פרשת שלאף, צביעות ושתיקה רועמת בשמאל הישראלי
פרשת תמנון השחיתות, שבמרכזו מרטין שלאף ובהקפו בכירי ציבור רבים בישראל, מחייבת את מחנה השמאל הישראלי להתחשבנות תקיפה עם אותם חברי הנהגתו ששמם הוכתם
מאת: דניאל גיגי
השנה החדשה נפתחה בתחושה קשה מאוד, לאור חשיפת כתבת התחקיר של עיתון הארץ (מרטין שלאף: התמנון, הארץ 6 בספטמבר 2010), שחשפה את מעשי השחיתות הקשים, שבהם מעורבים פוליטיקאים ישראלים מכל הקשת הפוליטית. פרשת מרטין שלאף, חשפה את תאוות הבצע ואת הנהנתנות חסרת הגבולות של הפוליטיקאים הישראלים, וכן חשפה את מערכת היחסים המסועפת בין הון לשלטון בארץ. מערכת יחסים שמעוותת את החזון הציוני של מדינת ישראל, החזון שהגשמתו לקחה לעם היהודי אלפיים שנה. פוליטיקה שנשלטת על ידי אינטרסים צרים של בעלי הון עבריינים, שהקשר שלהם ליהדות הוא רק מקרי ומשמש אותם רק להגשמת האינטרסים הכלכליים שלהם, היא פוליטיקה שמנוגדת לחלוטין לחזון הצדק והשוויון, שבעבורו נדדו אבותינו למדינה הקטנה הזאת. הגיע הזמן שהאזרחים, יתאגדו, יפסיקו לשתוק ויענישו את הפוליטיקאים ואנשי הציבור, על בגידתם באמון שניתן להם.
במיוחד הכעיסה אותי השתיקה הרועמת של מחנה השמאל הישראלי, שאני משתייך אליו, לנוכח ההאשמות הקשות שעלו כנגד בכירים במחנה זה, שפתחו לשלאף את הדלת לפוליטיקה הישראלית, ובכך אפשרו לו לעצב את המדיניות של מדינת ישראל, במטרה לקדם את עסקיו. הקרבה של מרטין שלאף למשפחת רבין, לשמעון שבס, ולגורמים רבים אחרים בממשלת רבין, מעוררת תהיות רבות לגבי תפקודו של רבין כראש ממשלה. השמאל שעשה אידיאליזציה לממשלת רבין לאחר הירצחו, לא יכול ולא צריך להתעלם מתהיות אלה. שאלות שעולות מהתחקיר צריכות לעלות לשיח הציבורי של תנועת השמאל. השמאל, שתמיד מטיף לצדק ולמאבק בשחיתות, צריך גם במקרה הזה להפגין אותה נחישות ולדאוג להבאתם לדין של אנשי המחנה, שמעורבים בפרשת שלאף. שמעון שבס, אהוד ברק, ומקורבים אחרים לרבין, ששיתפו פעולה עם שלאף וקיבלו ממנו כספים הם קבוצת מנהיגים לא מבוטלת, שצריכה להיחקר ולעמוד לדין. אנשי שמאל אינם יכולים לדרוש העמדה לדין וצעדי ענישה כנגד ליברמן ושורה של אנשי ימין מושחתים, בזמן שבכירים בשמאל הישראלי, כמו אהוד ברק, שמואשמים בקבלת כספים לא חוקית ממרטין שלאף, עדיין מחזיקים בתפקידם ואינם עומדים לדין. מדובר בצביעות הפוגעת בראש ובראשונה בתנועה עצמה.
אחד התפקידים המרכזיים של השמאל הישראלי הוא להוביל את המאבק בשחיתות הפוליטית. מכיוון שהשמאל באידיאולוגיה שלו, יותר מכל מחנה פוליטי אחר, אמור לייצג ערכים חברתיים של צדק, שוויון, זכויות אדם וטוהר המידות. המאבק הזה בשחיתות הוא לא מאבק פוליטי, ולכן אסור ששיקולים פוליטיים יפריעו וימנעו מתנועת השמאל ליישם את האחריות האידיאולוגית שמונחת על כתפיה. תנועת השמאל חייבת לכן לגנות בקול חד וברור את המעורבים בפרשת שלאף ממחנה השמאל, לפחות באותה עוצמת הקול שבה היא מגנה שחיתות ממחנה הימין. אחריותם לשחיתות של אנשי ציבור מהשמאל, צריכה להיבדק באותה יסודיות שבה נבדקות האשמות כלפי אנשי ימין. העם מצפה לסטנדרטים גבוהים יותר של צדק מהשמאל, לכן צריך לנהל מאבק ללא משוא פנים במושחתים ולא לעשות הנחות למנהיגים רק בגלל שהם משתייכים למחנה פוליטי כזה או אחר.
ההתעלמות והשתיקה הרועמת של השמאל הישראלי מהמסקנות המרכזיות של תחקיר "הארץ" על פרשת שלאף, היא לכן בראש ובראשונה ירייה ברגל של התנועה, ירייה שתחזק את תחושת המיאוס כלפי השמאל בקרב רבים בעם. מדובר בשתיקה שמחזקת את הנטייה של השמאל להתעלם מהערכים החברתיים, שעליהם מתבססת האידיאולוגיה השמאלית כולה, ולכן שתיקה זאת רק תורמת להתמוטטות של השמאל, שנמצא בכל מקרה במצב פוליטי לא פשוט.
מישהו בשמאל הישראלי צריך להחזיר את התנועה לערכיות הבלתי מתפשרת, שאמורה להיות דרכה, אחרת אנו נמשיך לראות את מגמת ההיחלשות של השמאליות בציבוריות הישראלית.
נערך על ידי לקסיתגיות: אהוד-ברק, אנטי-ציונות, הארץ, התנהגות-פוליטית, טוהר-המידות, יצחק-רבין, מחנה השמאל, שחיתות
14 בספטמבר, 2010 בשעה 8:51
אכן,אכן,
מרטין שלאף הוא הסימבול של ריקבון ה"אליטה" הפוליטית הישראלית שכולה,מה"שמאל" המזוייף ועד הימין האמיתי השתתפה השתתפה באורגייה של השחיתות וחיסול מדינת הרווחה.
רבין של "בלי איגודים מקצועיים ובלי בצלם",
רבין של שמעון שבס ולהקת ה"מלווים" המליונרים בטיסות הארוכות,
רבין שיזם והוציא לפועל(בעזרת שכיר החרב רמון) את שבירת ההסתדרות והעבודה המאורגנת באמצעות קנוניית "חיים חדשים בהסתדרות" לה היתה שותפה,ובחדווה רבה מפ"ם החסודה–כן זאת של "פועלי כל הארצות התאחדו".
דניאל גיגי ,כמה אתה צודק וכמה כל המשחק מכור.
אגב ,בזמן ההפרטה הברברית של "פז" שאני אחד מקורבנותיה עד עצם היום הזה,ראש הממשלה היה,ולגמרי לא במקרה-יצחק רבין.
14 בספטמבר, 2010 בשעה 13:28
לדניאל,
כמה צדקת!.
שתיקת הכבשים של השמאל ממשיכה לרעום.
14 בספטמבר, 2010 בשעה 14:26
×× ×™ מבולבל
מה ז"א "שתיקת השמאל"? הרי "הארץ" הם שפרסמו את התחקיר, על פני מוסף שלם.
ממתי "הארץ" לא נחשב "שמאל", וממתי מוסף שלם נחשב ל"שתיקה"?
14 בספטמבר, 2010 בשעה 14:45
לאופק (3)
אני משער שהכותב התכוון לפוליטיקאים שנחזים להיות מנהיגי השמאל.
14 בספטמבר, 2010 בשעה 14:59
×× ×™ מדבר על פוליטיק××™×, ×× ×©×™ ציבור, ×ª× ×•×¢×•×ª שמ×ל
אנשי שמאל ותיקים כמו יוסי שריד, שולמית אלוני, שלי יחימוביץ ועוד תמיד יוצאים כנגד שחיתות של ליברמן לדוגמה אבל אף אחד מהם לא מדבר על נציגי השמאל באותו האופן. הנהגת השמאל והציבור השמאלני כאילו מתעלמים מכתבת התחקיר. זה שהארץ מזוהה עם השמאל זה לא אומר שהוא השמאל…
ברק שקיבל כסף למסע הבחירות שלו ממרטין שלף עדיין מוביל את מפלגת השמאל היחידה בישראל, ותנועות שמאל אחרות בוחרות לקדם את עצמן באמצעות אימוץ השם רבים מבלי לחשוב בכלל על משמעות התחקיר…
14 בספטמבר, 2010 בשעה 21:09
דניאל, אז כנראה שאין ברירה אלא להצביע חד"ש, אותם מרטין שלאף לא שיחד גם לא אף בעל הון אחר, הם גם לא היו שותפים לחגיגות ההפרטה.
22 בספטמבר, 2010 בשעה 0:40
ל××™×–×” שמ×ל בדיוק עזר מרטין של××£?
שלאף תמיד עזר לפוליטיקאים במיינסטרים הישראלי שהיו בעמדות השפעה בכירות ומעולם לא תרם, כך לפחות על פי התחקיר של גידי וויץ ב"הארץ", לאף איש או תנועת שמאל.
לא ליוסי שריד, לא לשולמית אלוני ולא לשלי יחימוביץ'. גם לא לשלום עכשיו ולא ליוזמת ז'נבה.
22 בספטמבר, 2010 בשעה 13:25
התחקיר מדבר על היחסים החמים בינו לבין רבין-שמעון שבס.
יוסי שריד ושולמית אלוני לא עניינו אותו במיוחד וקשה לדבר על ליברלים אמיתיים אלה כעל שמאל ס"די.