולצערי גם את החוק הקיים(למשפחות מוחלשות) האוצר לא מקיים ומנסה להיפטר מהדיור הציבורי בחוק ההסדרים החדש !

  12. לקסי :

    ללמוד ממקומות אחרים

    בהולנד עיקר הדירות בערים הן דיור ציבורי.
    ההתחלה היתה אחרי מלחמת העולם הראשונה. החברה ההולנדית החליטה אז שדיור הוא זכות של כל תושב. הוקמו חברות משכנות עירוניות (בסופו של שרשור ההשקעה היא ממשלתית). ההקצאה נעשית על-פי קריטריונים, כך גם שכר הדירה. מנגנון הייקור של שכר הדירה כמעט ואינו קיים. ניתן לראות שני שכנים משלמים שכ"ד בהפרשים של מאות אחוזים. השכן הותיק יותר משלם פחות. כשדייר חדש נכנס הוא משלם שכ"ד "מעודכן".
    עם הקמת הקהילייה האירופית ואימוץ כללים ניאו-ליברליים מסוימים ועוד יותר כשנבחרו ממשלות ימין, החל פיחות בתקצוב שרותים חברתיים וכעת יש מחסור בדיור ציבורי באמסטרדם. מאידך היה "גל" של תעמולה בתקשורת לרכישת דירות. זה "לא-כל-כך" התקבל בציבור הרחב. בניית דירות ציבוריות נמשכת.
    אין לי מידע כמותי בנדון (מספר יח"ד, תקציבים וכו'). אם וכאשר יהיה אכתוב על-כך

  13. מיכאל לינדנבאום :

    1)מעניין,הולנד לא נמצאת על הירח!
    רבים כל כך יודעים מעט כל כך!!
    2)אני לומד מהמגיב זילברמן שהאוצר מנסה להיפטר מהדיור הציבורי בחוק ההסדרים החדש.
    כמה מהזוגות הצעירים מצביעי ביבי,יודעים על כך?!!
    בכדורגל ו"כוכב נולד" מטמטמים את הצעירים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.