חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שוב נשלם את מחיר המשבר

נושאים כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 11.05.10 6:02

שוב נדרשים עובדים ומעמד הביניים לשלם את מחיר המשבר, שנגרם בשל הורדת מיסים על הכנסות גבוהות וחיסול הרגולציה. נוסף לכך עוול – קיצוץ מדינת הרווחה. נדרש שינוי רדיקלי של השיטה: שמיטת חובות כללית, ללא תכתיבים גלובליים, מיסוי פרוגרסיבי והפקת הון מנכסי המדינה – זו הדרך

מאת: ק. טוכולסקי

בתהלוכות האחד במאי, רק לפני שנה, נשאו מפגינים רבים בישראל ובעולם, שלטים עליהם נכתב: "לא נשלם על המשבר שלכם". המפגינים בישראל ובעולם הביעו את החשש מפני הנטייה של השלטונות לדאוג לקידום האינטרסים של ההון, ובצדק. מאז שממשלות, בנקים מרכזיים וארגונים, כארגון הסחר העולמי או הבנק העולמי מפרסמים פתרונות למשבר, ברור לַכּל, כי את מחיר המשבר נדרשים לשלם  כל מי שאינם בעלי הון. המעמד הבינוני והעניים נושאים בעול המשבר מראשיתו, ואילו בעלי ההון, למעט מספר חסרי מזל מקרבם, ממשיכים לצבור הון וכוח על חשבון הכלל, גם בזמן שהשיטה שאפשרה להם למכסם הצברי הון קורסת.

השלב הנוכחי במשבר נוצר כתוצאה מהורדות המיסים על בעלי ההכנסות הגבוהות, כתוצאה מחיסול הרגולציה ומהקיטוב בפערים בין עשירים לעניים. ממשלות הורידו מיסים תוך נפנוף בסיסמא שמיסים נמוכים יותר ימריצו את הכלכלה- זה לא קרה. מה שכן קרה הוא, שלמרות הקיצוצים החוזרים ונשנים במדינת הרווחה, לא הצליח החיסכון הכספי בעקבות חיסולה ההדרגתי, להדביק את גידול ההוצאה הממשלתית. ממשלות נאלצו ללוות עוד ועוד כסף, ולגלגל עוד ועוד חובות. סילוקה של אפשרות הגדלת שיעור המס ממערך השיקולים, והעדר היכולת להחמיר את המצב על ידי קיצוצים במדינת הרווחה מעבר לסף מסוים, שמעבר לו עשוי היה להתערער עצם קיומן של דמוקרטיות ליבראליות, אילץ את הממשלות להוסיף וללוות. נוצר מצב שלכסף, באמת אין ערך- כולם מלווים לכולם כסף שאינו קיים ושלא יוחזר.

כשכולם מגלגלים חובות רק חלק מהסכומים המגולגלים, כלומר הריבית, באמת משולם, והוא זה שזורם בחלקו הגדול לכיסיהם של בעלי ההון. חלקים קטנים יותר, מטופטפים בעיקר לחסכונות לטווח ארוך של המעמד הבינוני (בניכוי נוסף גם מחלק זה של דמי ניהול לכיסיהם של בעלי ההון). בזכות התלות שטיפח זרזיף הכסף הזה, המעמד הבינוני הפך חרד לקיום השיטה עצמה. רובו לא מסוגל לחשוב בכלל על האפשרות שהשיטה הזו, שסוחטת את לשדו, תוחלף. מרוב ביטחון באגרות חוב מגולגלות, ומרוב פחד מפני שקיעה אל העוני, התוצאה, היא שאכן המעמד הבינוני שוקע לתוכו. ובעודו משותק ללא תגובה, הוא בוחר פעם אחר פעם  ללכת שבי אחר מצגות השווא של העיתונות השייכת לבעלי ההון.

ועכשיו, המחיר: שוב מתבקשים הנושאים בנטל הקיום היום יומי לשלם את מחיר המשבר. זה ימשיך כך, כל עוד לא יבין המעמד הבינוני שלא התחברות לאינטרסים של בעלי ההון תביא לו הישגים. כל עוד עובדים יעדיפו להסתפק בפחות כסף תמורת יותר עבודה; כל עוד ממשלות יעדיפו גלגול אשראי על פני גביית מיסים הוגנת; כל עוד החברה שבה אנו חיים תקדש את זכותם של המעטים לקבל הרבה על חשבון כל השאר- דבר לא ישתנה. עיתונאי החצר של שלטון ההון בתקשורת כבר מדברים על הצורך לצמצם את מדינת הרווחה. אבל לא מדינת הרווחה הביאה למשבר, לא בשנת 1973, לא במהלך שנות ה-80 , לא בשנת 2002 ולא במשבר הנוכחי. מדינת הרווחה, היא הקורבן של השיטה ולצורך הקרבתה נדרשים כולנו לשלם את מחיר חגיגת ההתעשרות של בעלי ההון, בעוד השיטה מרוששת אותנו.

מבט על ישראל בעשור האחרון. בשנת 2003 שילמו את מחיר המשבר, לא בעלי ההון, שיכלו לשלם את מחירו בלי שרמת חייהם תפגע, את המחיר שילמו מקבלי קצבאות ועובדים עניים ובני המעמד הבינוני. בזמן שהעשירים הוסיפו להתעשר, רמת החיים של שמונת העשירונים התחתונים ירדה. בשנת 2008 התחילו שוב שמונת העשירונים התחתונים לשלם כשעליית מחירי הסחורות פגעה ביכולת הקנייה. בשנת 2009 הורדה הריבית, בשביל שהמעמד הבינוני יתפתה להמשיך להמר בבורסה, במקום להשקיע בחסכונות סולידיים שהריבית שלהם הפכה אפסית. במהלך השנה גילו זוגות צעירים ושוכרי דירות שהם מתבקשים לשלם יותר ויותר בעבור דיור, כי בעלי היכולת התחילו לקנות דירות כאפיק להשקעה. הממשלה אף הגדילה לעשות, כשהכבידה על כל מי שאינו עשיר באמצעות הורדת המיסוי הפרוגרסיבי על ההון, והעלאת המיסים הרגרסיבים באותה שנה.

כעת מכינים אותנו לצורך בהידוק חגורה נוסף, כדי שאפשר יהיה להוריד את החוב הלאומי. הורדת החוב הלאומי היא דבר מבורך, אבל בשביל להשיגה, אפשר להעלות מיסים פרוגרסיביים במקום לפגוע שוב בעובדים ומקבלי קצבאות, אפשר לקחת מבעלי היכולת במקום לפגוע בשירותי הבריאות, הרווחה, והחינוך של כולנו. אפשר, אבל זה לא יקרה, לא כל עוד הימין, משרת ההון, נמצא בשלטון. המפלצת מחומשת הראש של העבודה, קדימה, ליכוד, ש"ס וישראל ביתנו רוקנה את הדמוקרטיה הפרלמנטארית מכל משמעות, ותמשיך להבטיח, כל עוד ראשיה מתחלפים בשלטון, את המשך שלטון ההון, על חשבון ההמון. העשירים מתעשרים, וכולנו מאבדים יכולת להבטיח אפילו את הדברים הבסיסים בחיים: עבודה, מגורים, חסכון סולידי בעל ערך, נגישות לחינוך, בריאות, רווחה ותרבות ברמה נאותה, אמונה בזכותנו לזכויות יסוד ובהתקדמות של החברה כולה, תוך צמצום פערים וחתירה לטובת הכלל.

בישראל ובעולם כולו נדרש היום שינוי רדיקאלי של השיטה. בשלב הראשון, מעבָר מגלגול חובות אבודים לשמיטת חובות, שמיטה כללית, של חובות המדינות המפותחות והמתפתחות כאחד. הגיע הזמן להודות שהחובות האלו אבודים ולא הוגנים, תוצר של מכניזם שהעשיר מעטים על חשבון רבים. בשלב השני, מעבר לגביית מיסים יעילה ופרוגרסיבית, החזרת ההון הגזול מכיסי המעטים לחברה כולה. מהלך זה יוכל להבטיח את חוסנה של המערכת הכלכלית ברמת המדינה וברמה הגלובאלית. ויאפשר לכל מדינה לדאוג להבטחת חוסנה הכלכלי של החברה באמצעות מדינת רווחה, וחתירה מתמדת לצמצום פערים- תחילה בתוך כל מדינה, אחר כך, באמצעות סולידאריות עם מדינות אחרות, מתן תמיכה של מדינות מבוססות למדינות עניות.

מדינות צריכות להתקיים ממה שיש להן, ולא מאשראי. מערכת הוגנת של מיסוי והפקת הון מנכסי מדינה לטובת החברה כולה, זו הדרך. בעלי ההון שהרוויחו מהשיטה הניאו ליבראלית חסרת זכות הקיום, צריכים לשלם כעת את חובם לחברה, שבמשך 3 עשורים נשאה על גבה את התעשרותם: בירידה ברמת החיים, בצמיחת פערים, בסביבה מזוהמת יותר ויותר- הם ורק הם לבד, ולא אנחנו כולנו, צריכים לשאת במחיר המשבר.

עורך הטור: נגה תדמר

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , , ,

6 תגובות

  1. דליה :

    לפי הכותרת לא ברור אם מדובר במשבר בישראל או במשבר ביוון

  2. מיכאל לינדנבאום :

    " בעלי ההון שהרוויחו מהשיטה הניאו ליבראלית חסרת זכות הקיום, צריכים לשלם כעת את חובם לחברה, שבמשך 3 עשורים נשאה על גבה את התעשרותם: בירידה ברמת החיים".
    הבעייה שרבים מבני המעמד הבינוני ,בהם גם קוראי ע"ש ,כלל לא מפנימים ש"השיטה הניאו ליברלית חסרת זכות קיום".
    הם ימשיכו בחזיונות השווא של הבורסה ,עד ההתרסקות הכלכלית המוחלטת.

  3. ק. טוכולסקי :

    לדליה
    בישראל ביוון בגרמניה בקנדה בזימבבואה, העובדים ישלמו את מחיר המשבר והעישרים יתחמקו, כרגיל.

  4. עמית-ה :

    השאלה היא האם נצטרך כמו בפעם הקודמת מלחמה עולמית בכדי שהאסימון ירד.

  5. לקסי :

    לעמית,
    מסתמן – אולי לא "עולמית" כשתי הקודמות, אבל תהיה הרבה אלימות ויהיו הרבה קרבנות.
    לא פשוט להחזיר את החזיר לבקבוק.
    עצמת הכסף המיותר גדולה מכדי להעביר רפורמה עולמית הגיונית, זה יצטרך להיות אלים.

  6. עמית-ה :

    לקסי
    הלוואי ותתבדה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.