תמכו בהצעת חוק אחריות המזמין
עו"ד אביעד סיני, מזכיר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה בירושלים, מבקש מחברי הכנסת עמיר פרץ ונדיה חילו – החברים בוועדת העבודה והרווחה – לתמוך בהצעת חוק אחריות מזמין, שעניינה הטלת אחריות לזכויותיהם של עובדי הקבלן על המשתמש בפועל בשירותיהם
לכבוד:
חבר הכנסת עמיר פרץ,
מ"מ חבר וועדת העבודה והרווחה בכנסת
חברת הכנסת נדיה חילו,
חברת וועדת העבודה והרווחה בכנסת
מפלגת העבודה
גברתי ואדוני הנכבדים,
הנדון: הצ"ח אחריות מזמין לזכויות העובדים של קבלן שירותים, התשס"ו – 2007 – קריאה לתמיכתך בהצ"ח לקראת ההצבעה בוועדת העבודה והרווחה
1. כידוע לך, מצבם של עובדי קבלן גרוע מבחינות רבות ובד"כ נפגעות זכויותיהם ובכלל זה זכותם לכבוד, להתאגדות ולזכויות המינימאליות על פי כל דין. אציין, כי בעיני היה ראוי ונכון לכל ובעיקר לאיתנות המשק הישראלי, אם צורת ההעסקה הזו היתה חולפת מן העולם – אך כידוע, המציאות רחוקה מכך.
2. לא ארחיב לגבי הסיבות הרבות המביאות לפגיעה הקשה בזכויותיהם של עובדי הקבלן, ועם זאת אומר כי מנגנון ההעסקה של העובדים באמצעות חברות קבלן אצל מזמין השירות, המעסיק בפועל (להלן: "המזמין") מעודדת הפרה קבועה של זכויותיהם.
3. כמו כן, אציין כי בצורת ההעסקה הזו קיים פרדוקס ולפיו המזמין, אשר נהנה מפירות עבודתו של עובד הקבלן, איננו נושא בכל אחריות לזכויותיו של העובד. למצער, אף ההפך הוא הנכון, במצב הדברים הנוכחי, למזמין יש האינטרס ו"הכוח" באמצעות שיטת המכרזים, לשלם כמה שפחות לחברה הקבלנית, ויוצא מכך כי בעקיפין, הוא נהנה מהפרת זכויותיו של עובד הקבלן.
4. הצעת החוק בנדון, מנסה להתגבר על הבעיה המובנית והאקוטית כפי שהוצגה לעיל והיא מטילה אחריות לשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן גם על המזמין.
5. חשוב לציין, כי הצעת החוק איננה מטילה אחריות גורפת על המזמין וכי מטרתה העיקרית היא כי למזמין יהיה אינטרס לשמור, לפקח ולוודא כי נשמרות זכויותיהם המינימאליות של עובדי הקבלן.
מצ"ב דף הסבר מטעם הפורום לאכיפת זכויות עובדים בקשר להצעת החוק כנספח א'
6. כמו כן, יש להדגיש, כי המלצות וועדת היגוי בהשתתפות נציגי הממשלה, ההסתדרות, והמעסיקים אשר דנה בשיפור מצבם של עובדי הקבלן ופירסמה את מסקנותיה זה לאחרונה, אמנם משפרת את המצב בקשר לעובדי קבלן בתחומים שונים, אך בכל הנוגע לאחריות המזמין, בעקבות הצבת תנאים שונים, ההמלצות מסירות בעצם את אחריות המזמין. לפיכך, תהיה זו טעות במידה ומפלגת העבודה תתנגד להצעת החוק בנדון מתוך רצון לקדם המלצות וועדת ההיגוי בנושא.
מצ"ב מכתב מטעם הפורום לאכיפת זכויות עובדים המתייחס לעניין מיום ה- 23/9/07 כנספח ב'
7. בימים הקרובים, לאחר שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ושנייה בכנסת, היא אמורה לעלות להצבעה במסגרת וועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולאחר מכן בכנסת.
8. כחבר בוועדה, אני ורבים מחבריי לפעילות בירושלים ובכלל, מבקשים ממך להצביע בעד הצעת החוק ולעשות ככל אשר בכוחך על מנת שהצעת החוק תעבור את הוועדה.
9. מהכירנו אותך ואת פעילותך, אנו משוכנעים כי בכוחך וביכולתך לעשות כן. יתירה מכך, נוכח העובדה כי הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידך – בטוחני כי תפעל לקדם הצעת החוק הנ"ל.
10. אנו מצידנו נכונים להגיש סיוע בכל דבר שתימצא לנכון לטובת קידום העניין. נודה לך על תגובתך והערותייך בכתב לגבי כוונותיך לפעולה ולקידום הנושא. אנו נדאג לפרסם תגובתך.
ממתין לתשובתך המהירה,
בכבוד רב ובברכה,
עו"ד אביעד סיני,
מזכיר המשמרת הצעירה ירושלים מפלגת העבודה
העתקים:
– חברי מפלגת העבודה והמשמרת הצעירה
——————————————-
הסבר על הצעת החוק של התוכנית למשפט ורווחה, אוניברסיטת תל אביב
נערך על ידי מערכת עבודה שחורהתגיות: אביעד-סיני, אחריות-חברתית, המשמרת-הצעירה, הצעות-חוק, ועדת-העבודה-הרווחה-והבריאות, זכויות-עובדים, חברות-כוח-אדם, חוק אחריות המזמין, נאדיה-חילו, עובדי-קבלן, עמיר-פרץ
6 בפברואר, 2008 בשעה 10:51
אני אשמח אם מישהו יתן לי תשובה
יש גורם שיש לו חובות ברורים ובבבירור הוא לא מקיים אותם – הקבלן. מדוע לא רודפים אחרי הקבלן עד חומרה ומבטיחים את המחויבות שלו לעמוד בכללים (למשל ע"י בטחונות) ובמקום זו מגלגלים את האחריות למזמין? זה נראה לי ממש היתר לשיטת מצליח. כמו להאשים את בעל חברת המשאיות בכל פעם שאחת המשאיות מפירה את החוקים, במקום את הנהג שבפועל עבר את העבירה
תודה
6 בפברואר, 2008 בשעה 11:50
אל _L_
כל המטרה של התעסוקה הלא-ישירה היא להנות מניצול העובדים, אך לא לקחת עליו אחריות. (בפועל, ייתכן שרווחי הקבלנים הם כאלה שאין חיסכון של ממש – אך זה עניין נפרד.)
המעסיק הקבלן, כיוון שלקוחותיו הם עסקיים ומוסדיים ומעוניינים שיהיה מנצל-יעיל לא אדם-טוב, לעיתים קרובות דואג פחות לשמו הטוב מאשר "מזמיני השירות" – חברות ומוסדות גדולים ומוכרים, ומשרדי ממשלה.
אין שום סיבה לא לצפות מהם לקחת אחריות מוסרית ואנושית על השפעתם על חיי אנשים שמעבודתם הם נהנים.
6 בפברואר, 2008 בשעה 11:53
האוצר מקצץ למשרדי הממשלה תקציבים ולוחץ עליהם להעסיק לא-ישיר ובזול, כך שהם חייבים שהקבלן שלהם ינצל את עובדיו. אם הוא ייתפס ויענש (וראוי ללא ספק שירדפו אותו, יתפסו ויענישו, אך אין עושים זאת), הם יחליפו אותו באחר שטרם הושחר ברבים, אך יצפו ממנו לספק את אותו שירות של ניצול-עובדים, שהם נאלצים להיזקק לו בשל הקיצוצים – צרכי החברה הישראלית בשרותים אינם פוחתים בהתאמה לקיצוצי האוצר, למצער.
6 בפברואר, 2008 בשעה 11:55
עמיר, נדיה
אל תאכזבו אותנו, אנחנו בונים עליכם לקדם אג'נדה סוציאל-דמוקרטית בכנסת, וחשוב מזה אל תאכזבו את העובדים החלשים ביותר, והכי לא-מוגנים במשק.
6 בפברואר, 2008 בשעה 13:57
יוני
אני חושב שהטיעון ("הקבלן דואג פחות לשמו הטוב"), לא יעמוד ברגע שתיכנס לתמונה אכיפה אגרסיבית. קבלן יסתכן בכלא בשביל לתת שירותי נקיון לאיזה בנק?
6 בפברואר, 2008 בשעה 17:30
זה לא עניין של שם טוב.
אחת הפרקטיקות הידועות – והמכוערות ביותר – בתחום היא לסגור חברה ולפתוח אותה מחדש בשם אחר.
אתה יוצר קשר עם אותה פקידה, באותו טלפון, ומקבל את אותו עובד באותם תנאים – אבל מחברה בשם שונה. ואז אם העובד נוצל בעבר, אין את מי לתבוע.
לחברה גדולה שמספקת משהו חוץ מ'שירותי מיקור חוץ' קשה לעשות את התרגיל הזה, לא כל שכן למשרד ממשלתי.
6 בפברואר, 2008 בשעה 21:56
ולמצב שתיארת אי אפשר למצוא פתרון בחוק או בתקנה של משרד התמת? לא מאמין
6 בפברואר, 2008 בשעה 23:55
אני לא יודע אם אפשר, אני יודע שמשרדי הממשלה והכנסת מתמודדים עם הבעיה הזו כבר יותר מעשור.
21 במאי, 2008 בשעה 6:11
[…] החוק המקורית שקבעה כי הנהנה הסופי, כלומר המעסיק בפועל, אחראי באופן מלא על תנאי עבודתם ושכרם של עובדיו המועסקים דרך חברת כוח […]