חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הצ"ח חוק ראמ"ה – משרד החינוך מבקש את תגובתכם

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 22.07.10 6:03

בקרוב תובא לקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק הרשות למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). הצעת החוק תהפוך את ראמ"ה לרשות ממשלתית עצמאית ובלתי תלויה במחקריה ובפרסומיה. אתר שיתוף הציבור, בשיתוף ראמ"ה ומשרד החינוך מזמין אתכם להגיב ולהעיר את הערותיכם על הצעת החוק


תוצאות המדידה וההערכה שעורכת ראמ"ה מספקות תובנות מחקריות יישומיות, המסייעות לקברניטי מערכת החינוך, למנהלים, למורים, ולציבור הרחב בקבלת תמונת מצב רחבה על מצב החינוך, ומאפשרות למקד את הפעילות בנושאים שיביאו לשיפור מערכת החינוך.

תובנות אלה מסייעות כיום בקידום היעדים המרכזיים בתחום החינוך וביניהם: קידום ההישגים יחד עם צמצום פערים, שיפור האקלים הבית-ספרי וצמצום תופעת האלימות.

על מנת להשיג יעדים אלה, הצעת החוק תאפשר לראמ"ה לאסוף מידע על תלמידים מגורמים שונים, החל ממידע בסיסי על התלמיד, המשך במידע על עמדות התלמיד לגבי בית הספר ומערכת החינוך וכלה במידע על חפצים שונים בבית התלמיד ומידע לא מזוהה על מקרי אלימות, שימוש באלכוהול וסמים.

על פי הצעת החוק ישמר ויאסף המידע הנאסף משאלוני אקלים ומידע פדגוגי תוך הפרדה בין הפרטים המזהים לבין שאר המידע. כמוכן, כלל המידע ישמר במאגר מידע מאובטח של ראמ"ה, ויועבר לצרכי מחקר תחת קריטריונים מחמירים.

אתר שיתוף הציבור, בשיתוף ראמ"ה ומשרד החינוך מזמין אתכם היום להגיב ולהעיר את הערותיכם על הצעת החוק –

עכשיו תורכם להגיב


נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , ,

22 תגובות

  1. דקל עוזר :

    אני בעד.
    צריך לעשות הצלבות הרבה יותר רציניות כדי למדוד את מערכת החינוך, לרבות מול סטטיסטיקות משטרתיות, רשויות הרווחה וכו'.
    זה ישפר מאוד את המערכת.

  2. איציק יאפ :

    בחייאת. "מאגר מידע מאובטח"?

    מה, גם להם אין עותק פרוץ של מרשם האוכלוסין?

    ואיזה מידע ישמרו?
    מידע לגבי עמדותיו של התלמיד?!? לגבי חפצים בביתו? מדיע על הפעילות מחוץ לבית הספר?
    לאן זה חותר בדיוק? אולי במקום מאגר מידע, פשוט נכניס את התלמידים לגטו?

  3. דליה :

    דקל עוזר שלום
    לא הבנתי בעד מה אתה?
    האם בעד מדידה והערכה בחינוך? היא קיימת במשרד החינוך מזה עידן ועידנים.
    האם אתה בעד חקיקת חוק בעניין? האם אי אפשר לעשות זאת בהוראות שעה ובתקנות? האם מחויבת חקיקה? הרי המדידה וההערכה כבר קיימות, אבל בלי חוק.
    האם אתה בעד מינוי מנהל ראמ"ה ומועצת ראמ"ה בלא אפשרות לפטר אותם?
    זה מה שמציע החוק. האם בקלות כזאת אתה בעד קיום תפקידים שאי אפשר לפטר את בעליהם? האם דינם כדיני השופטים בישראל?
    אשמח לשמוע הסבר בעד מה אתה.

  4. איציק יאפ :

    הו אבל האתר הזה:
    http://www.shituf.gov.il/

    זה רעיון כל כך טוב!!

  5. גיל פרוינד :

    ראו מה קרה בבריטניה

    http://www.theregister.co.uk/2010/07/22/contactpoint_kibosh/

  6. עמית-ה :

    מציע לקרוא את מאמרו / מחקרו של פרופ' שלמה יצחקי בנוגע למגבלה של הערכה במערכת החינוך.
    לינק אצל שושי פולטין חברתנו -http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2710
    או בדואר אלקטרוני ממני.

  7. דקל עוזר :

    מזה עידן ועידנים משרד החינוך מודד – רק אלוהים יודע מה.
    אני רוצה שתהיה רשות למדידה בחוק כדי שיהיה לה מעמד עצמאי ואז היא על משרדית.
    אני רוצה שהרשות הזאת תספק ותקבל נתונים מהמשטרה, מהבית ספר, מהרווחה, מהעירייה ותייצר מדדים משולבים.
    יש משהו חשוב לציין שלגביו אני מבין אנשים שמתנגדים: אני נגד פרטיות. אם אין פרטיות בכל מקרה, אז עדיף שהכל יהיה שקוף, לפחות לא יהיה נאיביות ותמימות.

  8. גיל פרוינד :

    יש רשות כזאת, היא נקראת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היא מקבלת נתונים ומעבדת אותם, אין בעיה של פרטיות, היות והלמ"ס מקבל סיכומים מהרשויות, מעבד ומצליב אותם.

  9. עמית-ה :

    אני מבקש להוסיף לדבריו של גיל.
    אין כול צורך ברשות ארצית בלתי תלויה.
    אם כבר משרד כלשהו מודד משהו עדיף שהמדידה תהיה כפופה למשרד.
    מוסדות בלתי תלויים מקומם לא יכירם בדמוקרטיה.

  10. לעמית-ה :

    מתוך ההסבר של פרו' מיכל בלר
    "גופים דומים קיימים במדינות רבות בעולם, ואחד הבולטים והחשובים בהם נמצא בארה"ב – IES–Institute of Educational Science. בעולם גם הקפידו שגוף המחקר יהיה בלתי תלוי במערכת החינוך ולעיתים אף חיצוני לה, ובכל מקרה רחוק מפוליטיקה. הצעת חוק ראמ"ה, באה לעגן בחוק את קיומה של מדידה והערכה במערכת החינוך, ולהבטיח את אי- תלותה המחקרית של ראמ"ה ואת העצמאות שלה בפרסומיה.

    גליה

  11. גרגרני מידע | SysNet consulting :

    […] פורסם על ידי Gil Freund ב-ש', 2010-07-24 15:37 הרשויות אוהבות לאסוף מידע, אך אינן אוהבות לשתף אותו, להסביר איך ומדוע הוא נאסף. […]

  12. עמית-ה :

    גליה אני יודע שמקור הרעיונות האלו הוא בארה"ב.
    לצערי (לא נהניתי מזה) במשך השנים יצא לי גם לעבוד בחברת מדענים אמריקאים והגישה שלהם מוכרת לי.
    אני חושב שמהרגע בו ישנם 3 אנשים ויותר יש פוליטיקה ואני חושב שאין בזה כל רע.
    אני לא תומך בהקמת מוסדות "בלתי תלויים", ככל הידוע לי אובייקטיבי נהרג במפץ הגדול ואין טעם לחפש את שרידיו.
    ברור לי שלכל מוסד כזה או חוקר במוסד כזה ישנה אג'נדה והוא חוקר על פיה.
    כשאני פוגש חוקר (בכל תחום) שמסביר מה האג'נדה שמניעה אותו אני מרגיש ביטחון באדם, אני מרגיש שהוא לא מספר לעצמו ולאחרים צ'יזבטים על אובייקטיביות.
    אם מוכרחים להחזיק מערכת בדיקה והערכה לחינוך אני מעדיף שתהיה כפופה למשרד אותו היא בודקת ותעבוד איתו בהרמוניה.
    לדעתי ישנם מקומות בהם יש לחתור להפרדת מערכות כמו במשטרה – המחלקה לחקירת שוטרים. כמו מערכת התכנון שנמצאת בין הגוף המבצע לגוף המשמר.
    אני לא חושב שמערכת החינוך צריכה הפרדת מערכות.

  13. דליה :

    לגליה
    על מה את מדברת? האם הראמ"ה היא גוף עצמאי ובלתי תלוי? הרי מיכל בלר הייתה היחידה שלא התפטרה מוועדת המשנה של רפורמת דוברת, ואחר כך היא קיבלה את תפקיד מנהלת הראמ"ה. הראמ"ה בניהולה אינו גוף עצמאי, הוא גוף מטעם רפורמת דוברת.מאחר שמדובר ברפורמה ניאו ליבראלית, הרי בחוק הראמ"ה מנסים להעמיד את האינטרסים הכלכליים מעל לאינטרסים הפוליטיים. (ראי מאמרה של פולטין בעניין תשומות ותפוקות). הראמ"ה אינו גוף עצמאי ולא יהיה גוף עצמאי בשום מצב.

  14. דליה :

    תופעת שיתוף הציבור נהוגה על ידי ניר ברקת בירושלים. הוא מזמן אסיפות שכונתיות בענייני תכנון סביבתי ותוכניות מתאר. כך הוא עשה גם בגן המלך. האם הוא הקשיב לתגובות הציבור שם?
    התופעה הזו של שיתוף הציבור היא אמצעי פופוליסטי פסבדו דמוקרטי. בדמוקרטיה אמיתית משתמשים בנציגים, מעבירים למומחים שיבדקו את הנושא. ועושים הכל לצורך גיבוש הצעת החוק, ולא לאחר שהחוק כבר גובש. כשמבקשים מכלל הציבור, שרובו אינו מבין בנושא הראמ"ה לחוות דעה, אפשר אולי להיעזר בכך באופן שולי, אבל המשמעות האמיתית היא שאילו שהם גורמים החליטו להציע את החוק כמות שהוא, והם רוצים להעמיד חזות של דמוקרטיה, אז משתפים את הציבור. זוהי לא דמוקרטיה.

  15. איתי :

    ג"נ – הגשתי מועמדות למכרז של ראמ"ה. אם אנחנו כל הזמן בעד לחזק את השירות הציבורי, צריך גם ללכת לעבוד שם ולא רק לעסוק בהשמצת עובדיו.

    כבר מזמן הבעתי את דעתי שחייבים מדידה והערכה סטנדרטית בחינוך (בגרויות ופיז"ה למשל), אך כמובן שהיא לא צריכה להיות חזות הכל, ומצב בו ביה"ס עסוק מבוקר ועד לילה בבחינות והכנה לבחינות לא מותיר שום זמן ללמד ולחנך.

    אני כמובן גם נגד הפיכת הדיון במדידה בחינוך לדיון כלכלי, אבל לקחת את זה להתנגדות למדידה או לראיית המדידה כנגזרת של קפיטליזם דורסני זה לשפוך את התינוק עם המים (גם במפעל טקסטיל ששייך לקואופרטיב יש משמעות למדידה, ושם גם יש בהחלט משמעות לתשומות ותפוקות).

    נכון, יש דברים שלא ניתן למדוד אותם, ובמדעי החברה אין הסכמה על הדברים שכן אפשר למדוד. לכן יש חשיבות בכך שהגוף המודד יהיה מקצועי ורציני. הרבה מאוד תוכניות לימודיות/חינוכיות, בייחוד בחינוך האפור והבלתי פורמלי נבדקות ע"י בעלי עניין בשיטות שהן פשוט חסרות תוקף כמו מדידת % התלמידים המרוצים או % התלמידים שאמרו שלמדו הרבה מהתוכנית.

    הביקורת על מידת העצמאות של ראמ"ה צריכה להיעשות מול הצגת אלטרנטיבה, ותוך התמודדות עם החסרונות של המצב הקיים.

    החיסרון הגדול ביותר של היעדר עצמאות הוא שפקידי המשרד הממשלתי מספקים לשר ולציבור נתונים מוטים שתואמים את האג'נדה של השר ומוציאים אותו שר נפלא, בין אם זה נובע מליקוק תחת כדי להתקדם בעבודה (הרי גם על דוח ראמה בעניין אופק חדש נאמר שהוא מוטה ולא מייצג את המציאות) ובין אם זה נובע מפחד מאיבוד מקום העבודה (נתוני הנשירה והפוליגרף של שושני).

    ביקורת לגופו של אדם בלר=דברת=הפרטה, בלר=ראמ"ה ולכן ראמ"ה=דברת אינה לעניין.

    "שיתוף הציבור" – הביקורת נכונה מאוד במקרה ברקת, אך לגבי מה שעושה מיקי איתן אני חושב שצריך לתת לכך הזדמנות כדי לדעת אם יש פה שיתוף אמיתי או לא. העובדה שהמונח היפה משמש גם לכסתח לא אומרת שתמיד זה כסתח (בדיוק כמו שיש התייעלות ויש "התייעלות").

    במקום לצאת בהתקפה ארסית, הייתי מציע לראיין אותו ולשאול שאלות קשות על הנושא, בעזרת יקירינו ניר הירשמן שמתייחס לנושא בבלוג שלו nirhirshman.com/?p=610

  16. SysNet consulting :

    גרגרני מידע…

    הרשויות אוהבות לאסוף מידע, אך אינן אוהבות לשתף אותו, להסביר איך ומדוע הוא נאסף. אפילו כאשר עומד לרשותם מידע זמין, לא נראה שהם יודעים כיצד להשתמש בו. לא כל מאגר מידע הוא רע. אך שימו לב איך אותו גוף יכול להתנגד למאגר מידע המשרת את האזרח וכמעט באותה נשימה…

  17. גליה :

    לא רוצים אמריקה קבלו את יפן:
    http://www.nier.go.jp/English/aboutus/index.html

  18. שבדיה :

    http://www.blacklabor.org/?p=18202

    http://www.skolverket.se/sb/d/353;jsessionid=C90C14B1246CB2E9E2FA5D32451DB1BB

  19. עמית-ה :

    תודה לתורמים אינפורמציה מעבר לים.
    השיטה השבדית נראת לי, יש בה מועצה שממונה ע"י הממשלה.
    מכאן אני מניח שלא מדובר בשיקולים "מקצועיים אוביקטיביים" כי אם בשיקולים פוליטיים לגיטימיים.

  20. איתי :

    עמית, עלינו לזכור שבתרבות הפוליטית בישראל המועצה הזו עלולה בסבירות גבוהה להיות מורכבת מאנשים שיחלקו ציונים טובים מאוד למדיניות השר שמינה אותם, או ימליצו לו את ההמלצות שהוא ממילא כבר גיבש לבד (לבנת-דברת), ובוודאי לא ישמשו "איפכא מסתברא" שתפקידו לומר ההיפך מהקונספציה (מחלקת בקרה באמ"ן – מלקחי מלחמת יום כיפור). זה הצידוק לדרוש עצמאות.

    על העניין הזה נסב הפסטיבל החוזר בעניין ועדות חקירה – אם הן ממונות ומאויישות ע"י הממשלה או לא. מרוב שטוחנים את הרכילות בנושא שכחנו את המהות.

    עוד דוגמה מתחום החינוך – קרא את הקטע הבא והגד בעד מי מהצדדים היית באותה תקופה והאם זה קוהרנטי עם העמדה העקרונית:

    http://mivdak.yoram.co.il/ts.cgi?tsscript=archive/item&c=1&id=164324

  21. עמית-ה :

    איתי
    בעצם אנחנו חוזרים לדיון: האם שינוי שיטת הבחירות בישראל ישנה את המציאות הפוליטית לטובה.
    אני חושב שלא, אני חושב שבדרך כלל (לא עולות לי בראש דוגמאות יוצאות מהכלל אבל בטוח שיש) הבעיה לא נמצאת בטכניקה (וגם לא בגודל) אלה במהות.
    אני חושב שאין דרכים קצרות/עוקפות והמשימה היא לשנות את הזרם/העם/הרוב.
    אני חושב שזכותה של ליבנת לשנות את המל"ג כי היא נבחרה להיות שרת החינוך.
    אני חושב שזכותו של שטייניץ לדבר שטויות כמרצה לפילוסופיה, ולומר לבנק ישראל איך לנהוג במדיניות הריבית.
    אני חושב שזכותו של נתניהו להפריט את סיירת מטכ"ל נובעת מהעובדה שהצליח להקים קואליציה וממשלה ולא קשורה לאח שלו.
    אין ספק שהאנשים האלו שאנחנו ואחרים בחרו עושים לא מעט טעויות וחלקם אפילו לא עושים שום דבר אחר.
    אבל זאת היא הדמוקרטיה, ואם לא עוצרים הפרטה של בית כלא, ומשטרה, ובריאות, וחינוך, בבית משפט, יש סיכוי יותר גדול לצמיחת אלטרנטיבה.
    אני אומר את זה למרות ששמחתי מאוד כשעצרו את הפרטת הענישה.

    בקיצור אני חושב שלא צריך מוסדות עצמאיים ברוב המקרים.
    לדעתי אנשי מקצוע, בהראמ"ה ומהנדסי כבישים במע"צ וכלכלנים במשרד האוצר צריכים לבצע בדרך הכי טובה ומקצועית, מדיניות שנקבעה ע"י נבחרי הציבור.

  22. משרד החינוך, ראמ"ה קמה – ראמ"ה לא נמה :

    […] הארצית למדידה והערכה בחינוך הוקמה בעקבות דו"ח דברת במקום גף ההערכה והמדידה שהיה חלק […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.