חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

גדעון סער מחנך לערכי מורשת עולי הגרדום. אין לו ביקורת על מעשיהם

נושאים דעות, חינוך ותרבות, תא אופק ב 14.03.10 6:02

במקום לציין את מורשת עולי הגרדום, עדיף היה אם השר גדעון סער היה מציין אירועים לאומיים בהיסטוריה של המחתרות, כמו למשל, ליל הרכבות בו שיתפו פעולה כל המחתרות

מאת: עמרי אדומי


מורשת לאומית או מורשת ימנית

השבוע , בין השורות והידיעות המסעירות הרבות, התקיים טקס שבו העניק שר החינוך פרסים לתלמידי תיכון אשר עשו עבודות שעניינם מורשת עולי הגרדום. השר לא התפלא שרוב הזוכים הגיעו מרוב הציונות הדתית בדומה לנוכחות באזכרות של יאיר שטרן וקישר זאת להכרות טובה של המורשת.

מי הם אותם עולי גרדום? מדובר בשנים עשר אנשי האצ"ל והלח"י אשר שלטונות המנדט הבריטי הוציאו להורג על פעילות מחתרתית. מהי אותה פעילות מחתרתית שבגינה הוצאו להורג וכיום השר מנסה לקדם את זכרם? חלקם הומתו על חלקם בפעילות גרילה רגילה – הפריצה לכלא עכו שמטרתה הייתה שחרור אנשי מחתרת, פעולות כנגד קצינים בריטים ואף ניסיון להתנקש במושל הצבאי הבריטי.  פעולות אלו לגיטימיות וראויות להנצחה. מנגד, חלקם הוצאו להורג על חלקם בפעולות שלו היו נעשות על ידי ערבים היו מכונות פעולות טרור (ואף היו בניגוד להחלטות הקונגרס הציוני בבזל ב1946) – ירי על אוטובוס ערבי כנקמה על מעשי רצח שבוצעו על ידי ערבים והנחת מטען חבלה בתחנת רכבת. האם אלו המעשים שהביאו לתקומתה של המדינה היהודית לדעתו של השר סער? האם רצח אזרחים ללא הבחנה כמדיניות היא המורשת שמבקש השר לקדש? אל לנו לקדש ולהזכיר ללא הבחנה מעשים שנעשו על ידי מקימי תנועתנו האידיאולוגית רק מסיבה זו בלבד. בכך חוטא השר סער. הוא מקדם מורשת אך ורק בגלל שהינה המורשת של ארגוני המחתרת הימניים וזאת מבלי ביקורת כלשהי על מעשיהם.

השר גם הכריז כי הייתה ביקורת על התוכנית עצמה, אך זו הייתה בשוליים. אם כך, אני גאה להיות בשוליים אלה. לא בלבד שמעשיהם של המחתרות אותן מנסה סער לרומם היו משניים יחסית בתקומתה של מדינת ישראל לעומת מרכזיותה של ההגנה וזרועה הצבאית הפלמ"ח, מעשים שכאלו אין עלינו לרומם את מורשתם.

במהלך מלחמת העצמאות ולפניה נעשו דברים רבים גם מצידנו אשר אינם ראויים לציון ואף בראייה לאחור עלינו להתבייש בהם. אין הדבר אומר שאנו פושעים קולוניאליסטיים ושאר התארים המחמיאים שקושרים לנו המוסלמים והשמאל הקיצוני באירופה. מנגד, איננו אמורים  לרומם להלל ולקלס את אותם אירועים ומבצעיהם.

ישנם לא מעט אירועים בהיסטוריה של המחתרות אשר השר אולי אינו מכיר אך הם ראויים יותר לציון ויפה יעשה השר אם ינציח אותם במקום – ליל הרכבות (בו שיתפו פעולה כל המחתרות), ליל הגשרים, כ"ג יורדי הסירה, מחלקת הל"ה, השיירות לירושלים, חולדה ועוד אירועים ואישים רבים ואחרים. אם השר אינו מכיר באירועים אלו, ייגש נא ויחזק את הידיעות שלו במורשת.

הכותב: עמרי אדומי, חבר בתא אופק, תא סטודנטים של מפלגת העבודה באוניברסיטה העברית, וסטודנט בתוכנית מצטיינים של בית הספר להיסטוריה שנה ג'.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

14 תגובות

  1. יאיר מלכיאור :

    יישר כוח על אמירה שמזמן היתה צריכה להאמר!

    ראוי לציין גם את השורה הארוכה של פיגועי התופת שביצעו חברי האצ"ל בשנת 1938, בשווקים השונים ברחבי הארץ (בשוק הערבי בחיפה, בשוק הערבי ביפו ובשוק הערבי בירושלים), בכל פיגוע כזה נהרגו עשרות ערבים (בפיגוע השיא בחיפה נרצחו כ-70 איש וחמור ממולכד).
    שלא לדבר על שורה ארוכה של פיגועי ירי קטנים בבתי חולים, בהלוויות וכד'.

    האצל היה ארגון טרור, הזכרת אנשיו בנשימה אחת עם המילה מורשת, היא חטא גדול שעם ישראל חטא. כמו גם העלמת המקרים שציינתי מספרי הלימוד.

    אנקדוטה לסיום,
    אחי הגדול מכהן כרב בחו"ל ומתוך כך מוזמן רבות לתקשורת כדי לייצג את מדינת ישראל (והוא לא חשוד בשמאלניות יתרה הוא די מתון במרכז).
    במהלך עופרת יצוקה הוא סיפר שבזמן שהוא מדבר (ע"פ הוראות משרד החוץ) על הניצול של גנים, בתי חולים ומוסדות ציבוריים לצורכי טרור, הוא קרא באיזה עיתון ישראלי על היחשפותו של סליק ישן בתוך גן ילדים (אני לא זוכר באיזה עיר) הסיפור הזה ממש תפס אותו כי פתאום זה הכניס את כל השיח על הטרור וניצול החברה האזרחית למקום אחר לגמרי…

  2. אפרת :

    אחד הדברים הטיפשיים ביותר שקראתי כאן מזה הרבה זמן, ואני שמחה שיאיר תומך בזה כי ככה אני יכולה גם לחלוק עליו…
    מי עושה ימי זיכרון ביקורתיים?
    השתגעתם?
    זה כמו לעשות יום זיכרון לחללי צה"ל ואגב כך, לציין בצער שנרצחו מלא ערבים במלחמות ישראל, או יום זיכרון לרבין שגם בו לא נשכח כמה בלתי מתחשב היה הבן אדם. אם בית ספר יעשה דבר כזה ביום רבין אין לי ספק שלמחרת בחדשות יוקיעו אותו.
    ביקורת על מעשיהם היא ראויה, אבל לא במסגרת ההנצחה אלא במסגרת שיעורי אזרחות בהם לומדים לעומק על סוגיית ההתנגשות הערכית בין חיי אדם לבטחון עם ישראל (הזכות לחיים מול הזכות לבטחון, או משהו כזה).

  3. אפרת :

    חוץ מזה, המשפט הזה: "מנגד, חלקם הוצאו להורג על חלקם בפעולות שלו היו נעשות על ידי ערבים היו מכונות פעולות טרור… – ירי על אוטובוס ערבי כנקמה על מעשי רצח שבוצעו על ידי ערבים והנחת מטען חבלה בתחנת רכבת"
    מדבר על שניים מתוך 12, אחד עם האוטובוס, שני עם הרכבת.
    (ואם הפעולות היו מבוצעות על ידי ערבים הן לא היו מכונות פעולות טרור. אף פעולה שנעשתה על ידי ערבים בימים ההם לא נקראה טרור, כולן נקראו הגנה עצמית מפני קולוניאליסטים מרושעים.)

  4. דוידי הרמלין :

    לימודי מורשת אינם לימודי היסטוריה. כשעם בונה מיתוסים, הוא לא עוסק בביקורת של הגיבורים. בשביל זה יש אקדמיה, וזה ההבדל בין אקדמיה לבית בתי-ספר, שהם גם בתי-חינוך (או לפחות אמורים לחנך). חינוך למורשת אינו מתעניין במה טרומפלדור אמר או לא אמר, אינו מתעניין בהיקף ממלכתו האמיתי של דוד המלך ואינו מבקר את עולי הגרדום. וזה בסדר גמור.

  5. יאיר מלכיאור :

    אפרת,
    את צודקת אני צריך לתקן את האמירה שלי.
    אני לא מסכים אם כך שצריך לציין את ימי הזכרון בצוותא עם אמירה ביקורתית, אסור בשום צורה להנציח את זכרם של טרוריסטים יהודיים.

    הדרך היחידה בה צריך ללמוד על האצ"ל (לדעתי) היא להוסיף אותם לרשימה הנוראית של הקיצונים בהיסטוריה היהודית, לזכור אותם לדראון עולם כטרוריסטים שפועלים נגד היהדות. וכמו שהם רצו, ליצור קו מחבר ישר בינם לבין הסיקריים מבית שני.
    אנחנו חייבים ללמוד עליהם כדי לראות לאיזה שפל אנשים (יהודים) יכולים להגיע.

    ולגבי תגובה 3
    הרבה יותר ערבים הוצאו להורג על פעולות טרור מאשר יהודים, והם בהחלט הוגדרו פעולות טרור, גם בימים ההם.

  6. ק. טוכולסקי :

    התרומה של הימין לתקומת ישראל כל כך זניחה ושולית שהם יצטרכו תמיד ימים סהרוריים כי מה לעשות, חומה ומגדל, לא עשו, צה"ל לא עשו, לבנות מדינה לא בנו, בעיקר יללו כמו ימנים טובים, עשו אגודות סתרים, שוב כמו ימנים טובים וביצעו טרור, קשה לומר כשמביטים במפתשביתת הנשק של 1949 או כשסוקרים את הקרבות שהימין תרם משהו, אז אין על מה להתפלא.

  7. עמרי אדומי :

    שלום לכולם,
    אני שמח שהתעורר דיון פורה בזמן כל כך קצר.
    ראשית, אני מסכים עם האמירה שימי זיכרון אינם צריכים להיות ביחד עם אמירה ביקורתית. כוונתי, אפרת, איננה שיקיימו יום זיכרון ביקורתי, אלא שתהיה ביקורת סביב מה בוחרים להנציח בזיכרון מלכתחילה. כמו (וכאן אני מעט מקצין אבל לא הרבה) שאין יום המהלל את אירועי דיר יאסין אלא הוא מוקדש ללימוד סוגיית פקודה בלתי חוקית בעליל ואת המושג טוהר הנשק, ככה גם לא צריך להעמיד את זכרם של עולי הגרדום במרכז ההנצחה על תקופת המחתרות, במיוחד לאור (כפי שתיאר נכונה ק. טוכולסקי) תרומתם השולית לתקומת ישראל. העובדה כי הם מהווים אבותיו ההיסטורים של תנועתו של שר החינוך לא צריכה להצדיק זאת. במידה זהה כמו שלא כל מעשיה של תנועת העבודה בראשות מפא"י בקום המדינה הם מעבר לכל ביקורת (אבל זה כבר דיון אחר).
    עולי הגרדום אינם כה מרכזיים בהיסטוריה של התקופה ואם הם גם כך עולות מסיפורם מחלוקות מוסריות כה רבות ייתכן ויש לבחור בסיפור אחר להנציח. כאילו כל תלמידי התיכונים בקיאים בסיפורם של כ"ג יורדי הסירה, או מכירים בעל פי את תולדות הפלמ"ח וכל שנותר הוא סיפורם של עולי הגרדום. צאו מהבועה! מדובר בשכתוב היסטורי ממניעים פוליטיים מהדרגה הראשונה

  8. לקסי :

    מן הידועות היא שכל מה שעשו הקיבוצים (טפו!), ההגנה (פעמיים טפו!) והפלמ"ח (ג' פעמים כנ"ל), הוא שהפריעו לאצל וללח"י להקים את מדינת ישראל.

  9. אייל אוסטרינסקי :

    אדומי, אמירה נכונה וחשובה.

    לא צריך לציין טרוריסטים יהודים כגיבורי מורשת ישראל.

    יש מספיק לוחמים אמיצים שלחמו בגבורה ללא ביצוע מעשים מאין אלו שאינם ראויים. את אותם הלוחמים צריך לציין.

  10. חיה ארז :

    שלום לכם. עצוב לי מאוד לקרוא את הכתבה ואת רוב התגובות אליה. עצוב כי היא משקפת בעיקר קיצוניות, נטיה לסתימת פיות והתיחסות שגויה, לטעמי על ההיטוריה. נתחיל מכך שבזמן שאני למדתי בבית ספר, בכלל לא למדו על כך שהיו בארץ מחתרות בנוסף להגנה. שלטון מפא"י דאז לא חשב שזו חלק מההיסטוריה. אני מקווה ששיפוץ ממין זה של ההסטוריה מזכיר משטרים אפלים ואינו רצוי.
    שנית – שכחתם שדברים שרואים משם לא רואים מכאן – הסטוריה צריך ללמוד ולהבין בהקשרי התקופה ולא מנקודת מבט עכשווית. את סיפור מצדה לדוגמא אי אפשר להבין ו"לשפוט" על רקע התרבות והנסיבות של היום. אפילו את ההתייחסות לסיפור מצדה לפני מאה שנה צריך להבין על רקע התקופה – מיתוס מצדה שימש כקטליזטור במסגרת התנועה הלאומית הציונית המתחדשת. היום הוא פחות נחוץ ואפשר אולי לוותר עליו. אבל הדיון, כאמור, צריך להיות בהקשר. כך גם המחתרות. חבל שאתם מאמצים באופן מאוד לא ביקורתי את העמדות ההסיטוריות של מפא"י בדבר הדומיננטיות של הממסד הציוני בהקמת המדינה. אולי זה נכון ואולי לא – אבל מי מכם שלומד הסטוריה אמור לדעת שקביעות ממין זה לא ניתן לומר בוודאות אולי אף פעם, אבל בוודאי לא מפרספקטיבה של שנות דור בלבד.
    את ההסטוריה צריך ללמוד מכל זויותיה. גם על תקופת המרי ושיתוף הפעולה, אבל גם על הסזון, על האופן המביש שבו הוגרו אנשי המחתרות לבריטיםבידי ההגנה ועונו על ידי אנשי ההגנה. גם זה חלק מביש מההסטוריה, אבל צריך ללמוד אותו. יש בו לקח חשוב, גם לכותבים בו. צריך ללמוד על כך שבן גוריון הורה לירות על אניה נושאת יהודים ונשק ודווקא הטרוריסט שבראש בית"ר והאצ"ל אמר – ידי לא תשפוך דם יהודי, גם אם יירו עלי. אין לי כוונה להאריך כאן בשעור הסטוריה, אבל בכל זאת ציטוט מדברים שאמר שלום טאבאצ'ניק, הוא שלמה בן יוסף, עולה הגרדום הראשון, לאחד ממבקריו בכלא לפני מותו "אני יודע, שרבים אינם מסכימים לנו וגם אינם רוצים להבין אותנו, אבל יבוא יום, ואלה האנשים יקימו לנו מצבות זכרון ברחובות, ןשמותינו יירשמו בדפים הראשונים של תולדותינו רוויות הדמים". לא חייבים, כאמור, להסכים. חשוב לדעת.חשוב להבין בהקשר הנכון. וודאי בעיני שאין לתת לבעל דעה אחת מסוימת מונופול על ההחלטה את מי כן או לא לציין כגיבור מורשת ישראל. קצת יותר סובלנות ופלורליזם אמיתי לא יזיקו לכותבים כאן.

  11. עמרי אדומי :

    חיה שלום,
    אינני יכול לערוב לעמדותיהם של המגיבים אלא רק שלי בתור כותב המאמר.
    1. אין בכוונתי להדחיק את חלקם של אנשי האצ"ל והלח"י כפי שעשו בימי מפא"י. גם לארגונים אלו יש אירועים שיכולים להוות דוגמא חיובית יותר וראוי שיוזכרו. אגב, כפי שציינתי רק מיעוט מעולי הגרדום הוצאו להורג על מעשים שבעיני אינם ראויים לגאווה גדולה. כל השאר נפלו על מזבח בניית המדינה וראוי שיוזכרו. אין שונה דב גרונר מדני מס (למשל).
    2. אני מסכים עם העובדה כי לא צריך לשפוט היסטוריה בערכים של ימינו, אבל חשוב לזכור שגם בימי המעשים הללו (אגב, אם כבר הזכרת, בדומה למצדה) מבצעיהם נחשבו לפלג קטן ומיעוט קיצוני בחברה. גם אנשי התקופה ראו במבצעים טרוריסטים. במיוחד תקפה אמירה זו לגבי הלח"י.
    3. הביקורת שלי הייתה לא על עצם הציון, אלא על העדר הביקורת. אני מוכן לבדוק, אך קשה לי להאמין כי משרד החינוך בראשות גדעון סער קידם בדיוק אזכור מורכב וביקורתי לחיוב ולשלילה של המעשים. לפי כל דבריו נעשתה כאן גלוריפיקציה מובהקת שאיננה במקומה.
    4. לתגובתך, גם על הסזון צריך ללמד וגם על האלטלנה. רק אני לא אעודד זאת בעת הנוכחית כיוון שברור לי איזה כיוון יתווה משרד החינוך להנחלת זיכרון זה (ולא לעובדה למשל שהאצ"ל רצה לשמור על עצמאותו ולחתור תחת אושיות המדינה ומיאן להתפרק בדומה לפלמ"ח שבניגוד לתפיסה הרווחת היה ארגון סמי עצמאי וממש לא בכיס של בן-גוריון).
    5. העובדה כי אז לא הבינו את מעשיהם והיום יש כאלו שכן, איננה אומרת עדיין שהם צודקים.

    לסיכום אוסיף שמניסיוני ממערכת החינוך וכמי שנותן שיעורי עזר בתחום לתלמידי תיכון, אני מודע לרמת הדיון הנמוכה שיש בכל נושא (יש בעיקר שינון) ולכן ייתכן שעדיף לא ללמד נושאים כה מורכבים, כיוון שלא נערך עליהם דיון אמיתי כיום (ותסכימי איתי שהנושא מורכב ועל כך יצאתי נגדו), או שמא (חס וחלילה, השם ישמור) להעלות את רמת הדיון והלמידה בתיכונים.

  12. חיה ארז :

    שלום עמרי,

    הסיבה שצריך ללמוד את "כל ההיסטוריה", לדידי, נובעת לא מכך שיש ארועים בתולדות גוף או ארגון זה או אחר "להוות דוגמא חיובית יותר וראוי שיוזכרו.". מבחינתי צריך לחשוף אנשים לתמונה הרחבה ביותר האפשרית. לימוד ההסטוריה רצוי בעיני שלא יהיה שיפוטי – הנה ארוע חיובי והנה ארוע שלילי -אלא כזה שראשית מעורר עניין בלומד ושנית מקנה לו כלים להעביר ביקורת על החומר באופן עצמאי. העובדה שבעיניך מעשי חלק מעולי הגרדום ראויים או אינם ראויים לגאוה כלל אינה רלוונטית לצורך העניין. אם ניקח אותך כדוגמא -מה שחשוב הוא שאתה מכיר את הסיפורים. מעבר לכך – כל עמדה שלך לגביהם ראויה ולגיטימית. יותר מזה – זה נהדר שאתה מפעיל לגביהם ביקורת עצמאית משלך. הכל לגיטימי, חוץ מהרצון לגרום לכך שאחרים לא יכירו אותם ולא יוכלו לשפוט בעצמם.
    לעניין העובדה שגם בתקופת טרום קום המדינה ראו בחלק מאנשי המחתרות טרוריסטים – היא חסרת משמעות בהקשר שבו אנחנו דנים. זה לא אומר כלום לגבי נכונות העמדה (אם הם כן או לא טרוריסטים) ולא לגבי התרומה האמיתית שכן או לא היתה להם להקמת המדינה. ולא לגבי השאלה אם כן או לא צריך ללמד אודותם. או אם הם צדקו או לא. הם חלק מההסטוריה שלנו בכל מקרה, לטוב או לרע. אגב, אפשר ללכת רחוק יותר עם ההגדרה – הרבה מאוד עבודות נעשו על הלח"י לא רק כארגון טרוריסטי אלא כארגון פשיסטי.

    אגב, אין לי צל של מושג באיזה אופן הנושא הוכנס לתכנית הלימודים על ידי גדעון סער – שמעתי על זה לראשונה מהמאמר שכתבת. וכמו שיכולת כבר להבין מהכתוב לעיל – אני לא חושבת שהלימוד צריך להיות שיפוטי לאף כיוון. כך שגם בהקשר הזה וגם בהקשרים אחרים כמו הסזון -אפשר להתווכח על "האיך" (איך החומר מועבר) אבל לא על עצם החשיפה.

    אגב עמרי, אתה כותב את המשפט הבא: "ולא לעובדה למשל שהאצ"ל רצה לשמור על עצמאותו ולחתור תחת אושיות המדינה ומיאן להתפרק בדומה לפלמ"ח שבניגוד לתפיסה הרווחת היה ארגון סמי עצמאי וממש לא בכיס של בן-גוריון".
    זהירות עם קביעות עובדתיות מסוג זה. האצ"ל לא רצה לחתור תחת אושיות המדינה. הטענה הזו נטענה ע"י בן גוריון ומפא"י, אבל זה עדיין לא עושה אותה לעובדה חלוטה… יכולתי להרחיב כאן, אבל אשמח יותר אם תיגש לארכיונים ולספרים ותבדוק. אחר כך אשמח לדון בנושא ואולי תוכל אפילו לנסוע עם סתו לסבא ולשמוע מה יש לסבא שלה לתרום לידע שלך בנושא הזה, כאיש אצ"ל, לוחם בבריגדה היהודית ואיש קבע בצה"ל למעלה מ 20 שנה… (זה יהיה כמובן מנקודת מבטו, לא בהכרח אמת הסטורית, אבל זה מרתק. באותה הזדמנות הוא יוכל לספר לך גם על שלמה בן יוסף, שהיה חבר שלו בקן בית"ר בפולין…).
    ולגבי סיומת דבריך – חזק ואמץ. אני חושבת שאתה תורם תרומה חשובה ואני משוכנעת שאתה תורם להעלאת רמת הדיון של התלמידים איתם אתה עובד. אני חושבת שאסור לפחד מידע -אותי מפחידה דווקא הבורות. בעיני היא אם כל חטאת. אנשים בורים הם בד"כ אלו שניתן לסחוף אותם לבצע את המעשים הנוראים ביותר. כמובן, שגם בידע אפשר לעשות שימוש זדוני ולכן, החשוב הוא, כמו שכתבת, להעלות את רמת הדיון ובעניין הזה אני חושבת שאני סומכת עליך ועל החברים שלך.

  13. דקל עוזר :

    הלימוד על עולי הגרדום מבטיח שמעשיהם השגויים יזכרו.
    הדבר החשוב הוא ללמד את מעשיהם השגויים של כל מקימי המדינה ולאו דווקא את הדברים ה"טובים".
    בניה של מיתוסים ולימוד מתמיד קורה כאשר מקפידים ללמוד את המשגים לצד ההצלחות.

    כמובן שיבואו אלו שיגידו שזה היה מוצדק להרוג בריטים וטרור זה פועל וכו' וזה גם יהיה על הכיפאק (מצחיק שדווקא אלו הם כביכול ה"מתנגדים הגדולים" לטרור שהוא מופעל עליהם, אבל אם נודה באמת, צביעות מוסרית אינה באמת התכונה השלילית ביותר שאפשר לחשוב עליה).

    ולדוידי הרמלין – תגובתך כל כך מתאימה לך אתה בהחלט אדם דגול

  14. עמרי אדומי :

    קשה לי פשוט להאמין כי ילמדו על עולי הגרדום כמשהו שלילי שצריך ללמוד ממנו לקח.
    בחירת המיתוס היא לחלוטין מודעת. כמו שגדעון סער בוחר להכניס למיתוס את עולי הגרדום אפשר לבחור דברים אחרים.
    אני מזמין אתכם לשמוע ביקורת יותר מלומדת משלי על משרד החינוך על נושא אחר אבל הכיוון דומה – בעיקר לגבי חוסר המקצועיות
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1158023.html

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.