חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חפש את האישה

נושאים איכות השלטון, פוליטישוק ב 31.01.10 6:10

בטור הפוליטי השבועי מתייחסת תמר זנדברג לפרשת הפגיעה בנשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש מזווית נשית ובוחנת את התגובות הגבריות.

מאת: תמר זנדברג

"חפש את האישה" / תמר זנדברג

מזל שיש בעולם את פיני כהן, אדם אומלל שנדחק לפינה ללא מוצא וסובל מבעיית ניהול זעם קשה, על מנת שישיב את הסדר על כנו. הוא זורק נעליים על נשיאת בית המשפט העליון, והגוורדיה הגברית של צמרת המדינה מתגייסת מיד למשימה המתבקשת.

ראשון המתייצבים הוא, איך לא, הג'נטלמן הנצחי שמעון פרס. "תהיי חזקה", איחל בפטרונות אופיינית הנשיא מברלין. "אהיה בסדר", השיבה בייניש בלקוניות. אחריו במצעד הדאגה המעושה היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהיה "מזועזע". מפולין הוא עידכן ש"דרש בשלומה" והוסיף "אני קורא לכל אזרחי ישראל – כבדו את בית המשפט". האמירה האחרונה מזכירה יותר מכל את הקלישאה הרווחת בעולם הכדורגל, על בעלי קבוצה ש"מגבים את המאמן" לאחר הפסד צורב. כל מאמן ששומע הודעת גיבוי שכזאת, יודע שעליו להתחיל לחפש לעצמו קבוצה אחרת.

באיחור ניכר וחשוד, הצטרף למגנים גם שר המשפטים נאמן. בכינוס שנערך שעות ארוכות לאחר האירוע, הוא גינה אותו כמובן, אך יצרו גבר עליו והוא היה חייב להוסיף הערה מוזרה ושלא במקומה על הצורך ב"כבוד הדדי". בין לבין דיווחו אמצעי התקשורת בהתפעלות כי בעלה של הנשיאה, עו"ד יחזקאל בייניש, חש למקום מיד כששמע על התקרית (כלומר, יפה מצידו שלא סיים את הדיון המשפטי בו היה שרוי באותה עת), וכי הוא מדווח שאישתו היא "גיבורה אמיתית".

אישה נפגעה מזריקת נעל, וכל הגברים בחייה חשים אליה בדאגה. טוב שיש אישה בסביבה, רצוי גיבורה, שאפשר לדרוש בשלומה ולומר את כל הקלישאות המובנות מאליהן. ככה אפשר להתעלם מהפגיעה המתוכננת והמכוונת במוסד שהיא עומדת בראשו, בתפיסת העולם אותה היא מייצגת. כן, גם בסוף השבוע האחרון המשטרה המשיכה לטעון כי ההפגנות בשיח ג'ראח אינן חוקיות, בניגוד לפסיקת בית המשפט; וכן, בעוד הטלפונם זרמו אל בייניש, שורה של פסיקות אחרות, ביניהן הפסקת פרקטיקת האפרטהייד בכביש 443 ומניעת הפרטת בתי הסוהר, ממשיכות לזכות לדה-לגיטימציה קבועה ומתמשכת; וכן, צילן של "רפורמות" שמטרתן לצמצם את מרחב הפעולה של בית המשפט, עדיין לא סר.

הנסיון לכרסם במעמדה הציבורי של בייניש החל עוד בטרם מונתה לנשיאה. שר המשפטים דאז, חיים רמון (מפתיע שדווקא הוא?!) ביקש למנוע את התמנותה הצפויה לתפקיד באמצעות שינוי שיטת ה"סניוריטי" במינויים (הנוהג על פיו השופט/ת הותיק/ה ביותר מתמנים לנשיאות בית המשפט). פרשת ההטרדה המינית בה הואשם והורשע רמון סתמה את הגולל על נסיון זה.

אולם ההתקפה החריפה ביותר על מוסד בית המשפט העליון ופועלו החלה מיד עם התמנותה של האישה הראשונה לתפקיד הנשיאה. שינויים בשיטות מינויי השופטים ובוועדה למינוי שופטים, הגבלות על תקופת הכהונה והשיא – חקיקה שמטרתה להגביל את כוחו של בית המשפט ופגיעה קשה בעיקרון הפרדת הרשויות ובדמוקרטיה עצמה. למשימה זו מונה במיוחד שר משפטים עם אג'נדה קיצונית מובהקת וידועה (פרידמן), חודשים ספורים לאחר התמנותה של בייניש לנשיאות. זאת, למרות שלכאורה בייניש היא ממשיכת דרכו המשפטית של קודמה בתפקיד, אהרן ברק. אולם נדמה כי הסכר ששמר על כל מה שאיש לא העז להגיד או לעשות בתקופתו, נפרץ פתאום עם תחילת כהונתה.

יש הטוענים שכל הרפורמות המוצעות במערכת המשפט הן נכונות וענייניות, ואף ש"מאפיית שלטון החוק" סובלת מעודף כוח מוגזם. יתכן שזה נכון. אבל השתשלות העניינים וההקשר הפוליטי שלהם לא מאפשרים שיפוט ענייני ואובייקטיבי של סוגיה זו. האוירה הגזענית-קסנופובית-לאומנית השוררת במערכת הפוליטית בישראל מחייבת להשאיר את בית המשפט העליון על כנו בדיוק במתכונת הנוכחית, מכיוון שיש חשש כבד שכל שינוי כעת יפגע באושיות השבריריות של הדמוקרטיה.

הניחוח השוביניסטי של ההתנהלות מול בייניש מוסיפה לחשד ולזהירות הנדרשת כשבאים לגעת בבית המשפט ובנשיאתו. הצרפתים אומרים Cherchez la Femme, חפש את האישה כמניע מאחורי כל מעשה. חובת ההוכחה שאין כאן פגיעה בקלות יתרה במוסד שעומדת בראשו אישה, עדיין מוטלת על הגברים שמנהלים את חיינו.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , ,

10 תגובות

  1. חפש את האישה @ בכיכר מול השמש :

    […] הטור הפוליטי שלי שפורסם הבוקר בעבודה שחורה על פרשת בייניש. […]

  2. ק. טוכולסקי :

    תמר צר לי, אבל אני חושב שהניסיון להציג את ההתקפה על בית המשפט העליון כנושא מגדרי ילדותית. הימין הלאומני חובט בבית המשפט שנותר בהעדר שמאל המגן האחרון על זכויות אדם. נשיא בית המשפט יכול היה להיות גבר או אישה יהודיה או ערבי, כל עוד בית המשפט ימשיך לפסוק (לא באופן עקבי אמנם) כנגד הפרטות כמו בית הכלא, או בעד זכויות אדם, הוא יותקף.

  3. תמי זנדברג :

    זה ברור, והיה גם בתקופת ברק. אבל איך אתה מסביר את מבול ה"רפורמות" שלא מצד הימין הלאומני אלא מצד המרכז הליברלי שפרץ מיד עם תחילת כהונתה, למרות שהמדיניות היא אותה מדיניות ברק-ית מובהקת?

  4. ק. טוכולסקי :

    תמר המדינה הולכת ונהית ימנית לאומנית וגזענית מדי יום בתחילת כהונת ברק הימין לא חלם להשתלח בזרים או לחנון פושעי ימין, היום זה נתפס כנורמה, גם החרדים מפרים את הסטטוס קוו ביתר בוטת בשנים האחרונות. כשהיה שמאל גדול להלחם בו בית המשפט היה רק עוד גורם, עכשיו בת המשפט הוא המגן מספר אחד על זכויות אדם כי האקדמיה שותקת והשמאל הפוליטי קטן לא חשוב ולכן הוא חוטף.

  5. תמי זנדברג :

    אני לא לגמרי מסכימה לכל הניתוח הפוליטי שלך, אבל זה לא רלוונטי. נניח רגע את הסוגיה של המתקפה הפוליטית על בימ"ש בצד, ואני חוזרת: איך אתה מסביר את הרפורמות המשפטיות מבית מדרשם של רמון-פרידמן-נאמן? אלה הן רפורמות-נגד מובהקות למדיניות ברק, שהיתה לגיטימציה להגותן רק עם עלייתה של בייניש. איך אתה מסביר את זה?

  6. ערן :

    אפשר לחשוב שבתקופת ברק לא הייתה ביקורת קטלנית וחריפה על ה"אקטיביזם השיפוטי" שלו. זה התחיל בשנות התשעים, ותפס תאוצה בשנות האלפיים. העובדה שעכשיו זה הגיע לשלב של רפורמות ושינויים של ממש קשורה להרכב הכנסת שהולך ונעשה יותר ימני ולאומני, להחלשות המהירה של השמאל ולהתקרנפות של אלה שהיו פעם שמאל ועכשיו הולכים עם הקואליציה כי היא נותנת להם כיסא. תופעה מוכרת בכל רמות השלטון. הדבר קשור גם לעלייתה של קדימה, שחיסלה את השמאל סופית ואיתו את המאבק הבין-גושי בין הגוש הדמוקרטי שתומך בבית המשפט לבין הגוש שמתנגד לבית משפט חזק. ההיבט האישי של העניין הזה לא קשור כלל וכלל לבייניש אלא דווקא לפרידמן, שהיה הראשון שקידם באופן משמעותי רפורמות נגד בית המשפט העליון כתוצאה מהאג'נדה האישית שלו נגד העליון (בעקבות אי-מינוי נילי כהן), מהעובדה שמונה במקום חיים רמון ובשליחותו, באיזהשהו מקום, ואולי גם מהאידאולוגיה שלו, ששמה במרכז שלטון חזק של תאגידים+ממשל, עם כמה שפחות הפרעות ומכשולים. יתכן שגם לעלייה בהיקף השחיתות השלטונית היה קשר לעניין. מגדר הוא נושא חשוב מאוד שמשחק תפקיד קריטי בהרבה מאוד מקומות, ולעתים באופן סמוי מן העין. ואולם, זה לא אחד המקרים האלה. צר לי.

  7. ק. טוכולסקי :

    אני כבר הסברתי את זה ואת אמרת שאת לא מקבלת את ההסבר. המדינה יותר ימנית היום, בעלי ההון חתכו מהמרכז ימינה ביחד עם משרתיהם בעיתונות, בעקבות התעמולה הימנית הטהורה והחורבן שפרס ויורשו ברק זרעו בשמאל מרכז גם הבוחר חתך ימינה וכן הלאה. למרצ היו 12 מנדטים כשברק נהיה נשיא העליון, היום יש להם 3 , מה יותר מזה?

  8. אלי קליר :

    תמי שלום,
    קצת באיחור, קראתי את דברייך והפעם כעורך דין וגם כמי שעבד בפרקליטות 18 שנים, האם לא עולה על דעתך שדורית בייניש, ברמה המקצועית שלה, אולי פשוט לא יכולה להכנס לנעליים הגדולות
    של נשיאים שקדמו לה כגון זוסמן,
    יצחק כהן, שמעון אגרנט, ואפילו אהרון ברק? יתכן שפה הבעיה ולא
    בהיותה אשה. וגם- מינוי נשיא בי"המ העליון מכוח הותק בלבד הוא
    לדעתי כלל פסול. התפקיד הוא כה
    חשוב. זה כמעט כאילו היית אומרת
    שמינוי ראש ממשלה או שר בכיר יעשה
    עפי הותק של האיש בכהונה צבורית רמה.
    וחוץ מזה- אני דורש בשלומך.
    אלי קליר

  9. שאול סלע :

    חמור במיוחד שתמי לא הסירה בפייסבוק את יצחק לאור האנס מרשימת החברים שלה

  10. בככר מול השמש - חפש את האישה :

    […] הטור הפוליטי שלי שפורסם הבוקר בעבודה שחורה על פרשת בייניש. […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.