מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
האם המשבר היווני יחולל שינוי מחשבתי ?
המשבר ביוון הוא עוד משבר הטבוע בכלכלת שוק. אך האם הוא יגרום למנהיגי העולם להתעורר ולחזור לימים שכלכלה שימשה את רווחת האדם ?
מאת: עמית הרפז
האם המשבר היווני יחשוף את פניו האמיתיים והמשברים המחזוריים של הקפיטליזם?
האם הוא יהיה האנטידוט למסוממי השוק החופשי? אותם שלא מבינים עד היום מה הכה בם בסוף 2008, אותם שחשבו שזה רק משבר סאב-פריים וזה עובר.
הפרשנים הכלכליים של הזרם המרכזי מטיפים כמובן לעוד הפרטה ועוד תחרות חופשית, עוד הקטנה של תקציב המדינה ועוד רפורמות מבניות.
הם אוהבים להלחם עם אש בעשן – לשפוך את כלכלת השוק החופשי שמייצרת את תקופות השפל האלו (עמ' 27) על השוק הבוער ולהתפלל שאוטוסוגסטיה עובדת גם במקרו.
ככה זה עם מאמינים המציאות לעולם לא מפריעה להם.
ברור שהארלוזרובות והשטרסלרים לא מטרידים את עצמם בדבריו של נגיד בנק בריטניה: המדיניות הכלכלית של המפלגה שתעלה לשלטון תהיה בהכרח כל כך לא פופולרית שייקח שנים עד שהציבור ישכח ויסלח.
הנגיד הבריטי מדגים לנו את ההבדל בין חסיד לחסיד שוטה, חסיד רואה את המציאות וממשיך באמונתו המגוחכת, חסיד שוטה לא יודע שיש מציאות.
המשבר הזה של יוון הוא עוד משבר שטבוע בכלכלת שוק כמו שמש ביום קיץ ישראלי.
מה שמייחד אותו היא העובדה שהפעם הכה באחת ממדינות המועדון, המדינות שעד היום חלבו את כלכלת העולם, הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השניה.
בימים ובשנים הקרובות נראה עוד משברים כאלו, הם יכו בכל מקום ולמרות האשליות של המאמינים השוטים גם ישראל תקבל את חלקה.
למשבר הזה ישנו פתרון קצר מועד ופתרון מערכתי, לטווח קצר יוון צריכה לבצע שמיטת חובות, להודיע לבעלי החוב שלה שיש להם בעיה.
ע"פ בדיקה שערכו כלכלני קרן המטבע העולמית לבעלי החוב יש זיכרון קצר – שנתיים, בחלוף התקופה הזאת תוכל יוון להחזיר דברים לקדמותם אם תרצה.
ההמלצה שלי היא לנצל את ההזדמנות וליישם פתרון מערכתי לטווח ארוך. אני מציע ליוונים לצאת מגוש האירו, להלאים את התשתיות שהופרטו בעשורים האחרונים (כולל המוסד לבקרה חשבונאית), ולצאת לדרך סוציאל דמוקרטית בעלת כלכלה שמנוהלת לטובת אזרחי המדינה.
את תזרים המזומנים הדרוש להתנעת התהליך אפשר להשיג ע"י הנפקת מלווה לאומי, אפשר להבטיח ליוונים שיקנו את המלווה הלבנת כספים (היוונים כמו הישראלים והשוויצרים אוהבים להעלים מס).
מלווה כזה יעניק לאזרחים ריבית סבירה ולא יביא את ממשלת יוון אל ריבית הנשך ששותפיה בקהילה האירופית דורשים ממנה.
אם מישהו מכם מזדהה עם דמעות התנין של גברת מרקל די אם נזכיר כי הבנקים הגרמנים משלמים ריבית של 1% ומלווים ליוונים בכ- 8%.
לסיכום נחזור לשאלת הכותרת, האם המשבר היווני והעובדה שהפעם נפלה טרף לשיני השוק מדינה אשכנזית, תגרום סוף, סוף, למנהיגי העולם להתעורר ולחזור לימים שכלכלה שימשה את רווחת האדם?
נערך על ידי גליהתגיות: יוון, מדיניות-כלכלית, משבר-כלכלי, סוציאליזם, עמית-הרפז, קפיטליזם, שוק-חופשי
קישור קבוע
19 תגובות
9 במאי, 2010 בשעה 8:53
רעיונות טובים אני חושב שליוון אין סיבה לפרוש מגוש היורו בזמן שהיא שומטת חובות וכך היא תראה את הדרך למדינות אחרות בגוש ולגוש עצמו.
9 במאי, 2010 בשעה 10:53
הניתוק ההזוי בין הפוסט הזה למציאות מדהימה אותי.
*ממשלת הרווחה* היוונית והסוצאיליסטית, לקחה הלוואות אדירים שהיא לא יכולה לעמוד בהם, והבטיחה הבטחות כלכליות שהיא לא מסוגלת אי פעם לקיים.
מה לזה ולשוק החופשי?
היוונים הוכיחו את האמת לגבי מדינת הרווחה המודרנית – מדובר בתרמית פונזי מתוחכמת, שיכולה להמשיך רק כל עוד מוצאים פרייאר שיממן לנו את זה.
אז נגמרו הפרייארים, ועכשיו יוון צריכה להתמודד עם המציאות.
חובות של *ממשלות סוציאליסטיות* הן לא תוצר של קפיטליזם, ולא תוצר של השוק חופשי.
כמובן שההצעות שלך הזויות ומופרכות באותה מידה.
ממשלת יוון הוכיחה שאין לה שום יכולת להחזיר את החובות שלה ואת ההלוואות שלה. רק טיפש יפול בפח וילווה לה עוד כסף. גם בריבית של 10%, זאת הלוואה מטופשת. כבר עדיף להלוות כסף לנרקומן ברחוב.
9 במאי, 2010 בשעה 11:18
לאוסטרי, ממשלת ימין מושחתת יצרה את המציאות ביוון לא ממשלת שמאל. ובכל מקרה התפיסה שאפשר לחיות לא מהכנסות אלא מאשראי, הורדת המיסוי והמעבר להלוואות, תפיסה ניאו ליבראלית קלאסית היא יצרה את המצב. אם היו נשארים נאמנים לסוציאליזם זה לא היה קורה.
לנושא ההלוואות, לרוסיה מלווים, לארצות הברית מלווים, לבריטניה מלווים למרות שגם להן להלוות שווה להלוואה ליוון. רוסיה להזכירך פשטה לפני 12 שנה את הרגל.
החובות של הממשלות כולן הן תוצר של אי גביית מיסים מספקת, מי שגורף את רוב הכסף פשוט לא משלם מספיק.
9 במאי, 2010 בשעה 14:06
אין שום דבר ליבראלי בממשלה שנכנסת לחובות בשם האזרחים שלה.
אין שום דבר ליבראלי בלהכריח את אזרחי גרמניה לשלם את החובות של היוונים.
מי שטיפש מספיק להלוות כספים למדינות, שלא יתפלא שהוא מפסיד אותו כשהמדינות לא מסוגלות להחזיר את החובות שלהן.
9 במאי, 2010 בשעה 14:46
לאוסטרי שלום
ראשית פוסט הוא קצר מטבעו ולכן מוטבעים בו קישורים לנתונים.
אם תקרא את עמ' 27 (נכתב ע"י קרן המטבע העולמית-מוסד קפיטליסטי במירעו) שמוזכר לעייל תוכל לראות את מספר המקרים של חדלות פרעון מדינתית ע"פ תקופות קפיטליסטיות/סוציאליסטיות.
כפי שמרקס הראה כבר לפני שנים רבות משברים כאלו הם תוצאה של כלכלת שוק חופשי.
מה שמרקס וגם קיינס לא העלו בדעתם היא העובדה שכאשר מנהלים מדיניות כלכלית סוציאל-דמוקרטית זה מגדיל את הצמיחה הכלכלית.
בהמשך תוכל לראות כי כאשר מדינה שומטת חובות ה"שוק" סולח לה בממוצע אחרי 2 שנים.
כל מי שילווה ליוון ירויח כך בנויה השיטה, הכסף תמיד זורם מהעניים אל העשירים, בדוק את מצב הפער הכלכלי בעולם לאורך 230 השנים האחרונות.
ההבדל בין התאוריה שאתה ואחרים מטיפים לה לבין המציאות הוא הבדל רגיל במדעי החברה.
הדוגמא החביבה עלי היא: אם אתה יושב לי על הראש תאורטית אנחנו שווים כי לשנינו יש ראש בתחת, מעשית המצב שלי הרבה יותר גרוע.
אני מניח שהתמיכה שלך בלתת לכוחות השוק לעשות את שלהם נובעת מאמונה בכוחות השוק/הטבע/אלוהים.
אמונה איננה דבר שניתן להתווכח עליו, היא תופעה אנושית לא רציונלית אבל קיימת.
אני חילוני שמאמין רק "באדם רוחו רוח עז"
ולכן כפי שלא תשכנע אותי לתת למכונית שלי ליסוע לאשר יחפוץ ליבה כך גם בנושא כלכלה – היא צריכה הגה, כביש, מפה, וראש שיחליט איך מתי ולאן נוסעים.
9 במאי, 2010 בשעה 16:13
אוסטרי,
לך למד על הסכמי ברטון-וודס, מה הועילו, למי הפריעו, מי ביטל אותם ומה בא בעקבות הביטול.
9 במאי, 2010 בשעה 20:25
לעמית
מקריאת דברייך עולה שאתה מרקסיסט מוצהר, וזה בסדר כמובן – כל אחד זכאי לדעה משלו.
אולי תוכל להסביר בקצרה מדוע בכל המדינות, בנסיבות שונות ובמיקומים גיאוגרפיים שונים, בהן ניסו לספק לכלכלה "הגה, כביש, מפה, וראש שיחליט איך מתי ולאן נוסעים" התוצאה הייתה קטסטרופות מוחלטות, דיקטטורות מפלצתיות, וכלכלה הרוסה ?
אולי אולי משהו ב"כפי שמרקס הראה …" לא נכון ?
9 במאי, 2010 בשעה 22:42
רני
זהו שלא.
1. אני לא מרקסיסט.
2.העובדות מראות שבכל המדינות בהן ניהלו את הכלכלה באופן מושכל ורציונלי זכו לצמיחה שיגשוג וחופש אישי.
3. מה שמרקס הראה (הלינק הולך לספר הקפיטל) הוא שהשוק באופן טבעי עולה ויורד ונע בין מאניה לדפרסיה.
אני לא מכיר מספיק את הגותו של מרקס בכדי לומר שהרעיונות שלו מספיקים.
אני מכיר מספיק רעיונות כלכליים וחברתיים שבאו אחריו והם יוצרים מערכת שמאפשרת לנהל מדינה ביעילות ובתבונה(שתי תכונות שלא יכולות להיות קיימות ב"שוק חופשי").
9 במאי, 2010 בשעה 22:54
לעמית –
אשמח ונשמח לשמוע היכן ובאילו מדינות עם כלכלה המתנהלת ולו באופן מקורב למודל הסוציאליסטי מרקסיסטי (אני מקווה שהינך מבין שס"ד קרובה למרקסיזם בערך כפי שנציונל סוציאליזם קרובה אליו) ואשר "זכו לצמיחה שיגשוג וחופש אישי" …
9 במאי, 2010 בשעה 23:50
רני לנוחיותך מצרף לינק עם המדינות והדגלים שלהן.
http://www.oecd.org/countrieslist/0,3351,en_33873108_33844430_1_1_1_1_1,00.html
אם תבדוק את נתוניהן ואת המדיניות שלהן תגלה שכולן נהגו כך בשנים שלאחר מלחמת העולם ה-II.
חלקן נטשו את המדיניות הזאת בשנים שונות (למשל ארה"ב 1969, ניו-זילנד ,1984 ישראל 1977).
כמובן שהכי קל לתת את הדוגמא של ישראל: ממוצע צמיחה 1951-1977 5% לנפש ממוצע צמיחה 1977 – 2007 1.7% לנפש לשנה.
10 במאי, 2010 בשעה 0:28
אהה …
הכל מובן עכשיו.
כלכלת העולם כולו הייתה סוציאליסטית-מרקסיסטית אחרי מלחמת העולם השנייה.
מעבר לכך שמדובר כמובן בכזב מגוחך, נשאלת השאלה הפשוטה: אם המודל כל כך הצליח, מדוע ננטש ?
לגבי הנתונים מישראל והקשר הלא קיים בין צמיחה לסוציאליזם מבית מרקס, תבדוק כמה מזרחיים באותם שנים נהנו מגן העדן הסוציאליסטי המקומי.
10 במאי, 2010 בשעה 2:53
חזרה על תגובה מס' 6
רני (אוסטרי),
לך למד על הסכמי ברטון-וודס (חפש בגוגל יש עוד המון), מה הועילו, למי הפריעו, מי ביטל אותם ומה בא בעקבות הביטול.
וגם, יש בעלם עוד כמה נושאים, מלבד החזרה האינסופית של "מזרחיים – מערביים" ("מערביים" = בקהילות ירושלים הם מי שעלו ממרוקו – המאגרב).
10 במאי, 2010 בשעה 8:08
עמית ולקסי, אתם צריכים להבין שבשביל האוסטרי ורני יש בעולם או ארצות הברית (טוב לא ברור כל כך למה אבל טוב) או קובה (רע, תמיד רע, למרות תוחלת החיים שגבוה יותר מאשר בארצות הברית ועוד כמה נקודות קטנות של אור) אין שבדיה, אין מדינת הרווחה בבריטניה מ-1945-1983, אין קפיטליזם סוציאלי בגרמניה מ-1949 ועד היום, יש רק או קפיטליזם כמו שהוא לא באמת קיים על השגיו המפוקפקים או צפון קוריאה.
חבל לבזבז את הזמן בויכוחים עם אנשים שלא קוראים נתונים אלא רק ממחזרים סיסמאות שהיום אפילו בדהמארקר לא ממהרים לתת להן מקום.
10 במאי, 2010 בשעה 9:35
אתמול קניתי "ידיעות אחרונות" ופגשתי שם את מודענו סבר פ.
גם הוא התייחס לירידת המניות של הפירמה "יוון".
הוא – כנראה – שב לימיו ב"על המשמר", או שהוא קורא את טוכולסקי כל בוקר.
כותרת שיחת-היום שלו היא: "רגע לפני שלטון הכאוס"
כותרת פנימית באותה שיחה: "המסים טובים לבריאות"
לקרוא כדי להאמין!
הערה למַשְרֶה מרוחו על סבר, טוכולסקי יקירי, אני אחד מאבות "אל תגיבו לאוסטרים" עוד מימי דניאל כאן.
התגובות לדברי רני והאוסטרי הן למען קוראים אחרים.
10 במאי, 2010 בשעה 10:49
מדינה אשכנזית? מה נסגר עם האתר הזה?
10 במאי, 2010 בשעה 23:43
נו יונתן!?
אתה חושב שהחותן היווני שלי ישבור לי צלחת על הראש?
11 במאי, 2010 בשעה 1:44
טוכלסקי ולסקי –
ממחזרי הסיסמאות העבשות של מרקס הם אתם.
ס"ד זה מודל מבורך ומצויין. זה בוודאי לא "כפי שמרקס אמר …" וכמובן לא כלכלה מתוכננת.
ומה בין כלכלת גרמניה למרקסיזם ולכלכלה מתוכננת ?
ומדוע אף לא מילה על "גן העדן הסוציאליסטי" המפואר שקרס כמגדל קלפים אחרי 70 שנות רודנות מפלצתית ?
שם באמת הייתה כלכלה מתוכננת ו"הגה, כביש, מפה, וראש שיחליט איך מתי ולאן נוסעים …" לא זה המודל ש"עמית" ממליץ ?
11 במאי, 2010 בשעה 10:18
רני שלום
אני מבין שאתה מתכוון לבריה"מ.
ראשית אני לא מתכוון לדוגמא הזאת.
שנית בבריה"מ לא הייתה ואין גם היום דמוקרטיה/חופש אזרחי/אחווה חברתית.
שלישית כדאי שתלמד כי אכן כול המדינות הנ"ל (OECD) כולל תקופה לא קצרה בארה"ב נהנו מכלכלה מתוכננת ואני אכן ממליץ על המודל הזה.
14 במאי, 2010 בשעה 23:32
מסתבר שלפעמים אפילו במעוז הימין הכלכלי נבעים סדקים – http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100514_1168842
אם בסמרקר מפשפשים ומטילים ספק דיינו.