חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

רגולציה – הסיפור האמיתי

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 21.07.10 6:04

נהגי המוניות מבינים היטב את מה שהממשלה מסרבת להבין, העדר רגולציה בענף המוניות הביא אותם לפי פחת. תחרות פרועה, מלחמת השרדות, התאבדויות וירידה ברמת השירות והבטיחות לנוסע. הסיפור הזה אינו חדש אך תיאור פרטיו מסביר כי רגולציה טובה היא שימת לב לדברים קטנים

מאת: תמר בן יוסף

בשבוע שעבר הגעתי באוטובוס לתל-אביב. ירדתי בתחנה המרכזית החדשה, חציתי את כל המבוכים, ויצאתי לשורת המוניות הממתינה בחוץ. התעלמתי מהן, נהגיהן לא מוכנים לעשות נסיעה קצרה ולא מפעילים מונה. עצרתי מונית שחלפה, והתיישבתי בפנים לקול הקללות שהמטיר הסדרן בתחנה על הנהג שלי. האומלל ניסה להתנצל ולהסביר, ראיתי שהוא מוטרד וחשבתי כיצד להקל עליו.

– הם לא נחמדים בתחנה הזו.

– "לא נחמדים", הם נלחמים על הפרנסה שלהם. את יודעת כמה נהגי מוניות התאבדו בשנה האחרונה?

– אתה מהתחנה הזו? נפל לי פתאום האסימון.

– כן, את רואה איך אנחנו עובדים. אנחנו נמצאים כאן שנים, אבל אין לנו שום מעמד. לא מאשרים לנו מבנה, אז אנחנו יושבים בגשם ובשמש על המדרכה. ראית את הכיסאות? ביקשנו שירשו לנו לקשור אותם בשרשראות כי גונבים. לא אישרו.

– למה זה קורה?

– אף אחד לא מתייחס לענף. בעבר, הגבילה הממשלה את מספר הרישיונות להפעלת מונית. היא שמרה שלא יהיו יותר מדי מוניות. היום, כל מי שבא ברוך הבא. הענף מוצף וכך משרד התחבורה מצליח ללחוץ את מחיר הנסיעה הרשמי והלא-רשמי. אנחנו בקושי שורדים. את רואה את השלט על המונית? כבר חודשים אני מנסה למכור אותה. אין קונים. תוך חצי שנה המונית צריכה לרדת מהכביש. מה אני אעשה?

הסיפור הזה אינו חדש לי. אני שומעת אותו בוריאציות שונות כבר שנים. עד 1997, קוימה בענף מכסת מוניות שהוגדלה באופן מבוקר. באותה שנה הוחלה רפורמה להגברת התחרות, שלמעשה מתירה לכל אחד  לרכוש מונית. התוצאה – הנה היא בקצרה באתר הרשמי של משרד התחבורה, שם מצאתי את המילים האלה: "בשנת 2005 החל משרד התחבורה ביישום רפורמה מקיפה במטרה להסדיר את ענף מוניות השירות שסבל מחוסר נהלים אחידים ומריבוי נהגים לא מורשים". נהגים לא מורשים? הסרת הפיקוח בענף היא גם הפקרת שלום הנוסעים. על פי העדויות, הצלחתה של רפורמת 2005 שבאה לתקן את עיוותי רפורמת 1997 אינה מרשימה.

ענף המוניות מפוקח פיקוח הדוק ברוב המדינות בגלל שיקולים בטיחותיים, ולמען הבטחת פרנסה מכובדת לעובדיו. מסיבות אלה מונעים בענף הצפה במספר המוניות וליבוי תחרות פראית. במקביל, מכוונים לתעריף נסיעה הוגן שגם מאפשר שמירת רמת שירות נאותה.

לא סתם אני מביאה כאן את הסיפור לפרטי פרטיו. פרטי-פרטים הם מהות הרגולציה. נכון, לא פעם מפעילים כ-אילו רגולציה, כגון החוק המוצע עכשיו לצמצום כוחן של קבוצות הריכוז (גופים מעטים המחזיקים ביותר מ-50% מהשוק בענף מסוים) ולהרחבת פיקוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים עליהן. אכן, הצעה גדולה מהחיים. ובמילים אחרות, הצעה שאין לה שום קשר אמיתי לשום דבר.

הרגולציה האמיתית היא רשת צפופה של חוקים המסדירים את כל תחומי הכלכלה. הרגולציה האמיתית היא תשומת לב לדברים קטנים כגון מספר פקחי העבודה במדינה. כי להסדרת תנאי העבודה לא מספיקים חוקים יפים. מישהו צריך לדאוג גם לכך שהם יקוימו.

מאמר של שוריק דריישפיץ באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה 'רגולציה – מה, איפה ומתי? מבט תיאורטי ומשווה' מבהיר יפה את המבוכה סביב המושג הכל כך פופולארי ועם זאת לא לגמרי מוגדר:

"המושג 'רגולציה' טומן בחובו פרדוקס: מצד אחד בשנים האחרונות השימוש בו נעשה תכוף יותר ויותר וההכרה בחשיבותו רק הולכת וגוברת. ומן הצד השני נדמה שככל שמתעמקים בו יותר, כך מגלים עוד חילוקי דעות הנוגעים לטיבו הן בין חוקרים באקדמיה והן בין אנשי שטח, והגדרתו המדויקת טרם הובהרה….במובן הרחב רגולציה היא החוקים והתקנות המשליטים סדר ביחסי החליפין של סחורות ושירותים."

לטעמי, רגולציה היא כל מה שמפריד בין משק המונהג על ידי הממשלה למשק שמונהג על ידי השוק החופשי. ברור מכאן שהרגולציה היא אחד הכלים המרכזיים לניהול משק סוציאל-דמוקרטי, כמו המיסוי וכמו הוצאות הממשלה בתחומי הכלכלה והחברה. הכל יחד הוא מכלול שלם שנועד לווסת ולהסדיר, למנוע תנודות ומשברים, לרסן את כוחם של הגדולים מדי, ולהגן על הקטנים והחלשים.

לאתר של תמר בן-יוסף

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , , ,

19 תגובות

  1. איתי :

    תודה על המאמר המאלף, שתי הזמנות למאמרים הבאים:

    1. ביקורת מפורטת יותר על הצעת החוק של וילף ושות', שלעין בלתי מזוינת נראה נכון וצודק. ובייחוד – אם את טוענת שזה ישראבלוף, איזו הצעת חוק חלופית היית את מנסחת כדי לצמצם את כוחן של משפחות בודדות לשלוט על אחוז גבוה כ"כ של המשק?

    2. "הגברת התחרות" – כיצד יודעים מהי נקודת האופטימום ומתי זה כבר יותר מדי?

    מבחינת האוצר 7 מפעילים סלולריים זה יותר טוב לציבור מאשר 3. האם יש לכך ביסוס אמפירי (בהינתן גודל השוק)?

    הרי יש לנו יותר מ-3 בנקים ואף אחד לא יטען שהשירות לצרכן בגלל התחרות באמת יותר טוב מבתחום הסלולר.

  2. תמר :

    איתי,
    לשתי הנקודות שהעלית:
    1. אני ארחיב בעוד מאמרים.

    2. אני לא זוכרת מהי הצעת החוק של וילף ושות' – האם ההצעה שתיארתי כאן לגבי קבוצות ריכוז וחיזוק הרשות להגבלים עסקיים?

    אני לא רוצה לקרוא לה ישראבלוף, גם לא לטעון שהיא אינה נכונה וצודקת. אני רק אומרת שוב ושוב שרגולציה אפקטיבית לא נעשית בחוקים כוללניים. הם טובים להצהרת כוונות. הרגולציה האפקטיבית היא ממש לא הרואית, היא אוסף של חוקים קטנים ואפורים שנחקקים כל יום, ולצדם אכיפה אפקטיבית.

    מהלך הדה-רגולציה של עשרים השנה האחרונות המעיט מאד את התהליך הנחוץ הזה.

    עכשיו, אולי קשה להתרשם מחוקים "קטנים" ומיישומם, אבל אלה הם שבאמת מגבילים את שרירות הלב בשווקים, מצמצמים רווחים מוגזמים ולכן בסופו של דבר בהליך הדרגתי ונכון (ובלי דראמות מיותרות שתמיד פוגעות בעיקר בחלשים) מונעים צבירת הון וכוח על ידי הגדולים. פירטתי את הדברים קצת יותר בפוסט באתר שלי מיום 12.7 השנה (לא מצליחה לעשות קישור, אבל יש למעלה)

  3. הצעת החוק להגבלת הריכוזיות :

    http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/2570.rtf

  4. רגולציה על מיקור חוץ של שירותים :

    כתב כלכליסט שאול אמסטרדמסקי, קפיטליסט לחלוטין, זועם על משרד הרווחה בעניין עמותת מגדל אור

    "אם המדינה החליטה שחלק מהשירותים שניתנים לתושביה, ובעיקר לקבוצות החלשות והפגיעות באוכלוסייה, ניתנים באמצעות המגזר השלישי, שנסמך ברובו על מימון ממשלתי, תתכבד נא המדינה ותיקח על כך אחריות."

    http://amsterdamski.com/1721/

  5. ראובן :

    זה טור סאטירי, נכון?
    המקור ל"פרטי הפרטים" הוא שיחה עם נהג מונית אחד? התחרות הפרועה היא מצב שבו יש תחרות, ורגולציה טובה היא כזו שתגן על הגילדה של נהגי המוניות?
    חוצמזה – רגולציה של נהלי בטיחות יש לעייפה, וצריך באמת לדאוג שהיא תאכף. אבל למה בדיוק המדינה צריכה לשמר את הגילדה הזו? יש החצנות? יש כשל שוק? מהו?
    כל דבר שמגיע למסקנה שהשוק זה רע צודק? זהו? לא צריך יותר לנמק, אם רק המסקנה היא שצריך יותר מעורבות ממשלתית? אתם גורמים יותר נזק מהקפיטליסט היומי. בחיי.

  6. תמר :

    ראובן,

    כתיבה תוקפנית לא באה במקום הצגת טיעון.

    המקור ל"פרטי הפרטים" אינו שיחה עם נהג מונית אחד, אלא הרבה שיחות שהיו לי וגם לימוד של הענף ממקורות שונים במשך השנים.

    ענף המוניות מוסדר ברוב המדינות המפותחות גם מסיבות של בטיחות וגם מסיבות של הבטחת פרנסה סבירה לעובדיו.

    אם להגבלת מספר בעלי הרישוי אתה רוצה לקרוא גילדה, אז שיהיה. לפעמים נזקקים לויסות מסוגים שונים, והוא פועל לטובת כולם: גם הצרכנים וגם אלה שמתפרנסים מהענף.

    התחבורה הציבורית בישראל היום חוזרת במהירות לרמתה משנות ה-50. רק אתמול נסעתי באוטובוס מתל-אביב לירושילים וזו חווייה שהחזירה אותי עשרות שנים אחורנית. האוצר השיג את שלו יחי ה"תחרות", אבל מה עם אלה שלפעמים נוסעים באוטובוסים ובמוניות ופוגשים תמונה מאד לא מרנינה של הענף?

  7. לקסי :

    לאחרונה חזרתי מביקור במדינה הקומוניסטית הולנד.
    הקומוניסטים שם מבינים שתחבורה ציבורית מוסדרת (ושרובה בבעלות ציבורית: עיריות, ממשלה) היא צורך והיא יעילה יותר משוקחפשי.
    התובנה הזו היא חלק מאיסטרטגיית הפיתוח הלאומית שהיא חוק. האיסטרטגיה הזו כוללת גם את הפיתוח הפיסי, ההגנה על הסביבה ועוד כהנה וכהנה, מה לומר קומוניזם במירעו.

  8. תמר :

    לקסי,

    אוסיף רק שבמדינה המאואיסטית בריטניה הגיעו כבר מזמן למסקנה שהפרטת הרכבת התחתית בלונדון לא הייתה סיפור הצלחה מה-מם.

  9. ראובן :

    אין לי בעיה עם הלאמה ולא עם רגולציה. רק צריך לטעון אותם במסודר, ולא פשוט לספר על נהג מונית שמגיע לו יותר ושהממשלה צריכה להכריח את כולנו לשלם יותר כדי שהוא יוכל להישאר נהג מונית.

    אולי תחבורה ציבורית היא סוג של תשתית, ולכן יש לה החצנות, ויתכן בהחלט שהקצאת השוק תביא לפחות מדי תחבורה ציבורית. אולי יש משהו בשוק המוניות שגורם לכניסת יתר לענף. מה? תסבירו לי. ההנחה שאם רק טוענים נגד השוק, אז בטח צודקים היא שטותית. יש איזה ניה כזו שאם המסקנה שלך היא נגד השוק, אז אתה פטור מלהציג טיעון מסודר.
    יש, בוודאי שיש, מקום למעורבות ממשלתית בהרבה תחומים. די לעשות מכל מי שחולק עליכם באיזשהו נושא מילטון פרידמן.
    רגולציה על בטיחות – בוודאי יש מקום. אתם רוצים בעלות ממשלתית על הרכבות (כבר יש), והאוטובוסים – סבבה. אשמח לדעת למה, אבל סבבה.
    למה להגביל את הכניסה לענף המוניות? למה? מה הטיעון? הרי זה לא יגדיל את התוצר. חלק מנהגי המוניות שאתם עכשיו מרחמים עליהם יהפכו למובטלים – האחרים ירוויחו. הלקוחות – ישלמו יותר. ולמה? מה הטיעון שמצדיק את המהלך הזה?

    תמר חושבת שהתחבורה הציבורית עכשיו לא טובה? למה? מה גרם לזה? אם התחרות הביאה למצה הזה, אז זה אומר שרוב האנשים לא מסכימים עם תמר, ומעדיפים תחבורה זולה בתנאים פחות טובים מאשר אוטובוס מפואר ויקר. למה שתמר תחליט בשביל כולם? או שאולי יש דרך לשפר את התנאים בלי שזה יעלה כסף ללקוח?

    בקיצור – לא אמרתם כלום בפוסט הזה. כלום. שנהגי מוניות הם מסכנים, ושצריך שכולם ישלמו יותר כדי שלחלק מהם (אלו שלא יאבדו את עבודתם) יהיה יותר. אבל – המסקנה הייתה נגד השוק, אז היא בטח נכונה. יופי.

    אגב – יש מדינות שמחזיקות בבעלות ציבורית מוניות?

  10. רני :

    מה המאמר הזה עושה באתר ?
    כחבר למישהו שאביו נהג מונית, אני מכיר את הנושא מעט. לפני הרפורמה בענף המוניות, היה מעמד של אדונים – בעלי מספר מונית שפעמים רבות כלל לא עבדו על המונית או עבדו במשרה חלקית ובכל שאר הזמן השכירו את המונית למעמד העבדים – אפילו לא שכירים אלא פשוט עבדים שידעו שבתנאים שהיו נהוגים אז, הם לעולם לא יוכלו להיות בעצמם בעלי מספר מונית. שלא לדבר על מספרים שעברו בירושה ומסחר במספרי מונית בשוק השחור. וגם כאן ארגוני פשע לא טמנו ידיהם בצלחת.
    מציע למר בן יוסף לדבר עם כמה ותיקים בענף, בתקווה שיהיו אובייקטיבים, ולשאול על המצב לפני הרפורמה.
    ד"א, נהגי המוניות מתפרנסים לא רע גם היום. זה מידע אישי. וגם, משום מה, אחרי כל הנהי והבכי, נכנסים עוד ועוד נהגים לשוק.

  11. ראובן :

    רני, אבל כתוב שם שהשוק רע, ורגולציה זה טוב! מי צריך יותר מזה – זה בטוח נכון ומתאים לאתר!
    שים לב גם לתשובה של לקסי. בייחוד שים לב שהיא פשוט לא רלוונטית. הפוסט מתמקד בהגבלת מספר נהגי המוניות כדי להעלות את מחיר הנסיעה ולהגדיל את רווחיהם של נהגי המוניות שיוכלו להישאר בעבודתם. זה נראה היה לי לא מבוסס. מה התשובה של לקסי? אבל בהולנד הרכבות והאוטובוסים מפוקחים ואפילו בבעלות ממשלתית. שזה, איך לומר בעדינות, לא היה הנושא.
    אבל, ברוך הבא לשמאל של שנת 2010. אם אמרת "שוק חופשי זה רע, רגולציה זה טוב, פקידי האוצר הם השטן" – אתה על בטוח צודק. לא צריך טיעונים מסודרים. ומי שלא מסכים איתך, הרי הוא ניאו ליברל מארץ הניאו ליברלים, שונא אדם מדופלם.

  12. תמר :

    1. לא טענתי טענה כללית נגד השוק, אמרתי שבמקרים מסוימים דרושה רגולציה.
    2. הגבלת הכניסה לענף המוניות דרושה כדי להבטיח פרנסה מינימלית לעובדיו: לא רק לבעלי המוניות גם לשכירים בו. מסתבר שמנגנון השוק לא מווסת נכון בענף זה.
    3. התחבורה הציבורית בישראל מידרדרת מיום ליום. איך אני יודעת? אני נוסעת באוטובוסים לפעמים.
    4. מה ההנחה הפטרונית הזו שהציבור רוצה תחבורה זולה ולא תחבורה טובה? תשאל את האמא עם השלושה ילדים שנוסעת ללא מקום ישיבה ממחלף הראל לתל-אביב. הציבור רוצה תחבורה טובה וגם שכר נאות כדי שיוכל לשלם עבורה.

  13. מיכאל לינדנבאום :

    מישהו מעלה בדעתו להגביל מספר עורכי-הדין ,רואי-החשבון,הרופאים בכלל ורופאי השיניים בפרט?
    נהג מונית הוא בעל מקצועי חופשי,כמו הנ"ל.
    מה פתאום הרעיון להגביל מספרם?מי שמתאים לו נכנס ומי שלא מתאים לו יוצא.

  14. לקסי :

    למיכאל, זהו שלא. אמנם היה עו"ד צמרת מפורסם אחד שהתחכם, סידר לו רשיון מונית וייבא ארצה "מונית" מפוארת ששירתה רק אותו ושמיסיה היו נמוכים. נהגי מוניות הם בדיוק כמו שתמר תיארה, הם לא עורכי-דין-צמרת.

    ראובן, אני מצטער על הבנתי הלא-מספקת בעיניך, אבל קראתי גם את כותרת הפוסט: "רגולציה – הסיפור האמיתי". אכן הסיפור האמיתי הוא רגולציה בכלל, בתחבורה ציבורית בפרט ובענף המוניות כדוגמה.
    אז אם זה בעיניך לא רלוונטי, אני מתנצל על אי-הנעימות שנגרמה לך בקריאת דברי. ואיני חוזר בי מהם.

    ואשר לשאר אפיוניך בדבר שנאת אדם וכו' נשאיר אותם כתובים על ספר הישר.

    לרני,
    אכן כשיש רגולציה יש סוג מסוים של עברות.
    מה שצריך לעשות הוא השוואה כוללת ובהפנמת כל העלויות.
    ביטול רגולציה לצורך מניעת עברות היא כהכרזה שמי שנכנס לבנק שולף אקדח ו"מפנים" לכיסו את תוכן הקופה, לא ייחשב עבריין החל מכניסת חוק זה לתוקף… וד"ל

  15. לתמר מרני :

    1. אכן בתחומים מסויימים – תקשורת למשל, ודאי דרושה רגולציה. אבל לווסת מלאכותית רשיונות לנהיגה במונית ? הזוי לחלוטין. ואם כן, למה לא לווסת מקצועות כמו אינסטלטור, מסגר, פורץ מנעולים, וכו' וכו' ? האם לכל האחרונים לא "מגיע להתפרנס כראוי" ?
    2. מי שתומך במצב ענף המוניות לפני הרפורמה אינו יכול להיקרא איש \ אשת שמאל. וכבר רשמתי מדוע.
    3. אם יש ענף בו השוק ויסת וממשיך לווסת עצמו ב-ה-צ-ל-ח-ה זה ענף המוניות. באיזורים בהם יש יותר עבודה יש יותר מוניות ולהיפך. נהגי מוניות שאינם מסוגלים לספק שירות מכובד לנוסע או שלא מתאים להם לנסוע לפה ולשם מכל מיני סיבות (והרבה פעמים מי שסובל מכך זה דווקא החלשים בחברה) – פרנסתם תיפגע. שוב, מהיכרות אישית, נהג מונית היום יכול להביא פרנסה מכובדת בסוף החודש. ומה האלטרנטיבה ד"א: עבודה בשכר מינימום במפעל ?

  16. ראובן :

    לקסי, אתה לא מגיב לדברים שאני כותב, אלא כועס על איזה איש קש. יכול להיות שאתה מבין מצוין בהמון דברים, אבל אני כתבתי על מוניות, ואתה ענית לא על מוניות.
    יותר מזה, אני לא יודע אם צריך או לא צריך רגולציה של מספר נהגי המוניות. על פניו – נשמע לי תמוה, אבל אני מוכן להקשיב לטיעונים בנושא. הבעיה היא, והיא בעיה יותר גדולה מבעיית נהגי המוניות, שאתם הפסקתם לתת אותם. האתר הזה, וגם של תמר, ועוד רבים בבלוגוספירה, הפכו מלהיות אלטרנטיבה מעניינת, לאורתודוכסיה אנטי שוקית. אתם לא התשובה לנחמיה שטרסלר – אתם אותו הדבר מהצד השני.
    לא קראתי שמץ של נימוק בפוסט הזה, או בתגובות, ולא ניתן שמץ של נתון או הסבר לטובת רגולציה של מספר נהגי המוניות (להבדית מרגולציה של בטיחות – שבה אני בוודאי תומך). ולא במקרה. אתם פשוט כבר לא מרגישים שום צורך לנמק. להגיד שהשוק נכשל, ושדרושה רגולציה הפך להיות אמת דתית בשבילכם, בדיוק כמו שזה שהשוק הוא מושלם הוא אמת דתית לצד השני.
    בלי נימוקים, בלי נתונים, בלי להסביר. רק סיפור על כיסאות פלסטיק (אגב, זה התפלקות, כי האיסור על כיסאות הפלסטיק הוא תוצאה של רגולציה, ולא של היעדרה)ושיחה עם נהג מונית – והופה – הממשלה צריכה להטיל רגולציה כדי להיטיב עם נהגי המוניות. חבל.

  17. ראובן :

    תמר – לי אין שום הנחה פטרונית על מה הציבור רוצה. אם הציבור היה רוצה תחבורה ציבורית יקרה יותר ואיכותית יותר, אז השוק היה מספק לו אותה.

    לא אני מניח דברים – את מניחה דברים, עם כל הכבוד לזה שאת נוסעת לפעמים באוטובוס.

    את לא חושבת שהשוק יספק את האיכות שמתאימה להעדפות של הצרכנים – סבבה. למה? מה הכשל? יש בעית אינפורמציה? יש חסמי כניסה? הם – בעית של היעדר רגולציה או עודף רגולציה? מה? תסבירי לי, אני אבין.
    אתם רוצים לדעת למה אתם לא משכנעים אף אחד?זה לא בגלל שההון השתלט על התקשורת והתודעה, זה כי אתם פשוט כבר לא מנסים. מדקלמים באדיקות דתית "השוק גרוע ורגולציה זה על הכיפאק". משכנעים רק את המשוכנעים.

  18. מיכאל לינדנבאום :

    תחבורה ציבורית (אוטובוסים,רשת רכבות,רשת רכבות תחתיות(מטרו),כשמה כן היא .היא צריכה להיות בבעלות\שליטת הציבור,כלומר המדינה.
    אין לזה שום קשר עם זכותם הטבעית של נהגי המוניות לפעול במסגרת השוק החופשי,בדיוק כמו רופאי שיניים או אינסטלטורים.
    מה שכן,צריך לדאוג לתקנות הבטיחות ונוחות הנוסעים והנהגים גם יחד.
    האמירה,כאילו יש לעשות רגולציה של כניסה למקצוע,היא בלתי מובנת עד מוזרה.

  19. אסף :

    קצת קשור – עבודה חדשה ומעניינת של דן בוגרט מאירווין על ההלאמה של פסי הרכבת בהודו בסוף המאה ה 19:
    http://www.stanford.edu/group/SITE/SITE_2010/segment_5/segment_5_papers/bogart.pdf

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.