אינטרנט חינם בתל-אביב – המוקשים שבדרך
עיריית תל-אביב הודיעה בשבוע האחרון כי בכוונתה לרשת חלקים מהעיר ברשת אלחוטית חינמית לכל הציבור. לכאורה טובה רבה שהעירייה מרעיפה על ראשי התושבים, לאו דווקא
מאת: יהונתן קלינגר
עיריית תל-אביב הודיעה בשבוע האחרון כי בכוונתה לרשת חלקים מהעיר ברשת אלחוטית חינמית לכל הציבור; לדברי חבר המועצה אלון סולר, יוזם הפרויקט, מסביר שמדובר ברשת איטית יחסית שלא אמורה להחליף את הרשת המסחרית וכי נשקלת האפשרות להכניס פרסומות במהלך הגלישה על מנת לממן את המערכת. עם כל הרצון הטוב של עיריית תל-אביב, מדובר במערכת שלא ראוי שתוקם כך.
ראשית, המערכת תקום כפיילוט. במקום לבחון את היתכנות המערכת באחת השכונות החלשות, והקטנת ההוצאה המשפחתית בשכונות אלה על תקשורת (הוצאה שאמורה להיות כמה מאות שקלים בחודש), העדיפה העיריה להתחיל דווקא באיזור שדרות בן-גוריון, איזור בו התושבים לא נמצאים במצוקה כלכלית. בהמשך, בחרה העירייה במערכת שבה יסופק שירות מרכזי, על יד ספקית תקשורת אחת, בצורה שתטיל עליויות על הציבור כולו, כך שמי שיפגע הוא דווקא מי שלא ישתמש בשירות.
לבסוף, הבחירה לאפשר הצגת פרסומות בתוך מערכת הגלישה (כמו בשירותים של Dalmatix ותבל תקשורת) פוגעת בפרטיות המשתמשים ומאפשרת לספקית התקשורת להאזין לשיחות, לתכתובות ולמידע נוסף שלהם (ויחד עם פרישת המצלמות הנרחבת בתל-אביב תוכל לאפשר פלישה נרחבת לחשבונות דואר ולמידע נוסף על אנשים). באמצעות שימוש בנקודות גישה ניתן להאזין לתעבורה של הגולשים ולהעתיק אותה או להעתיק קבצים מהמחשב. ועיריית תל-אביב? היא כמובן תטיל את האחריות על הקבלן שיבצע.
הפתרון הזול (וכנראה המאובטח יותר) היה הפתרון המבוזר. את הפתרון הצעתי בשעתו ב2005: מימון הגלישה הציבורית על ידי הקלה במיסוי של מי שחולק את חשבון האינטרנט שלו (הקישור הוא למטמון, NRG מחקו את הכתבה, עותק PDF נמצא כאן). הפתרון הזול, היעיל והנוח הוא הפתרון שנוגד את האפשרות לשחיתות ציבורית, למכרזים תפורים ואפילו נותן פתרון טוב יותר לשכבות החלשות: לתת הנחה במסים או ארנונה למי שיפעיל אינטרנט אלחוטי פתוח.
אכן, פתרון כזה יאפשר גלישה אנונימית יותר (כיוון שלא ישמר מידע אודות הגולשים על שרת מרכזי כלשהוא), יאפשר חלוקה שווינית יותר של ההון, יאפשר לכל אחד לבחור האם הוא משתף או משתתף, ולבחור כיצד לחלוק את האינטרנט שלו. יישום של מודלים כמו FON האירופית או הכנת מודלים עסקיים בהם חברות מסחריות רבות יוכלו להציע חיבור אינטרנט בחינם לבתים כנגד ההנחה שלהם בארנונה (או בעצם ניוד של ההנחה, או הכסף), גם אינם באים בחשבון: שיטת המכרז, הנקודה המרכזית, הכשל, היא מה שתביא לכך שהפרויקט הזה ישראל בגדר הודעה יפה לעיתונות ולא יצא לפועל.
תגיות: אינטרנט, האזנות-סתר, הרשת, יהונתן-קלינגר, שיווק-ופרסום, תל-אביב
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
26 באפריל, 2010 בשעה 15:12
[…] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]
26 באפריל, 2010 בשעה 22:50
מעניין לדעת.
2 במאי, 2010 בשעה 11:08
[…] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]