חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דו"ח וינוגרד מחייב פרישת העבודה

נושאים איכות השלטון ב 31.01.08 6:06

למרות הניסוחים המפותלים, עמדת ועדה וינוגרד ברורה. הוועדה לא סיפקה לברק סולם לרדת מן ההתחייבות שלו, והוא חייב לדרוש מאולמרט לפנות את כסא ראש הממשלה

מאת: דניאל בלוך

השמחה בלשכת ראש הממשלה אולמרט היתה מוקדמת מדי. עיון ראשוני בדו"ח מעלה אמנם כמה התייחסויות מקלות לתהליך קבלת ההחלטות בשלב של 60 השעות האחרונות, אך כלל הקביעות האישיות והמערכתיות נשאר חמור ביותר ובמיוחד כאשר הוועדה אינה חוזרת בה מן הקביעות העקרוניות של דו"ח הביניים. משפט המפתח הוא: "מבחינתנו, כל מה שנאמר על ידינו בדו"ח החלקי הוא מסמך חתום וסגור".

ולכך נוספת ההדגשה מתוך דו"ח הביניים: "הטלנו אחריות אישית על שלושת הקברניטים (אולמרט, פרץ וחלוץ) למרות שמצאנו ליקויים לא קלים גם בפעולתם ובמחדליהם של רבים אחרים במערכת המדינית והצבאית, ולמרות שחלק ניכר מתנאי הרקע של ההחלטות הוכתבו לשלושה על ידי עובדות ותהליכים אשר הם לא היו אחראים להם, כולל תרבויות ומבנים מוסדיים וכן תהליכים פוליטיים, הכל כפי שפירטנו בדו"ח החלקי. עשינו זאת מאחר והיה צורך להבהיר ולהדגיש כי שום מידה של תמיכה ציבורית בזמן היציאה למלחמה, ושום מידה של צדק בתגובה צבאית, לא היה די בהם להצדיק התנהלות בלתי זהירה כאשר המנהיגים באו לשקול אם לפעול בדרך של תגובה
צבאית חריפה שהייתה עלולה להתדרדר למלחמה
".

לכך נוסף קטע ארוך של התפתלות מדוע נמנעה הוועדה בדו"ח המסכם להטיל מסקנות אישיות כדי שלא להאריך את עבודת הוועדה. אך מבין השורות והניסוחים המפותלים ברורה עמדת הוועדה כי אילו היו מפרסמים מסקנות אישיות הן היו כוללות המלצה שאולמרט ילך בעקבות חלוץ ופרץ והיו מוסיפים עוד אנשים לרשימה ובכללם כאלה שאחראים למחדלים מן העבר. אני מניח שכוונתם לראשי ממשלה, שרי ביטחון ורמטכ"לים שכיהנו לאחר היציאה מלבנון. באהוד ברק הם לא נוגעים, אלא באלה שבאו אחריו. ושוב הם חוזרים על מסקנותיהם בדו"ח הביניים:

מצאנו כשלים וליקויים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות ובעבודת המטה בדרג המדיני, בדרג הצבאי ובממשק ביניהם.

מצאנו כשלים וליקויים רציניים באיכות ההיערכות, המוכנות, ההתנהלות והביצוע של החלטות בדרג הפיקודי העליון בצה"ל, בעיקר בכוחות היבשה.
מצאנו כשלים וליקויים חמורים בהסתמכות על חשיבה ותכנון אסטרטגיים, הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי.

מצאנו כשלים וליקויים חמורים בכל הנוגע להגנה על העורף ולהתמודדות עם ירי קטיושות.

בשל קביעות אלה אנו רואים במלחמת לבנון השנייה החמצה גדולה וחמורה… תמונת המלחמה הייתה תוצאה משולבת של ניהול לקוי של הדרג המדיני והדרג הצבאי
והממשק ביניהם, של ביצוע לקוי של צה"ל, ובעיקר של כוחות היבשה, ושל תנאי רקע פגומים מבחינת ההיערכות של ישראל.

לכל אלה יש מי שאחראי ואין ספק שהוא חייב ללכת. הוועדה לא סיפקה לברק סולם לרדת מן ההתחייבות שלו ערב הסיבוב השני בפריימריז. הוא חייב לדרוש מאולמרט לפנות את כסא ראש הממשלה או להיערך להקדמת הבחירות, כדי שחבר המושבעים הגדול – הציבור – יקבע את עמדתו נוכח ממצאי השופטים החוקרים – חברי ועדת וינוגרד.

——————————-

דו"ח וינוגרד המלא

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

8 תגובות

  1. אהרן לוינשטיין :

    עוד ועדת חקירה אמרה את דברה -וכלום לא קרה. הורים שכולים ואזרחים ממורמרים אינם מהווים סיבה לפרוש מהממשלה.
    אנחנו(מפלגת העבודה) אופורטיוניסטים. זה הזמן לכופף את אהוד א. ולתת לאהוד ב. משרות וכיבודים. הם יעזרו "לשכוח" את 191 החללים ואלפי הנפגעים ( האזרחים) וגם "לסלוח" לאהוד א. המושלם שכבר תיקן את כל הליקויים ומוביל את המשך הזוועה ביהירות ובשחיתות נטולת עכבות.
    אהוד ב. יושב על הגדר ושותק. "שתיקת הכבשים" שלו אינה סרט רע. היא מתוכננת ונועדה להקנות לו תדמית של מנהיג מכובד ומאופק.
    על התנהלות מעין זו נאמר בתנ"ך "קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה". בושה חרפה וקלון אינם מביאים את אהוד א. להכרה שטעה ועליו לשלם מחיר על מעשיו. הוא אינו מביע חרטה. מבחינתו אין צורך להרהר בשאלה התנכית " גדול עווני מנשוא ???".
    אנאלוגיה תיאולוגית זו מובילה אותי לחשש שהשלב הבא בפארסה המאקברית שלפנינו יהיה "אות קין".
    אהוד א. ואהוד ב. יזכרו לדראון על מחדליהם ויוטל עליהם חרם ונידוי פוליטי על התעלמותם ממסקנות דו"ח וינוגרד ורצונם להתעלם מצרכי העם. לא יעזרו להם ספינים ושטיקים מתוקשרים ומיוחצנים. הם יודחו ויושפלו.

  2. ליאור שוורץ :

    לאהרון וגם לדניאל – לא מקבל את התזה – מצטער לאהרון את "קול העם" שומעים פעם בארבע שנים לא לפני זה- ועדת וינוגרד הוכיחה לי שועדות חקירה הן קרקס תקשורתי מין פתיח לקרב גלדיאטורים פוליטי שמה שבאמת אנחנו רוצים לראות זה
    דם! דם! ועוד פעם דם! ולא נספתק בניתוח קר ועניני- אהוד אולמרט אולי צריך ללכת כי הוא מושחת ציבורית אבל לא בגלל המלחמה האחרונה. וחוץ מזה כן אני עושה חשבון פוליטי והרע ההכרחי הוא אהוד אומלרט וכחבר מפלגת העבודה
    לטעמי עדיף על אהוד ברק.

    אי אפשר כל הזמן להסיק מסכקנות בדיאבד ולרצות לתלות את מנהיגינו בכיכר כל הזמן. צריך גם לתת להם לעבודופעם ב-4 שנים ללכת לקלפי להצביע.!!! ולהיות מעורבים פוליטית כל הזמן.
    לטעמי הצנועה ביותר הפשלה הגדולה ביותר במלחמה היא של צה"ל-יותר מ50 לוחמים נהרגו מאש כוחותינו או מיקום רע של לוחמים(כפר גלעדי)זה לא קשור לדרג המדיני.
    ואולי הגיע הזמן באמת להתיעץ אם הגופים המיעצים ולא לחשוב שאם הייתי רמטכל אני יכול גם להיות מדינאי טוב.

  3. יהושע בן משה :

    מפלגת העבודה לא צריכה לגרום לנפילת הממשלה או להקדמת הבחירות

    חברי הכנסת המבקשים לגרום לנפילת הממשלה או להקדמת הבחירות,מנסים לחפות ולהצדיק את התנהגותם הילדותית,ולא מקדמים שום ערכים ציבוריים.
    א-כל הממשלה היתה מאוחדת בהחלטה לצאת למלחמה.גם אלה שדורשים היום" לקחת אחראיות."
    ב-ההבטחה של ברק לפינס על מנת להשיג את תמיכתו בבחירות הפנימיות,לא מחייבת את המפלגה,וספק אם האמינות הירודה של ברק,מצדיקה פעולה בניגוד לצרכי המדינה,הממשלה והמפלגה.
    ג-גם התפטרות ברק מהמשלה לא מחייבת את חברי הכנסת של המפלגה.
    ד-שאלת ראש הממשלה, היא לצערנו זכותה של המפלגה הגדולה, ולא לנו להכתיב את זהותו.
    ה-ללכת לבחירות מוקדמות לפני המועד, רק תרסק את מפלגת העבודה,ולא תשנה את המפה הפוליטית בככלותה.

  4. איתי :

    http://www.shelly.org.il/wp/?p=1856

    יהושע בשבילך

  5. דני בלוך :

    השאלה שאין עליה תשובה לאיש היא מתי יכולה העבודה לנצח בבחירות כאשר איננה עומדת בראשות הממשלה בקדנציה היוצאת. להיות שותפה בקואליציה וממנה לנסות ולכבוש מחדש את ראשות הממשלה או מן האופוזיציה. אין לכך תשובה חד-משמעית. האמת היא, כנראה, שבכל מצב הציבור חייב להיות משוכנע שראש הממשלה המכהן הוא כה גרוע וכי לעבודה יש תשובה טובה יותר גם אישית וגם תכנית. כך קרה בבחירות 1992 רבין מול שמיר וב-99 ברק מול נתניהו. בשאר המקרים – מבחוץ או מבפנים העבודה לא שכנעה.
    מה נכון לעשות עכשיו? תשובתי היא לא ללכת למניפולציות, לגימיקים ולסקרים אלא לפעול לפי צו המצפון. חבר אמר לי: אולי לשם שינוי נקבע תקדים חדש של קיום בחירות במועדן?

  6. ל רפי :

    מבלי להכנס לפרטי דו"ח הוועדה שרבים מהניתוחים והמסקנות בו אינם מקובלים עלי, ראוי להעריך את עבודת הוועדה "כפרויקט לאומי". הפרויקט נוצר בעקבות הטראומה של מלחמת לבנון השניה, כפשרה (רעה) בין לחץ דעת הקהל לחקור את האירוע לרצון המערכת הפוליטית להתחמק מאחריות לכשלים המערכתיים ולתפקוד זרועות השלטון במהלכה. יסוד אחר שהוביל להקמת הוועדה הוא משבר-אמון חמור בין הציבור לבין ההנהגה הפוליטית, משבר שהיה חריף לפני המלחמה, החריף בעקבותיה, ויחריף עוד יותר לנוכח מה שאני רואה ככשלון של וועדת וינוגרד עצמה.
    וועדת וינוגרד היטיבה לבטא את מימרתו הישנה והמוכרת של קלאוזביץ, בקונטכסט המתאים להתנהלות מלחמת לבנון השניה – המשך הכישלון באמצעים אחרים… – הוועדה שכאמור מונתה בלחץ הציבור, חזרה וירקה בפניו, לאחר בזבוז זמן משווע של למעלה משנה ורבע. התפקיד שיעד הציבור לוועדה היה לבדוק בזריזות ובמהירות את עיקרי הכשלונות, ולהתוות את הדרכים לתיקונם תוך יצירת תנאים נאותים לכך. בפועל סיפרה הוועדה לציבור בעיקר מה שידע עוד בזמן המלחמה ולכל המאוחר כשחזרו המילואימניקים הביתה. מה שעשתה במשך זמן רב ובעלות גבוהה למשלם המיסים מאז, מסתכם בפועל בהתלבטות עם עצמה כיצד לא לומר בפומבי שום דבר חדש או מועיל.
    מה, לא ידענו שצה"ל לא תפקד כראוי במלחמה זו? לא הבנו שהתפקוד הלקוי לא נבע ביסודו מהחוסרים במחסני החרום? מה, לא ידענו שלהפקרת העורף לא היה שום קשר עם מוכנות הצבא למלחמה? מה, לא ידענו שהמנהיגות המדינית לא הבינה למה היא נכנסת, לא הבינה שהיא מכניסה את ישראל למלחמה, ושבמלחמה צריך לנצח אחרת מפסידים? או שבסביבה המזרח-תיכונית נצחון חייב להיות ברור, אחרת הוא נחשב כשלון? מה, לא ידענו שאם צבא כצה"ל אינו מצליח לפורר תוך חודש ימים של לחימה אוגדה מבוזרת אחת של החיזבאללה, אנו גורמים נזק חמור להרתעה הישראלית ולשותפות הישראלית-אמריקנית? ידענו את אלה וידענו דברים רבים אחרים. אם כך, לשם מה נדרשה לנו ועדת וינוגרד?
    ועדת וינוגרד נועדה לטפל בארבע סוגיות מרכזיות בהקשר למלחמה, בסדר-חשיבות עולה הבא:
    א. לאמת ולבסס מה שידענו גם בלעדיה, "סתם", כך, למען הסדר הציבורי הטוב ולמען יראה הצדק.
    ב. לקבוע אם היה הכרח או היתה סבירות בהתנהלות המדינה – ממשלה וראשיה, הצבא והמטכ"ל, זרועות הבטחון האחרות, המנגנונים הציבוריים לרבות מל"ח המיועדים לטפל בעורף במלחמה – במשך כל התקופה שבה התנהלו הפעולות הצבאיות בצפון.
    ג. לקבוע נורמות נדרשות להתנהלות המנהיגות הלאומית במשברים מהסוג שנוצר במלחמת לבנון השניה, ולבחון לאורן את התנהלות המנהיגות שתפקדה במלחמה. פעלה המנהיגות כראוי – תוכל להמשיך ולשרת את העם. לא פעלה כראוי – תפנה מקום לאחרים. פועל יוצא של קביעה זו היא נורמה ציבורית חיונית, שעיקרה סמכויות ואחריות אינן ניתנות לחלוקה. מי שמקבל סמכויות, מקבל גם אחריות אישית, וגם שאין צורך לקום בכל פעם ונאמר זאת מחדש. כך יש לנהל מדינה מסודרת ונורמלית ואין מקום לפלפולי מילים וצקצוקי לשון. קביעת נורמות חדשות היו אולי התפקיד העיקרי והצידוק העליון להקמתה של וועדת וינוגרד, וגם לסבלנות שגילה הציבור כשנתן לה פי כמה וכמה יותר זמן ממה שהיה ראוי לתת בנסיבות מלחמת לבנון השניה. במיוחד נכונים הדברים על רקע התנהלותו של ראש הממשלה.
    ד. להמליץ על שורה של מהלכים מערכתיים, שיביאו לשידוד מערכות כולל. רק בכוחו של שידוד מערכות כזה לייצר שינוי שיקבע כנורמה את האמור לעיל. מהלכים אלה חייבים לכלול צעדים ארגוניים, צעדים חוקתיים, צעדים תיקניים ונורמטיביים וצעדים פרסונליים – כל מה שמעצב מחדש מערכות מדינה שכשלו ומאפשר לעשות בהן תיקונים המתחייבים מלקחי המלחמה – ללא דיחוי, ללא סחבת וללא פרשנוית מתחכמות וללא נטל האחריות לכשלים .

    וועדת וינוגרד טיפלה ברמה סבירה בנושא הראשון, ברמה בלתי מספקת בנושא השני, וברמה שערוריתית בשני הנושאים החשובים ביותר, ג' ו-ד'. בעשותה כן, הפכה עצמה וועדת וינוגרד ממכשיר ציבורי לעיצוב ויישום פיתרון, לחלק אורגני של הבעיה.
    יתר-על-כן, האחריות הציבורית של הוועדה (כלפי הציבור), והכרותה עם גישותיהם של ראש הממשלה והמערכת הפוליטית, חייבו שהוועדה תקפיד על אמירת דברים ברורים ומפורשים בכל אחד מהתחומים המרכזיים הנוגעים לפעילותה. אמירות דו-משמעיות או רב-משמעיות, בנסיבות אלה, הן התחמקות מאחריות ציבורית, והתחמקות מאחריות ציבורית הן מעילה באמון של וועדת החקירה. חרף העובדה שהוועדה מונתה ע"י ראש הממשלה (עובדה שבדיעבד הוכחה כשגיאה חמורה), האחריות האמיתית שלה היתה כלפי הציבור. אי אפשר שלא לגחך לנוכח הטיעון שהוועדה נמנעה ממסקנות אישיות ואחרות, שיכלה להיות להן השלכה אישית על "שחקני מפתח" בארועי המלחמה, מפני שרצתה "לזרז" את עבודתה. הלכך יקרא זרוז?!
    בהערכת דו"ח הוועדה השלם בהשוואה לדו"ח הביניים, נראה שכבר ממבט ראשון עולות המסקנות הבאות:
    א. הדו"ח הסופי בעקרו מיותר, משום שלא תרם שום תובנות מהותיות חדשות לאירועים העקריים של המלחמה (אולי פרט ל-60 השעות האחרונות, שהפרשנות לגביהן שנויה במחלוקת קשה). מאידך, גם לא תרם שום אמירות משמעותיות קונקרטיות באשר לפתרונות ולתיקונים החיוניים, על רקע הכשלונות שזיהתה הוועדה בכל המערכות השלטוניות הנוגעות.
    ב. הדו"ח הסופי יוצר רושם שחברי הוועדה "נבהלו מהעזתם" בדו"ח הביניים ובקשו בדו"ח הסופי לחלץ את עצמם מסערות ציבוריות אפשריות. שכן, כל אמירה קונקרטית עשויה "לסבכם" בכאלה. בדו"ח "החלבי" שהגישו, יכול כל אחד למצוא את הרצוי לו ולפטור בביטול את הרצוי לאחרים (אין זה מקרה ששר הבטחון כינה את הדו"ח "אפור בהיר" ו"סביבת" ראש הממשלה ראתה בו "זיכוי").
    ג. חברי הוועדה, בתרוצים מתרוצים שונים, חיזקו בדו"ח הסופי שלהם את תסמונת וועדת אגרנט, בכך שאותתו לדרגים המדיניים שהם מוגנים מפני וועדות חקירה, אם ישכילו למצוא מספיק מהר "שעירים לעזאזאל" (רצוי מתוך הצבא) שיבואו במקומם וירגיעו את "הזאב הציבורי צמא הדם". בשולי הדברים, קשה להמנע מתחושה שאחרי הדו"ח הסופי, חוזרת ומתעוררת השאלה אם לא ראוי לשקול מחדש את פרישתם של שר-הבטחון, הרמטכ"ל, אלופים ומפקדי אוגדות, שגם הם, בדומה לראש הממשלה שכשל, "…יכולים לתקן את טעויותיהם" אם רק ינתן להם. נורמה זו אם תשתרש, עשויה להביא על ישראל אסון לאומי.
    ד. בהחלטתה שלא להחליט, מותירה הוועדה בידי המערכת הפוליטית, הידועה "בגמישותה המחשבתית המופלאה", את החובה לעשות את עבודת- הוועדה. מערכת זו שכשלה כבר קודם, בעת המלחמה ועוד לפניה מקבלת עתה מהוועדה "מנדט" לשפוט את עצמה – גישה מוזרה ותמוהה. הברירה היחידה שהותירה הוועדה לציבור היא יציאה לרחובות או מרי אזרחי; האם לכך כיוונה הוועדה, או שגם היא לא חשבה עד הסוף?! אם תתמיד המערכת הפוליטית בתיפקודה הלקוי והמניפולטיבי, והציבור יתמיד בתפקודו הדמוקרטי-הפסיבי, אנו עלולים למצוא עצמנו מובלים למערכה חדשה ע"י אותו ראש ממשלה ואותה ממשלה שכשלו. זה התיקון האולטימטיבי שהצליחה וועדת וינוגרד להציע לציבור הישראלי.
    איך שלא נסתכל על הוועדה ותוצאות עבודתה, למן שלב המינוי ועד לדו"ח הסופי, וועדת וינוגרד היא אכזבה גדולה. היא מציבה סימן שאלה חמור על מוסד וועדות-החקירה, ומכאן גם תורמת לצימצום חמור באמצעי הבקרה והענישה של הציבור כנגד מימסד פוליטי שסרח – תוצאה קשה למדינת-ישראל. אבל מה שגרוע עוד יותר, היא תגביר את חוסר האמון של הציבור בפוליטיקה, היא תקטין את המוטיבציה לשרות לאומי ותחזק נטיות בדלניות בתוך קבוצות שונות של האוכלוסיה. הוועדה החמיצה הזדמנות לגלות אומץ-לב ציבורי ומעוף ולהביא לשידוד מערכות נורמטיבי, אתי ואורגני אמיתי במערכות השלטון הלקויות שלנו. נקווה שלא נצטער בעתיד על שהתפתינו לה.

  7. דני בלוך :

    ל רפי – ניתוח מצויין

  8. ל רפי :

    לדני בלוך:
    א. תודה.
    ב. אחרי "דברי ההבהרה" האחרונים של פרופ' דרור, נדמה לי שכל מה שאמרתי, ואמרתי לא מעט, אינו משקף את חומרת הכשל האמיתי של הוועדה. אם הלך המחשבה של דרור מייצג אפילו חלק מהתובנות ומנהלי-העבודה של חברים בוועדה, זו שערוריה לאומית.
    הוועדה מצטיירת כוועדת "דינוזאורים", שאינה מבינה כלל שפגיעת "האסטרואיד" המכונה מלחמת לבנון השניה בישראל, הוא רק תחילתה של "רעידת אדמה" לאומית חמורה. תרומת הוועדה לניהול כושל של המשבר ושל השלכות הטראומה, עלולות להפוך אותו לקטסטרופה לאומית. "חזון השלום" של דרור הוא עלה התאנה של הוועדה.
    העובדה שהוועדה לא קמה כאיש אחד והתפטרה מתפקידה מיד לכשהתברר לה שאינה יכולה לבצע את עבודתה במלואה בגלל התערבות בג"צ (שחזר והעדיף את טובת הפרט על טובת הכלל, והוכיח שאינו ראוי לחופש ה"אקדמי" שניתן לו במחוזותינו), מעידה על סולם ערכים מעוות של חבריה. במקום לעשות מה שצריך, לפי צוק העיתים ובצורה הכי שלימה וטובה שכישוריהם האישיים והמקצועיים של חבריה מאפשרים, "ללא חשבון" לאף אחד, וללא התפסות "לפסיכוזות אישיות", בחרה הוועדה לדבוק בכסאותיה ולראות את תפקידה העיקרי בתרגיל אקדמי עקר – פרסום דו"ח של למלעה מ- 600 עמודים שרובם המכריע מיותר. בכך ראה דרור שהוא נוגע בהסטוריה….
    אולמרט הצליח לתמרן את הוועדה, במקום שהוועדה תחקור את אולמרט וממשלתו. בג"צ הצליח לסרס את הוועדה, במקום שהוועדה תבהיר לבג"צ שגם היא וגם הוא משרתים את הציבור ולא להיפך.
    עתה ברור, כצפוי, שדו"ח הוועדה יושלך לפח האשפה הרבה יותר מוקדם משסברו רבים. עתה גם ברור שהעימותים הפנימיים ילכו ויחריפו ועתה גם ברור שהוועדה אינה מבינה מהי דמוקרטיה הגונה.
    רק דרך אחת עומדת לראש הממשלה ולוועדה כדי לבחון את צידקת מהלכיהם עד כה – בחירות חדשות. בחירות אינן "מחלה ממארת" ובחירות אינן "רעה חולה". בחירות הן מנגנון לבחינת דעת הציבור בשאלות פוליטיות ובשאלות של אמון במנהיגות לאומית. בהעדר סיבות טובות לבחירות מוקדמות, ראוי להניח לממשלה מכהנת לסיים את הקדנציה שאליה נבחרה. זה סביר. לאחר טראומה לאומית, ולנוכח האפשרות של אירועים דומים בעתיד הקרוב, אסור להניח לממשלה שכשלה, להמשיך כאילו לא קרה דבר, מבלי לאפשר לציבור לומר את דברו. וועדת חקירה שמציגה בפני הציבור ברירה של "לשתוק, חרף חוסר האמון שלו במנהיגות ולהמשיך ללכת בתלם", או "מרי אזרחי", אינה מבינה את תפקידה בדמוקרטיה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.