חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

גדעון סער, אל תבטל את לימודי מדעי המידע

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 8.06.10 6:03

משרד החינוך ביטל בהליך חפוז ופוגע את מקצוע מדעי המידע בבתי-הספר. לימודי סינית ואיטלקית, לעומת זאת, הוכנסו למערכת – בעידוד משרד האוצר

מאת: שושי פולטין


את האני מאמין שלו בנושא החינוך הציג ראש הממשלה עוד בועידת ישראל לעסקים, אז אמר כי אין צורך להשקיע בתלמיד, כי השקעה בתלמידים לא תוביל בהכרח לשיפור הישגים, אלא  "קודם כל,  אנחנו ניתן גיבוי לרפורמות הנחוצות".

מהן אותן 'רפורמות נחוצות' ?

האחת  הגדלת תשתיות האינטרנט " כדי שזרימת המידע תהיה מהירה יותר" כי  "צריך לתת לתלמידים כלים בסיסיים, היום אתה יכול ללכת לגוגל או ויקיפדיה כדי לצרוך מידע" .

והשנייה היא ללמוד סינית כי "זה חשוב"

המימוש של התוכניות הללו הגיע מהר. תכנית לאומית חדשנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 אשר הושקה לאחרונה והתוכנית בגרות בסינית ובאיטלקית שתחל כבר בתשע"א, הראו כי כאשר נתניהו  רוצה ניתן לקדם נושאים גם במערכת החינוך.

במקביל לפרסום  על הפעלת התוכניות החדשות, התקיימה ישיבת ועדת החינוך של הכנסת אודות ביטול מקצוע "מדעי המידע".

כיוון שמקצועות חדשים מופיעים חדשות לבקרים ומנגד, כנראה, הולכים  ונעלמים מקצועות מבלי שנשים לב, לא הקדשתי תשומת לב יתרה לנושא. מי שעורר את תשומת ליבי הוא איתי, אשר קישר אלי את פרוטוקול ישיבת הועדה בנושא ביטול מקצוע מדעי המידע ואף הציע לי לכתוב פוסט בנושא.

די  לקרוא את ההודעה לעיתונות של יו"ר הועדה חה"כ זבולון אורלב בנושא, כדי להבין את חומרת ההתנהלות והאופן בו קם ונופל מקצוע, התנהלות אשר גרמה לאיתי להפנות אלי את הפרוטוקול –

”משרד החינוך פעל באופן בלתי תקין כשהחליט לבטל את מקצוע מדע המידע, ללא דיון בהשתתפות אנשי ועדת המקצוע", יו"ר וועדת החינוך הדגיש כי  "על פניו ההחלטה סותרת בצורה בוטה את תוכנית התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", אשר הוזכרה לעיל.

"כל ההליך של ביטול המקצוע הינו הליך פסול, לא ראוי, מבייש וכואב"… "ואם לא די בכך, מחלקת המידע והמחקר של הכנסת ביקשה לדעת אילו מקצועות נוספים בוטלו ולא קיבלה מידע ממשרד החינוך. גם שאלתנו מי הגורם שבסמכותו לבטל מקצוע נותרה ללא מענה".

קריאת הפרוטוקול של הועדה ומסמך מחלקת המחקר של הכנסת (מממ) שהוכן לקראת הישיבה, מדגישה את דבריו של היו"ר כי ההליך מבייש.

כבר בתחילתו מצביע מסמך מממ על התנהלות בעייתית, מאבקים ומחלוקות:

כך מתברר שליו"ר ועדת המקצוע נודע על ביטול המקצוע מהעיתונות , כמו כן מצביע המסמך על מאבקים פנימיים במשרד החינוך הנוגעים לשאלה האם יש הצדקה לקיומו של המקצוע; מחלוקת על הנסיבות שהובילו לפיתוחו של מקצוע הלימוד הזה; מחלוקת על האכסניה המתאימה כיום לתחום זה בתוך המשרד ומחלוקת אפילו על שמו של המקצוע ועל המשמעויות הנגזרות משם זה. כמו כן, קיימים סימני שאלה רבים סביב תהליך קבלת ההחלטות במשרד החינוך בנושא .

כיוון שאחד מיעדי משרד החינוך (על פי מסמך מממ) הוא צמצום מספר המקצועות לבגרות – התמקדות בנושאי הליבה וצמצום מקצועו בהתאם לקריטריונים כמו מספר הנבחנים, לימוד תחום ההיבחנות במסגרת תחומי דעת אחרים ועוד, החלטתי לבדוק כיצד בכל זאת, למרות מדיניות צמצום המקצועות,  החליטו להפעיל את המקצועות החדשים – סינית ואיטלקית.

כאן נכונו לי הפתעות.

'המלך חפץ ביקרו' של מקצוע הסינית – זה כבר הובהר בתחילת הפוסט. יותר מזה,  מתברר שמדובר ביוזמה של משרד האוצר (ראו כאן), אשר החליט להקצות לנושא כספים וכבר בשנה הבאה יתחילו תלמידי בליך, לדוגמא,  ללמוד סינית.

מה שהתברר לי בנוסף,  שאת הוראת המקצוע החל כבר להוביל  המכון ללימודי שפות  ברליץ , אשר בו ילמדו סינית תלמידי בליך ותלמידי בתי ספר נוספים מרמת גן.

האם מדובר בצעד נוסף בדרך להפרטה בחינוך? האם יעבירו את לימוד השפות למכונים פרטיים?! האם בשלב הבא יבוטלו מקצועות בתוך המערכת ומקצועות אחרים יופעלו על ידי גורמי חוץ? הצעד הזה בהחלט מעורר תהיות.

ומה באשר למקצוע ה"חדש" – לימוד איטלקית?

המפמ"ר לערבית ד"ר שלמה אלון, מי שאחראי על פרסום מתווה הבחינות של סילבוס סינית ואיטלקית,  מצוטט כמי שאומר:  "יש מיליארד סיבות ללמוד סינית. לגבי האיטלקית, היא מדוברת במדינה קרובה, ומוזר שלא הייתה לה עד כה נוכחות במערכת החינוך שלנו"…. והמשיך בכך שלומדים כעשרת אלפים סטודנטים ישראלים במוסדות אקדמיים באיטליה. "לכן, כשם שלומדים בבתי הספר ספרדית וגרמנית, אין סיבה שלא ללמוד גם איטלקית".

רק שד"ר אלון מתעלם מעובדה אחרת, שמקצוע האיטלקית  בוטל רק לפני חמש שנים  יחד עם רוב השפות המשניות…

מה קרה כאן? אין לי פתרונים.

.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , ,

10 תגובות

  1. שושי פולטין :

    הבהרה:
    אני לא בעד ריבוי מקצועות גדול כפי שקיים היום, ואין לי שום סנטימנטים דווקא למקצוע מדעי המידע, שלא ידעתי עד עתה על עצם קיומו!
    ההתנהלות היא הבעייתית בעיני.
    יום נפלא!

  2. גליה :

    הסממנים הבולטים בפיילוטים של משרד החינוך הם "ריבוי אפשרויות בחירה" ו"אפליה".
    "סוחרי תיכון בליך" ילמדו סינית ו"פועלי תיכון בית שמש" יופנו להשכלה מקצועית מתקדמת בחסות מנועי בית שמש.

  3. שחר: מה עם השפה הערבית? :

    הערבית היא שפת אם של חמישית מתושבי המדינה ושל רוב שכננו. מדוע אני סטודנט להיסטוריה מעולם לא למדתי ערבית במערכת החינוך, ואני אלמד ערבית בעתיד כנראה על חשבון הזמן הפרטי שלי.

  4. לשחר :

    השפה הערבית נלמדת במערכת החינוך הממלכתית (שנים רבות),למיטב ידיעתי כלימודי חובה (ביסודי) וכבחירה בתיכון.
    איפה למדת ?

    גליה

  5. שחר: לזו שענתה מעלי :

    למדתי ביסודי באחד המושבים, ובתיכון למדתי באחד הקיבוצים, וסיימתי לימודים ב2002.
    בכל מקרה הלימוד של השפה הערבית הוא ברמה נמוכה מאוד ולא רצינית.

  6. ארטור :

    איך אפשר להשוות לימודי איטלקית ללימודי ספרדית וגרמנית
    ספרדית מלבד בספרד דוברים אותה כמעט בכל ארצות דרום ומרכז אמריקה ,וכן זו השפה השניה בארה"ב

    גרמנית היא שפה שניה או שלישית ברוב ארצות מערב אירופה .
    הכנסת הסינית במקומה ואני מצפה להכנסת הפורטוגזית שאותה דוברי אזרחי ברזיל ופורטוגל .
    האיטלקית שהוכנסה הינה אינטרס חבוי שעוד נתוודע איליו בעתיד .

  7. מעין :

    אם היה לנו ספק שמשרד האוצר עושה במדינה כבשלו, הנה ההוכחה הניצחת. מישהו יכול להסביר לי, במטותא, למה חשוב ללמוד סינית? למה נדמה לי שרק אנשי האוצר שפוגשים אנשי עסקים כל היום והלילה יכולים להכנס להלך מחשבה ביזארי כזה?

    ואגב, במאה ה-21 בה מידע זורם בכמויות עצומות, "מדעי המידע" הוא מקצוע מאוד חשוב, לפחות כמו סינית. עם זאת, אני לא רואה סיבה ללמוד אף אחד מהם במסגרת לימודים תיכוניים.

  8. דקל עוזר :

    צריך לעשות הפרדה דחופה במערכת החינוך:
    א-ו' – לימודי ערכים, כלי למידה ובישורים בסיסיים (קריאה, כתיבה, ערבית, אנגלית, אריתמטיקה, הגנה עצמית ואופטימיות/שמחת חיים)
    ז-ט – חלק משמעותי מהלימודים צריך להיות עזרה לתלמידי א-ו והתנדבויות. בלאו הכי לא לומדים כלום בחטיבת ביניים אז שלפחות יישמו ערכים ולא רק ידברו עליהם.
    י-יב' – בגרויות – לא לבלבל בשכל ולא לחנך. מי שלא חינכו אותו עד י' שלא ינסו עכשיו; השנים האלו צריכים להיות קרובות מאוד לאוניברסיטה.

    מסקנה: לא מעניין מה יהיו המקצועות ההרחבה. מבחינתי שיהיה תחרות בין התיכונים ואזורי הרישום יבוטלו. זה הרי פיתרון הרבה יותר טוב מההפרטה שאנחנו בדרך אליה.

  9. עירא :

    "מדעי המידע" הוא עלה תאנה, כי לא מלמדים שם מידענות, אלא שימוש במיקרוסופט אופיס. לא תכנות אלא "אקסל", לא דפי ווס אלא "פרונטפייג'". בושה וחרפה אבל כזו שניתן לשפץ ולתקן, לא לבטל.
    לגבי ערבית מול איטלקית – באמת חבל שמלמדים רק בחלק מבתי הספר ולא מלמדים עם זה תרבות – איסלם ונצרות, דת מול חילונות. דמוקרטיה (בריפרוף שטחי) כמעט לא הוסברה כערך בימי בית ספרי, רק כמנגנון. אני תוהה אם ילדים להורים שאינם אקטיביסטים (לפחות לשעבר) יודעים מה זה חירויות אזרח ואדם.

  10. Tweets that mention http://www.blacklabor.org/?p=20107utm_sourcepingback -- Topsy.com :

    […] This post was mentioned on Twitter by . said: […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.