חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ההיסטוריה של הכלכלה: פרק י"א – מלחמות ורווחים

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 24.02.10 6:00

הניו דיל הביא ליציאה מהמשבר הכלכלי, אך האבטלה דעכה רק עם התכנית "החכר והשאל" והכניסה למלחמה. רווחי התעשיה הרקיעו שחקים ושכרם של העובדים הוקפא, וכששבתו – גונו כאנטי פטריוטים

מאת:  ק. טוכולסקי

עוד בטרם נכנסה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, הושלמה יציאתה מהמשבר הכלכלי. הרגולציה בשוק ההון והמגזר הבנקאי, הנחת יסודות למדיניות רווחה והשקעה בתשתיות באמצעות מפעלים יזומים, כל אלו לא הספיקו להתמודדות עם האבטלה. אולם התרחבות הייצור התעשייתי ובעיקר תעשיות הנשק ותעשיות נלוות שהחלו זוכות בחוזים ממשלתיים ניכרים, נגרמה כאשר ממשלת ארצות הברית נאמנה למסורת של ברית בין העסקים הגדולים והממשלה, שנותרה איתנה למרות הניו דיל של רוזוולט והרטוריקה שלו, סיפקה ל-56 תאגידים גדולים חוזים לייצור. היצור נועד לאספקה מלחמתית לבריטניה במסגרת מדיניות "החכר והשאל", ולאחר הצטרפותה של ארצות הברית למלחמה רק גדל הביקוש בשוק לתוצרת תעשייתית. התאגידים הרוויחו סכומי עתק, עוד ועוד ידיים עובדות נדרשו למשק, והאבטלה שגאתה במשבר הגדול השלימה את דעיכתה.

בין השנים 1940-1946 גדלו רווחי התעשיינים בארצות הברית ב-600%. התאגידים הגדולים רשמו עלייה ברווחים, מ-6.4 מיליארד דולר ב-1940 ל-10.8 מיליארד ב-1944, אלא שהרווחים זרמו רק לידיהם של הבעלים ולא לידי העובדים. בזמן המלחמה השכר הוקפא והאיגודים הגדולים הבטיחו להימנע משביתות למען המאמץ המלחמתי, אבל השביתות פרצו. מיליוני עובדים בארצות הברית, שלא הבינו למה שכרם הוקפא בזמן שרווחי התאגידים הרקיעו שחקים, שבתו.

העובדים שבתו למרות קיומן של וועדות משותפות לאיגודים ומנהלים, שהוקמו מתוך רצון פטריוטי למנוע סכסוכי עבודה במלחמה. בזמן שהוועדות לא הצליחו להביא לשיפור בתנאי העובדים, ושימשו, כמו הרוב  המוחלט של וועדות מסוג זה, לוויתורים מצד העובדים לטובת שימור מקומות עבודה בכל מחיר, הן גרמו למתן לגיטימציה לגריפת רווחים אדירה לבעלים, על חשבון שיפור תנאי העובדים. עובדים שובתים גונו על כך שהם מחבלים במאמץ הפטריוטי – איש כמובן לא גינה את בעלי המפעלים והתאגידים שמיכסמו את רווחיהם בזמן המלחמה. לבעלי ההון תמיד מותר להרוויח ממלחמות, זאת זכותם הקדושה בזמן מלחמה ושלא בזמן מלחמה.

קשה לשבות בזמן מלחמה, קשה כמו שכולנו יודעים לשבות גם שלא בזמן מלחמה, טובי משרתי ההון בעיתונות וביחצנות יציגו כל שביתה כפגיעה בכל דבר חשוב, ואת העובדים כאויב. אבל במלחמה שביתה היא קשה ביותר, איש לא יגיד שבעל המפעל שגורף רווחים נאים לכיסיו מהמלחמות הוא נבל לא פטריוטי, אבל הפועל במפעל שדורש שחלק מהרווחים הגואים יגיעו גם אליו וישפרו את שכרו, הוא נבל לא פטריוטי ואף בוגד. רווחי המלחמה נועדו אפילו יותר מרווחי השלום לא למי שעמל במפעל אלא לבעליו.

מלחמות הן עסק רווחי מאוד, לא לאזרח הפשוט שסובל בעורף ממחסור, דרישות נוספות בעבודה וחוסר יכולת להתמקח על תנאי העסקתו, ובוודאי שלא לאזרח שהפך לחייל בחזית, אבל כן לתעשייה. אין כמו מלחמה בשביל למכסם רווחים: חוזים ממשלתיים, שמוחתמים במהירות וללא שקיפות בחסות הצורך הממלכתי, ושקט תעשייתי, בשם הלאומיות והפטריוטיות. לבעלי ההון, מלחמה היא עסק רווחי, כשהתותחים החדשים שנקנו רועמים, לא רק המוזות אמורות לשתוק.

וכאמור בארצות הברית, למרות כל הקשיים, העובדים שבתו. הם שבתו כי העובד אולי לא קורא ד-מרקר ודומיו, אולי לא פטריוט כמו החברה שמייצרת ארונות מתים לחיילים שחוזרים הביתה למנוחת עולמים, ואולי לא מסור למטרה כמו מי שכל פצצה שנופלת פירושה בשבילו הוא עוד הזמנות. הם שבתו כי גם במלחמה כשהחברה כולה מגויסת ומהעובדים מצפים לעבוד ולשתוק, הם לא השלימו עם העיוות והעוולה של רווחי עתק לתעשיינים ותאגידים בזמן שהשכר מוקפא. הם שבתו כי גם להם מגיעה מידה מסוימת של רווחה.

אחרי המלחמה השביתות התרחבו, והעובדים בארצות הברית השיגו יותר הטבות, ושיפרו את תנאיהם בצורה מרשימה. כמובן שאז החל תהליך אחר, שבו התעשיינים הפסיקו להיות פטריוטים והבריחו כל מפעל שהם רק יכלו לארצות אחרות. זה לא שהם נהיו עניים, או אפילו ירדו למעמד הבינוני בעקבות הישגיי עובדיהם, אבל גם הפטריוט הכי גדול בקרב בעלי ההון, מעדיף להרוויח כמה שהוא רק יכול – בשלום  כמו גם במלחמה.

עורך הטור:  נגה תדמר

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

5 תגובות

  1. תמר בן-יוסף :

    מעניין מאד.

    יש איזה ספר או מאמר שאתה ממליץ עליו שמתאר את פרטי הניו-דיל והיציאה מהמשבר?

  2. לקסי - לתמר :

    להתחלה:
    http://krugman.blogs.nytimes.com/2008/11/08/new-deal-economics/

  3. לקסי :

    להמשך:
    http://www.j-bradford-delong.net/pdf_files/Defining_Moment_Draft.pdf
    וגם:
    http://www.newdeal20.org/?p=5405
    וגם:
    http://www.usnews.com/money/business-economy/articles/2008/04/11/did-the-new-deal-work.html
    אחרון לעכשו, ביקורת על ספר שמוצע ב-$100:
    http://www.independent.org/publications/tir/article.asp?a=280

  4. תמר בן-יוסף :

    לקסי,

    תודה, בטח עוד אנשים ירוויחו (שים לב למילה – יצא ככה, לא שיניתי) מהמידע הזה.

  5. עודד גלעד :

    עוד שיעור מאלף.
    תודה לקסי!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.