חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שומר בחברת שמירה: מזלזלים בזכויותי הבסיסיות

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, שומרים על השומרים ב 26.08.10 6:02

א' המועסק בחברת שמירה מצא כי החברה 'מצפצפת' על זכויות בסיסיות, יואב לוי אשר ניהל מאבק עובדים מוצלח, לא מופתע, ומשיב לשאלותיו

א' כותב :

מערכת עבודה שחורה שלום רב,
בשבועות האחרונים אני מאוד מתעניין באתרכם וקיבלתי בו טונות של מידע שימושי,
יש לי מספר שאלות שאני צריך לבאר ואשמח אם תוכלו לעזור לי:
אני מועסק זה 9 חודשים בחברת שמירה ויש כמה זכויות בסיס שהם מצפצפים עליהם:
1 בחוזה יש סעיף שהחברה תספק לנו אוכל (וויתור על אשל) אך אנחנו לא מקבלים כלום הסעיף פשוט לא  מתקיים. זאת אומרת אוכל מהבית.
2 כרגע אנחנו עובדים כ 300 שעות חודשיות מה שמהווה הפרה בוטה של חוק שעות עבודה ומנוחה, אנחנו עובדים 12 שעות ביום 5-6 פעמים בשבוע. החברה משלמת לנו שעות נוספות באופן הבא:  בלילה של 12 שעות : 7 שעות רגיל,  2  שעות 125 אחוז ו 3 שעות 150 אחוז, האם זה מה שמגיע לי?
3 בנוסף רציתי לשאול לגבי האם כל שעה בשבוע שהיא מעל 43 שעות היא שעה נוספת ע"פ חוק ואני זכאי לתוספת ש"נ מהשעה הראשונה בכל יום פלוני (כמובן מרגע שעברתי את המגבלה). פשוט קראתי חוק זה באתרכם ורציתי לדעת את המקור שלו (סעיף ומסמך)
4 בנוסף אשמח לקבל ייעוץ איך לפעול ז"א לשמור את זה בבטן ולתבוע אחרי התפטרותי, לפנות להסתדרות, לשוחח עם ההנהלה .
אשמח לקבל ייעוץ איך לפעול.

רוב תודות
א'

* * *

שלום  א'

ראשית אפתח ואומר שאינני עו"ד. הקמתי בעבר ועד מאבטחים, הניסיון והידע שלי נצבר אך ורק מהמאבק שלנו שהתנהל מעל לשנתיים.

דבר נוסף, החברה בה אתה מועסק זו חברה שהתמודד איתה בעבר בהצלחה מרובה (ואפילו חריגה!) עו"ד ערן גולן מ"קו לעובד". אולי כדאי לך לפנות אליהם.

1 הצדק עמך.  מה שכתוב בחוזה, שווה ערך לסעיף בחוק.

2+3 מבחינת שעות עבודה יומיות לכאורה אתה מקבל יותר ממה שמגיע לך, אבל כנראה שיש סיבה לכך ואני אסביר:  ע"פ החוק כל שעה מעבר לשעה ה-8, היא 125%, ומעבר לשעה ה-10 היא 150%.

אתה מקבל את אותו הסדר, אבל החל מהשעה ה-7 (הרווחת לכאורה שעה נוספת). הנתון אותו ציינת בסעיף 3 לגבי 43 שעות שבועיות הוא מדויק, ולכן מגיעות לך בעצם הרבה יותר שעות נוספות, וזו אולי הסיבה שהחברה לכאורה יוצאת איתך לארג'ית, בעוד שהיא בעצם לא משלמת לך את כל מה שמגיע לך.

4 זו שאלת השאלות. יש המעדיפים לרשום הכל ולתבוע את החברה לאחר שיתפטרו, ויש מקומות בודדים שמחליטים לפעול למען רווחת כלל העובדים, ופועלים ונאבקים למען הקמת ועד עובדים – כפי שעשינו אנחנו בבי"ח קפלן, בהצלחה יתרה. לצערי, בהרבה מקומות זה לא תמיד מצליח.

יואב לוי

קו לעובד

ההסתדרות החדשה: צו הרחבה להסכם קיבוצי בענף השמירה

לידיעתכם: בחידוש רישיונות תאגידים לשרותי שמירה –  חובה על החברה להמציא נתונים על הפרת חוקי מגן בעבודה. התלוננו במשרד המשפטים או משרד התמ"ת על הפרת זכויותיכם.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , ,

22 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    עד שלא יבוטלו החברות הקבלניות ותתחיל העסקה ישירה לא ישתנה מהותית המצב של עובדי הקבלן למיניהם. העסק הזה בנוי לניצול.

  2. איתי :

    טוכולסקי.

    אני חושב שבלתי אפשרי לשכנע את הציבור הרחב בטיעון שהעסקה ישירה (בייחוד בתחומי אבטחה, ניקיון וכו') צריכה להיות מהיום הראשון לעבודה.

    לכן אהבתי מאוד את הניסוח הזה שלך עצמך:

    "ישראל צריכה להיות מדינה שבה יוגדר מהי עבודה זמנית בצורה ברורה לגמרי, לדוגמא, עובד מחליף לעובדת שיצאה לחופשת לידה, וכל הַעסָקה, למעט העסקה לטווח קצר שיוגדר בחוק. וייקבע שכל העסקה מעבר להגדרות אלו, ולתקופה העולה על חצי שנה, חייבת להיות העסקה ישירה. שתהפוך את חברות כוח האדם לחברות לאספקת כוח אדם זמני בלבד, כהגדרתו המצמצמת, ותדאג לאיגוד עובדיהם ושמירה על זכויותיהם."

  3. אבי :

    לפי ידיעתי בלילה שעה שמינית נחשבת כשעה נוספת

  4. מיכאל לינדנבאום :

    בשנת 1971 עבדתי מספר חודשים בחברת שמירה,ומהיום הראשון שילמו לי פנסייה ותנאים סוציאליים.
    הסוד-לא היו אז חברות-קבלן(הן נוצרו בתכנית הייצוב התאצ'ריסטית משנת 1985 ).
    "הציבור הרחב" היה משוכנע לחלוטין שכך זה צריך להיות.
    עוד פרט "שולי".זה היה בזמן מדינת הרווחה של מפא"י וההסתדרות.

  5. איתי :

    אל מול המקרה הנקודתי שלך אני יכול להביא את המקרה של סבי ז"ל, יליד עיראק, סוחר בדים אמיד ופעיל עליה ציוני שעלה עם משפחתו ב-1950 (בלי שום רכוש כי זה היה הסידור עם ממשלת עיראק) היישר למעברה. בעיראק הוא היה בוס, פה הוא התקבל לעבודה כפועל ניקיון בחברת חשמל. יום אחד הגיע בחור "משלנו" עם צעטעלע של חבר מפלגה, והודיעו לסבא שלי שהוא מפוטר והבחור מחליף אותו.

    ועכשיו הנמשל –

    במדדים מספריים כוללים מדינת מפא"י היתה בפירוש שוויונית יותר וטובה יותר לעובדים ממדינת ביבי.

    על כך אין בינינו שום ויכוח. הויכוח הוא על הדברים הרעים שעשתה מפאי, שאותם מן הסתם אתה חווית פחות מהעירקים, המרוקאים, ובוודאי הערבים.

    המדיניות המפלה (בתעסוקה, חינוך, שיכון קידום בצבא ועוד) מתועדת במחקרים אמפיריים רבים. זו לא תעמולת בגין השקרית על המיליונרים בקיבוצים.

    את השלכות המדיניות הזו אנו משלמים עד היום, ללא קשר לעדה ולאום.

    התהום הכרונית הפעורה בין "האחרים" (ערבים מזרחים ועתה גם רוסים) לעבודה/מרצ היא הקרקע הפוריה שעליה משגשגים מקדמי ההפרטה, החל בבגין וביבי וכלה בש"ס והתנועה האסלאמית.

    מצאתי לא מעט סוציאל-דמוקרטים וסוציאליסטים שגדלו ב"תנועת העבודה" ועדיין ממשיכים להאשים את כל העולם ואשתו (בעלי ההון ושליטתם בתקשורת, בגין וההסתה, שימון פרס, חיים רמון, המצב הבטחוני, תנועת ההתנחלות ותורמיה בחו"ל) בהתרסקות השמאל בלי להבין שאמנם כל ההאשמות האלה נכונות לגמרי אבל גם לתנועת העבודה היה חלק חשוב מאוד במנגנון ריקבון פנימי שהביא לקריסתה וגורם לכך שעד היום היא לא באמת התאוששה ממהפך 77 (שעליו כולנו משלמים את המחיר).

    אתה מתגעגע לימי מפאי. עכשיו צא ושאל את עצמך מדוע מיליוני אנשים שנפגעו מביבי, והם או הוריהם חיו כאן בימי מפאי, אינם קמים ומבקשים להחזיר את הגלגל לאחור. התשובה הבן אהרונית היא שהעם מטומטם (בנוסח המודרני – "הטלויזיה של בעלי ההון שוטפת לאנשים את המוח במסרים קפיטליסטים ובבידור זול").

    אני טוען שהציבור לא מטומטם.
    חלק גדול מן הציבור שנדפק ע"י ביבי מעדיף את "דפיקת הקפיטליזם" הזו על פני הדפיקה מהסוג האחר שקיבל בעידן מפאי (למשל הסללה, על אבי חרצו שהוא מתאים ללמודי נגרות. הוא גמר בגרות עיונית ולימודים על תיכוניים). קל וחומר אם אנשים שהם בשר מבשרה של מפאי היו שותפים פעילים בדפיקה הקפיטליסטית – פרס וקיסר בשנות ה-80, רמון בשנות ה-90 והיום ברק פואד והרצוג.

  6. יואב לוי :

    תיקון טעות

    המגיב העונה לשם אבי צודק בהחלט. בלילה השעה השמינית נחשבת נוספת, ולכן תשובתי לסעיפים 2+3 אינה מדוייקת. אך בהחלט היא לא מפספסת את הרעיון. החברה עדיין משלמת את השעות הנוספות על פי עבודה יומית בעוד היא צריכה לשלם הרבה יותר מפאת כמות השעות החודשית.

  7. מיכאל לינדנבאום :

    לאיתי,
    כתבת "התהום הכרונית הפעורה בין "האחרים" (ערבים מזרחים ועתה גם רוסים) לעבודה/מרצ היא הקרקע הפוריה שעליה משגשגים מקדמי ההפרטה, החל בבגין וביבי וכלה בש"ס והתנועה האסלאמית".
    אתה טוען שאתה סוציאליסט,ועל כן תפקידך כאינטלקטואל הוא לומר לעצמך ולאחרים:"או.קיי ,נכון היתה אפלייה (תתפלא,גם נגד אשכנזים וניצולי שואה),אבל הבעייה היא בעייה מעמדית כוללת,ועל כן יש להילחם בפוליטיקה הניאו-ליברלית של הפרטה,ופירוק מדינת רווחה.
    בפוליטיקה של זהות,אתה שם דגש על האפלייה.
    בפוליטיקה סוציאליסטית צריך שיהיה לך האומץ לבוא לציבור ולומר שהחיוב בשלטון מפא"י עולה על השלילה ויש הרבה דברים ללמוד ממנו.

    הימין בשלטון משנת 1977 .

    למרות 33 השנים שעברו,אתה ממשיך ל"הבין" את הגישה הפופוליסטית של "המערך אשם" ,ו"האשכנזים אשמים".
    רבים הפוליטיקאים בימין שמטפחים את הקריירה שלהם על "בכל אשם המערך".

    הציבור לא שמע שהימין בשלטון.

  8. אבי :

    מיכאל המייל שלי הוא [email protected]

  9. עמית-ה :

    החלק העצוב בסיפור הוא שדווקא כשסוף סוף הייתה הכרה והתייחסות של הממסד המערכניקי להפליה.
    בתקופת ממשלת רבין הראשונה 1974-1977 קיבלנו בחזרה את הימין הכלכלי חברתי בליכוד – ארליך + מודעי ובמערך שִמון פרס והפודלים.
    אפשר לראות כאן חלק מעבודת המאסטר של דודי נתן בנושא: http://www.yesod.net/mag/archives/2006/07/_19741977.html

  10. מיכאל לינדנבאום :

    עבודה מאלפת של דודי נתן שמדבר על התפקיד ההרסני של חלק מטופש של מעמד הביניים שמייצר מפלגות אופורטוניסטיות כמו ד"ש,שינוי,וקדימה ובזה תורם במו ידיו להרס המעמד הבינוני כולו.
    תודה עמית על התובנות.

  11. איתי :

    מיכאל,

    אני מסכים לחלוטין שיש המון דברים טובים ללמוד משלטון מפאי וששלטון מפאי עדיף על שלטון הליכוד.

    אני חושב שבבניית מצע ס"ד עדכני צריך לקחת את החלק הטוב הזה ולזרוק את החלק הרע. יש לזכור גם שמדיניות כלכלית שהתאימה לשנות ה-50 וה-60 לא מתאימה לתנאים של ימינו.

    לנסות למכור לציבור את כל החבילה ביחד משום שהיא עדיפה על החבילה של הליכוד זה פשוט לא משכנע, ואין פלא שלסחורה הזו אין הרבה קונים, אפילו בקרב המבוגרים.

    גם בעניין פוליטיקה של זהויות מול פוליטיקה של מעמדות יש לבחור לדעתי בדרך ביניים מקורית.

    הסוציאליזם המטיף למלחמת המעמדות לא ממש מצליח לשכנע במדינות מערביות דמוקרטיות, ובפרט בישראל. המסקנה שהסוציאליסטים ה"קלאסיים" מסרבים לראות היא שאת הזהויות הלאומיות, העדתיות והדתיות אנשים רבים לא מוכנים לזרוק לפח.

    לדוגמה – פרץ המרוקאי בא ב-2006 עם מצע ס"ד אמיץ, הוא הביא המון מזרחיים והבריח לקדימה ולליברמן המון אשכנזים ורוסים.

    בוודאי שהוא לא הביא חרדים מתנחלים וערבים רבים להצביע "אמת".

    זה עובד גם לצד שני, הגייסות המזרחיים שפקד פרץ לעבודה ב-2005 לא מתייצבים היום בהמוניהם מאחורי הח"כ הס"ד הבולט ביותר בסיעה ובכנסת בכלל- שלי יחימוביץ'.

    נכון שבכוח לעובדים תוכל למצוא זה לצד זה מזרחים, אשכנזים, רוסים, אתיופים, חרדים וערבים, אבל נדמה לי שהסיכוי שכל אלה יצביעו אי פעם למפלגת עובדים אחת הוא אפס.

    הסיבה שרבים מחברי כוח לעובדים הצביעו ויצביעו לליכוד, ש"ס, ישראל ביתנו והבית היהודי (ולא לחד"ש הסוציאליסטית, או לכל הפחות לעבודה/מרצ/מימד) אינה כי הם טיפשים אלא כי רכיבי הזהות משפיעים על הצבעתם יותר מהרכיב המעמדי.

    מה הפתרון? להפסיק לחלום על מפלגת מעמד הפועלים שתהיה יהודית-ערבית-דתית-חילונית-מזרחית-אשכנזית, ולבנות את הכוח בכמה ערוצים במקביל.

  12. מיכאל לינדנבאום :

    שוב ושוב סברות כרס,
    מדיניות של שנות ה50-60 "לא מתאימה לימינו".למה? אלהים יודע.

    ל"סחורה(של מדינת הרווחה דאז) אין הרבה קונים".למה?מי קבע? מי שאל את השאלות הנכונות?

    הסיפור של פרץ מחייב בדיקה נוספת.מה היה קורה אם הוא היה מבצע באמת את המדיניות עליה הצהיר.אבל הוא ברח לבטחון וגרם לאכזבה קשה.

    גם אם נכונה הנחתך שעדיף הצבעה סקטוריאלית ,הרי אין לה ערך אמיתי ללא פלטפורמה ס"דית משותפת,דהיינו שלילה מוחלטת של ההפרטה.

  13. איתי :

    1. המדיניות של שנות ה-50 לא מתאימה לימינו משום שחלו פה (ובעולם המערבי שאנחנו חלק ממנו), שינויים תרבותיים גדולים. חלקם אולי לא מוצאים חן בעיני שנינו (חומרנות, תחרותיות) אבל הם עובדה קיימת.

    דוגמה אחת מני רבות: אנשים היום הרבה פחות תמימים (שזה טוב) והרבה יותר ציניים (שזה רע) ביחס לפוליטיקאים ולמהלכים פוליטיים.

    בעידן בן גוריון הציבור התייחס לראש הממשלה כאל חצי אלוהים, מישהו שאינו טועה, והדבר היחיד העומד לנגד עיניו זו טובת האומה. זה בדיוק ההיפך מהדעה של מר ישראלי על המנהיגים שלו (מימין ומשמאל) מאז רצח רבין.

    זה גם בגלל שב"ג באמת היה ליגה אחרת ביחס לביבי-ברק-אולמרט-ביילין-יחימוביץ'-פרץ, אבל גם בגלל שהעיתונות אז היתה הרבה יותר פראבדאית ומגוננת על "אנשי שלומנו" במפלגת השלטון ממה שהיא היום.

    בסיטואציה ההיא, ריכוז כוח רב מאוד בידי הממשלה נתפס כדבר טוב, שהרי בן גוריון איש חכם וידאג לציבור. בעידן שלנו, כשפרשיות שחיתות מתפוצצות כל שבוע, בלתי אפשרי לשכנע את הציבור הרחב שלתת עוד ועוד כוח לפוליטיקאים זה דבר טוב. ביבי היום יותר חלש מבן גוריון בתקופתו. כשאני חושב על הרעיון התיאורטי שיהיה לביבי הכוח של ב"ג ושכל התקשורת תגונן עליו כמו שעושה "ישראל היום" אני די מתחלחל.

    ישנם עוד שינויים תרבותיים רבים כמו למשל חדירת רעיונות ליברליים (לא ניאוליברליים) של אינדיבידואליזם וחופש הבחירה. המקום העיקרי שבו מר ישראלי מכפיף את רצונו לרצון החברה זה השירות הצבאי, אבל כבר לא ניתן לשלוח אותו לגור בחור נידח בספר בתת-תנאים "למען המדינה" (בין אם כחלוץ בקיבוץ או כתושב שיכון בעיירת פיתוח).

    האתגר של הס"ד המודרנית הוא לקיים אינדיבידואליזם ביחד עם סולידריות וזה אתגר לא פשוט שכן סולידריות אמיתית דורשת ויתור על נוחיות אישית ועל עצמאות (בקיבוצים המופרטים אנחנו רואים הדגמה חיה לכך שהאינדיבידואליזם ריסק את הסולידריות).

    "מוצר" פוליטי מוצלח חייב להיות מחובר לרוח התקופה, במהות ולא רק באריזה, אחרת הוא לא יתפוס.

    באנלוגיה, עגלות עם סוסים מזהמות הרבה פחות ממכוניות, והסכנה לתאונה קטלנית קטנה יותר. אבל אי אפשר למכור עגלות בהצלחה לרוב הציבור כחלופה למכונית. באותה מידה, מדינת מפאי שוויונית הרבה יותר ממדינת ביבי, אבל אי אפשר למכור אותה בשנת 2010, צריך לבנות מודל חדש שמתאים להיום (והדרך הטובה ביותר היא ללכת לסקנדינביה הס"ד, שהמודל שלה מוצלח בעיני הרבה יותר מהסוציאליזם-הלאומי של מפאי).

    2. הטענה שלמצע "להלאים את כל מה שהופרט" אין די קונים היא לא סברת כרס אלא תוצאה אמפירית.

    ראשית, מפלגת חד"ש מנסה למכור את הסחורה הזו כבר עשרות שנים. במגזר היהודי הם משיגים פחות ממנדט.

    שנית, ניתן לטעון שחוסר ההצלחה של חד"ש במגזר היהודי קשור לעמדותיה בציר המדיני ולהיותה לא ציונית. בוא נבדוק מה קורה אצל הציונים.

    פרופ' דני גוטווין הציוני מנסה למכור את הסחורה הזו כבר הרבה שנים לחברי מפלגת העבודה ולציבור הרחב (דרך מאמריו בידיעות והארץ). ועדיין חוג המשוכנעים פחות או יותר בדרכו מונה רק עשרות עד מאות לכל היותר, מה שלא מאפשר לחוג הזה לצערי ולצערך להכניס מתנגדי הפרטות לכנסת ולהדיח מהכנסת את הח"כים המפריטים.

    לבסוף, ניתן לטעון שפרופ' גוטווין הוא נביא שקובע אמות מידה גבוהות ולא פוליטיקאי (משה ואהרן של אחד העם), לכן לא ניתן למדוד את השפעתו במספר מתפקדים.

    לכן הבה ונסתכל על שני הםוליטיקאים הס"ד הציונים הבכירים ביותר בעשור האחרון: עמיר פרץ ושלי יחימוביץ'.

    איש מהם לא אימץ בצורה מפורשת את מודל מפאי כאידיאל ואפילו לא רק את החלק של "ביטול כל ההפרטות", שמופיע במצע חד"ש אבל לא במצעים שלהם. אותו הדבר נכון לגבי רן כהן, אילן גילאון, מיכאל מלכיאור, אפרים סנה, נאדיה חילו ואפילו הנהגת כוח לעובדים.

    אינני יודע אם הם חושבים כמוני שמודל מפאי אינו חף מבעיות חמורות (ובראשן חוסר דמוקרטיה ואפלייה ע"ב לאום ועדה), או אם זו פשוט החלטה טקטית לא להגיד דברים כאלה כדי לא להרתיע את הציבור.

    כך או כך, אין כיום פוליטיקאים רציניים שקוראים לחזרה למודל מפאי בשלמותו, אך יש כאלה שרוצים להחזיר את הדברים הטובים שהיו במודל הזה. יחימוביץ' מדגישה את העמקת הרגולציה ואת עדכון חוקי העבודה, פרץ את שכר המינימום, כוח לעובדים פועלים להעלאת שיעור העובדים המאוגדים.

    3. יש מרחק גדול בין הצהרה עקרונית על כך שהפרטה היא דבר רע (על זה אני מוכן לחתום בשתי ידי!) ובין סדר עדיפויות במאבקים קונקרטיים, במצב הנתון.

    הציפיה שכל האישים והארגונים הס"ד והסוציאליסטים יתאחדו תחת מצע שימקם את הלאמת הבנקים המסחריים באותה עדיפות כמו הלאמת החינוך הבריאות והרווחה היא ציפייה שתגרום לך להתאכזב מכולם, אפילו מחד"ש ומטוכולסקי (השווה פה סעיף על הלאמת חינוך ובריאות לעומת סעיף על בנק ממשלתי אחד הפועל לצד הבנקים המסחריים הפרטיים http://www.blacklabor.org/?p=18515)

  14. מיכאל לינדנבאום :

    ברור שלא מתגעגעים לעיתונות פראבדאית ול"קול ישראל" כמחלקה במשרד ראש הממשלה,כמו שגם מתעבים את "בלי חרות ומק"י" או את שבירת מרד הימאים.

    לפרופסור גוטווין אין גישה ברת השוואה לשליטת הממשלה ובעלי בריתה בטלביזיה.
    אין הרבה ,אם בכלל, "שיטות שקשוקה" בטלביזיה.

    לכן הקהל שמסומם על ידי מוטיבים לאומיים ומיליטריסטיים,כלל אינו מודע(כמוך,או משכילים אחרים)למה שנעשה מתחת לאפו בשם "המדינה".
    לא נראה לי שאנו מסכימים על שלילת ההפרטה,ויש רק ויכוח על סדר העדיפויות.

    האם יש לך מושג כמה כסף ציבורי נגנב עם "הפרטת" פז,כסף שחסר כל כך לצורכי הציבור ומדינת הרווחה?
    בלתי הגיוני שנסכים על הלאמת הוצאות הרווחה ,מבלי שנסכים על הלאמת ההכנסות.

    נושא החינוך והבריאות הציבוריים יכול להשתלב בקלות עם ההגיון המפריטני הניאו-ליברלי ,ולא לשנות דבר במהות:
    שליטת כמה משפחות על הכלכלה והפוליטיקה.

    ולבסוף ,גם בנושאי הרווחה המשותפים(לפי סדר העדיפות הנטען על ידך) אין לעולם מילה על הצורך בפנסיית גישור למבוגרים,כמו שזה מקובל באירופה.
    למה?
    רק חברת קדישא צריכה להתעניין במבוגרים?

  15. איציק יאפ :

    איתי, התגובה שלך מפורטת ומלמדת.

    בקשר לשלי יחימוביץ, ובהקשר לתגובה שלך. אני חושב שמה שהיא עושה שחשוב יותר מהכל, זה ליצור "באז" סביב הערכים האלו.
    היא לא מדברת במונחים מרקסיסטים או אקדמאים. היא לא אמרת דברים נחרצים על הלאמה כללית או שיוויוניות טוטאלית.

    אבל בראיונות שהיא נותנת, בטאקסטים שהיא מוציאה ובפעולות שלה הפרלמנטריות ומעבל, היא מביעה שני דברים: נחרצות לגבי הדרך שלה ו"אטימות" לכל מה שמסביב.

    למה אני כותב את זה? לא כדי להסיח את הדעת של הדיון ממה שהתחיל לעוד דיון על בעד ונגד שלי, אלא כדי להגיד שבפעולותיה היא יוצרת שינוי בדעה של אנשים! יותר ויותר אנשים סביבי, בני "הדור החדש" שנולד אחרי המהפך פתאום מבינים שהוצרה שבה חיינו עד עכשיו לא טובה, וכשאני מספר להם על שלי יחימוביץ', הם משתכנעים בשניה.

    לדבר עם אנשים כאלו על עמיר פרץ כשהוא היה רלוונטי, זו הייתה בדיחה.
    לדבר על דברים כאלו (אותם תכנים בדיוק) לפני 5 שנים, כבר האשימו אותי בקומוניזם (אני יכול אפילו להביא לינק).

    היום לאנשים נמאס מהסממנים של הכלכלה המודרנית. הם אומנם לא יכולים לתת לזה שם (ניאו ליברליות) או לא ממש יודעים מי עומד מאחורי זה ולמה. הם עוד מאמינים לשטויות שהם רואים בטלויזיה או קוראים בעיתון – אבל נשבר להם!
    הם לא שטופי מוח כמו שהם היו לפני כמה שנים, למרות (ואולי מכיוון) שהמצב הכלכלי נהיה קיצוני יותר, התקשורת נהייתה מטמטמת יותר והעיוורון הכפוי נהיה גדול יותר.

    שלי יחימוביץ' כן מביאה לשינוי בדעה. יותר נכון, היא אולי לא מביאה לשינוי בדעה, אבל היא כן משמשת נקודת אחיזה.
    זה כמו עננים שזקוקים לקצה של אבק כדי שיצטברו עליו טיפות, אחרי שהלחות מגיעה לרמה גבוהה, כך גם אני חושב ששלי יחימובץ עושה…

    אבל אולי אני תמים.

  16. איציק יאפ :

    אוי, ולו רק כרדי לחזק את דברי, אפשר לקרוא את רצף הטוקבקים החיוביים כל כך על מה שכותבת פה שלי יחימוביץ':
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20100830_1186942.xml&from=haaretz

    פעם, לא לפני הרבה זמן, הטוקבקים היו מנגנים מנגינה שונה לגמרי מזו.

  17. איתי :

    איציק שים לב למה שנאמר בדבריה ובייחוד למה שלא נאמר בהם.

    "הדיון בריכוזיות נהפך לאליבי המתיר שלא לגעת כמעט בשום בעיה שאפשר לתקנה ברגולציה, בתקנות, בחקיקה פרטית או ממשלתית."

    לא רק שלא נאמר שהתיקון הוא להלאים את כל מה שהופרט (כבמצע חד"ש) ולא להלאים חלק (כפי שאני טוען) אלא אפילו לא נזכר פה כלי הרבה יותר בסיסי ופשוט – מיסוי.

    הלאמה מחדש של פז או דיסקונט יכולה להוסיף הכנסות למדינה, אבל העלאת מס החברות יכולה להוסיף הרבה יותר, וזה צעד הרבה יותר פשוט לביצוע במדינה דמוקרטית.

  18. איתי :

    ופה בדיוק ראוי לצטט את הביקורת המרומזת של גוטווין על שלל הפעולות המבורכות של יחימוביץ' (היא לא נזכרת בשמה, אך הוא זה שמדבר על הלאמה כתרופה העיקרית):

    "מה לגבי שלי יחימוביץ'?

    ברור שהיא עושה דברים מבורכים. בחלק מהדברים אני חולק עליה. היא יכולה להתפתח לדמות מובילה. כרגע היא לא כזו. כרגע יש במנהיגות הסוציאל-דמוקרטית ואקום …

    השמאל הישראלי קיבל את העקרונות הניאו-ליברליים. תמכתי במפלגת העבודה בגלל עמיר פרץ. הניוון של הסוציאל-דמוקרטיה נובע בחלקו מכך שאנשים הפנימו את הערכים הניאו-ליברליים, הם כבר לא חושבים שאפשר אחרת. כולם מתנהלים באותו היגיון של 'אי אפשר לייבש את הביצה, אז בואו נגרש את הזבובים'. כשהם כבר בתוך השיטה, הם שואלים כיצד אפשר לעשות אותה אלימה פחות. "

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100415_1163028

  19. איציק יאפ :

    כן, זה נכון.
    אבל לא זו הנקודה שלי. דיון ענייני על פעולותיה ואמירותיה של שלי יכול לגיע למסקנות, והרבה שברים נכתבו פה עליה.

    אבל הנקודה שלי הייתה שבסופו של דבר, בפעולותיה היא יוצרת שינוי בדעה של אנשים!
    את הדבר הזה ניתן לזקוף לזכותה בפירוש. הרבה יותר מכל פוליטיקאי אחר, שיכול או שלא להתאים יותר לאידאל הסוציאל דמוקרטי.

    בהקשר של הפוסט הזה, היא אפילו הופיעה בטלוויזיה:
    http://www.shelly.org.il/node/4053

    אז אולי היא לא מדוייקת בהגדרות שלה, אז אולי היא מתחנפת לקהל, אולי היא "לא תספק את הסחורה" כמו שהרבה חוששים, אולי היא לא ראש הממשלה הבא. אבל בשורה התחתונה, היא עושה מה שהרבה מאוד לא עושים: היא סוחפת הרבה מאוד אחריה – אחרי הדרך הכלכלית שלה שהיא בכל זאת, קרובה יותר לסוציאל דמוקרטיה מהרבה אחרים. היא משנה ומשפיעה על דעה של אנשים.

  20. איציק יאפ :

    ובלי קשר, פתאום הפסקה האחרונה שכתבתי מזכירה לי את החיקוי שטל פרידמן עשה לה בארץ נהדרת 🙂

  21. איתי :

    איציק, לא טענתי פה שאני מצטרף לביקורת של פרופ' גוטווין, להפך.
    אני כותב דווקא מתוך הערכה עצומה ליכולת של יחימוביץ' להשפיע על השיח הציבורי ולהשיג הישגי חקיקה חשובים.

    אני מאמין שאילו היתה פועלת לפי הסטנדרטים הגבוהים שמציב גוטווין שמאוכזב ממנה (ר' כותרת הראיון עימו בדה מרקר – להלאים את כי"ל וגוגל) או לפי הסטנדרטים של מצע חד"ש (להלאים את כל מה שהופרט) היכולת שלה להשפיע היתה נמוכה בהרבה.

  22. מאבטח מוסדות חינוך :

    אני לא מבין מה הדיון המלומד תורם למאבטח תמים

    עם כל הכבוד לפוליטיקה הגבוהה אנחנו נמצאים במצב קשה, חגים לא משולמים, הבראה לא משולמת, וגם חופש שלא לדבר על ימי מחלה, ועוד כיוצא בזה.

    וההסתדרות לא רק שאינה עוזרת היא מסייעת לעשוק אותנו ע"ע ההסכם הקיבוצי כפי שיואב בעצמו מציין בצדק.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.