חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מהי רגולציה?

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, משפט ופלילים ב 10.02.10 6:01

המאמר  מציג פירושים מצמצמים ומרחיבים למושג הרגולציה, ואת שורשיו ההיסטוריים

יובל רויטמן

אנו חיים היום במדינת הרגולציה. כאשר אנו פותחים עיתון, וודאי כאשר המדובר בעיתון כלכלי, כל כותרת שניה עוסקת ברגולציה שלטונית, במפקחים ובמפוקחים. נשאלת השאלה, למה בדיוק אנו מתכוונים כשאנו עושים שימוש במושג "רגולציה"? המושג "רגולציה" הוא בעל משמעויות רבות ומגוונות. בדומה למושגים נוספים (דוגמא בולטת לכך הוא המושג אחריותיות accountability ), קיימת חוסר בהירות ביחס למשמעותו המדויקת.

ניתן להעניק משמעויות שונות למושג רגולציה ולקטלג את הפירושים על-פי סיווגים שונים. אחד הפירושים הרחבים של המושג רגולציה הוא "שליטה על התנהגות אנושית", ללא קשר לזהות השולט ולאופן השליטה. פרשנות מצומצמת יותר, אך עדיין רחבה יחסית, תפרש את המושג רגולציה כמעורבות של השלטון בחיי הכלכלה.  פרשנות זו מגדירה את זהות השולט אך אינה מגדירה את אופן השליטה. פרשנות זו כוללת בחובה גם השפעה על הכלכלה באמצעות מיסוי, מצד אחד, והענקת סובסידיות, מצד שני.

המושג רגולציה זכה לפירוש צר ומוגבל בארצות הברית מאז סוף המאה התשע-עשרה. שם הוגבלה תחולתו של המושג לחקיקת משנה המיועדת לשנות את התנהגות הציבור והנקבעת על-ידי סוכנויות ממשלתיות עצמאיות וייעודיות העוסקות ברגולציה שלטונית. גישה זו היא שעומדת בבסיס ההגדרה המוצעת על-ידי אורי ארבל-גנץ, במחקר המדיניות שנערך מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה בעניין "רגולציה – הרשות המפקחת": "הסדרת יחסי חליפין של ערכים בחברה על-ידי סמכות שלטונית ביצועית; שבאמצעות תקנות, הנחיות, הוראות או צווים מנהליים; דורשת, מאשרת, מונעת או אוסרת פעילות או התנהגות של הפרט ו/או של ארגונים בחברה."

תשומת הלב לכך שהגדרה זו אינה כוללת אספקת מצרכים ושירותים במישרין על-ידי המדינה. הגדרה זו גם אינה כוללת את הכוונת ההתנהגות באמצעות מיסוי והקצאה. תחומים אלו נמצאים מחוץ לגבולות הגדרה זו של מושג הרגולציה. דגש נוסף הוא כי המושג רגולציה מתייחס לגופים המשתייכים לרשות המבצעת. על-כן, על אף שדברי חקיקה של הכנסת עשויים לבצע פעולה דומה, הם אינם נכללים במושג רגולציה. ההצדקה להבחנה זו אינה מובנת מאליה. פעמים רבות ניתן להתבונן על אקטים של הכנסת כאקטים רגולטורים המיועדים לתכליות דומות (תיקון כשל שוק, קידום אינטרס ציבורי מסוים, וכדומה). הבחנה זו מיועדת לשים דגש על האופי המינהלי-בירוקרטי של גופי הרגולציה השונים.

פרופ' דוד לוי-פאור מסתכל על ההגדרות השונות של המושג רגולציה ממבט רחב. לגישתו, "המכנה המשותף הרחב ביותר לכל השימושים במונח רגולציה מבוסס על ההכרה כי לרגולציה, ויהיו ביטוייה רבים ומגוונים ככל שיהיו, ישנה מטרה עיקרית אחת: שינוי התנהגותם של פרטים, חברות וממשלות." ההגדרה המוצעת על-ידו הינה: "הרגולציה היא יצירת כללי התנהגות מנהליים (בתוך או מחוץ לחוק) המשמשים להצרה והגבלה של התנהגות פרטים, קבוצות, פירמות, ארגונים, ואפילו המנהל הציבורי עצמו. אולם הרגולציה אינה רק מגבילה התנהגות, אלא אף יכולה לסייע לכינון זכויות ומיסוד ערכים אחרים של קבוצות רוב ומיעוט כאחד. בהתאם להגדרה מרחיבה זו, רגולציה היא כל חקיקה מנהלית (תקנות, נהלים, סטנדרטים, הנחיות וצווים) שמעצבת או מכוננת התנהגות בתוך ומחוץ לגוף הרגולטורי." והוא מוסיף ומבהיר "הגדרה זו, חשוב לציין, אינה מצמצמת את המונח לכללי התנהגות מנהליים הנקבעים על ידי המדינה בלבד, אלא פותחת פתח להכרה בחשיבותה של רגולציה הנעשית מחוץ למדינה בכלל ובחברה האזרחית ובזירה הבינלאומית בפרט. תפיסה רחבה יותר של המנגנונים המקיימים את הסדר החברתי, הפוליטי והכלכלי מאפשרת הבנה מעמיקה יותר של התהליך הרגולטורי ומספקת כלים אפקטיביים יותר לתיקון כשלי ממשל." על רקע זה הוא מציע הגדרה רחבה של המושג רגולציה כ"כינון, הגבלה או הכוונה של פעילות באמצעות קביעת סטנדרטים, ניטור ואכיפה בידי גופים מנהליים (כלומר לא גופים שיפוטיים ולא גופים מחוקקים) באמצעות חקיקה בינלאומית (סטנדרטים, הסכמים בינלאומיים), חקיקה משנית (דרך תקנות בירוקרטיות) או חקיקה שלישונית (נהלים והנחיות מנהליות). רגולציה יכולה להיות מדינתית (דרך שחקנים מדינתיים בזירה המקומית והבינלאומית), אזרחית (דרך שחקנים אזרחיים, לא-ממשלתיים) או עסקית (תקינה דרך השוק בין עסק-לעסק".)

דבריו של לוי-פאור מבטאים גישה רחבה, החורגת מהאופן בו נתפסה הרגולציה בהגדרה המצומצמת שפורטה לעיל, על רקע התמקדותם בכוח המונופוליסטי של המדינה ביחס למשפט. הספרות הרגולטורית המוצאת ביטוי בדבריו של לוי-פאור מערערת את התפיסה המסורתית הנ"ל בשלושה היבטים עיקריים:

1.  ההנחה שהמדינה היא המוקד האחראי על גיבוש היעדים המשותפים של הקהילה. ספרות עשירה מערערת הנחה זו, וטוענת כי מוסדות חוץ-מדינתיים לרבות תאגידים מסחריים וארגונים חוץ-ממשלתיים פועלים כמקור של השפעה חברתית וכפורום בו מתקיים דיון ציבורי.

2.  ההנחה בדבר הטבע ההיררכי של המדינה. הטענה שלמדינה יש סמכות סופית נתקפת על-ידי ספרות המציגה מוקדים שונים של ממשליות הפועלים במקביל למדינה.

3.  ההנחה השלישית הינה מרכזיות התפיסה של command & control ככלי לעיצוב התנהגות. הספרות המחקרית מצביעה על גבולות יכולת ההשפעה של אמצעי זה, וכן על הכרה בטכניקות אלטרנטיביות ליישום מדיניות.

מההגדרות השונות שפורטו לעיל עולה אבחנה בין שני שלבים נפרדים: השלב הראשון הינו הסדרת פעילות פרטית באמצעות כללים הנקבעים בתקנות או בהוראות מינהל (כאמור, כללים אלו עשויים להיקבע בחוק, אולם בכך הם חורגים מההגדרות השונות של המושג רגולציה). שלב זה מכונה על-ידי יצחק זמיר כשלב ההסדרה (regulation). השלב השני הינו אכיפת הכללים באמצעות מנגנונים שונים (החוק הפלילי, וכן מנגנונים נוספים המיועדים לתחום הרגולטורי).  שלב זה מכונה על-ידי זמיר כשלב הפיקוח (inspection). הוא מציין כי יש המכנים את שני השלבים גם יחד הסדרה ויש המכנים את שני השלבים גם יחד פיקוח. ברי, כי לעיתים הפרדה זו אינה כה חדה. יש אף המפצלים את שלב הפיקוח לשני שלבים נפרדים: שלב איסוף האינפורמציה ושלב ההשפעה על ההתנהגות.

הבלוג של יובל רויטמן:

www.regulation.co.il

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

12 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    במשטר ניאו-ליברלי האמור לשרת את התעשרות האוליגרכיה ,עצם הרגולציה הופכת לבדיחה,כמו גם ביטוח לאומי,בריאות ציבורית וחינוך ציבורי.
    הרגולטורים לשעבר ,טורבוביץ,תדמור ,שטרום ,מופיעים ברשימת מקבלי המשכורות של האזרח תשובה.
    דנקנר חולכ כספים מאי.די.בי. הנסחרת בבורסה כדי להציל את ישראיר הפרטית שלו,האחים עופר חולבים את החברה לישראל כדי להציל את צי"ם,ולאהרונה לווי המיליארדים מבל"ל גורמים למינוי גליה מאור לראשות הדירקטויון,כדי שזו תחזיר להם באותה מטבע ותמחוק את חובות המיליארדים של הטייקונים על חשבון המשקיעים הקטנים.
    בעולם האמיתי אין רגולציה,כמו שאין "תחרות",כולם מושגים שנועדו לטמטם את הציבור.

  2. אלי סתוי :

    רגולציה במושג הפוליטי האבסורדי הישראלי.
    הוא היכולת ליצור תחרות אמיתית מול אנשים
    לא חשובים ולא משמעותיים שאין להם.
    ולמנוע תחרות אמיתית מאנשים יקרים ועתירי פוטנציאל שיש להם.

  3. אלי סתוי :

    שלישית הרגולטורים המפורסמים בישראל, בדרכם ליצור לנו עוד מונופול.
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100209_1148454

  4. אלי סתוי :

    במערכת פוליטית אנטידמוקרטית של משילות בעזרת מינוף קשרי הון,שלטון תקשורת ורגולציה,
    הדרך של השלטון, לגמול להון, על מנופים פוליטיים המתקבלים בתקשורת לחיזוק מעמדו והישרדותו של השלטון,
    מתוגמלים כיאות בעזרת שימוש מושכל בכלים ובמנופים של השליטה
    באופי התנהלות הרגולציה .

  5. לאלי סתוי :

    המצב בישראל אכן קטסטרופה, ביחס למדינות מתוקנות, בזה מכירים אפילו הקפיטליסטים בדה-מרקר.

    אבל אשמח לשמוע חלופה קונקרטית מעבר לסיסמאות ולקינה. משהו שמועמד לראשות ממשלה יכול להביא כתוכנית תיקון ולהיבחר איתה.

    אני מניח שאין כוונתך להלאים את כל אשר לאוליגרכים (בסגנון צ'אווס), אלא לפתרון שהוא גם סוציאל וגם דמוקרטיה. אז הבה נשמע.

    איתי

  6. מיכאל לינדנבאום :

    הלאמה חוזרת של נכסים ציבוריים שנשדדו מהציבור באמצעות הפשע המאורגן שנקרא הפרטה,היא גם הגיונית,גם סוציאליסטית וגם דמוקרטית.
    היא גם נעשתה בבריטניה למשל.

  7. אלי סתוי :

    את הפתרון האולטימטיבי לכשל השוק בענף המזון,אני מציג בקרוב לועדת הכלכלה של הכנסת ,בדיון חרום שהוזמן
    עלידי נציג מפלגת העבודה בוועדה
    ידידי הנערץ ח"כ עמיר פרץ,

    תוכנית הרפורמה-
    ניהול שוויוני של מרכזי תמיכה ,סיוע ותאום ענפי, לשרות כלל העסקים בענף-
    תוכנית פיילוט ראשונית וניסיונית המוצעת ליישום מרכז תמיכה ענפי,
    לשרות כלל העסקים,בענף המזון והמכולת בישראל.
     חברת ניהול שרשרת אספקה יעילה וחדשנית, להענקת פתרונות מערכתיים ,לוגיסטיים ושיווקיים כלליים, לרווחת הקמעונאי ,היצרן הספק, והצרכן,בענף המזון והמכולת בישראל .
     מבחר שירותים ואספקה לכלל העוסקים בענף, לשיפור כושר התחרות בענף.
     שרותי הפצה , לספקים קטנים ובינוניים, חסרי יכולת הפצה להשגת יתרון הקונסילידציה של משלוחים, דרך מחסן מרכזי, להוזלה ניכרת בעלות המשלוח וההפצה וריכוז קניות במחסן מרכזי, לרכישות במחירי מינימום, להוזלה ניכרת בעלות המוצרים לקמעונאי ובעקבותיו הוזלה ניכרת בעלות המוצרים לצרכן .

     יצירת מודל מבטיח להשגת תוצאות של :Win- Win Situation –

    העסקים הקטנים–Win
    צפויים לפיצוי ושיפור מהותי , בתנאי הסחר עבורם שיוביל לחיזוקו של העסק הקטן , שיפור ברווחיותו עבור היזם, ושיפור משמעותי ברמת יכולת התחרות, לרווחת הצרכן אותו הוא משרת.
    העסקים הבינוניים- Win-
    שיפור עסקי משמעותי, בעזרת יישום המודל על יכולת התחרות ,
    פיצוי ושיפור בתנאי העבודה לעובדי הארגון
    השגת עמלת הפצה מתאימה שתאפשר עמידה בהסכמים קיבוציים לניהול שכר העובדים הרבים בארגון(בהתאם לחוק ההסדרים החדש), תוך שיפור משמעותי ברווחיות העסק ,
    לפיצוי ושיפור תנאיי העובדים בארגון ולרווחתם של קהל הצרכנים.
    ציבור העובדים בענף-Win-
    יכולת עמידת המעסיקים בענף, בתנאי צו ההרחבה העתידי, לפיצוי ושיפור תנאי המשך העסקתם בביטחון כלכלי רציף ומתמשך של העובדים בענף.
    צרכני הענף, כלל אזרחי מדינת ישראל Win–
    ישמחו ליהנות מתנאי שוק תחרותי, עשיר,מגוון,יעיל, נגיש וזמין, משופר יותר מהמצב היום.
    ממשלת ישראל -Win-
    הממשל ירשום לזכותו בסיפוק ובגאווה , את תוצאות היישום המוצלח של הרפורמה, לרווחתם של כלל העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. וכמובן את תוצאת השגת רווחתם של שולחיהם , כלל הציבור בישראל.

    חוסר שיתוף פעולה עם תוכנית הפתרון
    האובייקטבי יוביל לדעתי ולצערי הרב.
    וכפעולת ברירת המחדל, שעדיין נותרה לסקטור הקמעונאים הקטנים והבינוניים ,
    ולקהל הצרכנים הנפגעים מהענף הריכוזי וכצעד של ייאוש טוטאלי היא התארגנות ,להגשת תביעה יצוגית נגד משרד התמ"ת,
    כנושא באחריות שילוחית על תוצאותיו ההרסניות של כשל השוק שנוצר יחד עם הנזקים הכלכליים שנגרמו עד כה המוערכים בלמעלה מ100 מיליארד ש"ח
    שנגרמו בעיקר בעקבות המיזוגים הגדולים בענף בחסות הרגולטורים שהתפרסמו לאחרונה בהקשר לענף האנרגיה במאמר
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100209_1148454

    תביעה שתרשם לכל הדעות, בדפי היסטוריה של מדינת ישראל כתביעה היצוגית הגדולה מאז הקמת המדינה.

  8. אבי :

    ליובל בהצלחה בבלוג. נקווה לראות אותך יותר בע"ש כדי שתשתף אותנו בידע ובמומחיות שלך.

    * בקיצור רגולציה זה כל בירוקרטיה ארגונית, ולא דווקא של המדינה.

    * האם מיסוי או סובסידיות אינן נכללות תחת תקנות משנה או אפילו תקנות ראשיות? ולכן מדוע לא להתייחס אליהן כאל רגולציה?

    * פה אפשר להכניס גם את השאלה (שמיכאל ואלי מדברים עליה) מה בין רגולציה לאידיאולוגיה? האם אין מתח ופער בין רגולאציה לבין רוח החוק שחוקק והאידיאולוגיה? ואת מי בכלל משרתת הרגולציה?

    כך, האם אין הרגולציה הממשלתית הכלכלית בישראל לא משרתת את ההון והשלטון ופקידיו?

    כך, אם אנחנו מרחיבים את הרגולציה לארגונים בינ"ל, כמו הבנק העולמי, האם לא קורה שהרגולציה הפנים ארגונית משרתת גורמים בעלי כוח והשפעה כמו ארה"ב ותאגידי הענק, שבסופו של דבר סותרים את רוחו של הארגון, לפחות כפי שהוא נקבע בזמן קיינס?

    לאלי- http://www.makolot.co.il/

    "רגולציה במושג הפוליטי האבסורדי הישראלי הוא היכולת ליצור תחרות אמיתית מול אנשים
    לא חשובים ולא משמעותיים שאין להם.ולמנוע תחרות אמיתית מאנשים יקרים ועתירי פוטנציאל שיש להם."- ניסוח טוב. במילים אחרות עידוד פערים כלכליים, חוסר בשקיפות והעמקת הריכוזיות במשק. עסקי שקשוקה.

    המודל שאתה מציג הוא כמו קואופרטיב רופף או פדרציה של העסקים הקטנים בינוניים. השאלה עד כמה באחוזים מבעלי המכולות והמינימרקטים איתכם? עד כמה הם מודעים לכך? אתם בעצם סוג של הסתדרות? אתה מציע מודל מסוים של סולידאריות שעולה כסף. מאין הכסף? דמי חבר, עמלת הפצה וכו'? האם יש תקדים בעולם לתביעה ייצוגית כזו בענף הזה, משער שמול וולמארט למשל ומה תוצאותיו?

  9. לאלי סתוי :

    אלי, מה שאתה מציע נשמע לי רעיון מעניין מאוד, גם אם לא פתרון לשאלה הכללית שהעליתי אבל יש לי שאלת תם.

    אם מדובר בהתארגנות מלמטה של עצמאים בעלי מכולות, אני לא רואה תפקיד ממשי לכנסת ולממשלה בעניין. למה בדיוק צריך דיון בכנסת?

    לחלופין, אם הכנסת והממשלה היא זו שאמורה לסייע לתוכנית שלך בחקיקה שתשמור עליה – הרי שזה גם כן סוג של רגולציה, אותו מושג שאתה מזלזל בו.
    יכול להיות שלא צריך לזלזל בצורה גורפת ברגולציה אלא להבחין בין רגולציה יעילה ורגולציה ישראבלוף.

    שאלה נוספת היא מה ימנע מבעל הון להשתלט בערמומיות על המערכת שאתה וחבריך תקימו – הרי יהיה מדובר בכל מקרה בגוף פרטי עם מניות, מנכ"ל ודירקטוריון. כבר עכשיו ידוע שיש זיקה בין היוזמה הזו ובין רמי לוי חברך. אפשר בהחלט לטעון שרמי לוי הפטרון של היוזמה ייצור מצב שבו כל מכולת בישראל היא חצי מכולת עצמאית וחצי סניף של שיווק השקמה (למשל במכירת מוצרי המותג הפרטי שלו). במצב כזה ההבדל בין היוזמה ובין שופרסל לא יהיה כזה גדול.

    ללא קשר לויכוח בין רמי לוי ובין שלי יחימוביץ', כלל לא בטוח שמצבם של העובדים ב"קואופרטיב" של בעלי המכולות יהיה טוב ממצבם של עובדי השופרסל של דנקנר. לדוגמה דוח שהוצג עי "מעגלי צדק" והנוער העובד בוועדת העבודה של הכנסת בנושא חוק העבודה בישיבה (חוק הקופאיות) הראה כי ההפרות לחוק מרובות יותר דווקא בעסקים שאינם חלק מרשת גדולה (כמו סופרפארם שהושמצה בתקשורת בעניין קופאיות עומדות לפני החוק). במקומות הגדולים היתה יותר מודעות לחוק והיה יותר פחד מנזקי חשיפה לתקשורת לכן היו שם יותר כיסאות מאשר בעסקים קטנים.
    איתי

  10. אלי סתוי :

    תשובות ועוד חומר להרהורים עבור אבי ואיתי.

    המודל מתוכנן לניהול שרשרת אספקה אלטרנטיבית ,לשרשרת העויינת קמעונאים קטנים ובינוניים ,והמבדלת את הרשתות הגדולות באופן בו שאר העסקים הקטנים והבינוניים ,כבר מזמן הפכו ללא רלוונטיים מבחינת הספקים והצרכנים בענף.
    עובדה שמאלצת אותם כנראה בפועל ,להמשיך בעל כורחם ולשרוד בתנאים לא אנושיים,
    וכגנבים(לפי גירסתה של ח"כ שלי יחימוביץ) באילוץ חמור ,לכל דבר ועניין.
    והכוונה כמובן לגנבים של תנאי עבודה סוציאליים מעובדיהם השכירים בענף המזון.

    חברת הניהול המתוכננת לקום בקרוב, תתנהל כחברה לתועלת הציבור ובנוסף לפתרונות אותם היא מעמידה ,לרשות הקמעונאים החברים והמשרתים מליוני לקוחות ביום, היא מתוכננת לפעול כפתרון מערכתי, לתועלת הציבור המוחלש בישראל ,גם לצרכי אספקה מסודרת ,ומכובדת הרבה יותר
    למען כבודם ורווחתם של השכבות המוחלשות ,הזקוקות עדיין לצערנו הרב לסיוע בעזרת אספקת מזון לנזקקים,

    תוך שימוש מאורגן ומושכל במנופי שרשרת האספקה ונקודות המכירה שיהפכו לנקודות חלוקה נגישות וזמינות ומכובדות למיסודו המאורגן של נושא תרומות המזון ,לגופים נזקקים באוכלוסיה כאשר כל הקמעונאים הפעילים בח'ל'ץ נותנים את מירב תרומתם האישית באופן יחסי לטובת הקהילה.

    המימון של הפרוייקט מתבצע מעצם פעילותו העצומה, כך שהוא לא זקוק
    לחסדיהם של המוסדות או גופים חיצוניים (כמו רמי לוי הצדיק, שהוא עוד רובין הוד ישראלי אותנטי ואמיתי לדעתי, שחשוב לו אישית להיות בצד המסייע בניגוד לח"כ שלי יחימוביץ לדוגמא)
    הדיון בועדת הכלכלה של הכנסת מתוכנן ליצור את המנוף הרגולטיבי,
    להסרת הכבלים שבו קשורים הספקים הדומיננטיים בענף ללקוחותיהם הגדולים ,מה שלא מאפשר כיום שום שת"פ ואפילו לא התעניינות בסיסית ,בינם חברי אגוד המזון
    ולבין המיזם ,שחשוב מאוד עבורם גם מבחינה אסטרטגית תפעולית, אך הם המסכנים ממש מ, פ ,ח ,ד,י, ם.
    וזאת לאחר שנות דור של שת"פ מתמשך, טבעי ,והדוק ,בהם עשרות אלפי המכולות והמינימרקטים, היוו את שותפיהם העסקיים הנאמנים ובסיס הצלחת הקיום והצמיחה העסקית שלהם כפירמות דומיננטיות מובילות בענף.
    וכאן מגיע התסכול והאכזבה הגדולה, מתוצאותיו של כשל השוק שנוצר בעקבות רפיסותם העסקית, ושת"פ מלא ומאולץ של הספקים(שידעו לקרוא את המפה החדשה של התנהלותו העתידית של הענף ומומנטום הצמיחה המכוון והלא מבוקר רגולציה ראויה ואמיתית בלשון המעטה.)

    לגבי ח"כ שלי יחימוביץ חברתי הפוליטית משכבר הימים( החבר מעיין אמודאי הוא עדי) ושאר חבריה השרים והח"כים במפלגת העבודה,
    הם מודעים מזה שנים, על הצטרפות חוג מכולת בראשותי כציר העבודה למפלגת העבודה,
    כבית ובסיס פוליטי, כלכלי, חברתי, ראוי ביותר הקיים, לתפיסת הארגון אותו אני מנהל בהתנדבות זה כ7 שנים,
    אך לצערי במבחן התוצאה ,אף אחד מהם ,(חוץ מח"כ עמיר פרץ היקר) והשומר לנו אמונים מאז הצטרפותנו למפלגה, (במסגרת כנס
    יסוד שנערך בבית מפלגת העבודה בהשתתפותם הפעילה בכנס, של הח"כים
    הקרים והפורשים לצערנו אופיר פינס ,אפריים סנה, והמועמדים לחברות בכנסת ,כמו האדונים המכובדים ליאון ליטווינסקי, אבי ביצור ,לובה אליאב , ועמיר פרץ כיו"ר המפלגה בעת הכנס.)
    ההתנערות הבולטת והצורמת לתחושתי מרעיון המיזם, מצד השרים והחכים בעבודה(חוץ מעמיר) שאיתם אני עדייןמקפיד ושומר על קשר יומיומי מתמשך,
    (גם כחברים בפייסבוק) היא עוד סממן מדאיג מבחינה ס'ד' לדעתי ,של השינוי הדרמתי המתחולל לאחרונה ונמשך גם בימינו אלה ,בשינוי הקונספט המרכזי של מפלגת העבודה החדשה בראשותו של אהוד ברק,
    שמעדיפה כנראה ,משיקולי משילות לא להסתבך יתר על המידה עם הטייקונים המובילים את הענף,והמהוים מבחינה אסטרטגית , בסיס הכח המשמעותי ביותר גם לדעתי ,של קשרי הון, שלטון, תקשורת ורגולציה בישראל.

    לסיום, המלצתי לחברים המנהלים את אתר עבודה שחורה, לאמץ את המודל הסוציאל דמוקרטי המרענן, הגדול והמשמעותי ביותר, שקם לנו בעת האחרונה בישראל,
    ובעזרתכם האדיבה, והמתנדבת, לטובת ולתועלת הציבור נעלה ונצליח ,אינשאללה.

  11. לאלי סתוי :

    הרשה לי לא להתייחס לכל נושא פרץ/יחימוביץ', שבו אני חולק עליך לחלוטין (ג"נ, אני לא באף מחנה ועצבנתי את שניהם).

    לא רק שלא ענית במפורש לשאלות שאותן שאלתי, אלא שציירת תמונה מטרידה מאוד.

    משתמע ממנה שקיום זכויות העובדים במכולות תלוי ברווח של בעל המכולת.

    כיום התחרות הלא הוגנת מול הענקים (שהיא מציאות קשה עליה אינני חולק) משמשת כתירוץ להפרת זכויות, או למצב בו עדיף (לכאורה) להיות קופאית אצל נוחי דנקנר מאשר במכולת.

    מרוח הדברים פה עלול להשתמע ש"תתנו" שיפור בתנאי העובדים רק אם "תקבלו" (יחס מועדף מהרגולטור), וכך תבוא גאולה לעולם.

    פה יש להבחין בין הבדלים בתנאים שהם במסגרת החוק ובין הפרת חוק (כגון מה שעוללו לכאורה בעלי "חצי חינם" למאבטח יום טוב דואק זל).

    לא משנה מה גודלו של נוחי דנקנר הכריש וכמה הוא מאיים על הרווחים שלך כבעל מכולת, זה לא נותן הצדקה להפרת חוקי עבודה.

    על זה לא תוכל לחפות בשום יוזמה של "אחריות חברתית" בהובלת תרומות מזון, שהיא שקולה בדיוק ל"אחריות החברתית" שמפגינות הרשתות הגדולות
    (ר' כאן http://www.blacklabor.org/?p=2206). זה מאוד פשוט – אם יהיו פחות עובדים עניים, יהיה פחות צורך בעמותות תמחוי.

  12. אלי סתוי :

    צו ההרחבה להסכם הקיבוצי בענף המזון ,כידוע לכל ,לא חל על העסקים הקטנים והבינוניים ,מכולות ומינימרקטים ,בגודל של עד 500 מ"ר להם אני משתדל לסייע בשנים האחרונות,
    כך שההתיחסות האובייקטיבית שלי לגבי
    מהות ההתנגדות של הרשתות הפרטיות הגדולות ,אותם אני לצערי לא מייצג עדיין,היא היכולת לזהות את הקשר שבין כשל השוק שנוצר בחסות הרגולציה, שיצרה פערים משמעותיים
    ובידול מוחלט של 2 הרשתות המאורגנות ,מול שאר העוסקים בענף.

    העסקים הקטנים אותם אני מתיימר לייצג והרשתות הפרטיות הגדולות שהם למעשה אובייקטיבית מבחינתי' מהוים את התקווה האחרונה ,ליצירת תחרות אמיתית בענף הגדול והחשוב ביותר במשק הישראלי.
    שוויון הזדמנויות בסחר בענף, שהופר ברגל גסה בשל מהלך המיזוגים הגדולים שאושרו בענף, ויצר את הירידה בכושר ההתנהלות התחרותית של הסקטור הפרטי מול המאורגן, מוביל להתנגדות הטבעית לרצוןלשתפ מוכתב עם שוויון בחובות ,כהגדרת צו ההרחבה להסכם הקיבוצי
    וההתניה לכאורה של תתנו שוויון בהזדמנויות וניתן ברצון שוויון בחובות הוא הגיוני ולגיטימי מבחינתם של מפעילי הרשתות הפרטיות הגדולות, שמרגישים עדיין כמוני
    כמייצג העסקים הקטנים בענף ,שמישהוא מוגדר ביותר מבחינתם
    גנב להם את הענף ועושה בו כבתוך שלו וכל ניתוח נדרש ומוצדק ככל שיהיה נוסף ,הנדרש ובצדק להעשות במסגרת הענף, חייב להיות הוגן ומבוקר ולא ייזום ,על ידי בעלי העניין כפי שטוענים ובצדק רב
    בעלי הרשתות הפרטיות הגדולות ,שאני עדיין מאוד מאמין, שבשמחה רבה ישדרגו את זכויות העובדים שלהם,להשגת התייעלות התפעול,
    מתוך נקודת האיזון החדשה והצודקת יותר מבחינה עסקית עבורם, שתושג באמצעות רפורמה מקפת לתיקון כשל השוק.
    אי התחשבות בטענותיהם הלגיטימיות של המתחרים הפרטיים לטובת הצרכנים בענף,
    עלול ועשוי ,להביא בעקבותיו לשבר נוסף ולפיטורים המוניים, של העובדים היום ברשתות הפרטיות , שלא יזכו כתוצאה מכך להנות מהתוספת הצפויה והצודקת בתנאי עבודתם
    וגם בנוסף עשויים למצוא את עצמם מפוטרים מעבודתם ,או לחילופין עובדים מסודרים בתנאי עבודתם אך ורק במסגרת מונופול המזון המתהווה ביוזמתם של 2 רשתות השיווק הגדולות
    שיספקו להם תנאים אלה, כמובן תוך העמסת ההוצאות על הצרכן הסופי שישלם את המחיר, של כל השינויים
    שאפילו ספקיהם המפוחדים ,נאלצים בימים אלה לנסות ולהכריז עליהם כמונופול מחוסר ברירה ועם הגב על הקיר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.