חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מירב ארלוזרוב משתלחת בוועדי העובדים של יוון

נושאים כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 12.05.10 6:04

בכתבה בדה-מרקר משתלחת מירב ארלוזורוב בוועדי העובדים המפגינים ביוון. הוועדים הטיפשים,  כתבה, צריכים להבין שעל העובדים לשאת במחיר המשבר. לדעתה, רק לבעלי הון הזכות להתעשר, גם בגאות וגם בשפל. אך לעובדים חובה אחרת – לדאוג לעצמם, ולתבוע בתוקף לקיים מדינת הרווחה

מאת: ק. טוכולסקי

כותרת בדה-מרקר, העיתון הכלכלי של ישראל: "תראו מה שוועדי עובדים טיפשים יכולים לעולל". בכתבה, המתפרסמת במדור שוק ההון, משתלחת מ. ארלוזורוב בוועדי העובדים של יוון, אלה וועדי עובדים שנלחמים על כך שלא המוני העובדים יישאו בנטל המשבר ביוון, אלא בעלי ההון שנהנו משנות הפריחה, ומעלימי המס. ממרומי מעמדה העיתונאי מספרת הכותבת לקוראיה על חוסר האחריות שמפגינים האיגודים ביוון, ומשבחת לעומתם את יו"ר ההסתדרות בארץ, עופר עיני, שבזמן המשבר הקודם בישראל, הפגין אחריות והסכים להפיל את הנטל על העובדים.

מעבר לעובדה שמי שהסכים לגלות "אחריות" על חשבון השכירים ולטובת בעלי ההון היה עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות הקודם ולא עיני, נשאלת השאלה מדוע לדעת הכותבת המלומדת, מי שצריכים לשאת באחריות למשברים החוזרים ונשנים של הקפיטליזם הניאו ליבראלי הם העובדים, אנשי המעמד הבינוני והעניים, שכירים קשי יום ומקבלי קצבאות, ולא למשל בעלי ההון, הנהנים לבדם משנות הגאות של השיטה, ומסרבים לקחת חלק באחריות ולשלם בעת משבר.

לא וועדי העובדים של יוון, או ישראל, או כל מדינה אחרת, נושאים באחריות הישירה למשבר, אם כי אפשר לדבר על אחריות עקיפה. במשך 20 השנים האחרונות, הוועדים במדינות רבות עברו תהליך של דה-פוליטיזציה, והם נושאים בחלק מהאחריות למעבר ממדינת רווחה, השואפת לצמצום פערים, לשכר הוגן ולשותפות של עובדים בשליטה במפעלים, ולהפיכתם לגורם פשרני והססן שהסכים, פעם אחר פעם, שהעובדים ישלמו את מחיר התערותם של בעלי ההון. לא לאחריות זו מתכוונת ארלוזורוב, היא מאמינה באמת ובתמים בזכותם של בעלי הון להתעשר יותר ויותר, ובחסדם וצדקנותם של משליכי הפירורים, לטובת העמלים. מבחינתה על העובדים לשאת בכל נטל, בימי גאות ורווחה ובימי שפל ומצוקה. חוסר האחריות של מנהיגי עובדים כמו עיני, שמוכנים, על גבם של עובדים חלשים בפרט ועובדים בכלל, לאפשר לעשירים להתעשר ולמדינת הרווחה להתחסל, נתפס בעיניה כאחריות.

חוסר האחריות של מ. ארלוזורוב, ושל שאר חברי מקהלת החסידים השוטים של שלטון ההון, הוא גורם מרכזי בשימורה של שיטה שמשבריה ורשעותה עברו מזמן את גבולות ההיגיון. היא וחבריה אחראים לכך שלמרות שבעולם יש יותר הון, הוא מתנקז לכיסיהם התפוחים עד זרא של מעטים, בעוד שבעולמנו יש עדיין פערים ואי צדק במקרה הטוב, רעב, עוני מנוון ומלחמות, במקרה הרע. היא וחבריה, לא עיתונאים נטולי פניות אלא כוהנים מטעם של דת הניאו ליבראליזם, שותפים באחריות למצוקות ולפערים. מה שהיא רואה כאחריות הוא לא יותר מיצור פרופגנדה זולה במסווה של עיתונות בלתי תלויה.

ארלוזורוב ועמיתיה זורים חול בעיני המעמד הבינוני, שקורא את כתבי ההבל שלהם כאילו היה מדובר בדברי אלוהים חיים. זה תפקידם, סוכנים של שלטון ההון במסווה של עיתונאים. היא ועמיתיה הפכו את הדמוקרטיה מכלב שמירה לכלב שעשועים- במקום כלב שמירה קיבלנו פודל מטופח ומגוחך היושב בחיקו של בעל הון.

ביוון ובישראל הגיע הזמן שהעובדים והעניים, שהם הרוב המוחלט של האוכלוסייה, יפסיקו לקיים בזיעת אפם את שלטון המולך של ההון, הספקולנטים של שוק ההון וחסידי שלטון ההון של העיתונות הפרטית הניאו-ליבראלית. יוון הייתה צריכה לשמוט את חובותיה. יוון צריכה להעלות את המיסים על בעלי ההון, ולהוריד מיסים רגרסיבים. יוון צריכה לגבות את המיסים בתקיפות, נחישות ושקיפות ולא ללוות כסף מבנקים חמדנים – ולא רק יוון, גם ישראל וכל המדינות האחרות. להמונים, לעמלים, לנזקקים, יש חובה, לעצמם ולחברה, לדרוש את שינוי השיטה הכלכלית, להשליך את הקפיטליזם הניאו ליבראלי לטובת סוציאל-דמוקרטיה. לדרוש יותר סוציאליזם בכלכלה ויותר דמוקרטיזציה של החברה, מיסים גבוהים על ההון, מדינת רווחה חזקה, שפועלת באופן מתמיד לצמצום פערים ודמוקרטיזציה מוגברת של החברה, גביית מיסים תקיפה, מאבק במקלטי מס, שיתוף של העובדים בשליטה במפעלים ובחברות, עידוד פעיל של איגודים מקצועיים וקואופרטיבים, זאת התשובה האחראית למשבר. חוסר האחריות של העיתונות הכלכלית בישראל, הפך אותה למגוחכת. מה שעיתונות חסרת אחריות מסוגלת לעולל בשירות שהיא נותנת לשלטון ההון, אנחנו לומדים על בשרנו, גם בזמני צמיחה וגם בזמני משבר. לוועדי העובדים של יוון אני מאחל הצלחה, אל תתנו לבעלי ההון ומעלימי המס לחמוק מחובתם לשלם את מחיר המשבר. מיו"ר ההסתדרות עיני, צריכים העובדים לדרוש לא להתגמש על השכר, על תנאי ההעסקה ומעמד העובדים, ולהתנות כל הסכמה בהעלאת המיסוי על ההון בישראל.

עורך הטור: נגה תדמור

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , ,

15 תגובות

  1. עודד גלעד :

    טוכולסקי, תודה שאתה עוזר לנו עם התשובה הנכונה!
    (-:

  2. Tweets that mention מירב ארלוזרוב משתלחת בוועדי העובדים של יוון -- Topsy.com :

    […] This post was mentioned on Twitter by עבודה שחורה . עבודה שחורה said: http://bit.ly/9IjupA על פי מירב ארלוזרוב מי שאחראי למשבר ביוון הם לא אחרים מאשר וועדי העובדים. מאמר תגובה (cc: @themarker) […]

  3. משה ל. :

    חבל שהכותב לא מתבסס על עובדות. ביוון יש קבוצות עובדים שזוכות לתנאים מפליגים, שכלל לא משקפים את מה שמגיע להם. ישנן כ-500 קבוצות עובדים שיוצאות לפנסיה בגיל 40 או 45, וכך החוב הלאומי של יוון הלך וגדל עם השנים.
    זה שבעלי הון עושים כל מיני ספקולציות על חשבון הציבור זה ממש לא בסדר. אבל לא ברור מדוע זה מצדיק את הדרישות המופלגות של העובדים.

  4. ק. טוכולסקי :

    העובדות הן שיש יותר עובדים מעבודה והעלאת גיל הפנסיה הופכת צעירים למובטלים. מה לעשות שבעולם מתוכנן גיל העבודה היה יורד רק שבעולם של בעלות פרטית אגרסיבית שלא מוכנה לוותר על האפשרות למכסם הון אנחנו צריכים לצרוך יותר ולעבוד יותר ובעיקר לוותר על רמת החיים שלנו בשביל שכבה מצומצמת של בעלי הון.
    דרך אגב בנוגע לעובדות, בגרמניה החסכנית והחרוצה, למעלה משליש מהעובדים פורשים לפני גיל 60.

  5. מנחם :

    מר טוכולסקי, אתה באמת חושב ש"שיתוף של העובדים בשליטה במפעלים ובחברות, עידוד פעיל של איגודים מקצועיים, זאת התשובה האחראית למשבר"?

    הכתיבה שלך דמגוגית ופופוליסטית. אני דווקא מסכים עם הכתבה בדה מרקר. ההצעות האלה שלך, כמו גם הצעתך להגדיל את המס על ההון, יובילו לנדידה של ההון לארצות אחרות. פשוט. אחד מכללי ההצטרפות ל OECD זה מעבר חופשי של הון בין מדינות. אם אתה היית בעל הון ששוקל להקים מפעל, איפה היית מקים אותו? במדינה שבה העובדים שולטים במפעלים או במדינה שבה מנהל המפעל שולט במפעל? אפילו הקיבוצים כבר עוברים לשיטה הקפיטליסטית. איפה אתה חי? אני מציע לך לקרוא קצת באתר קו ישר kav.co.il.

  6. רני :

    למנחם:
    טיעונייך ונכונים. אני עצמי כתבתי דברים דומים כתגובה למאמר אחר בנושא. הבעיה היא שטוכלוסקי וחבריו הם מרקסיסטים. אין טעם לנסות אפילו להכניס בהם הגיון ועובדות. הם חיים בעולם דמיוני משלהם, עולם ללא אילוצים וללא מגבלות בהם כל "פועלי" העולם ("בעולם" של טוכלוסקי אין כמובן מדינות שהרי אין בהם צורך) הם מלאכי שרת שאמורים "לתרום כפי יכולתם ולקבל לפי צרכיהם".
    מה לטוכלוסקי ולזוטות שציינת.
    ד"א, העולם החדש של טוכולסקי דווקא היה קיים במשך 70, כמפלצת רודנות מזוויעה, עד שהתפורר מבפנים והתרסק.

  7. דליה :

    אני מבינה שכוחות עוינים משתלטים על השיח. זה בסדר, אנו עומדים על המשמר יומם וליל.
    לרני, הדבקת תוית של מרקסיסטים לכל החבורה כמוה בעיני כקללה. אני לא מתיחסת לקללות. שנית, ניתן להבין מדבריך שההיגיון והעובדות הן אתה, ואילו החבורה פה היא קבוצה של מרחפים בדמיון. בקיצור, אתה לא רציני.
    מנחם, בעלי הון אינם מקימים מפעלים. מקסימום הם קונים מפעלים, מרוקנים אותם מההון העצמי שלהם, ומשתמשים בהון שנוצר לרוב בדם ויזע כדי שוב להשקיע את הונם במפעל אחר שיביא להם עוד רווח. זוהי שיטה שמשמידה את חדוות הייצור והיצירה, ואינה תורמת לעובדי מפעלים מוטיבציה להשקיע לרווחתו של איל הון תאב בצע.

  8. לרני ולמנחם :

    כנראה שאתם אינכם תופסים את מה שקורה בעולם ומעדיפים את הדימוי של מה שלא "אמריקה" הוא רק צפון קוריאה.

    כדאי שתסירו מעיניכם את משקפי ה"שחור-לבן" ותתחילו לראות לפחות גווני ביניים של אפורים למיניהם, אחר-כך – לאט לאט – תלמדו לראות גם צבעים.
    איני שותף לדעתה של חברתי למערכת – דליה – "מרקסיסטים" אינה קללה. "מרקסיזם" הוא הפירוש לצדק היהודי בתנאי המאה התשע-עשרה.
    במאה העשרים אנחנו מסתפקים בסוציאל-דמוקרטיה, בשיח הזכויות של אנשים לאו דווקא לפי תכולת ארנקם.
    כתבתי אנשים, כן, אנשים.
    בשונה מגורמי ייצור אחרים (קרקע, מכונות, חמרי גלם), לאנשים יש זכויות. מישהו ציני הגדיר את שוויון הזכויות (מונח יהודי עתיק שכל מיני "גויים" מחדשים אותו מדי פעם) כזכותם השווה של העני ושל העשיר לישון מתחת לגשר (העשיר – כמובן – מוותר לעני על הזכות הזו).
    אז בניגוד לנביאתכם מרגרט (אשת הברזל) ת'אצ'ר ולנביאכם רונלד (אישה של הנועצת בחוזים) רייגן, אנחנו כאן ב"עבודה שחורה" חושבים שיש דבר כזה חברה שהיא המחברת יחד את היחידים. לקיומה של חברה, רני ומנחם, דרושה סולידאריות, תחושת "כולנו שווים" לא רק לישון מתחת לגשר אלא – כשמוכרחים – גם באותו אוהל סיירים או על סיפונו של אותו טנק.
    כש"אין כזה דבר, חברה" אין שום סיבה לעשות דברים ביחד, להקים מדינה יש-מאיין או לדאוג שתתקיים.

    עד כאן שיח של תועלתנות – למה כדאי שתהיה חברה, אבל זה הרבה יותר עמוק, אלה זכויות שיש לכל אדם, גם אם נולד להורים שכיסיהם ריקים, משום שמישהו שלל את זכותם.

    אז חשבו קצת מעבר ל-OECD…

    לקסי

  9. מנחם :

    לקסי, אני דווקא מסכים עם מה שכתבת, ואני לא אומר "אין דבר כזה, חברה". גם אני רוצה לראות חברה שיש בה תחושת סולידריות. הויכוח הוא על הדרך, מתוך הנחה שאנו שואפים גם לעושר, ולא *רק* לסולידריות.

    אתה אומר שלאנשים יש זכויות. בוא נסתכל על שני קצוות: יש זכויות של אנשי הייטק, ויש זכויות שעליהם מפגינים עכשיו ביוון. איש הייטק יכול להיות מפוטר בכל רגע, ובכל זאת הוא בוחר לעבוד במוטורולה או באינטל ולא במקום עם ועד חזק כמו נמל חיפה, שם אי אפשר לפטר אותו בכל רגע.

    מה היה קורה לדעתך, אם היו בישראל חוקים שנותנים הרבה יותר "זכויות" לעובדים? מוטורולה ואינטל היו עוזבים את ישראל, והיינו נשארים עם נמל חיפה ודומיו.

    דליה, הביטוי כוחות עוינים לא במקום. אני עוין כי יש לי דעות שונות משלך, בנושאים מסוימים?

    דליה, למה את חושבת שבעלי הון לא מקימים מפעלים? מי לדעתך מקים אותם, את הטובים שבהם, שמספקים תעסוקה בשכר גבוה לאלפי עובדים? המדינה? ההסתדרות? העובדים? אתן לך כמה דוגמאות. יש בקרית גת מפעל קטן ששמו אינטל. הוא הוקם ע"י בעל הון זר שקוראים לו אינטל. מיקרוסופט, מוטורולה ועוד ועוד – כולן הקימו בארץ מרכזי פיתוח. בעל ההון הוא החברה האם בארה"ב. יש בארץ כ 1000 חברות סטארט אפ, שהוקמו ע"י אנשים פרטיים שגייסו כסף מקרנות הון סיכון, רובן זרות. בעלי ההון, שלוקחים את הסיכון העצום, ובוחרים במי להשקיע ובמי לא הם הקרנות. הון פרטי הוא זה שמקים מפעלים. הקטר של הכלכלה בישראל מונע ע"י בעלי הון שמחליטים האם ואיפה להשקיע.

    את צודקת שיש בעלי הון שקונים בזול מפעלים שהמדינה הקימה, ולא השכילה לנהל ביעילות. מי שאשם כאן היא המדינה, שמעדיפה למכור את נכסיה ל"גרעין שליטה", במקום להנפיק אותן לציבור הרחב בבורסה.

  10. ק. טוכולסקי :

    אם איש ההיטק שתורם במשך שנים את מיטב כוחו האינטלקטואלי והיצרני להתעשרות של בעלי אינטל ומוטורולה היה עובד בקואופרטיב של אנשי הייטק הוא היה מרוויח מכושר יצורו וחרב הפיטורין שבנייה של משבר לא הייתה מרחפת מעל צאוורו.
    לדבר על חוסר היעילות של המדינה בזמן שמפעלים פרטיים בכל העולם נופלים וענפים כמו הבנקאות הפרטית נסמכים על קופת הציבור זאת פשוט התממות. מנחם, היה פה משבר, בכלכלות הכי קפיטליסטיות, עם ההפרטות הכי בוטות, מי עשה את זה האיגודים?
    הכינוי מרכסיזם כבר לא מפחיד אף אחד, אני גאה להקרא מרכסיסט, למרות שאני סבור שיש הרבה מרכסיסטים שיגידו לך שאני מכסימום סוציאלדמוקרט ורדרד או אפילו סוציאליסט אוטופיסט. אות הקין שהביא לעולם עוני וזיהום טבוע במצחם של ניכסון, מ. פרידמן תאצר רייגן דומיהם וחסידיהם השוטים. אחרי 30 שנות ניאו ליבראליזם תאצריסטי חזירי, הפערים גדולים יותר, העולם מזוהם יותר והעניים עניים יותר.

  11. רני :

    דליה: מרקסיסט אינו קללה אלא אמונה סדורה שאני מכבד אך חושב שמוטעית לחלוטין ואינה יכולה להתקיים במציאות של בני אנוש. אם מי שחושב אחרת ממך הוא עוין אז גשי לבית המרקחת הקרוב, קני רגיעון, ועברי לכתוב ולקרוא באתר מק"י שם הדיעות מונוליטיות ולא יעצבנו אותך.
    לקסי וטוכלסקי:
    אני תומך במודל הסוציאל-דמוקרטי וחושב שהוא המודל המועדף. הבעיה היא שביוון אין כלל ס"ד אלא שעטנז מוזר שקשה להגדירו. גרמניה וסקנדיביה מקיימות מודל כלכלי שיש לאמצו.

  12. מנחם :

    טוכולסקי: בהמשך לרעיון שלך שאנשי ההי טק יעבדו בקואופרטיב במקום באינטל ובמוטורולה, איך זה שמבין עשרות אלפי האנשים שעובדים בהיי טק הישראלי, אין ולו קואופרטיב אחד? הם פשוט לא חשבו על הרעיון הטוב הזה? או אולי הם חסרי יוזמה ולא יודעים לקחת רעיון טוב ולממש אותו.

    לגבי המשבר הכלכלי שהיה בעולם, אני מסכים איתך שהבעיה היא בקפיטליזם החזירי ולא באיגודים, אבל זה לא קשור. יוון היום במשבר בגלל האיגודים וזכויות היתר של העובדים, ואנחנו לא במשבר, כי כאן אין איגודים אלא יש היי טק ושוק תעסוקה חופשי, שבו אפשר לפטר מאות עובדים ביום אחד בלי בעיה.

    עד כדי כך אין איגודים בישראל, שאפילו כדי לקבל כסא (בסופרפארם, לקופאיות) היה צורך בחוק של שלי יחימוביץ.

  13. לקסי :

    רני,
    סוציאל-דמוקרטיה, שאת המודל הסקנדינבי שלה שנינו רוצים לאמץ, הוא משטר הכולל עיסקת חבילה.
    בעיסקת החבילה יש איגודים חזקים, יש תמיכה ממשלתית משמעותית במובטלים עם מנגנון אנושי להחזרה לעבודה(לא זה של מדינת המחלבה מארה"ב). הרכיב הנוסף בעיסקת החבילה הוא מיסוי רווחים בלתי פשרני שממסה "חזק" הכנסות גבוהות. אלה בתורן מממנות את מדיניות הרווחה.
    טול רכיב מאלה ואתה נופל למלכודת רעה.

    בארץ ביטלו גם את המיסוי הנאות ובמקביל גרמו להחלשת ארגוני העובדים. הגענו לצמיחת נייר מרשימה (תל"ג ב"כלכלית") ולהרס חברתי.

    ביוון ביטלו את המיסוי הנאות. זה בתוספת מושחתות הון-שלטון, סייעו לדלדול הממשלה ולמצב חדלות הפרעון. היוונים גם לא "השכילו" כמונו (זו טענת מ. ארלוזורוב) להחליש את ארגוני העובדים ואלה מתקוממים.

    כשאצלנו יתחילו להתקומם, זה ייראה הרבה יותר רע, כי זה יבוא ממתח של פערים גדולים יותר.

    את מיתון הפערים הזה אנחנו, כאן בעבודה שחורה, מנסים להשיג משני הצדדים הסוציאל-דמוקרטיים, גם מהגדלת המסים (זאת גם תוך כפירה בדת של הפרטת הכל) וגם מהגדלת כוחם של אירגוני העובדים.

  14. ק. טוכולסקי :

    מ
    רוב הסטארטאפים שנמכרו בהכי הרבה כסף, היו שותפות בין עובדים עצמאיים שפתחו לבד מוצר ומכרו אותו. קואופרטיבים קטנים. לא החברות הגדלות קידמו בשנים האחרונות את התחום של ההיטק אלא דוקא קואופרטיבים קטנים שמה לעשות, נקנים בידי הגדולים שמפחדים מכל אפשרות של תחרות.

  15. אבי :

    מנחם, בסקנדינביה לעובדים כולל בהיי טק יש זכויות מופלגות (הרבה יותר מביוון). אז מה? אין חברות היי טק שם? הכל מתמוטט? שבדיה ונורבגיה הפכו למדינות עולם שלישי? די עם הדמגוגיה בגרוש שלך.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.