חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הורוביץ ויחימוביץ' נאבקים למען החזקים

נושאים דעות, פוליטי ב 17.06.10 6:05

חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וניצן הורביץ תופסים כותרות. על הקשר שבין פרשת התינוקות מהודו להתנגדות להוצאת "טיפות חלב" ממשרד הבריאות, שני המאבקים התיימרים להציג קו רענן של מנהיגות סוציאליסטית, אך משרתים את בעלי היכולת.

מאת: ק. טוכולסקי

שתי פרשיות שלכאורה אין ביניהן דבר, הוכיחו לי כל אחת בנפרד, שלמרות המודעות ההולכת וגוברת בשורות השמאל בדבר הצורך לשנות כיוון, להתאחד, להגדיר מטרות, לצאת לדרך חדשה, לא הרבה משתנה, לפחות לא ברמת ההנהגה הפוליטית. בין פרשת הבאת שני התינוקות מהודו לקריאתה הנוכחית של שלי יחימוביץ' למאבק כנגד הפרטת טיפות החלב של תל אביב, אני רואה קו מחבר ברור. קו המוכיח לעניות דעתי שבין שני מתיימרים אלה להנהגה סוציאל דמוקרטית ואפילו סוציאליסטית חדשה, לבין סוציאליזם או סוציאל דמוקרטיה אין יותר מדי קשר.

לגבי הפרשה הראשונה אני רוצה להבהיר שאין לי שום דבר נגד משפחות שאינן מסוגלות, מסיבות שונות, להביא ילדים לעולם, הזכות להורות היא זכות יסוד חשובה. מה שלא ברור לי הוא כיצד הפיכת נשים בעולם השלישי למכונות פריון לטובתם של זוגות בעלי יכולת בעולם המפותח, זוכה לאהדה כה רחבה בשמאל הישראלי. יותר מכך – חבר הכנסת ניצן הורוביץ ממרצ, פרלמנטר חרוץ, המגדיר עצמו כסוציאליסט העמיד עצמו בחזית המאבק. זכותם של זוגות חד מיניים, כמו זכותם של זוגות אחרים, לאמץ ילדים, היא זכות יסוד. כך גם זכותם לסיוע באמצעות אם פונדקאית מתנדבת. אולם זכותם של בעלי יכולת לקנות תשעה חודשים מחייה של אישה צעירה ובריאה בעולם השלישי ברורה בעיני קצת פחות. במדינת ישראל נאסר לדוגמא לשלם בעבור תרומת איברים, חקירות נערכות כנגד מתווכים בין תורמי אברים ישראלים שמכרו כליות בניגוד לחוק, ובצדק. קצת קשה לי להבין את גל האהדה ששטף את השמאל במקרה זה, שמסריח מניצול. לשמחתי לא שמעתי קולות בדבר חשיבות היכולת לסייע לעולם השלישי באמצעות מתן עבודה לנשים צעירות כמכונות פריון. אולם גם בלי ששקול יחצני מסוג זה ישמע, כסוציאליסט קשה היה לי להזדהות עם זכותם של זוג בעלי יכולת כלכלית לשכור גוף של אישה במדינה ענייה.

מאבקה של חברת הכנסת יחימוביץ כנגד הרעיון של האוצר, להפריט את טיפות החלב בתל אביב, בעייתי בעיני גם הוא. הפרטת טיפות החלב אינה נעשית במתכונת הרגילה של הפרטת מוסד ממשלתי על ידי העברתו לידי גורמים הפועלים למטרות רווח, אלא על ידי העברתן לידי קופות החולים הציבוריות. למרות זאת אני רוצה לציין את התנגדותי לרעיון עצמו ותמיכתי בהוצאתן של טיפות החלב, בכל הארץ מידי קופות החולים והחזרתן לידי משרד הבריאות. בדיוק באותו האופן בו אני תומך בשיקום מערך בריאות הנפש בכל הארץ במסגרת משרד הבריאות, או העסקת אחיות עובדות משרד הבריאות בכל בתי הספר. מה שלא ברור לי הוא הצגת המאבק כנגד הפרטת טיפות החלב באחת הערים החזקות בישראל והעברתן לידי קופות החולים כמאבק סוציאליסטי, במה נבדלת תל אביב מפתח תקווה, בני ברק, צפת, או רהט? בחוסנה של העירייה? האם חוסנה של רשות מקומית מסוימת אמור להותיר בידיה פריבילגיות למתן שירותים אוניברסאליים במקום המדינה האמורה לתת אותם חינם בכל מקום?

שני המאבקים הללו, הקולות הנשמעים בהם והמשמיעים אותם מסמלים לדעתי בעיקר ששני חברי כנסת המתיימרים להציג קו רענן של מנהיגות סוציאליסטית, או סוציאל דמוקרטית, הם לא יותר מעוד שני חברי כנסת שמשרתים בסופו של דבר בעלי יכולת. בימים אלו מופרטות תחנות המתדון, בניגוד לטיפות החלב של תל אביב במכרז הפרטת תחנות המתדון לא מדובר בהעברתן לידי גורמים שאינם למטרות רווח. מדוע במאבק זה, החורג מגבולות תל אביב לא נשמע ברמה קולה של חברת הכנסת יחימוביץ'? יכול להיות שהנרקומנים, רובם ככולם בני השכבות החלשות זקוקים לייצוג פחות מהזוגות הצעירים בתל אביב? האם זכותם של תושבי ערד לשירותי טיפת חלב ללא תשלום מידי המדינה ובלי להזדקק לאישור מקופת החולים פחותה יותר? האם הפתרון ה"אדום" של חבר הכנסת הורוביץ לעולם השלישי הוא מכירת גופן של נשים בעולם השלישי, כדרך להיחלצות מעוני? שני המאבקים מסריחים מליבראליזם קלאסי שמסתיר מתחת לכסות של חרות וחופש, ניצול ואדישות לגורלם של חלשים. הם מוכיחים בעיקר כי מרצ לא תיוושע מהורוביץ, והעבודה לא תיוושע מיחימוביץ'.

הורוביץ עוטה נוצות של סוציאליסט אבל מוכיח דאגה לבעלי יכולת. יחימוביץ' מתיימרת להנהגה סוציאל דמוקרטית ומוכיחה שוב, במסעה האידיאולוגי ימינה את יכולתה לחבור לחזקים. שניהם כאחד מראים פעם נוספת את יכולתם הגדולה של פרלמנטרים שבאו מהעיתונות לתפוס כותרות. העבודה השקטה של אורון וגילאון במרצ או חנין וברַכֶּה בחד"ש למען החלשים לא תופסת כותרות, אבל בניגוד משווע למאבקים המתוקשרים של יחימוביץ' והורוביץ היא נעשית במסגרת מאבקים בעלי אופי אוניברסאלי, סוציאליסטי וס"ד, מהם עוד יכולה לבוא בשורה.

עורך הטור: נגה תדמר

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , ,

21 תגובות

  1. איתי :

    אם היה צריך למצוא דוגמה לטהרנות פוליטית בשמאל הסוציאליסטי, הנה היא כאן.

    ההתנגדות להפרטת טיפות חלב בת"א אינה הגנה על האמידים, משתי סיבות:

    1. אחיות טיפות החלב בת"א אינן מעשירות העיר (ומן הסתם חלקן לא גרות בכלל בת"א). ההפרטה הזו תפגע גם בהן. האם בגלל שהן עובדות בת"א הן אינן זכאיות להתגייסות של יחימוביץ' בעדן? אותו דבר נכון כמובן למאבק נגד הפרטת החינוך בת"א והעסקת מורים כעובדי קבלן (http://knesset.gov.il/protocols/data/html/chinuch/2006-11-28.html

    ולמאבק בעד העסקה ישירה של עובדי ניקיון בעיריית ת"א
    http://www.blacklabor.org/?p=3151

    2. סביר מאוד שהרעיון להפריט בת"א דווקא נובע מתפיסת עולם של מדינת רווחה שאריתית, בהקשר גיאוגרפי: בת"א החזקה (ובערים דומות לה) לא צריך מגזר ציבורי, בפריפריה החלשה כן צריך מגזר ציבורי. ההיגיון בטענה הזו הוא שבערים החזקות (בממוצע – בהתעלמות מהעניים הגרים בהן) התושבים יוכלו לממן את התחליף הפרטי (מכונים פרטיים להתפתחות הילד), והחלשים יטופלו ע"י עמותות של חזקים מלאי רצון טוב.

    תפיסה כזו מחלישה מאוד את מדינת הרווחה, משום שברור לגמרי שזעקות על התנוונות שירות ציבורי (חינוך, בריאות, רווחה – לא משנה) ברהט ובירוחם מגיעות הרבה פחות לכנסת ולתקשורת מאשר זעקות על התנוונות שירות ציבורי בערים החזקות (שם גרים ח"כים ועיתונאים).

    ליאונרד שר "קודם ניקח את מנהטן, אח"כ את ברלין" – מבחינת ההפרטה זה "קודם ניקח את ת"א, אח"כ את כל המדינה".

    לכן מי שמייצר סדר עדיפויות לפיו קודם יש להילחם בהפרטה ברהט ובירוחם ורק אח"כ להילחם בהפרטה בת"א, פשוט משחק לידי המפריטים. המאבק בהפרטה של שירותים חברתיים צריך להיות בכל מקום.

  2. יניב :

    תיקון קטן לאיתי
    הפרטת טיפות החלב כבר נעשתה בכל הארץ. לתל-אביב הגיעו בסוף כי שם האוכלוסייה החזקה. לכן, מאבק ס"ד אמיתי הוא להחזיר את השירות לידי הציבור כך שיהיה חינם לכולם – ללא קשר השתייכות לקופ"ח זו או אחרת.
    מאבק על אי-הפרטת טיפות החלב בת"א ללא מאבק על הלאמת טיפות החלב בכל הארץ הוא מגוכח לאור העובדה שהמערכת כבר הופרטה. זה בערך כמו להילחם על המצדה לאחר שבית המקדש כבר נחרב.

  3. ליניב :

    אשמח לראות סימוכין לדבריך כי לדעתי אתה טועה בגדול.

    בירושלים, שם אני מגדל את ילדי שיחיו, התחנות אינן מופרטות ואינן מופעלות בידי קופות החולים, אלא בשותפות בין עיריית ירושלים ומשרד הבריאות (לא יודע מה קורה בתלוש המשכורת, את האגרה אני משלם לעירייה). אין שם שום נוכחות לקופות החולים.

    החלטת ממשלת אולמרט בנושא היא נגד הפרטה, ונגד מהלכי האוצר.

    הכתבה בדה מרקר המדברת על המהלך הנרקם בת"א מפנה לאתר של יחימוביץ' שם אין שום רמז לדברים שאתה אומר:

    http://www.shelly.org.il/sites/default/files/070610.pdf

    אם אני לא טועה, אתה מבלבל בין הפרטת טיפות חלב והפרטת שירותי הבריאות לתלמיד לידי מלכ"ר שזכה במכרז

    זה אכן נעשה והתוצאה גרועה מאוד

    http://www.blacklabor.org/?tag=%D7%90%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A1%D7%A4%D7%A8

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000530326&fid=3933om

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3611976,00.html)

  4. ק. טוכולסקי :

    במרום גולן, בפתח תקווה, בבאר שבע התמנות בידי קופת החולים, כבר הרבה זמן. אין לי דבר בעד הפרטת טיפות החלב בת"א אבל ברוב הארץ אני יודע שהם הופרטו מזמן. המאבק לא צריך להיות למען ת"א בלבד אלא למען כל התחנות או עדיף שלא יהיה.
    בירור קצר שעשיתי עם מומחית בנושא האלה שירושלים ת"א ועוד כמה ערים הן יוצאות דופן או בשל חוזקתן או בשל חרדים אבל בגדול תהליך ההפרטה די הושלם.

    איתי
    אני לא רואה את הטהרנות אני רואה את הסוציאליזם. בזמן שכולנו מתחבטים מסביב על השמאל לאן, שנים מהטוענים לכתר הס"ד מתגלים כמי שפועלים כמו השמאל הקלאסי שנמוג, למען אוכלוסיית בוחרים מסויימת. ככה לא נגיע רחוק. גם ברהט, בקרית ביאליק, בצפת באופקים צריך טיפות חלב ואחיות בתי ספר של משרד הבריאות.

  5. לטוכולסקי :

    באתר משרד הבריאות ניתן לראות את המצב.

    http://www.health.gov.il/tipothalav/tipothalav.aspx

    ת"א וירושלים – באחריות העיריות.

    מדגם לא מייצג –

    אם אלפחם, אופקים, שפרעם, חיפה, שדרות, ראשון, רחובות, רמת גן, ק. ביאליק, ק. שמונה, מצפה רמון חצור הגלילית, פתח תקווה – משרד הבריאות

    כפ"ס, אבן יהודה, קרית מלאכי, כל היישובים הקטנים – קופות חולים (לגבי יישובים קטנים זה הגיוני!)

    טירה, מודיעין, שלומי, מעלה אדומים, מעלות, ב"ש – גם וגם (ב"ש – 17 מתוך 19 הן של משרד הבריאות).

    *******************************

    הגם שיש לי ביקורת קשה מאוד על ההתנהלות הפוליטית של ש"י, אני חושב שהציפיה שתתיישר לפי סטנדרטים שהם בכלל סוציאליסטיים ולא סוציאל-דמוקרטיים, ועוד בהקשר הפוליטי הקיים, היא פשוט ציפיה ילדותית. בינתיים מבין כל הפוליטיקאים "שלנו" היא היחידה שמצליחה לייצר הישגים משמעותיים בחקיקה וגם שינוי בתודעה הציבורית ועל כך היא ראויה לתשואות (זה לא אומר שעלינו לצנזר ביקורת, ממש לא).

    הטקטיקה המוכרת של יחימוביץ' היא להיאבק בהפרטות שעומדות על השולחן, ולכן היא נאבקת כרגע נגד סעיף בחוק ההסדרים הבא שנוגע לת"א ולא בסעיף שלא קיים בעניין שדרות או אם אלפח'ם. לכן לנזוף בה על שאינה נאבקת נגד הפרטה בשדרות או אם אלפח'ם ומשרתת את הבורגנים של ת"א זה פשוט אווילי. הרקורד שלה מוכיח שאילו היה סעיף בחוק ההסדרים על הפרטה בפריפריה היא היתה עוסקת בו, ולא רק בעניינים של תלאביבים שבעים.

    כידוע, אתה היית רוצה שיחימוביץ' (או כל פוליטיקאי ס"ד אחר) תנהל מאבק למען הלאמה חוזרת של כל מה שהופרט, במקום להתמקד במאבקים נקודתיים.

    זו גם הביקורת של דני גוטווין שנרמזת כאן במשל הביצה והזבובים: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100415_1163028

    לדעתי זו ציפיה מוגזמת מפוליטיקאי במעמדה, בנסיבות הפוליטיות הקיימות (גם אם חלק מהנסיבות הן באחריותה – שותפות בהמלכת אהוד ברק למשל).

    שים לב כי לא רק היא ועמיר פרץ הסוציאלדמוקרטים אלא גם דב חנין ומחמד ברכה הקומוניסטים ואסמא אגבאריה המרקסיסטית (שארבע פעמים לא הצליחה להיכנס לכנסת) אינם עומדים בציפיות הגבוהות שלך לניהול מערכה מתמשכת בעד הלאמות.

    יתרה מכך, אפילו ברכה הקומוניסט מנסה לדאוג שרק מלכר יוכל להפעיל את מרכזי המתדון ולא חברה למטרות רווח – גם זו בעצם הפרטה.

    אם אתה חושב שאתה יכול לעשות את זה יותר טוב מיחימוביץ', ברכה, הורוביץ חנין ומלכיאור – תתכבד ותרוץ לכנסת עם גוטווין וחברים. אני מבטיח לכם את קולי (בטוח עדיף על להצביע אמת).

    *******************************

    הטענה שצריך להפסיק לעסוק בכיבוי שריפות ומאבקי בלימה, ולהתחיל במאבק על הלאמת כל מה שהופרט מופנית לא רק כלפי חברי כנסת, אלא כלפי אתר עבודה שחורה וכלפי באופן אישי, ע"י כמה מגיבים אובססיביים, אחד מהם אפילו מכנה אותי "חובב הפרטות" מדי פעם.
    לצערי אני מוצא קווי דמיון בין האובססיה שלהם לחפש פגמים בהתנהלות שלי ובין ריבוי המאמרים שלך הקוטלים את יחימוביץ'.

  6. על קצה השערה :

    http://www.thelocal.se/27226/20100615/

    The Left Party in Sjöbo in southern Sweden has called for municipality-owned hairdressers in order to challenge the existing private "monopoly", reports the local Skånska Dagbladet daily.

  7. איציק יאפ :

    אנחנו מפסידים במאבק על התודעה, ולו רק בגלל שאנחנו מבקרים את מי שפועל בכיוון הנכון, במקום לצאת ולהלחם במי שמרחיק אותנו משם.

    שלי יחימוביץ' עושה משהו מדהים הרבה מעבר לכיבוי שריפות פה ושם, היא מחזירה את התודעה הסוציאליסטית לאנשים מחוץ לעבודה שחורה.

    אנשים (ואני רואה את זה מסביבי כל הזמן) מתחילים להבין שזכויות, וקידום כל מי שנלחם על הזכויות האלו, זה דבר חשוב מאוד. הרבה יותר מ..כסף או צמיחה.

    וזה קשה, ממש ממש ממש קשה לגרום לאנשים לפתוח את העיניים, בעיקר אחרי שכל כך הרבה זמן הורגלו כולם לחשוב רק על עצמם ועל כיסם ועל זוהר וכסף.

    אם שלי יחימוביץ' נלחמת עכשיו על אי הפרטה של טיפות חלב, ופתאום מישהו שאינו חבר בעבודה שחורה חושב לעצמו "רגע, אולי זה חשוב שטיפות חלב ישארו בבעלות המדינה" ויחקור… מספיק אחד וכבר כל המאבק הזה קיבל חשיבות מכרעת.

    לפחות היא משפיעה הרבה יותר מאשר דיונים על כך שהיא לא נראית כמו בציורי הריאליזם הסוציאליסטי…

  8. ק. טוכולסקי :

    אוקי, צודקים המבקרים, הפרטת טיפות החלב לא התקדמה כמו שחשבתי. אם כולם הסליחה.
    הנקודה שלי הייתה ההתמקדות בתל אביב. לא בחרתי את הדוגמא הכי טובה לגבי יחימוביץ. נבחתי על העץ הלא נכון הפעם. תודה לכולם על ההערות מעירות העיניים.

    הייתי צריך להתמקד בבחירת המאבקים שלה. טיפות חלב, נושא נכון לא רק מעמדים ותודעתית אלא גם תקשורתית. אלא בתחנות המתדון, נושא שלא מביא לעוסקים בו, מוחמד ברכה וחיים אורון כותרות, שם מאיצים את הליך ההפרטה באמצעות מתן אפשרות של מעבר ממפעילים ללא מטרות רווח, למפעילים בעלי מטרת רווח. במאבק הזה קולה הצודק לא נשמע. אבל מי יודע אולי היא תצטרף יום אחד. סביר להניח שלא כי בניגוד למה שנכתב בטוקבק 5 הטקטיקה של יחימוביץ היא לא להצטרף למאבקים קיימים אלא להצטרף למאבקים קיימים שעשויים לתת לה כותרת בעיתון ושגיורא עיני מאשר לה. את מאבק עובדי המתדון עושה כוח לעובדים, לא הייתי בונה על הצטרפותה למאבק.

    לאיציק, ההשפעה שלה אינה שונה מזו של מירי רגב, חיים כץ או ציון פניאן, כלומר שולית וסימבולית. אם השפעתה ברוכה אפשר גם לסגור את כוח לעובדים ולהסתפק בעיני השפעתו כהשפעתה, בואו נגנוב עז על הדרך.

    ל-5 אני הייתי שמח להלאים הכל, לא רק מה שפעם הופרט, ברמת התיאוריה. ברמת התכלס וברמה עליה אני כותב כאן מעולם לא אמרתי שצריך להלאים הכל. אבל מעולם לא נסוגתי מעמדת הבסיס של הלאמת שירותי הבריאות, הרווחה והחינוך כולם. זה כולל את טיפות החלב שהופרטו. אני גאה מאוד להיות אדום, ובהחלט לא אכפת לי להיות הסמן השמאלי באתר הזה, אבל לעניות דעתי התנגדות להלאמה חוזרת של שירותי בריאות זה אפילו לא ורוד.

  9. לטוכולסקי :

    "ההשפעה שלה אינה שונה מזו של מירי רגב, חיים כץ או ציון פניאן, כלומר שולית וסימבולית."???????

    טוכולסקי – הגזמת בגדול.
    התרומה של ש"י לשיח הסוציאל דמוקראטי, או אפילו הסוציאליסטי היא בעלת ערך רב.

    מאבק על התודעה מתנהל ברמות שונות, וכל השמות שהזכרת לא מתקרבים בכלל לעמוד בצל התרומה של ש"י לחיזוק התודעה הס"ד.

    אני בעצם מתפלאת עליך שאתה מנסה לעשות רדוקציה במקום סינרגיה. חבל, נדמה לי שיש כבר מישהו אחר שאחראי כאן על התפקיד הזה. אולי אני טועה.

    דיאלוג עם התודעה של אנשים הוא לא עניין פשוט בכלל, וש"י יודעת את העובדה הזאת ואת העבודה הנחוצה.

    לא חייבים להסכים עם כל מהלך שלה, כדי להכיר בתרומה החשובה שלה, בדיוק כמו שציין איציק יאפ.

    דיון מהסוג הזה לוקח אותנו לסמטאות צדדיות ומרחיק אותנו מהדרך הראשית, שם נמצא רוב הקהל, שלא מוכן להיגרר איתנו לסימטה.

    אני מסכימה איתך בעניין הוורוד והלאמה חוזרת בשירותי הבראיות אבל דחילק, הצבע לא קובע, אם מתחילים להוריד עיניים מהכדור. הרי לא מזמן פנית אליה כדי שתוביל את המפלגה הס"ד החדשה.

    אז מה העניין? קיץ? חם? מונדיאל?

    חן

  10. ק. טוכולסקי :

    שלום חן
    שלי יחימוביץ עושה פרסום רב לס"ד ולרעיונות ס"ד זה נכון. אבל במדינה דמוקרטית שבה בוחרים מפלגות שלי יחימוביץ מקדישה את שירותה למפלגת העבודה בה היא ועמיר פרץ הם ס"ד וכל השאר הם משרתי הון וביטחון. כל קול לשלי יחימוביץ הוא בעצם קול לעינת וילף, מתן וילנאי, אורית נוקד, פואד, הרצוג ועוד שורה שלמה של אנשים שאינם ס"ד, אלא במקרה הטוב קפיטליסטים עם קצת רחמנות. בקצרה שלי יחימוביץ גונבת קולות מהשמאל לא פחות מציפי לבני. בהתחשב שבקדימה יש את חברת הכנסת הפעילה לטוב אורית זוארץ, אבל זה לא גורם לס"ד בעל מודעות אפילו לשקול הצבעה לקדימה, אני לא רואה את ההבדל.

    מה שהשמאל בישראל צריך זה לא אנשים טובים ובודדים באחת ממפלגות החימרה (מפלצת מחומשת ראש) הן: העבודה, קדימה, ליכוד, ישראל ביתנו, ש"ס, מפלגות שחולקות את השלטון במנגנון מסוים של כיסאות מוזיקליים ומחזיקות כל אחת חברתי או שתיים, אלא חלופה ס"ד, לא חברתית אלא סוציאלדמוקרטית, בלי משרתי הון וביטחון.

    ליה שמטוב מישראל ביתנו נאבקה בויסקונסין עוד לפני שיחימוביץ עלתה על העגלה וזכתה בכותרות, היא הגיעה ללא מעט השגים כמו הוצאה מויסקונסין של הגזירות הקשות, בזמן השינוי ממהל"ב לאורות לתעסוקה. מאבקה זכה לכותרות בעיקר ברוסית.
    האם עבודתה החשובה מצדיקה הצבעה לישראל ביתנו? או עבודתה החברתית של שרת הקליטה סופה לנדבר? או פועלה החברתי של אורלי לוי אבקסיס? האם מישהו מאיתנו יצביע לליכוד בגלל מאבקיו של חיים כ"ץ?
    אני לא רואה את ההבדל בינם ובין יחימוביץ משום שהם משרתים בסופו של דבר את שלטון האולוגרכיה בישראל ומשמשים משככי הכאבים של הציבור הסובל, החברתיים.

    לכן הערכתי האישית לשלי יחימוביץ כפרלמנטרית חרוצה ומחוקקת יעילה אינה גורעת מאכזבתי מדרכה. זה כואב, היא משלנו, נשאנו אותה על כפיים, התפקדנו בשבילה לעבודה, תרמנו לה כסף, ראינו בה את התקווה הגדולה. זה הכי כואב כשמישהו שאתה מרגיש אליו קרבה מתגלה לך כאכזבה.

    נושא ההנהגה הס"ד היה לדעתי מבחנה אבל היא בחרה להשאר עם החזקים, מחוברת לעיני והרצוג. לשרת את השיטה ולא לפעול לשינויה.

    עצם העובדה שפועלה של יחימוביץ על כל חשיבותו אם נבחן אותו בכלים אובייקטיביים של ספירת חוקים ומשקלם, או מאבק בוועדות, יתן בתקשורת של בעלי ההון יותר הד ממאבקים של מי שהזכרתי מעלה את השאלה למה דווקא יחימוביץ?
    לעניות דעתי התשובה פשוטה, יחימוביץ מקבלת בתקשורת הפרטית שנשלטת בידי בעלי ההון הרבה כותרות כי היא מסוכנת לשטון ההון הכי פחות, פחות מחנין וברכה, פחות מגילאון וגומס, פחות מעמיר פרץ.

    וזה כואב, וזה עצוב, אבל אם ברצוננו להצליח במאבק על השבת הס"ד לתודעה הפוליטית, זה גם מחייב הכרה. שלי יחימוביץ, נמצאת במסע ימינה, להערכתי הוא יגמר יום אחד במפלגה שתאחד בין העבודה וקדימה.

  11. איציק יאפ :

    אני עוד מאמין בשלי יחימובץ', אני חושב שהיא פועלת בצורה חכמה יותר ממה שאנחנו רואים.

    הרי בשביל לקבל את כל התמיכה שלה מ"תקשורת בעלי ההון" היא צריכה לדעת להיות חכמה יותר, ולא רק צודקת.

    כמו אלפי פעמים שעשינו את הויכוח הזה פה, אני אחזור על דעתי: אם שלי הייתה פותחת מפלגה משלה "מפלגת שלי יחימובץ'" היו לא מעט אנשים שהיו מצביעים לה אבל היא לא הייתה עוברת את אחוז החסימה. גם אם היא הייתה מתחברת לאחת מהמפלגות הקטנות.
    היא נשארה בעבודה, כי שם יש לה כוח. אבל כדי להשאר שם צריך לפעמים לעשות דברים שלא נופלים בקנה אחד עם אידאל סוציאליסטי טהור.

    בכל אופן, היא יוצרת הרבה רעש חיובי סביבה, ואני שומע המון אנשים שמעט האמון שיש להם במערכת השלטונית נובע מהפעולות של שלי יחימוביץ'.

    ולו רק עבור זה – שלי יחימוביץ' בעיני עושה פעולה מקודשת. הכוחות הניאו ליברלים (אלו שבאמת הם "האוייב") מנסים ככל יכולתם לגרום לאנשים להאמין שהמדינה היא המקור לכל הצרות שלנו ואנחנו צריכים להפסיק להאמין בה. באוזני שמעתי את הקפיטליסט היומי אומר את המשפט הזה (ו-ואו הוא יודע לשלהב קהל)

    שלי יחימוביץ' עושה בדיוק את ההיפך ואתה מאבד בה את האמון…

  12. לטוכולסקי :

    "היא מסוכנת לשטון ההון הכי פחות, פחות מחנין וברכה, פחות מגילאון וגומס, פחות מעמיר פרץ".

    יתכן שההנחה שלך בעניין נכונה, אבל ש"י לא סומכת רק על התקשורת, היא שולחת כל שבוע דואר ובו היא מפרטת את פעולותיה.

    יש דבר כזה לחברים שהזכרת? אשמח לקבל גם את הדואר שלהם.

    ואם התקשורת של בעלי ההון מפחדת מהם, למה לא שומעים על פועלם למשל כאן בע"ש? הם לא שמעו על האתר הזה? הם לא חושבים שחשוב לידע לפחות כאן את האנשים?
    או בקיצור, האם אתה יכול לפרט בשבילם את אותן פעולות חשובות יותר שאינן זוכות לתקשורת, כי זו פוחדת מאותה חבורה?

    תודה

    חן.

  13. ק. טוכולסקי :

    אילן גילאון כותב בפייסבוק גם דב חנין וחיים אורון. אני מניח שיש להם גם מכתבים שבועיים כמו זה של שלי יחימוביץ.

    הם לא מדבררים את עצמם כמו יחימוביץ. יש בכך בעיה, גם מי שבהם שכן מדברר את עצמו נתקל בקיר הברזל של העיתונות. ראו את ההודעות לתקשורת של וועדת סמים בניהול ברכה שהמקום היחיד בו הן זוכות להתייחסות זה כאן.

    מי שרוצה לקרוא על פועלם של ליה שמטוב, מרינה סולודקין מוחמד ברכה או חנה סוויד, צריך לקרוא ערבית. גם זאת בעיה.

    הם כולם פעילים בנושאים רבים, כנסי לאתר הכנסת וחפשי בפרוטוקולים, ההצעות לסדר והצעות החוק את פועלם, אני בטוח שתופתעי לגלות כמה דברים נוסף על המאבק של ברכה וגומס נגד הפגיעה במכורים למתדון והמאבק של ליה שם טוב נגד ויסקונסין תמצאי שם.

    לכולם באופן כללי
    אני חושב שאתם מפספסים את הביקורת שלי, אין לי ספק ששלי יחימוביץ היא פרלמנטרית חרוצה וטובה, אני רק חושב שהדרך בה היא הולכת והבריתות שהיא כורתת הן בטווח הארוך פעולות שמזיקות לס"ד ומרדימות את השמאל. במקום להתנחם בפועלה של חברת כנסת חרוצה וחשובה אחת, אפשר היה לפעול למען אלטרנטיבה שתעמיד עשרות חברי כנסת ס"ד ואף שרים. זה הכל.

  14. לטוכולסקי, לא מפספסים, מדברים :

    טוכולסקי,
    "במקום להתנחם בפועלה של חברת כנסת חרוצה וחשובה אחת, אפשר היה לפעול למען אלטרנטיבה שתעמיד עשרות חברי כנסת ס"ד ואף שרים. זה הכל.".

    אני מקווה שהדברים האלה מוסכמים ושאינם שנוים במחלוקת.

    אבל לא רק ש"י אחראית לכך שזה לא קורה.

    היא הנותנת, ש"י לא "מחכה" לי בפייסבוק שלה, ולא מניחה שאנשים יחטטו בפרוטוקולים. כך שמבחינתי זה לא משנה עברית ערבית, אני לא חוקרת של השמאל או ה"שמאל" מה שיהיה, אני חושבת שREACHING OUT זה חלק מובנה מהעבודה, שמחייב גם לדעת לפתח שפת תקשורת נכונה עם המכותבים.

    בקיצור ש"י לא יוכלה לצפות לחסינות מביקורת וכך גם האחרים. פעילות פוליטית זה לא צדקה בסתר.

    חן.

  15. לטוכולסקי :

    עמדת על טעותך בטענה שטיפות החלב ברוב הארץ כבר הופרטו. אבל הגיע הזמן שתודה גם בטעות בטענה (שהיא יסוד המאמר הזה) שיחימוביץ' נאבקת למען מדינת ת"א בניגוד לברכה חנין ואורון.

    לדוגמה, בין הנושאים שבהם הפגינה פעילות בולטת:
    – נגד ויסקונסין (שהפיילוט שלו היה בפריפריה)
    – חוק הטקסטיל – לחייב את צהל / משטרה / שבס לרכוש מדים תוצרת הארץ (כלומר תוצרת הפריפריה)
    – נגד הפרטת האולפנים לעברית
    ועוד ועוד

    כל זה ממש לא מסתדר עם תיאוריית "מדינת ת"א" שלך.

    גם הטענה "למה לא השמיעה קול בעניין מרכזי המתדון" אינה לעניין. לכל ח"כ בשמאל אפשר להדביק נקודות שחורות בעשרות מקרים שבהם מישהו אחר הוביל את המאבק ולא הוא. האם חיים אורון ומחמד ברכה מככבים במאבק הציבורי על שכר מינימום? לצערי לא (ולצערי גם ש"י לא, אני חושב ששכר הבכירים הרבה פחות חשוב משכר מינימום!). האם זה אומר שהם בוגדים באידיאולוגיה של השמאל? בוודאי שלא.

    נכון שלא תמצא את ש"י מתנגחת חזיתית בעופר עיני כשצריך, וזה בהחלט ראוי לביקורת ציבורית, אבל היא בפירוש תמכה בפומבי במאבקים תחת מטריית כוח לעובדים (או"פ למשל).

    כל עוד הסוציאליסטים הציונים הנאמנים ללא פשרות לדגל האדום (טוכולסקי, גוטווין) מהווים *** קומץ חסר משמעות *** מבחינה מספרית בפוליטיקה הארצית, אין להם כל זכות להלין על כך שיחימוביץ' נשארת במפלגה אבודה, ועל כך שהיא תלויה בעופר עיני וברון חולדאי בתור קבלני קולות שיכניסו אותה לכנסת, ולכן סותמת את הפה בנושאים מסוימים (כמו העסקת עובדי קבלן עי חולדאי).

    תקים מפלגה, תפקוד 50000 מתפקדים (בלי הון של בעלי הון, בשונה מעמי אילון למשל), תופיע בסקרים עם 10 מנדטים, ואז תראה איך יחימוביץ' קופצת על העגלה.

    ביום שתעסוק ברצינות בבניית כוח שכזה תגלה מהר מאוד שכל ההתנהלות שלך צריכה להיות אחרת לגמרי מזו הנוחה כל כך של הנביא בשער, שאין לו שום בעיה לטפס על עצים גבוהים, ולירות משם על כל "המתקרנפים" לכאורה, כדוגמת יחימוביץ'.

    לדוגמה, נושא הבריאות. מאז שנוסדה מדינת ישראל ניתנו רוב שירותי הרפואה לציבור ע"י קופות החולים ומיעוטם ע"י משרד הבריאות. שנינו מסכימים לחלוטין שבעשורים האחרונות יש תהליכים מסוכנים של הפרטה והחלשת הפלח של משרד הבריאות, וגם שהקופות של היום לא מתנהגות כמו פעם, אלא כחברות למטרת רווח לכל דבר. אין לנו ויכוח על ההשלכות החמורות של התהליכים הללו.

    הפתרון ה"פשוט" שאתה מציע (לפרק את קופות החולים ולהעניק את כל השירותים עי משרד הבריאות) נמצא הרבה שמאלה ממה שהיה פה בעידן טרום-הפרטות, והרבה שמאלה מהמצע של חד"ש (4 מנדטים) ודע"מ (0 מנדטים).

    לכן אני בספק אם סעיף מצע שכזה היה זוכה לתמיכה בקרב פעילים ס"ד בארץ, וקל וחומר שהיה נתפס כהזוי בציבור הכללי, שאין לו דעה מגובשת בציר קפיטליזם-סוציאליזם.

    בין השלמה עם ההפרטה הזוחלת בתחום הבריאות ועם השפעתה ההרסנית על המעמד הבינוני והעניים, ובין הפתרון שלך (שגם הוא אינו חף מחסרונות) יש הרבה גווני ביניים.

    אתה (וכנל דני גוטווין) יכול להמשיך למכור את הפתרון הסוציאליסטי הצודק לשיטתך, להתאכזב מכך שאין לו קונים ולהאשים את כל העולם חוץ מאת עצמך בכך (התקשורת של בעלי ההון, הסכסוך הישראלי-ערבי, תרבות כוכב נולד…), או שאתה יכול לחפש פתרון חכם, כלומר כזה שיש לו סיכוי גדול יותר לצבור כוח פוליטי.

    איך עושים זאת בלי להיהפך לקרנפואד או לעקרבוז'י? זו שאלה שאין לי עליה תשובה.

    איתי

  16. סינרגיה ורדוקציה :

    מויקיפדיה:

    "ההגמוניה של משטר ההפרטה באה לידי ביטוי, לפי גוטוויין, בהצלחתו לביית אל תוך חוקי המשחק שלו גם את המחאה נגדו, דפוס אותו מגדיר גוטוויין כהפרטת המחאה.

    הגילוי הבולט ביותר של המחאה המופרטת היא העברתה מן הפוליטיקה אל "הארגונים החברתיים" שכארגוני מגזר שלישי נשלטים בידי ההון. המחאה המופרטת מעבירה, לדבריו, את זירת המאבק באי-הצדק אל התקשורת והמשפט ובכך היא מבטלת את הפוליטיקה שהיא המפתח לשינוי ומבטיחה את מניעתו. יתר על כן, התקשורת והמשפט הותאמו אף הן להגיון ההפרטה ועל כן אין בהן כדי לפרוץ אותו. מעגל גדול של פעילים חברתיים מוצאים באופן זה מן המאבק הפוליטי, אותו רוצה משטר ההפרטה לעקר. מסקנתו של גוטוויין היא שהמאבק במשטר ההפרטה ובנישול הכלכלי ובאי-השוויון החברתי שהוא מחולל, חייב לכלול גם מאבק במחאה המופרטת – מאבק שמעצם טיבו יש לנהלו בתוך ציבור הפעילים – על מנת להחליפה במאבק פוליטי סוציאל-דמוקרטי."

    הרי לך דוגמה לרדוקציה, שהרי חלק נכבד מהפעילים במאבק נגד הקפיטליזם החזירי מתבקשים בזאת לפעול נגד מקום העבודה/התנדבות שלהם ("סנגור קהילתי" למשל), מתוך תפיסה של "או או" ולא "גם וגם".

    והנה, דווקא פה בעבודה שחורה נוצר (ביוזמתי) ניצוץ נדיר של סינרגיזם בין ס"ד למהדרין ובין "מפריטי מחאה" (הכוללים, שומו שמיים, פוסט ציונים מהקשת המזרחית – כלומר "מפריטי תודעה") – ראי את רשימת החותמים.

    http://www.blacklabor.org/?p=19526
    http://www.blacklabor.org/?p=19960

  17. דליה :

    לטוכולוסקי
    לפי תפיסתך, הפוליטיקאים צריכים לבחור את הסמלים של המאבקים הסוציאליסטים והס"ד, ולפעול נגדם. ברוח זו אתה מציע להעביר לידי משרד הבריאות את הטיפול בטיפות החלב, ותומך במתן שירות אוניברסאלי, בהתאם לגישה הס"ד. נראה לי שהפוליטיקאים יוצאים מתוך המציאות העגומה ולא תמיד פועלים כשלנגד עיניהם הסמלים התיאורטיים, ומנסים לפעול בפרצות המאפשרות להם פעילות אפקטיבית בתוך המציאות. אז אם ש"י מצאה לנכון להרים קול צעקה ולפעול נגד הפרטת טיפות החלב בתל-אביב, מה לנו כי נלין? הרי זה יותר טוב מכלום. במציאות של הפרטה, אפילו מניעתה במקום אחד כמו תל-אביב עדיפה על לא כלום.
    ולגבי המחנה כולו, איך אפשר לבוא בטענות כלפי מנהיגה אחת שמצליחה לפלס דרך בעולם הימין הקיצוני, ולהגיע לתודעה הציבורית כמייצגת את הערכים המנוגדים?
    על הביקורת להיות מופנית כלפי הממשלה והמדיניות שהיא מנהיגה, ולא כלפי פנים אל תוך המחנה.

  18. ק. טוכולסקי :

    איתי
    שלי יחימוביץ נמצאת במסע ימינה. המסע התחיל בתמיכה לא ציונית במיוחד בחד"ש שגם היא לא הסתירה בעבר. כס"ד שמחנו לקלוט אותה בקרבנו אבל אני מבחין בסממנים להמשך המסע ימינה. כמה תשמח כשמסעה יגמר בקדימה?
    אני מקווה שאני טועה ושאפשר לעצור את המסע. לצערי כל האינדיקציות שאני מזהה מצביעות הפוך. התעלמותה המופגנת מהכיבוש והמלחמה בעזה לדוגמא. התעלמותה ממאבקי עובדים שאינם מקבלים את ברכת ההסתדרות הכללית. היותה חברה בקואליציית ימין לאומנית וניאו ליבראלית.

    מי שרוצה להמשיך ולהתעלם מזה להמשיך ולטמון את הראש בחול לגבי הנושא שיהיה לו לבריאות. הוא יוכל לתהות שוב על השמאל לאן אחרי הבחירות הבאות. כשלעבודה יהיו 6 מנדטים, 5 גנרלים קפיטליסטים ואחת שלי יחימוביץ מרצ לא תהיה קיימת וחדש תהיה מבודדת. הידד לכולם.

  19. פוליטיקאים מבינים כוח :

    http://www.notes.co.il/hanan/18055.asp

    אין פוליטיקה בלי פוליטיקאים.

    פוליטיקאים הם מקצועני הכח.

    בלי כח הם לא יוכלו לממש את הערכים והתכניות שלהם. כח הוא התשתית של עבודתם.

    מה שהם יודעים לעשות זה לצבור כח כדי שיוכלו לממש את הערכים והתכניות שלהם.

    כמעט כל פעולה שהם מבצעים קשורה לצבירת כח או לויתור על צבירת כח.

    ככל שלפוליטיקאי יש יותר כח, יש לו יותר הזדמנויות לצבור כח ולממש אותו.

    מידת המוסריות של פוליטיקאי נמדדת בכמות הויתור על הזדמנויות לצבירת כח.

    פוליטיקאים כל הזמן מבטיחים כדי לצבור עוד כח ולא מקיימים את ההבטחות שלהם אם אי קיום ההבטחה יאפשר להם לצבור עוד כח.

    ימין, מרכז, שמאל? ועד שכונה, עיריה, ממשלה? לא משנה. זו המהות של עבודת הפוליטיקאי.

    יש כאלה שלא מבינים את מה שכתוב במשפטים האחרונים ולכן לא מבינים מה זאת פוליטיקה.

    יש כאלה שכן מבינים מה זאת פוליטיקה אבל מדברים וכותבים כאילו הם לא מבינים. מטרת ה"תמימות" שלהם היא השפעה על מהלכים פוליטיים.

    ****************

    הנמשל: אם שלי יחימוביץ' היתה רואה שבתפר בין חד"ש למרצ אליו אתה מכוון (והמקום של עמדותיה האמיתיות כציונית סוציאליסטית המתנגדת לכיבוש) מסתתרים 30 מנדטים המחפשים מנהיג, היא היתה שם.

  20. ק. טוכולסקי :

    ל-19 הנמשל שלך מוכיח את טענתי, היא בדרך לקדימה, המקום הכי קרוב אליה שבו יש פוטנציאל של 30 מנדטים שאפשר להנהיג.

    התפר יכול להיות גם בין השמאל של העבודה מרצ והירוקה מימד בלי חד"ש אבל גם זה לא מספק את מי שרוצה להגיע למרכז.

    הכניעות והרפיסות של כל מי שעשוי למלוך מקובלת כאן באופן שמדהים אותי. יש פוטנציאל של למעלה מ-60 מנדטים לס"ד בישראל, צריך פשוט להתאמץ ולמצוא אותו, לקרב אותו להתמזג בו להיות מוכל ולהכיל אותו. בגין על 8 המנדטים שלו ב-1951 הבין את זה ונלחם עוד 6 מערכות בחירות עד שהוא גייס את המנדטים ובשביעית עלה לשלטון.

    יש הרבה עבודה קשה, יש מגזרים שצריך לגייס, אין שם היום 30 מנדטים ואם לא נעבוד נכון גם לא יהיו, אבל כל עוד הם לא יהיו לא תהיה גם ס"ד.

  21. פוליטיקאים מבינים כוח :

    ממש לא.

    קודם כל, כולם קורצים ונסחפים אחרי הזרם. ככה זה בפוליטיקה, אחרת לא תוכל להיבחר, והשאלה היא רק מהו גבול הטעם הטוב. דב חנין מערבב הרבה יותר ירוק באדום – כי זה פופולרי, והוא גם הרבה פחות בולט בתקשורת במאבקים בציר המדיני-בטחוני (השווה לתמר גוז'נסקי). מחמד ברכה לעומתו חייב להתחרות על לב הבוחרים הערבים מול בל"ד ורעמ-תעל – ולכן חד"ש כולה זזה לכיוון לאומנות פלסטינית.

    שנית, אילו יחימוביץ' היתה "עומדת במקום" ולא זזה מילימטר בקריצה אל הקונצנזוס, היא היתה מועמדת בעשיריה השנייה של חד"ש, וכמובן ללא שום השפעה לא על חקיקה ומדיניות ממשלה ולא על השיח הציבורי.

    מול העיניים שלה יש דוגמאות רבות של אנשי "שמאל שלא ממצמץ ולא מתרפס", אבל כזה שעשרות שנים ממש לא מצליח להגיע אל לב "ההמונים", אלא להיפך. אין שום סיבה לחשוב שמה שלא הצליח לתמר גוז'נסקי המיתולוגית יצליח דווקא ליחימוביץ' כמנהיגה של שמאל כלכלי "לא מתרפס".

    שלישית, התיאוריה שלך על יחימוביץ' הנודדת לעבר קדימה (בפעם השלישית) לא מסתדרת עם המציאות. אם תעקוב אחר מה שקורה מאז הבחירות וסיפור הפרטת הקרקעות תראה דווקא תנועה של ש"י לצד שמאל. הדוגמה הברורה היא
    הפניית הגב הפומבית והבוטה לאהוד ברק, אך יש עוד – התמיכה הפומבית בהעלאת שכר מינימום (לפני עופר עיני) ואולי אפילו בקשת הסליחה של המקורבת http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=40ecb18afb385d5f501a9ef268691483&id=1239

    אעפ"י שזה נשמע מוזר, יש הרבה משותף להצעה (שאני מייחל אליה) להקים מפלגה "שמאל של העבודה מרצ והירוקה מימד" ולהצעה שיחימוביץ' דוחפת אליה כרגע (כמובן לא רשמי): העבודה בראשות בוז'י הרצוג, עם יחימוביץ', עיני, פרץ וברוורמן בצמרת.

    בשני המקרים מדובר במפלגה ציונית, שהיא יותר ס"ד מכל מה שיש היום בשוק, אבל ממש לא "ס"ד טהורה".

    בשני המקרים מדובר במפלגה שאמורה להיות לווין של קדימה משמאל, לא מפלגת שלטון אבל לא מפלגה קטנה, כמו מרצ בימי רבין או כמו ישראל ביתנו לליכוד.

    אעפ"י שאני עוד מקווה שתקום מפלגה ע"ב מימד-הירוקה והאדומים של מרצ והעבודה, כרגע הבחירה של יחימוביץ' היא בין פלטפורמה קיימת אך רקובה מן היסוד ובין אוויר.

    הקלות המדהימה שבה התפוגגה "הרביעיה" עם התפטרותם של פינס ותמיר רק מוכיחה את החוכמה הפוליטית של יחימוביץ' שלא מיהרה להצטרף לחבורה שלא באמת היה לה אורך נשימה ולא היה לה דבק רעיוני מלבד ההתנגדות לברק. הדבר הכי פשוט – לא היו לה אנשים.
    לפרץ, פינס וכו' לא היו ביד עשרות אלפי חברים פוטנציאליים שאיתם אפשר להקים מפלגה, ולא כסף או מערכת ארגונית שיאפשרו ללקט את המספר הזה.

    אילו ש"י היתה חוברת לרביעיה ומפצלת את סיעת העבודה, כפי שרבים מאיתנו ייחלו (גם אני), סביר מאוד שרגע אחרי היתה מוצאת את תמיר וכבל בקדימה, את פינס "עושה לביתו", ואת עצמה תקועה לבד עם עמיר פרץ בגרסה מוחלשת מאוד של עם אחד (בלי הכוח של ההסתדרות והוועדים שהיה לעם אחד, ועם פרץ שדבקו בו כישלון לבנון ותמונת המשקפת).

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.