חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

קצת סדר בבלגאן ההטעיות בנוגע למרצ ו"עופרת יצוקה"

נושאים דעות, פוליטי ב 28.07.10 6:05

רועי פלד, חבר הנהלת מרצ, מבקש להגיב על הטענות לגבי התנהלות המפלגה בזמן עופרת יצוקה, וכן לגבי עבודת המפלגה מול התקשורת. מה דעתכם?

במסגרת הבון-טון הכללי של הרוצים "להיכנס במרצ" כדי להראות כמה הם רדיקלים ואחרים לא, מופרחות טענות מופרכות בנוגע לעמדת מרצ לגבי "עופרת יצוקה" בימיה הראשונים של המלחמה. יש הרוצים לסדר את העולם כך שכל מי שלא מתייצב לפי קריאה בקצה הרדיקלי ביותר של כל ויכוח, כמוהו כליברמן. לא משנה שמרצ התריעה מפני הסכנה שבהתנתקות ללא מהלך מדיני משלים, ומרצ פעלה להסרת המצור על עזה, ולשחרור אסירים ו… ו… ו…, מבחינתם אם מרצ לא הכריזה חד משמעית שאסור בשום אופן לצה"ל לפעול בשום תנאי, אז היא "תומכת בהפצצות" (ביטוי שמופיע בכמה בלוגים ברשת), ובפנים בפנים ג'ומס וליברמן חד הם. בשביל זה גם מנפחים את השקר כאילו מרצ תמכה בעופרת יצוקה בשבוע הראשון ורק לאט לאט "נכנעה ללחצים" ושינתה את עמדתה.

אז הנה האמת:

  1. ביום הראשון למלחמה, בערך חמש שעות וחצי אחרי שנפתחה, נשאל ג'ומס בערוץ 2 על-ידי עודד בן-עמי אם הוא תומך בה. תשובתו הייתה שהוא לא יכול להגיד אם הוא תומך כי הוא לא יודע אילו פעולות מתוכננות ומה יעדי המבצע.
  2. ביום השלישי הוציאה מרצ הודעה בזו הלשון: מהחלטת הקבינט לא ברור מהם היעדים של המבצע, לא ברור לאן אנו הולכים ויותר ויותר מקנן החשש שנאלץ בדיעבד להסביר למה לא עצרנו את המבצע בזמן. היעד של חיסול החמאס הוא יעד מופרך, שאינו בר השגה ועצם הדיבור עליו מזיק.
  3. ביום הרביעי ללחימה קיבלה הנהלת מרצ החלטה בזו הלשון:

1. הנהלת מרצ קוראת להפסיק את האש לאלתר, בין אם בסיוע יוזמות בינלאומיות שונות, הידברות ישירה או אף בהודעה חד-צדדית על הפסקת אש לזמן קצוב. הסכם רגיעה ארוך טווח חייב להבטיח שקט בדרום הארץ, סיום מהיר של המשא ומתן לשחרורו של גלעד שליט ופתיחת המעברים לרצועה וממנה.
2. הנהלת מרצ מזהירה מפני המשך הפעילות הצבאית, ובמיוחד מפני כניסה קרקעית לרצועת עזה, אשר תוביל לשקיעה בבוץ טובעני, הפעם בעזה.
3. הנהלת מרצ מגנה את הפגיעה המתמשכת באזרחי ישראל על ידי החמאס וארגוני טרור אחרים, ותומכת בזכותה וחובתה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה.
4. הנהלת מרצ מגנה הרג פלסטינים חפים מפשע. גם פעולה להפסקת הטרור נגד ישובי עוטף עזה, אינה מצדיקה פגיעה בחפים מפשע.

לא תמיכה בפעולה, ובטח לא תמיכה בהפצצות, לא אחרי שבוע ולא אחרי שלושה ימים ולא אחרי שעה.

כן, אני שומע כבר את הקולות שאומרים – אבל לא התנגדתם מהרגע הראשון, לא יצאתם חוצץ, גמגמתם, ומה פתאום אתם מדברים על חובתה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה. אכן, העמדה של מרצ לא היתה שבשום תנאי אסור להפעיל את צה"ל למניעת פעילות אלימה נגד אזרחי ישראל. מי שמחפש את זה, אכן לא ימצא את זה במרצ. אכן עמדת מרצ הייתה מורכבת, כי המציאות במזרח התיכון מורכבת. מי שרוצה תמיד להיות חד משמעי, תמיד בעד או תמיד נגד, בלי להכיר במורכבות של המצב, יצטרך לחפש את זה במקום אחר. מרצ נקטה עמדה של מחויבות לעשות כל דבר יעיל להגנה על אזרחי הדרום, ולפעמים פעילות צבאית ממוקדת יכולה להיות יעילה, והתנגדות להתקפה על אזרחים שהיא לא מוסרית ולא יעילה, ולהרפתקאות צבאיות לא מדודות ולא מתוכננות שנועדו לספק בעיקר את יצרי ההמון. מי שמזדהה עם המסר הזה צריך לפעול במרצ. הוא יהיה בחבורה לא פחות מוסרית, אבל קצת יותר חושבת מבמקומות אחרים.

אתם לא יודעים להיכנס לתקשורת

הנה עוד טענה שאוהבים להשמיע, בלי לבדוק אם יש לה בסיס עובדתי. עכשיו אני רוצה להבהיר כבר בתחילה – אני האחרון שמרוצה מהנוכחות של מרצ בתקשורת. חלק מהבעיות הן אובייקטיוויות, מפלגת אופוזיציה קטנה. חלק הן סובייקטיוויות ואפשר לעשות יותר כדי להיכנס לתקשורת ולהיות יותר אטרקטיביים גם לעיתונאים וגם לציבור. אני גם רוצה להגיד שהנתונים שאציג לא מעידים על התמונה המלאה, ואני לא מציג אותם כדי לבטל את הטענות בהקשר הזה. אבל הם כן מראים שהטענות קצת מוגזמות, מאד מוטות והן חלק מהספורט של להתלונן על מרצ, כתירוץ למי שרוצים להתחמק מאחריות, כלומר מכניסה לפעולה ועשייה של ממש.

עשיתי בדיקה פשוטה. נכנסתי ל"גוגל ניוז" ובדקתי מה מספר המופעים של כל אחת מהסיעות בכנסת. לאחר מכן חילקתי את מספר המופעים במספר חברי הכנסת, כדי לקבל תמונת מצב יחסית לגודל הסיעה. לא בדקתי את בל"ד ורע"ם-תע"ל שנוכחותן בתקשורת העברית מראש דלה ורוב מאמציהן בתקשורת הערבית. בהקשר זה צריך לומר שגם התמונה לגבי חד"ש חלקית, שכן ודאי בתקשורת הערבית יש לה נוכחות מאסיבית, אבל הכללתי אותה כיוון שהיא בכל זאת "משחקת" גם ב"מגרש" דוברי העברית. עוד הערת אזהרה – הנתונים לגבי קדימה והעבודה מטעים מאד, בגלל אופי המלים שמופיעות בהקשרים שונים. מה שעשיתי הוא לבדוק את 50 המופעים הראשונים, לראות איזה אחוז מהם מתייחס למפלגה, ולהשליך את זה על כלל המופעים של המלה.
להלן התוצאות (המספר הראשון מייצג את מספר האזכורים והמספר השני את מספר האזכורים בחלוקה למספר חברי הכנסת של המפלגה):

מפלגה                          מס' האזכורים                מס' האזכורים בחלוקה למספר

חברי הכנסת של המפלגה

מרצ                              154                              51

חד"ש                           57                                14

הליכוד                          459                              17

קדימה*                         560                              20

ישראל ביתנו                  318                              21

ש"ס                              277                              25

הבית היהודי                  95                                32

האיחוד הלאומי              115                              29

יהדות התורה                88                                18

מפלגת העבודה*                        350                              13

רועי פלד הוא חבר הנהלת מרצ ומפורסמים כחלק מקמפיין ההתפקדות של המפלגה – אין שמאל אחר.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

18 תגובות

  1. אדי :

    למה צריך להתאמץ כשרועי עצמו מספק את התשובה:"לא התנגדתם מהרגע הראשון, לא יצאתם חוצץ, גמגמתם, ומה פתאום אתם מדברים על חובתה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה". זה תיאור מדויק של התנהלות מרצ לא רק בעופרת יצוקה אלא גם במלחמות לבנון ובכלל. מפלגה שלא למדה כלום ולא שחכה כלום ורק מחפשת תירוצים למעשיה ומחדליה לא יכולה להמשיך ולפנות לבוחריה מהעבר ולבקש שוב את אימונם לאחר שהתאכזבו מעמדותיה המעורפלות פעם אחר פעם. אין שמאל אחר? תחשבו עוד פעם.

  2. ל רפי :

    למרצ קופת שקצים כל כך גדולה מהדור האחרון, שאין צורך ואין טעם להתפס לדיון, לא משכנע, דווקא בשאת "עופרת יצוקה". הבעיה של מרץ שהיא רוצה להיות דמוקרטית ואנרכיסטית, ציונית ופוסט-ציונית, ממלכתית וסקטוריאלית, יהודית ואוניברסאלית – הכל יחד, הכל למקוטעין והכל "עכשיו"; אין חיה כזו בנמצא.
    התגובה של רועי מעידה על כמה מהסתירות הפנימיות בעמדות של מרץ:
    א. אם מתנגדים למלחמה בעזה ללא תנאי – צריך לומר זאת בפה מלא ומלכתחילה.
    ב. אם סבורים שלמדינת ישראל הזכות והחובה להגן על אזרחיה – אסור לחכות שמונה שנים עד שיוצאים לממש זאת הלכה למעשה.
    ג. אם הטענה היא שלמלחמה מוצדקת, אזי לא משך הזמן שהיא אורכת ולא מספר הנפגעים קובעים את צידקתה. מבחן המלחמה הוא בהשגת יעדיה במחיר מינימלי לכוחותינו, ולשם כך דרושים הגדרת יעדים, תכניות פעולה ומנהיגות מדינית וצבאית. חסרונם של אלה אינו פוגע בצידקת המהלך הצבאי, והביקורת צריכה להיות מופנית למנהיגות שכשלה ולא למעשה הצודק כשלעצמו.
    מי שמדבר בנשימה אחת על צידקת המהלך, על העדר יעדים ועל צורך לעצור את המבצע בזמן, כשלא ברור מהו זמן זה ועפ"י מה הוא נמדד – מדבר שטויות.
    ד. אם מכירים בכך שהמציאות במזרח התיכון מורכבת (ונזילה, ואלימה, וצבועה), אי אפשר לעמוד עם סטופר ביד ולתבוע בכל מחיר "שלום עכשיו". זה לא רציני, לא מציאותי ומחבל בסיכוי שישראל תוכל להשיגו ללא סיכון חמור מבחינתה.
    ה. תקשורת אינה מטרה. בעידן הנוכחי תקשורת היא לרוב אמצעי לחימה. לעיתים קרובות היא גם אמצעי תעמולה והטעיה, וככזו היא תחליף להגיון, לדרך ולמטרה שהם אבני-יסוד אצל תנועה פוליטית.
    מבחינה מהותית מרצ מיוצגת בתקשורת עפ"י משקלה בציבור ועפ"י השפעתה על ההוויה הלאומית, ברוב המקרים שהדברים אינם כך, מרצ מיוצגת מפני שהיא מספקת סנסציות מילוליות או פרובוקציות פוליטיות שהתקשורת ששה להשתמש בהן משום תרומתן לריטינג ולא על שום משקלן הציבורי-פוליטי.
    תגובתו של אדי, שמבטאת להערכתי ביקורת של "אוהב" או "אוהד" מן האגף השמאלי של מרץ, מדיעה על מה שנאמר כבר לעיל: לדידו הגנה על אזרחי ישראל היא טענה פסולה… לגבי עמדותיה של מרצ, קל וחומר היא פסולה לגבי מי שחשודים מראש "כימנים ופשיסטים". כאן מתחילה באמת הבעיה של מרץ; ההצדקות של רועי והתוכחה של אדי אינם מבשרים להמשך דרכה של מרץ טובות.

  3. אורי :

    רועי,

    האם מרצ התייחסה לאחריותה של ישראל בפתיחת המלחמה, ובפרט להפרת הפסקת האש בידי ישראל ב-4 בנובמבר 2008?

    האם מרצ התייחסה לבחירת צה"ל לפתוח את המלחמה בחיסולם של 140 שוטרים פלסטינים?

    כשג'ומס יושב באולפן 5 שעות אח"כ ומגמגם שהוא לא יודע מה מתכוונים לעשות והוא לא בטוח, זה נחמד וזה כן, אבל זה מתעלם ממה שכבר קרה עד אז.

    ג'ומס הוא בעל נסיון רב, אני בטוח שהיה לו מושג די טוב לגבי התכנון הישראלי לשבועות המלחמה, ואין לי ספק שהוא ידע שהתוצאה תהיה מאות הרוגים פלסטינים.

    יכולתו לשבת באולפן ולא להביע דיעה לגבי המיתות האלו, אלא רק לבקש שהממשלה בבקשה תגיד לו מה היא מתכוונת לעשות, היא הבעייתית.

    כשהשמאל יצא לרחובות להפגין נגד המלחמה, והותקף בידי הימין ונחסם בידי המשטרה ובתי המשפט, איפה הייתה המחאה של מרצ בעד הזכות להפגין?

    אם לא מגיבים למציאות כשהיא קורית, אתם נראים מנותקים מהמציאות.

  4. על מי אתה עובד? :

    "מרצ קוראת להכות בחמאס: הגיע הזמן לפעול ללא פשרות"

    "על רקע הסלמת ירי הקסאם על יישובי עוטף עזה, גם במרצ החליטו להצטרף לקולות הקוראים להכות בחמאס. "הגיע הזמן לפעול ללא פשרות וללא שיקולים פוליטיים צרים ולהגן על תושבי עוטף עזה ושדרות", נמסר בהודעה של התנועה."

    (פורסם ב-"הארץ", 25.12.2008)
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1050018.html

    בזמן אמת, בעזה כמו בלבנון השנייה כמו בלבנון הראשונה, מרצ תמיד התייצבה לצד המלחמה.

    אבל מילא, לזה כבר התרגלנו.

    החוצפה של מרצ אבל היא שהיא שאחרי המלחמה, בשוך התותחים, היא ממהרת לטעון שהיא בכלל התנגדה למלחמה מהיום הראשון… 🙂

  5. שחר: ג'ומס הוא איש טוב אבל במקום הלא נכון בזמן הלא נכון :

    ג'ומס הוא שועל ותיק בועדת הכספים במובן הטוב של המילה, ותמיד ידע להאבק למען האינטרסים של רוב תושבי המדינה ולא להתרכז רק באינטרסים הכלכלים של הקיבוץ הארצי.
    הטרגדיה היא שבזמנים של שלום ובתוך מפלגה גדולה ומוכרת בהחלט היה הופך לאיש הראוי, אבל בתקופה הנוראית מבחינת הפגיעה בדמוקרטיה ובשדה התקשורתי של המאה העשרים ואחת הוא איננו האיש הנכון.
    ג'ומס נרתע מהופעות תקשורתיות, וכותב בד"כ רק בעמודים האחוריים של עיתון הארץ.
    אנחנו זקוקים למישהו או מישהי עם החוצפה התקשורתית של יוסי שריד ושולמית אלוני שלא חושש מהזעם של הציבור. מישהו שיזעק ויצעק בצורה חדה נגד: מעשי העוולה בשיח ג'ראח, נגד העובדה שלמשטרה אין קצה חוט בפרשת הרצח בבר נוער, נגד החוק הביומטרי, נגד הקיצוץ במיסים לעשירים ביותר וכו'…

  6. אין שמאל אחר » Archive » קצת סדר בבלגאן ההטעיות בנוגע למרצ ו”עופרת יצוקה” / רועי פלד :

    […] פלד הוא חבר הנהלת מרצ – הדעה התפרסמה לראשונה ב”עבודה שחורה“, […]

  7. ועוד אחת :

    מן הבחינה התקשורתית – שיווקית הבחירה של מרצ בהצטדקות והתנצחות היא מתכון בטוח לכישלון.

    אם מרימים קמפיין, תנו לנו משהו להזדהות איתו, אל תסבירו לנו למה אנחנו טועים.

    באים בטענות למרצ על תגובתה לעופרת יצוקה כי קולה לא נשמע בזמן הקובע וזה לא יתשנה גם אם תצטטו 200 החלטות פנימיות שמגנות את המבצע.

  8. אייל גרוס :

    תגובות 3 ו-4 כבר אמרו זאת ובכל זאת:

    רועי
    מזה התעלמת באופן מאוד בולט
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1050018.html
    התפרסם ערב המלחמה “מרצ קוראת להכות בחמאס: הגיע הזמן לפעול ללא פשרות”

    כדי להסיר ספק הכתבת שכתבה את הידיעה אישרה אותי לרועי ארד
    פורסם כאן
    http://www.notes.co.il/roy/51015.asp

    הדברים שכתבתי הם מדוייקים והם מילה במילה העתקה של הודעת הביפר שהוציאו דוברי מרצ ביום ה-25 בדצמבר, ארבע דקות לשעה עשר בבוקר. הדובר שחתום על ההודעה הוא בועז גרייסלמר, והיא נפתחת במילים האלה: “הגיע הזמן לפעול ללא פשרות וללא שיקולים פוליטיים צרים…” כך שהפעם, ולדעתי כמו שכמעט תמיד, לא ניתן להאשים אותי בסילוף או אפילו לא באי-דיוק. מזל ששמרתי את הודעת הביפר.
    בברכה,
    רוני זינגר

    אמנם ג’ומס אחר כך טען שמעולם לא אמר כך אבל אלו הדברים שהתפרסמו בשם מרצ ערב המלחמה ולא התפרסם שום תיקון להם. לתקוף ללא פשרות!
    מעבר לזה, הרי לאור הנסיון של מלחמת לבנון ולאור השחקנים היה ידוע לאיפה תוביל ההתקפה הזו, וביום הראשון שלה כבר נהרגו אזרחים רבים, לכאן היה צריך להזהיר נגדה, (כפי שלמשל עשה דב חנין
    http://www.notes.co.il/gross/51018.asp
    ולא לדבר דיבורים תיאורטים שלא יודעים מה מטרות המבצע.
    את זה פרסמתי ביום השלישי למלחמה
    http://www.notes.co.il/gross/51078.asp
    כבר אז היה ברור שההתקפה היא פוגענית כלפי אזרחים בצורה לא מוצדקת, הנתונים עלו מהיום הראשון ומרצ גמגמה. השיטה הזו של לא להתנגד לפתיחת מלחמה אך לקרוא להפסקת אש היא פתטית. לא כי לישראל אין זכות להתגונן אלא כי היה ברור הרי שלא מדובר בהתקפה נקודתית כבר מהשעות הראשונות עת עלו מספרי ההרוגים האזרחים. וזאת מעבר לעובדה שמרצ היתה צריכה לקרוא לנסות לחדש את הפסקת האש (שלפחות חלק ניכר מהאחריות להתמוטטות שלה נובע מפעילות צהל בעזה בנובמבר) ולא לפנות בעת ההיא למלחמה. כל המלים על כך שלא ברור מה ההיקף הידעים וכו’ זה מלים עלובות לאור המציאות שהיתה ברורה לכל מי שלא עצם את עיניו מהרגעים הראשונים (למרבה הצער). אזכיר גם את הסרוב של מרצ להצטרף להפגנות נגד המלחמה בהתחלה- אף אם חברים הלכו כיחידים. הסרוב אגב בהקשר אחר חזר על עצמו לאחרונה בהפגנה בעניין המשט.

    בתשובה למכתב שלי כתב ג’ומס ביום השני למלחמה:
    . מעולם לא אמרתי שיש לתקוף בעזה “ללא פשרות” ואם דברים כאלה הובאו בטעות בשמי בתקשורת, אני מצטער על כך וזו אחריותי לדאוג שדברים מעין אלה לא יישנו.

    עמדתי הובאה במפורט בווינט – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3643701,00.html

    2. דעתי, ודעת כל חברי להנהגת מרצ, אינה גורסת שלישראל אסור בכל תנאי ובכל עת לפעול באופן צבאי כאשר אזרחי ישראל מותקפים באופן מתמיד בירי רקטות על-ידי ארגון טרור.

    3. זכותה של ישראל לפעול באופן צבאי, אך יש לעשות זאת באופן ממוקד, רק במידה הדרושה להגנת האזרחים ורק בשילוב מאמצים מדיניים – שבלעדיהם אין תועלת בפעילות צבאית.

    4. במסגרת מאמץ מדיני אנו תומכים גם בהידברות עם החמאס, כדי להביא להפסקת אש.

    5. הרגיעה כשלעצמה אינה מטרה, ובזמן רגיעה חובתה של ממשלת ישראל לפעול באופן שיחזק את המתונים שבקרב הפלסטינאים וישלול את הקרקע מתחת לתמיכה בחמאס, ויש להצר על כך שממשלות ישראל לא עשו זאת עד כה.

    למיטב ידיעתי עמדה זו משקפת את דעת כל חבריי להנהגת מרצ.

    [דילגתי על קטע שהיה התכתבות פנימית]
    לבסוף, להלן ההודעה הרשמית שיצאה היום מטעמינו:

    “בשלב הנוכחי, ולאחר שצה”ל פעל ברצועת עזה, יש אינטרס ישראלי עליון להגיע מוקדם ככל האפשר לחידוש הסכם הפסקת האש. ביטחון תושבי הדרום ושלומו של גלעד שליט מחייבים משנה זהירות מפני הרחבת הפעולה ובעיקר, מפעולה קרקעית, שמשמעותה שקיעה בבוץ, שהבוץ הלבנוני רדוד לעומתו”.

    —- סוף ציטוט
    אבל מה הדברים האלו שלו ובפרט סעיפים 2 ו-3? דברים תיאורטים שאומרים שזכותה של ישראל לפעול אך רק באופן ממוקד. אבל סליחה, לא ביקשנו עמדה תיאורטית על מה לגיטימי, ביקשנו התייחסות למה שקורה, ולכך שלפי כל העדויות שהגיעו מה שקרה היה לא ממוקד והתחיל קו שהמשיך במשך המלחמה של פגיעה לא ממוקדת, ולמה שקרה במציאות היה צריך להתייחס באותו רגע, ובכך מרצ כשלה, ושום נסיון לייפות את זה לא יצליח.

    ב 28 29 ו 30 בדצמבר העברתי דיווחים קשים שהגיעו מארגוני זכויות אדם אמינים על פגיעות קשות באזרחים וביקשתי שמרצ תתייחס ותגנה אותן בצורה מפורשת. הגינוי בסעיף 4 מההחלטה שהבאת היה מעט מדי ומאוחר מדי. אם מרצ היתה יוצאת מהיום הראשון בקול גדול ומצביעה על מה שקורה היתה אולי נוצרת דעת קהל נגד המלחמה, היה פרץ בקונזסוס. היא כשלה בזה ואין טעם לנסות לייפות את זה.

  9. אבי בלאו :

    רועי, יפה כתבת. אתה מהיחידים המקפידים על העובדות ועל התיחסות הוגנת.

    מקור הבעיה בעזה והסיבה להסתבכות היא היציאה משם ללא הסכמה והפקרת השטח לחמס במקום לנסות להעביר אותו בהסכם מסודר לפתח.
    בנוסף לכך, היה צריך להגיע למו"מ ולדבר גם עם החמס, בשנים שלפני עופרת יצוקה.

    מרצ טענה תמיד שיש לעשות את שני הדברים הללו. מרצ אף הזהירה מפני ההשלכות החמורות של אי עשייתם. עופרת יצוקה היא בדיוק השלכה חמורה כזו.

    אחרי כל הטעויות הללו של ממשלות ישראל השונות עד עופרת יצוקה, נוצר מצב בו החמס יורה כל יום טילים על ישובים בישראל.

    וישראל לא תמימה, גם היא פוגעת בחמס ולפעמים גם באזרחים. ולא ברור כבר מי מגיב למי ומי נוקם במי.

    זה בדיוק מצב שמחייב עמדה מורכבת. ומי שיוצא נגד העמדה המורכבת של מרצ, מוזמן להציע פתרון אחר למצב שנוצר לפני עופרת יצוקה.

  10. TIBERIVS GRACCVS :

    "אחת הטענות העיקריות של הימין נגדה במשך השנים היתה שהמפלגה מגלה "חוסר פטריוטיות". לפיכך ההגיון הפוליטי שהנחה את אלו שצידדו באי-יציאה נגד המבצע היה ברור. ואכן, לאות סולידריות עם המאמץ הלאומי, מרצ, בדומה לקדימה, לליכוד ולעבודה לא רק שלא גילתה הסתייגות מהמבצע אלא גם השעתה את קמפיין הבחירות שלה עם פרוץ המערכה. התנועה גם לא השתתפה בהפגנת ארגוני השמאל נגד המבצע שנערכה בתל אביב כשבוע לאחר תחילתו, אם כי חברים בה השתתפו בהפגנה באופן פרטי. 45 מעבר לשיקול הפרקטי, ההזדהות והסולידריות המובנת של יו"ר המפלגה, חיים אורון, חבר קיבוץ להב שבנגב, עם הסבל של אנשי הדרום מהירי הממושך על ישוביהם מרצועת עזה, והערכתו בדבר הכורח במהלך צבאי להפסקת הירי (ואכן הוא אף קרא למהלך צבאי כזה יומיים לפני תחילת המבצע) הביאה אותו לתמוך בפומבי במדיניות הממשלה בנדון.

    היו אחרים בין מנהיגי המפלגה, שמיוזמתם או מתוך היענות לקולם של חלק ממצביעי המפלגה וחבריה, שיצאו בריש גלי, מיד עם תחילת האש, נגד המבצע ונגד הפגיעה באזרחים וקראו להפסקת אש מיידית. כך, בעוד אורון מגבה את הממשלה, זהבה גלאון ומוסי רז, יצאו חוצץ נגד תמיכתה הרשמית של המפלגה בהנהגתו של אורון ב"עופרת יצוקה" ואף הזהירו מחזרה על טעות התגובות המגומגמות של ראשיה בימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה."

    (מתוך דו"ח הבדיקה של הכשלון בבחירות 2009 – http://www.myparty.org.il/pics/files/111.pdf)

    האמת היא שאפילו במרצ לא יודעים מה הייתה עמדת המפלגה, שד"א לא נקבע ע"י איזשהיא טענה לעשות את הדבר הנכון מוסרית (וזה נכון גם לתומכים וגם למתנגדים) אלא מתוך ראייה צינית של שיקולים אלקטורלים.

  11. יפעת סולל :

    בעיני רועי מנסה להצדיק דברים שצריך היה במקום להצדיקם להביא לתיקונם.
    מרצ לא פעלה כראוי בזמן המתקפה על עזה. כפי שכבר נכתב כאן, היו בינינו לא מעט אנשים שיצאו להפגין כבר ביום הראשון של המתקפה והיתה קבוצה לא קטנה שהצטרפה כגוש להפגנה הגדולה. אכן, בניגוד לדעתו של ג'ומס, שתמיד מנסה לרצות את הציבור.
    גם במלחמת לבנון השניה היינו במצב דומה. גם אז מוסי רז התייצב נגד המלחמה (גם לאחר שגיוס למילואים בגבול הלבנון) וגם אז ג'ומס גימגם.
    הגימגומים האלה הורגים את מרצ. צריך להפסיק אותם וצריך להביא את מרצ למצב שיהיה ברור, שלא יקרו עוד.
    מרצ חייבת כעת לערוך שינויים משמעותיים – וזה הזמן לסייע לה-לנו לערוך את השינויים הללו ולהבטיח שתאמץ קו הרבה יותר אידאולוגי, חד וברור. למרצ מגמגמת אין זכות קיום. אבל מרצ, שתתייצב מאחורי עקרונותיה, היא דבר נדרש מאד בפוליטיקה הישראלית.
    לגבי התקשורת – מה שמטריד אותי, הוא שהשפעתנו על הציבור קטנה מאי פעם. על זה צריך לעבוד. לאחר שהמסרים יהיו ברורים וההנהגה תוחלף צריך לחשוב באילו דרכים נכון לעבוד אל מול הציבור, כדי שאפשר יהיה לשוב ולהשפיע.

  12. דוד :

    בחיי שאני לא מבין למה יפעת סולל לא מקודמת לעמדה יותר בכירה במרצ מאשר העמדה הנוכחית שלה. מדובר באחד האנשים הכנים והישרים ביותר במפלגה, שזה כשלעצמו הישג גדול, ובאדם עם איזשהי השקפה פוליטית קוהרנטית, דבר נדיר בנוף שם.

  13. לדוד :

    תתפקד למרצ ותשפיע.

  14. דוד :

    קודם כל, מניין לך שאני לא כבר מפוקד למרצ?

    ובכלל, מה זה שגעון ההתפקדות הזה? כל אחד צריך להיות חבר מפלגה עכשיו בשביל להשפיע על משהו? מצער מאוד, בהתחשב באיך שרוב המפלגות כאן מתנהלות. אפשר לחשוב שעוד חבר ופחות חבר לעבודה זה מה שיציל אותה או יזיז אותה כמה מילימטרים שמאלה.

  15. דוד :

    חוץ מזה, דיברתי על יפעת, לא על עצמי. אין דרך להתדיין באתר הזה בלי שישאלו אותך איזה ואריאציה על "רגע, אז מה אתה מציע?" או יזרקו לך איזה "תתפקד ותשפיע מבפנים"? אי אפשר להתדיין על הנושאים עצמם, כמו בני אדם?

  16. לדוד :

    מרצ היא מפלגה קטנה עם שיעור גדול של חברים שלא חידשו חברות וזה אומר שכוח ההשפעה של כל אחד הוא גדול.

    בדרך זו בדיוק ובעבודת נמלים מפרכת הגיע גילאון הס"ד האשדודי – אאוטסיידר במרצ הקיבוצניקית+גוש-דן להיות המנצח בפריימריס בלי שום תמיכה של "זקני השבט" של מרצ.

    בקדימה, 531 קולות הבדילו בין לבני למופז (אם מופז היה מנצח למרצ היו יותר מנדטים).

  17. יוסי זיגלמן :

    תודה לרועי פלד שעשה סדר בעמדות מרץ ב"עופרת יצוקה".

    יש בנינו הפוסלים כל שימוש בכח שלדבריהם לעולם אינו מוצדק. עמדה עקבית זו יכולה להתקיים רק כאשר יש מבוגר אחראי בסביבה שדואג להפעיל את הצבא כאשר הסיאה גודשת. כמובן שאין להשתמש בכח אם לא ממצים קודם לכן את כל האמצעים המדינים, אך ויתור על אופציה צבאית מהוה התפרקות מנכס עיקרי וחשוב ומשרת את האויב.

    ברצוני להתיחס ל"גמגום" של ג'ומס.
    גם אשכול גמגם והיום בראי ההסטוריה רואים עד כמה היתה חשובה תרומתו. גם המנהיג מספר 1,משה רבנו, היה כבד פה.
    אך ג'ומס לא גמגם. ג'ומס התלבט.

    יפעת טוענת שהתגובה של ג'ומס נבעה מרצונו לרצות את הציבור, אך היא טועה. כשפורצת מלחמה כולם נעמדים דום, שרים את התקוה הביקורת שותקת כי יש ערפל קרב ודובר צהל אינו חושף את כל המידע לציבור.
    מי שמחפש לרצות מחזק את חיילי צבא ההגנה לישראל אשר מחרפים את נפשם מול האויב האכזר ומאחל החלמה לפצועים…. אפילו האבא של השמאלנים, אורי אבנרי, אם זכרוני אינו מטעני, הצטרף למקהלה ביומה הראשון של מלחמת לבנון הראשונה והתפכח למחרת.

    מי ש"מגמגם" מתלבט בין הלגיטימציה לפעולה לבין דרך הבצוע שלוטה בערפל בעיקר בשלבים הראשונים ללחימה.

    אין להתפלא שהיו קיימים חילוקי דעות בין המנהיגים בשלבי הפתיחה. בכל המפלגות הציוניות נשמע רק קול אחד של תמיכה מקיר אל קיר, ובמרץ יש התלבטות וכך צריך להיות.
    בפוליטבירו נשמע רק קול אחד ובקרב חלק מחברינו קיימים עדיין געגועים לשם.

  18. דוד :

    אני לא 531 איש, אני איש אחד.

    ולא ענית לנקודות העקרוניות שהעלתי, שהן הרבה יותר חשובות מבחינתי.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.