דו"חות בנושא מערכת החינוך מבוססים על נתונים חסרים או שגויים בחלקם
שושי פולטין המשיכה לעבור על החומר שמפרסמת ועדת החינוך של הכנסת, וגילתה שם אוצרות. במאמר שלפניכם היא מראה איך דו"חות הנוגעים למערכת החינוך מבוססים על נתונים חסרים או שגויים
ועדת החינוך של הכנסת הוציאה לפני היציאה לפגרה מספר הודעות לעיתונות. האחת עוסקת בניצול שעות הוראה במערכת החינוך (מסמך מחלקת המחקר של הכנסת- מממ ) ושתי הודעות העוסקות בדו"ח OECD לשנת 2009 כאן וכאן , דו"ח שנידון בועדת החינוך של הכנסת ערב היציאה לפגרה (פרוטוקול כאן).
מנתונים שמדווח עליהם גם אור קשתי מתברר שרוב בתי הספר לא מלמדים בהיקף הנדרש את המקצועות אשר לא נחשבים חשובים, המנהלים מעדיפים לנצל את מכסת השעות בעבור מקצועות שבהם נערכים מבחנים ארציים, וכי כמחצית מבתי הספר מנצלים למטרות אחרות את התקציבים הניתנים לתגבורים לתלמידים ועולים חדשים (כאן וכאן), כמו כן מתברר שבבתי ספר רבים לא מקבלים התלמידים את שעות האורך הנדרשות מסיבות שונות (מסמך מממ)
עיון בחומר הנ"ל מראה גם כי הדו"חות, הן מסמך מממ והן דו"ח OECD, מתבססים במקרים מסוימים על נתונים חסרים או שגויים:
- העדר נתונים בבקרת התקן של החינוך המוכר הלא רשמי:
מתברר שדו"ח בקרת התקן תשס"ח ("אחד הסודות השמורים במשרד החינוך" על פי אור קשתי) נוגע רק לחינוך היסודי וחטיבות הביניים והוא נעשה על בתי הספר הרשמיים בלבד,
לגבי בתי הספר המוכר הלא רשמי נושא בקרת התקן לא נבדק, למרות שבתי ספר אלה מתוקצבים גם כן על ידי המדינה! "גם מוסדות החינוך המוכרים המשתייכים לרשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני אינם נכללים בבקרה, אף שבכל הנוגע לתקצוב שעות התקן מוסדות אלו זכאים לתקציב זהה לזה של החינוך הרשמי. נציין כי ממשרד החינוך לא נמסר כל הסבר מנומק לכך שמוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי אינם נבדקים במסגרת הבקרה" - לא נבדקו בתי הספר שנכנסו לאופק חדש (!):
"יש להדגיש כי לשינויים הארגוניים הכרוכים ברפורמה יש השפעה ניכרת על המדדים הנבדקים בתהליך בקרת התקן. לפיכך, יש חשיבות רבה לעריכת בקרה דומה בבתי-הספר שהצטרפו לרפורמה, וגם בדוח בקרת התקן הנוכחי יש המלצה מפורשת לעשות כן, בייחוד לנוכח העובדה שבשנת הלימודים הנוכחית הרפורמה מתנהלת ברוב בתי-הספר היסודיים בחינוך הרשמי – כ 72%- על- פי נתוני משרד החינוך." (הנתונים ממסמך מממ) - נתונים על 'נשירה סמויה' לא מופיעים במדדי אחוז נשירה :
אחת הנקודות אותם ציין דו"ח OECD לחיוב הוא "הישגה של מדינת ישראל באחוז הנשירה הנמוך של תלמידיה ומציין שאחוז מסיימי 12 שנות לימוד בישראל – 92% הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD". יו"ר הוועדה זבולון אורלב הסב את תשומת הלב לכך "שהדו"ח לא עסק ב"נשירה הסמויה", תופעת ה"נוכחים נפקדים", כששיטת התקצוב עבור תלמיד מעודדת בתי ספר שלא לדווח על תלמידים שנעדרים מהלימודים." (הודעה לעיתונות).
- שגיאות בדיווח על "מספר שעות הוראה לתלמיד":
על פי השוואה בדו"ח OECD מספר השעות שנלמד בישראל הוא גבוה בכל הרמות, אולם מתברר ש "הנתון בדבר מספר השעות הממוצע לתלמיד אינו מעיד בהכרח שכל תלמיד מקבל מספר שעות זה" בהתייחס למאמר של פרופ' רות קלינוב אודות תקצוב מערכת החינוך ביסודי ובחטיבות הביניים מתברר כי "יש להניח שמספר השעות הגדול בישראל נובע בין השאר מכך שבישראל לומדים שישה ולא חמישה ימים בשבוע, ואולי גם מפיצולים רבים של כיתות בחינוך העל-יסודי למקצועות בחירה רבים, לרמות לימוד " יתר על כן , על פי הערתו של נחום בלס במאמר "ישראל שגתה בדיווח הנתונים האמורים: היא דיווחה על 43-42 שבועות לימוד בשנה, אולם ככל הנראה – בניגוד להנחיות ארגון ה OECD לא נוכו ימי החגים ….אפשר לראות כי מספר שבועות הלימוד בפועל שמציין משרד החינוך בחוזר המנכ"ל האחרון הוא נמוך יותר. (מתוך מסמך מממ)
אינני חסידת המדידה והערכה בחינוך שהפכה לחזות הכל, נראה לי שאנחנו משלמים מחיר כבד תמורת הרצון להצטרף ל OECD , אולם משהוחלט להגיש את הנתונים נדמה שהם צריכים להיות מלאים ולשקף נכונה את הנעשה בכל מערכת החינוך לטוב ולרע. אם קיימת בקרה היא צריכה להיות זהה לכל מערכת החינוך המתוקצב על ידי המדינה.
הנתון המעורר תמיהה במיוחד הוא חוסר בקרת התקן של 'אופק חדש' משום שצפוי כי דווקא יישום רפורמה חדשה יהיה מלווה במעקב צמוד מראשיתו.
נערך על ידי יוחאיתגיות: ועדת-החינוך, זבולון-אורלב, שושי פולטין, תקציב-החינוך
14 באפריל, 2010 בשעה 7:53
פוצחה השיטה. אכן אפשר לשקר לכולם כל הזמן. השאלה היא מה קורה כאשר השקרן גם מאמין בשקריו?
14 באפריל, 2010 בשעה 10:12
לאופק חדש היה מעקב צמוד. הוא התפרסם לא מזמן בעיתונות תחת הכותרת "80 אחוז מהמורים מרוצים מ'אופק חדש'".
רק שהמעקב אחרי 'אופק', שבוצע ע"י ראמ"ה, נקרא "הערכה מעצבת" וככזה, הוא צריך לא רק לבדוק את הרפורמה אלא גם להצדיק אותה. אני מקווה שבקרוב יתפרסם כאן משהו בנושא הזה.
14 באפריל, 2010 בשעה 13:28
היום החינוך הוא חלטורה, ולא עם יוצאי ההייטק, היום כל פרחה זבת חוטם הולכת להיות מורה כדי להינות מים ימי החופשה והאיסרו חגים למינהם, המורות לתחום המדעים לא מבינות כלום ומלמדות חומר שגוי בחלק מהמקרים.
תגידו תודה, כל מי שבחינוך, שאנשי ההייטק, מהנדסים, תואר שני, דוקטורים במדעים מוכנים לבוא ולהיכנס לצרה החולה הזו, מערכת החינוך בארץ. היום מלמדים את הילדים לעבור בחינות ולא להבנה וצבירת ידע
14 באפריל, 2010 בשעה 13:43
כמה מבאס מיכאל. מצד אחד זה מקצוע נחשק, שכולם רוצים להיות בו בגלל ימי החופש, מצד שני זה לעבוד ב"צרה חולה" (הביטוי פרי עטך?). פרחים ופרחות יש כידוע רק בהוראה וכולם זבים וזבות. לכן צריך להודות לא רק על אנשי ההייטק אלא על כל אחד ואחת שאינם זבי חוטם ושאינן פרחות שמועילים בטובם להשפיע מניחוחם על חדרי המורים ברחבי הארץ. שכן כאשר אלה מגיעים לכיתות הם מלמדים את התלמידים אך ורק מחשבות פילוסופיות מעמיקות והבחינות אינן מעניינות אותן. ועצם היכנסם בשערי מוסדות החינוך כבר מעלים את רמתם של אלה האחרונים.
באמת, לא נמאס ממיחזור הטענות הדמגוגיות (וכן, גם האידיוטיות) הללו?
14 באפריל, 2010 בשעה 17:25
כמורה מזה מספר שנים, מלמדת מדעים וביוטכנולוגיה, אני מזמינה אותך ללמד במקומי, אני הרי לא מבינה כלום במדעים, לא חשוב שאולי השכלתי גבוהה משלך, ושאולי רבים מתלמידי ממשיכים ללמוד בהמשך רפואה ומקצועות מדעיים אחרים, ובאים לומר כמה עוזר להם הרקע המדעי שקיבלו בביה"ס, אתה מכיר את כל הצורים ובעיקר המורות. מחפשים אצלינו מורה למדעים לשנה הבאה – תרים את הכפפה! כדאי, יש המון ימי חופש
14 באפריל, 2010 בשעה 20:48
דורית
לימדתי במסגרת יום "הורים מלמדים" אני מניח שמי שחושב שזאת עבודה קלה עם הרבה חופשות לא התנסה בזה.
היו הורים שאחרי שעה הוראה לקחו את שארית היום בכדי להתאושש.
14 באפריל, 2010 בשעה 23:36
אני כמובן כתבתי בציניות לגבי החופשות.
אני לא מזלזלת בעבודה של אף אחד, לכל עבודה יש יתרונות וחסרונות, אבל נמאס לי שכל אחד בטוח שלהיות מור זה הכי קל, ושהמורים לא עושים כלום כל הזמן
15 באפריל, 2010 בשעה 16:19
אופק חדש פשוט הביא את המורים לשפל שלא היה כדוגמאתו. מורים אמורים לעבוד ולהחתים כרטים, במו עיני ראיתי כי מורים לא מחתימים כרטיס אלא מזכירות בית הספר או אחרים מצוות ניהול מחתימים אחד לשני. רמיה אחת גדולה כל המקורבים זוכים להטבות, האחרים נאלצים לעבוד כמו חמורים ובסופו של יום לחוש באפליה .. האופל הביא איתו רמיה , תחמון של המערכת, התלמידים לא תמיד זוכים לשעות , והמורה הפשוט שוהה ועובד מעל ומעבר. כל אחד מפרש את ההסכם כרצונו. לדוגמא שעות שהיה: יש ב"ס בהם מותר לשחק עם שעות השהיה על בסיס חודשי, שבועי ,יש כאלה שמותר שעות שהיה במהלך יום העבודה, כל אחד כרצונו , וזוהי רק דוגמא אחת לנעשה ולפירוש של ההסכם שלא מתיר שום ספק: אין לשחק עם שעות השהיה הן קבועות ולא ניתנות לקיזוז או העברה מיום זה לאחר או משבוע לשבוע . ההסכם כל כך גרוע שכל בי"ס מנסה למצוא לעצמו פתרונות, יצירתיים דווקא. שר החינוך יושב ומחכה, למרות אלפי פניות של מורים שמתריעים בפניו על הנ"ל ועל עוד נושאים. אגב, גם אני מחכה, כמוהו, כי בעוד עשור לא תהיה מערכת חינוך , לא יהיו מורים ואז נכה על חטא . החטא של שר החינוך , של יולי תמיר ושל סער בעקבותיה… שלא הקשיבו לפניות מורים מהשטח
15 באפריל, 2010 בשעה 16:55
למורים שהתייחסו לדברי מיכאל – אני לא יודעת מי האיש , אולם על פי תגובתו הוא לא ראוי, תגובה כוללנית ופוגעת (אני נמנית על אותו ציבור נפגע).
לתמר, את כותבת כאן דברים מדאיגים מאוד לגבי יישום אופק חדש, אין ספק שהנושא דורש בקרה. משזו תעשה, שביעות הרצון של המורים כנראה תרד פלאים ,אותה שביעות רצון עליה הגיב רביב נאוה (תגובה 2 ).
אגב, על פי דו"ח ראמ"ה מדובר בשביעות רצון של מנהלים , איך לא?! מי שנפגע ב'אופק חדש' אלו בוודאי לא הם.
15 באפריל, 2010 בשעה 19:10
א .תודה על הצגת הקישורים שהבאת בימים האחרונים .אני קראתי הכל והפנמתי .עברתי על כל המספרים כולל בטבלאות המחקרים וסביר שבימים הקרובים יהיו לי מסקנות שאעלה על הכתב .
ב .האופק מוסיף כ 15-20 אחוזים בשכר בברוטו בשלב המעבר (לפני הכללת נזקי הפנסיה ובלימת הקידום ) ,והרבה פחות בנטו .אם יקפידו על ישום מלא אזי תוספת העבודה הינה אדירה יחסית לכסף .
רק היכן שהמנהלת מחפפת אז בדרך כלל יש שביעות רצון,כי ניהול כיתה זה ישיבות עם הורים ,פרטני מלווה בבדיקת מבחנים ,והרבה מורות לוקחות לעצמן רשות להעדר 10 ימים ויותר בשנה באחזקת הורהן הזקנים או בשהיה ליד ילדהן החולים .
ישנן מנהלות שקיבתן מתהפכת מבלוף האופק והן מעלימות עין מ "החזרת המצב לקדמותו " שנוקטות המורות.
מי שלא יודעת "להתנהל נכון " מתפרקת או נוטשת .ניתן להניח שאלה דוקא המורות היותר שוות במערכת .או שיש להן אלטנטיבה טובה יותר או בעל ששוה לא פחות מאשתו ויודע לאפשר לה להגיד- עד כאן .
18 באפריל, 2010 בשעה 11:02
מי שיבקר את תוכנית האופק יהיה מטעמה. כולנו עובדים במשרד החינוך ומודעים להכנות שנעשות לקראת בואה של מפקחת זו או אחרת , הכל יפה… ונמנעים מלשתף אותה בקשיים ובמחדלים , כישלון יהיה כישלון של מנהלת. או דרך הניהול . אז גם כשיגיעו מבקרים לבדיקת האופק הכל יהיה יפה. אצלנו בבית הספר כ- 40 אחוז מהמורים ביקשו חלת לשנהל הלימודים הבאה. על אחוז זה או אחר על משרתם – קרי , הקטנת משרה . ייתכן ואם במשרד החינוך תהיה שקיפות מנתוני בקשת החלת מאז שהחל האופק לפני שנתיים אפשר יהיה להסיק על העומס המירבי על מורים וכי בעלי תפקידים משום מה לא מבקשים חלת אלא הם מבקשים להגדיל את אחוזי המשרה. זאת כי אותם לא מחייבים במלא השעות והמבין יבין.
19 באפריל, 2010 בשעה 0:23
ההורים רואים רק את שעות העבודה של המורים ומקנאים.
האוצר רוצה שקט ועבודה זולה .
וסרמן נרשם בדפי ההסטוריה כרפורמטור (אבל בקונטרה רפורמה ).
המורים מבינים שעבדו עלהם מתחלקים :
חלק א' מקטין משרה למה שהיה לפני הרפורמה ומרויח פחות ממקודם .מחפש דרך להכות חזרה במערכת .
חלק ב' מבין שיקרוס אך לא מוכן להקטין משרה ,רק מקטין מאמץ כדי לשרוד שפוי וללא נקיפות מצפון מתוך תחושה שאם זה מה שהמערכת מכתיבה ,זה מה שהוא מתכוון לתת .
האוצר בבעיה כי אין מורים וחלק גדול מקטין משרה .
מכל עשרה מורי אינסטנט(הסבת אקדמאים ) שורד רק 1 לאחר 5 שנים
מאלפי בוגרי הסמינרים ,לאחר 5 שנים רק 1 מתוך שלושה משולב במערכת .
מסקנה -מאה אלף המורים שבמערכת הינם כוח העבודה שנותר מתוך כ 300 אלף בוגרי הוראה למינהם .
האופק עושה ניסוי מסוכן עם כ 100 אלף מורים מכניס אותם בכפיה לרפורמה פוגענית כמעט מכל בחינה ומצפה שיבלעו את מעשיות האופק שבפרסומות .
עשרות רבות של המורים תש כוחם ונשברה רוחם .
את הרוח לא ניתן להשיב !