חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

רוח חדשה – לא הפיתרון לבעיות המורים

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 21.01.10 6:02

ההנהגה הנוכחית של ארגון המורים נכשלה, אך האידיאולוגיה והפרקטיקה של "רוח חדשה" עלולות להזיק למורים אף יותר

מאת: דודו רוטמן 

כמי שמעולם לא עסק בהוראה אך בשל מעורבותו בתכנית להכשרת מורים נמצא בכמה וכמה רשימות תפוצה של חברי ארגון המורים, אני שוב ושוב מקבל הודעות ובקשות תמיכה בעמותת "רוח חדשה" ובמרוץ של העומד בראשה, דודי פרידמן, לראשות ארגון המורים. האמת היא שמעולם לא התלהבתי מן המסרים של החבורה הזו, הם לא הצטיירו בעיני כמי שיביאו את השינוי המיוחל בארגון הזה, ומבחינת אידיאולוגיה לא הבנתי, לפחות לא בתחילה הדרך, את ההבדל המהותי בינם לבין המתחרה שלהם (שגם על התנהלותו יש לי לא מעט ביקורת). באתר שלהם, בקבוצת ה"פעילים המרכזיים" מצאתי בזמנו חבורה של חמישה עשר איש, מעל שני שלישים מהם גברים, כולם יהודים, כולם מתגוררים בין גדרה לטבעון. בקיצור, לא קבוצה שמייצגת בהרכבה את כלל המורים בישראל.  אולם מלבד בשיחות פרטיות, לא ראיתי לנכון לצאת בפומבי כנגד הקבוצה הזו, מכיוון שחשתי שאין לי זכות. אני לא חבר בארגון, תוצאות הבחירות לא ישפיעו עלי ישירות ולא נראה לי נכון שגורמים חיצוניים יתערבו בבחירות של איגוד עובדים.

 שני גורמים הביאו אותי לשנות את דעתי בנדון. האחד קשור לעובדה שקבוצה זו, מראשית דרכה בוחרת להציג שוב ושוב תמיכה מצד גורמים שאינם חברי הארגון אך הם בעלי אינטרסים בו. מדובר בסלבריטאים ימניים חברתית כגון יאיר לפיד, באנשי עסקים תומכי דוח דברת כגון נועם לניר ודני פרומצ'נקו, בחבורה המפריטה של "הכל חינוך", ובאיש הפרסום הזכור לרע – אייל ארד. החלטתי שאני ממקומי מבין בתחומי האחריות של הארגון לא פחות מכל אלה ואין שום סיבה שדעתי לא תישמע. האחר קשור לסדרת התבטאויות מחד גיסא, ושתיקות מאידך גיסא, של דודי פרידמן הנוגעות לנושאים שאותם הוא מבקש לקדם. אלה הביאו אותי לחשוב, שבניגוד למה שסברתי בתחילה, "רוח חדשה" איננה "עוד מאותו דבר", אלא גורם שהצלחתו תזיק לציבור המורים יותר מאשר ההנהגה הקיימת.

 מזה זמן רב, למעשה מאז ראשית היכרותי עם מערכת החינוך (מן הצד הזה של המתרס) אני סבור שהבעיה המרכזית של החינוך בישראל היא תפיסת ההוראה כמקצוע (יסלחו לי חבריי מבית הספר לחינוך, אני לא מוכן להשתמש במונח האפולוגטי הרווח "פרופסיה", איש אינו מדבר על ה"פרופסיה" של ההנדסה או על ה"פרופסיה" של הרפואה). בעצם, הדעה הרווחת בציבור, כמו גם אצל מקבלי ההחלטות, היא שהוראה איננה מקצוע. כל אחד יכול, "בגדול", להיות מורה, אין מה ללמוד לצורך העניין, אין צורך בהכשרה מסוימת, ולכן אין גם צורך בשכר המתאים לעובד מקצועי. אני יכול להצביע על עשרות עדויות לתפיסה זו, החל מהתכניות טלוויזיה ששמות סלב באולפן עם ששה עשר תלמידים למשך חצי שעה ומציגות את זה כ"הוראה", או כ"מה שעושים המורים", עבור דרך שר החינוך, שקורא לכל דכפין להיכנס לכיתות וללמד, עבור דרך תכניות אינסטנט להכשרת מורים, ועד למנהלים שמקבלים כל אחד, בלא כל תעודה, ללמד בבית ספרם, כן, גם לבגרות, ועד לתכניות "רפורמה בחינוך" שבהן לא שותפים המורים.  

העניין הוא שהתדמית הזו היא כוזבת. הוראה היא מקצוע הדורש מומחיות וכשרון. אגב, מקצוע קשה מאד שלא רק שלא כל אחד מסוגל לעשות אותו (הכותב למשל, בוגר עשרים ושתיים שנות לימוד ומשוכנע שהוא לא מסוגל בשלב זה לעשות זאת) אלא רוב האנשים אינם מסוגלים (כלומר, אפילו על פי הגיון השוק הפרוע, צריך לשלם למורים שכר גבוה מהממוצע במשק, לא בגלל שהם "עובדים קשה", אלא בגלל שהם מומחים שאינם ניתנים להחלפה).

ארגון המורים, במשך שנות קיומו, גם כאשר אימץ את המינוח "פרופסיה", הוא עשה בו שימוש מן הפה ולחוץ. מעולם הוא לא עסק, לא באמת, בשאלה מיהו המורה הטוב. מעולם הוא לא ראה בעצמו גוף שתפקידו להתערב בהכשרה המקצועית של המורים (השוו זאת ללשכת עורכי הדין, להסתדרות הרפואית, או ללשכת רואי החשבון) וברמתה. מעולם לא קידם תפיסה של בחינות רישוי מקצועיות (לאחרונה פורסם שכדי להתאים משקפיים צריך לעבור בחינות שבהגדרה שמונים וחמישה אחוז מהניגשים אליהם אינם עוברים אותן, כדי להיות מורה בפועל, מספיק, בחלק מהמקומות, להיות סטודנט שנה א' לתחום שיושב באותו בניין בו נלמד תחום ההוראה שלך).

 קיוויתי, שלאחר טראומת השביתה של 2007, יפנה הארגון לכיוון זה. רן ארז לא פנה. אך גם "הרוחות החדשות" בחרו שלא לעסוק בכך. כי מה זה עניינם של המורים ההכרה בכך שמה שהם עושים זה מקצוע? על זה אפשר לעשות "וי" עם הביטוי העמום "מערך השתלמויות", ולעבור למה שמעניין באמת – ההתנהלות של רן ארז. העברית הקלוקלת שלו והשפה הבוטה.

אם כך, ישאל השואל, אני מבין למה אתה לא מעוניין לתמוך בשום צד במאבק על רשות הארגון, אבל מדוע יוצא קצפך על דודי פרידמן ואנשי "רוח חדשה"? הסיבה לכך טמונה בהיבטים אידיאולוגיים לצד הגיון ארגוני. לכאורה, אנשי "רוח חדשה" היו אמורים להיות הגורם האופוזיציוני התקיף של הארגון, הסמן הימני שהתאכזב מן התוצאות של השביתה שהם היו מפעילי השטח המרכזיים שלה. מורי ה"חולצות האדומות", שדיברו גבוהה גבוהה על הפרה מאורגנת של צווי מניעה והתפטרות המונית, שמאוכזבים עד עמקי נשמתם מכך שהדרישות לא הושגו. אם כך היה הדבר, הרי שאנשי משרדי החינוך והאוצר היה להם מה לחשוש מן הבחירות הללו. הרי הסכמות שלא יגיעו אליהן עם ארז, בוודאי שלא יהיה ניתן להגיע אליהן עם החבורה הזו. אולם, הפלא ופלא, אף אחד לא מפחד מדודי פרידמן. להפך, יש תחושה של גרירת רגליים במשא ומתן כי עם דודי יהיה אפשר לסגור במחיר יותר נמוך. פתאום אתה שומע שכל מיני תומכים בפרידמן עושים זאת מתוך תקווה לממש את (החזיקו חזק) "דו"ח דברת", כן ההוא עם האלפיים ש"ח למורה מתחיל, עם הפגיעה במורות אמהות, עם חיסול מוסד הוותק (כן, דודי פרידמן תומך בעניין זה, מה שלא מוכנים לשמוע עליו באף איגוד מקצועי אחר).

 ויש גם את דודי פרידמן עצמו. יכול להיות שהאיש מורה מוערך. כך הוא מעיד על עצמו. אבל אין לו תעודת הוראה. זאת אומרת, על פי תקנות משרד החינוך, הוא לא היה אמור להיקלט לעבודה בבית ספר ובוודאי שלא להישאר שם במשך שבע שנים. מה זה אומר על מקצוע ההוראה, כאשר נציג המורים איננו מורה מקצועי? כזה עם תעודות, ורישיון הוראה, והכשרה. מה זה אומר על המקצוע הזה כאשר האיש הזה אומר על עצמו, בעצם, שהוא לא צריך את התעודה ואת ההכשרה כדי להיות מורה מקצועי? זה אומר שמי שמתיימר להיות נציג המורים, לא חושב שהוראה זה מקצוע.

מלבד המשמעות הסמלית והערכית של העניין יש לכך גם משמעות ארגונית חשובה. מאז לימור לבנת, כל שר חינוך ושר אוצר, בדרכים מדרכים שונות, מנסים להפיל את ראשי ארגוני המורים שאינם מוכנים להיכנע להם. לעתים אלה משחקים לידיהם ומזייפים תארים. לעתים אלה משחקים לידיהם ורושמים שעות פיקטיביות. לעתים אלה פשוט נכנעים להם (ראו מקרה ראש הסתדרות המורים הנוכחי). כמה קשה יהיה להכניע ראש ארגון שלמעשה איננו מוכר כמורה על פי החוק? כמה קשה יהיה לכופף ראש ארגון שנסמך על אנשי עסקים התומכים בתכניות האוצר בגלוי? אינני חושב שיש קונספירציה בין אנשי "רוח חדשה" לנערי האוצר. אני באמת מאמין בתום ליבם של אנשי הקבוצה הזו. אולם אין לי ספק שהתקוות במשרד האוצר זה שאם הם ינצחו בבחירות הארגון יהיה "לחיץ" יותר.

לכך מתווסף מרכיב אחר המעורר דאגה בהתנהלותו של פרידמן. מדובר באופן שבו הוא בונה לעצמו את בסיס התמיכה בארגון. דודי פרידמן בחר להקים גוף עצמאי, בעל יכולת לגיוס כספים, עם אתר אינטרנט עצמאי ומערכת ארגונית עצמאית. אם הוא יפסיד בבחירות, התחושה שלי (ולא קיבלתי מעולם שום הכחשה בנוגע לעניין) היא שהוא לא ימתין שלש שנים כ"אופוזיציה לוחמת" בתוך הארגון, אלא יחתור להקמתו של ארגון מתחרה. כפי שראינו, למשרדי האוצר והחינוך יהיה אינטרס לסייע בהקמתו של ארגון זה, והם ימהרו להכיר בו כארגון יציג. אם הסיבה העיקרית לתוצאות השביתה הקודמת היא בגידתה של הסתדרות המורים בחבריה וניצול ציני מצד הרשויות של הפיצול בין הארגונים, הרי שפיצול נוסף כזה יהיה קטסטרופאלי ממש.

בסיכומם של דברים, נראה שהבחירות הקרובות, לא משנה מה תהיה תוצאתן, לא יצליחו לחזק את מעמדו של ארגון המורים ולא את מעמדם של חבריו. בין אם רוחות חדשות תנשבנה ובין אם לאו.

       

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , ,

28 תגובות

  1. ל רפי :

    יתכן שהכתבה צודקת.
    מצער לקרוא את רוח הנכאים הנושבת ממנה.
    מלבד שר החינוך (ובמידה פחותה ממנו בהרבה וועדת החינוך של הכנסת), רק אירגון המורים מחזיק בידע יכול וכוח אירגוני שביכותם לעשות לשינוי מערכת החינוך העל-יסודי בישראל. (OECD – ???!)
    אם גם הם יפשלו הפעם, נמשיך ל"קטר" בנושא עוד זמן רב…

  2. ד"ר יעקב טפלר :

    מר רוטמן

    העובדה היחידה הנכונה במאמרך היא שאינך מורה. שלא כמו חברת הכנסת החדשה ממפלגתך, ד"ר עינת וילף, מעולם לא פגשת אותנו או שוחחת איתנו. כניסתך האחרונה לאתר שלנו היתה כנראה לפני עידן ועידנים.
    מה שכן, בחרת לך פלטפורמה הולמת לביקורת מבוססת רבעי אמיתות על "רוח חדשה". אתר "עבודה שחורה" נתפס בעיקר לקשר שיצרנו עם "משפחות פשע": יאיר לפיד ואנשי הון, וזאת ללא הבנה או ללא רצון להבין שבמציאות של היום אין לארגון מורים יכולת לשבור את תקרת הזכוכית של האוצר וממשלת ישראל ללא תמיכה ציבורית נרחבת. כן, כולל אנשי עסקים ותקשורת לצידם של אנשי רוח ואקדמיה.

    אני מבין שאזכור שמות כמו יאיר לפיד ונועם לניר יוצרת אצלך את אותה התנייה שיוצרת אצלי אזכורה של משפחת אלפרון. אני מגדיר עצמי כסוציאל-דמוקרט ומגיל 18 מצביע למפלגת העבודה, אולם אני שמח שגישה בולשביקית כמו זו שאתה מייצג כבר פסה מן העולם מלבד מיעוט הזוי פה ושם.

    תוכן דבריך מוכר לנו מאד. פנינים אלה עוצבו לעילא ולעילא בבית היוצר של רן ארז בסיוע משרד יחסי הציבור מורל-צור. לצערי גם אתה נפלת למלכודת הפתאים הזו.

    ולסיום, מר רוטמן, אם תרצה לצייר תמונה אובייקטיבית יותר, אולי תטרל לשוחח עם מי מאיתנו? לשאול שאלות, קשות ככל שיהיו? לשמוע תשובות?

    אם תיאות לכך אשתכנע שאכן החתירה לאמת היא נר לרגליך.

  3. רביב נאוה :

    מר טפלר,
    בוא נעשה סדר. אני יודע שהטענות נגד הקשר של ר"ח עם "בעלי-הון" או יאיר לפידים למיניהם מעצבנות אותך – אולי בצדק. ועם זאת כדאי להזכיר:

    – הטיעונים של רוטמן "עוצבו בבית-היוצר של רן אר בסיוע מורל-צור" בדיוק באותה מידה שהמתקפות האישיות נגד ארז עוצבו בבית-היוצר של ר"ח בסיוע אייל ארד (ואולי משרדי יח"צ נוספים).

    – רוטמן ונעמי חיצין לא עובדים בשביל רן ארז ולא מקבלים ממנו כלום. הם כותבים את מה שהם כותבים מתוך דאגה כנה לציבור המורים ולמערכת החינוך. כן, כמו יאיר לפיד. נדמה לי שר"ח לא הפצירה בלפיד וברנע לשוחח עם ארז ואנשיו כדי "לקבל תמונה אובייקטיבית יותר". על מה בדיוק אתה מלין?

    – אתר עבודה שחורה לא נתפס לשום דבר. למיטב ידיעתי הוא מעולם לא סירב לפרסם מאמר של תומכי ר"ח, להיפך.

    – תקן אותי אם אני טועה, הצד שרוכב על גל אהדה חד משמעי באמצעי התקשורת הוא דווקא הצד של "רוח" ותסכים אתי שהסיבה לכך היא ה"אנטי-רן-ארזיות" שלו ולא ההבטחה של פרידמן להשיג למורים תוספת שכר ללא תוספת שעות.

    – ולסיום, הביקורת ש"רוח" מקבלת פה היא כלום, לעומת מה שהיא תחטוף (כן, גם ביד"א) אם וכאשר היא תיבחר – במידה והיא אכן תעמוד על העקרונות אותם היא מבטיחה. ה"תמיכה הציבורית הנרחבת" שאתם מנופפים בה היא זמנית מאד.

  4. איתי :

    ינקי, חשוב להפריד בין העמדה של מערכת האתר ובין העמדות המובעות במאמרי דעה ובטוקבקים.

    בניגוד למקרים שבהם המערכת מתגייסת פה אחד לטובת צד במאבק (למשל נגד הפרטת הקרקעות, בעד המנחים באוניב' הפתוחה וכו), פה המצב הוא אחר לחלוטין.

    אין אחידות דעים בקרב חברי המערכת (בלי להזכיר שמות) בשאלה למי היינו מצביעים אילו היינו חברי ארגון וההחלטה שלנו היא לתת במה שווה לכולם.

    כאשר אני רמזתי בטוקבק שאני במצב כזה כנראה הייתי נוטה להצביע לדודי פרידמן, התייחסו אלי כמה מהמגיבים כאל תמים וטיפש במקרה הטוב וכמשת"פ של בעלי ההון בתחפושת סוציאל דמוקרט במקרה הרע.

    דודי פרידמן ואתה קיבלתם כאן ראיון ידידותי (לא פחות מהראיון עם רן ארז) עוד הרבה לפני שמכונת היחצנות הביאה אתכם לתודעת הקוראים של נחום ברנע. כמו כן פרסמנו כאן הודעה לעיתונות שלכם התוקפת את רן ארז.

    הסיבה שפרסמנו בימים האחרונים שני מאמרים ביקורתיים על רוח חדשה ואפס על רן ארז היא פשוטה – זה מה שהגיע לתיבת הדוא"ל שלנו. אתמול בלילה, כאשר ראיתי לראשונה את מאמרו של דודו רוטמן מחכה בתיבה, שלחתי לך וביקשתי מאמר תגובה.

    מלבד השבוע האחרון התפרסמו באתר 7 רשומות הנוגעות לדודי פרידמן ו/או לרוח חדשה. 3 ביקורתיות כלפיכם, 3 לטובתכם ואחת נייטרלית.

    אם אתם רוצים להשתמש בנו כבמה (משום שיש לאתר קוראים רבים שהם מורים) אתם מוזמנים: מאמרי דעה של מורים, תשובות שלכם מובילי התנועה לשאלות חוזרות שעולות כאן בטוקבק וכו'.
    הרושם שלי הוא שמבחינתכם כרגע זה יותר משתלם להפנות אנרגיות לתקשורת הממוסדתס, שמחבקת אתכם (לפיד ברנע) ונותנת חשיפה רחבה, מאשר לכאן. ועדיין ההזמנה בעינה עומדת.

    בתקווה לבחירות הוגנות ודמוקרטיות שיתרמו לחיזוק כוחו של ארגון המורים

  5. נעמי ט מה שאורלי ולינאי לא יודעת :

    1. אני מורה (בדימוס), יש לי תעודת הוראה. הייתי מנחה באזרחות ובמשך שנים רבות סובבתי בבתי-ספר בכל הארץ, ביום בליל בערפל.

    הגעתי לבתי-ספר מכל המגזרים, יהודים וערבים והיה לי גם קשר מסוים עם החינוך הדתי.

    2. במסגרת הנ"ל פגשתי הרבה מאוד מורים, ובניגוד למיתוס החביב על המורה ככלומניק, שלא נולד אתמול, פגשתי מורים מופלאים רבים – אכפתניקים, בעלי יושרה אינטלקטואלית ומוסרית, ידענים, יצירתיים, ביקורתיים.

    3. נתתי לכך ביטוי במסגרות שונות, מרמת התיק האישי של המורה וצפונה.

    4. ארגון המורים לא שואל לעצותי, לא מכיר אותי ולא משלם לי על ה"שירות" שאני כביכול עושה עבורו חינם. (אולי אני פראיירית).

    5. לא אחזור על כל מה שכתבתי כבר במאמר השבוע – אבל צודק איתי – ר"ח קיבלה פה במה ראויה ביותר. עברתי על כל החומר הנ"ל ואני יודעת מה מצאתי שם ומה לא.
    אני גם נכנסת לאתר של ר"ח באופן שוטף, וראיתי במו עיני את העמוד הראשון של ידיעות מרוח שם בדף הבית.
    גועל נפש.

    6. כל עוד לא הגענו למצב של שבו ש"י מתרצת תירוצים בלשון –
    "במציאות של היום אין לארגון מורים יכולת לשבור את תקרת הזכוכית של האוצר וממשלת ישראל …..", דיינו.
    התירוץ הזה הוא עלוב ביותר ומוביל ישירות לעניין הבא.

    7. עד שרוטמן לא אמר את הדברים במפורש, אני החלטתי רק לרמוז עליהם. ימים יגידו מי הפעיל שיקול נבון יותר הוא או אני.

    8. !!!!
    טפלר, יסלח לי מבלבל קצת את היוצרות.
    לא מדובר בתמיכה תמימה של אנשי עסקים. לחברWה האלה יש אג'נדה.

    אני מעריכה פי אלף את לאוטמן, שמדבר גלויות, על פני התרצנות העלובה של ר"ח.

    זכותם של אנשי עסקים להאמין שחינוך כמו כל מוצר צריך לדעת לנהל, ושצריך לנהל אותו כמו כל עסק, ושזה מה שאנשי עסקים יודעים לעשות ושזה מה שיציל את החינוך הציבורי. זכותם לחשוב שביטחון תעסוקתי זה לא נכון ניהולית (כל המחקרים מוכיחים אחרת, שיהיה). (קחו דוגמה מבריטניה שהיא המודל שמשמש עדיין דוגמה לאנשי העסקים כאן בכל תכניות החינוך הגרנדיוזיות והכאילו מקוריות שלהם – בריטניה הגיעה למצב שהיא מיבאת מבחוץ מורים לאנגלית).

    9 . אבל אני אומרת כאן שר"ח אפילו לא עומדת בסטנדרטים האלה של אמינות.

    תגידו לי בבקשה מה יהיה אם רן ארז ינצח, ולא מתקבלת התשובה הקלאסית של פוליטיקאים "אנחנו ננצח".
    תענו בבקשה לרוטמן – מה קורה ארז זוכה? האם התסריט של רוטמן מצוץ מהאצבע?

    תתחייבו כאן שתמשיכו לפעול כאופוזיציה לוחמת בתוך ארגון המורים?

    את זה וילנאי כנראה לא שאלה אתכם.

    ורמז אחרון – למי יש עניין בפיצול ארגוני המורים?

    נ.ח.

  6. נעמי ט מה שוילנאי לא שאלה :

    כמה פעמים עוד נגיד לך את זה טפלר ובאיזה שפה?

    1. תפיסת אנשי העסקים את החינוך הציבורי איננה תפיסה ס"ד. הם לא ישברו שום תקרה, לא מזכוכית ולא מבטון בשביל סדר היום הס"ד שלך, ולא יעשו לך את זה עוד בחינם.

    אתה עושה איתם עסקה שבה אתה הצד התלותי והמחוייב. הם לא חייבים לך כלום.(את עובדתיות העסקה כבר אישרת כאן וקודם לכן).

    2. כמה פעמים צריך להסביר שמושג ה"חינוך הציבורי" איננו מושג ס"ד כשלעצמו?

    כל משטר מכל סוג רוצה "חינוך ציבורי" (ותרשו לי לא להיכנס לדוגמאות). לפעמים הוא מוכן להתחלק בו עם אנשי עסקים, שבלי רווח לא יכנסו לשותפות הזאת. ס"ד לא מוכנה לכך, בדיוק כמו שש"י לא עובדת בשביל אף טייקון.

    נ.ח.

  7. נעמי ט מה שוילנאי לא שאלה :

    כמה פעמים עוד נגיד לך את זה טפלר ובאיזה שפה?

    1. תפיסת אנשי העסקים את החינוך הציבורי איננה תפיסה ס"ד. הם לא ישברו שום תקרה, לא מזכוכית ולא מבטון בשביל סדר היום הס"ד שלך, ולא יעשו לך את זה עוד בחינם.

    אתה עושה איתם עסקה שבה אתה הצד התלותי והמחוייב. הם לא חייבים לך כלום.(את עובדתיות העסקה כבר אישרת כאן וקודם לכן).

    2. כמה פעמים צריך להסביר שמושג ה"חינוך הציבורי" איננו מושג ס"ד כשלעצמו?

    כל משטר מכל סוג רוצה "חינוך ציבורי" (ותרשו לי לא להיכנס לדוגמאות). לפעמים הוא מוכן להתחלק בו עם אנשי עסקים, שבלי רווח לא יכנסו לשותפות הזאת. ס"ד לא מוכנה לכך, בדיוק כמו שש"י לא עובדת בשביל אף טייקון.

    נ.ח.

  8. נעמי ט מה שוילנאי לא שאלה :

    עוד הערה –
    הפטנט הזה של תתקשרו, תדברו איתנו תשאלו שאלות – כבר נוסה.

    נעניתי לפנייה כזו של שמולי בינג, שאכן היה חביב מאוד בטלפון, אבל היה לו זמן לדבר איתי כמו לשביבי יש.

    כאילו שאנחנו לא עסוקים.

    נ.ח.

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אני לא מבינה את תשובתו של מר טפלר . אין בה תשובה אלא גיבוב מילים . דודי פרידמן , ללא רשיון הוראה אינו יכול לייצג את המורים .רן ארז מכיר את כל נערי האוצר על כל "השטיקים " למינהם לא יתן ידו לאופק השחור שעלול לנחות על המוריםהחברים בארגון המורים.

  10. מיכאל לינדנבאום :

    אני לא מבין את מר י.טפלר בנקודה מרכזית וחשובה.
    האם הוא לא מבין שלא יכול להיות חיבור בין מעסיקים ואנשי עסקים לבין אנשי איגוד מקצועי שנלחמים למען האינטרסים של המועסקים?.
    זהו קורפורטיזם שיאה למשטרים אפלים.

  11. נ.ח. נעמי ט :

    תשובה 9 לא שלי.

    ואם אני כבר פה, אני חושבת שאני, בקריאה שנייה משנה קצת דעתי על דר' טפלר – פשוט לא שמתי לב קודם –

    מה זה?

    "ולסיום, מר רוטמן, אם תרצה לצייר תמונה אובייקטיבית יותר, אולי תטרח לשוחח עם מי מאיתנו? לשאול שאלות, קשות ככל שיהיו? לשמוע תשובות?
    אם תיאות לכך אשתכנע שאכן החתירה לאמת היא נר לרגליך." (י.טפלר תגובה 2 ).

    מה זה?

    שיטה חדשה? חוק חדש? מזמנים אנשים "לשיחה"?
    טפלר קובע מה צריך רוטמן לעשות כדי שיוכיח לטפלר שאין לו אחות?

    רוטמן שאל שאלה – טפלר יכול היה כאן ועכשיו לענות, מה זה ההזמנות האלה (שאכן מזכירות סגנון מסרטים מסוג מסוים).

    הנה שוב השאלה – האם רוח חדשה מתכוונת להישאר בארגון המורים, גם במקרה שארז ינצח ולפעול אפילו מעמדת אופוזיציה לחיזוק הארגון?(הרי ר"ח רוצה דמוקרטיה ולא שלטון יחיד?).

    או שהכוונה (לאור מערכת בחירות סכום אפס)לפרוש ולהקים ארגון מתחרה שאין בתוכו אופוזיציה?(התשתית אכן כבר מוכנה).

    ובעניין הכללים החדשים להוכחת אמינות -הסגנון הזה, שמופיע בעוד מקומות בתגובה של טפלר – להגיב לגופו של אדם ולהתעלם במופגן מגופו של עניין, ועוד לזרוק בליסטראות אל אתר ע"ש שנתן במה לר"ח, להגיד כל מה שיש להם –
    הוא בושה.

    (וזה אחרי שבכמה הזדמנויות אני עצמי הגנתי פה על טפלר מפני מגיבים אחרים. עימם הסליחה).

    בושה.

  12. ד"ר יעקב טפלר :

    לכל המגיבים,

    אם לא הייתי ברור מספיק במאמרי הקודם אומר זאת שוב וביתר בהירות:

    1. אינני שותף לדעה שאנשי ממון מונעים תמיד מאינטרסים של רווח אישי-כלכלי. כל האנשים שפגשנו הם הורים לילדים במערכת החינוך.

    2. אני מודיע כאן פומבית: איננו חייבים דבר וחצי דבר לאף אחד מהתורמים שלנו.

    3. חביבם של כמה קוראים, רן ארז סרב למסור לנו את דרכי ההתקשרות למורים; סרב להעניק לנו במה בבטאון הארגון 'קשר עין'; סרב לאפשר לנו להציג את מצענו באתר ארגון המורים; סרב אפילו לבקשתנו לפרסם הודעה בתשלום, ולמעשה ניסה לחסום לחלוטין את המידע הבסיסי ביותר שקיים בכל מערכת דמוקרטית: להכיר אותנו ואת מרכולתנו ולהותיר את ההחלטה לבוחר. האם יש לאבירי הדמוקרטיה הקוראים באתר זה מה לומר על ניסיון סתימת פיות זו?

    4. לנוכח ניסיון סתימת פינו, הדממת מערכת הבחירות והשתקת כל ביקורת בנוסח פראבדה לא נותרה לנו ברירה אלא לבקש סעד בבית המשפט. זה עולה כסף, והרבה.

    5. היות ונשללה מאיתנו הזכות הטבעית והצודקת להציג את עצמנו בפני קהל הבוחרים נאלצנו לנקוט בצעדים שעולים ממון רב. אנו מורים אם צריך להזכיר זאת. אני עצמי מורה בדרגת השכר הגבוהה ביותר הנהוגה במערכת החינוך (ד"ר כמעט בשיא הוותק – 7500 ש"ח נטו לחודש) אין באפשרותנו לממן מערכת בחירות כלל-ארצית שכרוכה בנסיעות אין ספור לכל רחבי הארץ, בהוצאות דלק עצומות, בהוצאות טלפון עצומות – כל זאת כשלרן ארז עומד מנגנון בשכר שמונה עשרות אנשים ושכולו גוייס למערכה נגדנו.

    5. לפיכך פנינו בבקשה לתרום לנו כדי שנוכל לממש את זכותנו האלמנטרית לא רק להתמודד מול מנגנון משומן ורב-משאבים אלא גם לייצר את התנאים לנצח. מי שחושב שניתן לקיים התמודדות כלל-ארצית ללא משאבים כדי שיקיץ מחלומותיו אל תוך המאה ה-21.

    6. כאמור אני דוחה מכל וכל את הגישה שבעל הון הוא תמיד מבני החושך ומנהיג איגוד מקצועי הוא אוטומטית מבני האור. כל אדם צריך להיבחן לגופו. כל גישה אחרת היא לא אנושית בעיני. על רן ארז אמר בית המשפט העליון כי הוא אינו ראוי להנהיג ציבור. האם גם בית המשפט העליון נגוע בקפיטליזם חזירי?

    7. חשוב לציין: מרבית התורמים שלנו הם מורים מן השורה. מאות מורים שתרמו סכומים קטנים שהצטברו לסכום יפה יחסית. בסה"כ צברנו 170 אלף ש"ח כספי תרומות. אנחנו כרגע במאזן של מינוס 60 אלף ש"ח מיעדנו ואיננו יודעים כיצד להשלימו. אילו הטענות נגדנו היו נכונות לא היינו היום במצוקה כלכלית.

    8. אומר שוב את תמצית טיעונינו אל מול טענות הקונספירציה מבית מדרשו של רן ארז:

    א. אין לנו שום מחוייבות לאיש פרט למורים ולחינוך הציבורי (שפורח בתקופת רן ארז ללא מענה וללא מאבק נחוש)

    ב. אנחנו מתנגדים ל"אופק חדש" בכל צורה ובכל מלבוש. אין ולא יהיה אופק חדש תחת הנהגתנו. אנו שוללים לחלוטין את הפרדיגמה שביסוד "אופק חדש" – תוספת שכר עבור תוספת עבודה. אנו דורשים תוספת שכר הולמת עבור שעות העבודה הקיימות (דהיינו 24 ש"ש משרת המורה כיום) והכרה בשעות עבודה שאינן מתוגמלות.

    ג. האמירה כאילו דודי פרידמן תומך בדו"ח דברת היא שקר שקר שקר . כלומר, אילו היה כותב המאמר טורח לברר זאת. אינני מבין מהיכן הוא שלף את השטות הזו.
    איננו תומכים הדו"ח דברת. אנו מתנגדים לדו"ח דברת. אנו דוחים לחלוטין כל תהליך – כדוגמת ועדת דברת – שעוסק ברפורמה בחינוך ושמורים אינם שותפים לו כמובילי התהליך. תחת הנהגתנו המורים הם שיעצבו את עתידם. אם אנשי ציבור, בעלי ממון, אנשי תקשורת, אנשי רוח, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה וכדומה יתגייסו כדי לקדם את רפורמת המורים זו תהיה תוספת כח משמעותית. אם לא יתגייסו – נסתדר בלעדיהם.

    ג. אין לנו קשר עם "הכל חינוך". חברינו דודי פרידמן ושמולי בינג השתתפו בכנס היסוד של הכל חינוך טרם הקמת רוח חדשה. לכשהבינו שדרכי הכל חינוך אינן עולות בקנה אחד עם השקפת עולמם נותק הקשר.

    ולסיום: בקשתי ממר רוטמן לשוחח עימנו כדי לקבל תמונה מאוזנת היא אלמנטרית. כמי שבא גם מהעולם האקדמי למדתי שאינך יכול להעלות טיעון מלומד אם הינך מתעלם ממקורות מרכזיים. אך לא רק מבחינה אקדמית, לבנות תיזה רק על פי השמועה או על פי נטיות הלב היא לא רצינית במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב היא אם כל חטאת. לעיתים עד כדי לשון הרע, אפילו אם באופן בלתי מכוון ולא במזיד. כל איש תקשורת מתחיל וכל סטודנט שנה א במגמה לתקשורת לומד כי ביסוד פרסום כתבה ניצב תחקיר ולו מינינלי. מר רוטמן אמנם אינו עיתונאי אך גם ממנו אני מצפה להגינות אלמנטרית והיא בראש ובראשונה להתרשם אישית מנשואי כתבתו וממשנתם לפני שהוא מתיישב אל מול המקלדת ומייחס להם את הפרוטוקולים של זקני רוח חדשה. אלמנטרי ווטסון.

    ולסופו של הסיום: מספר הטלפון שלי הוא 052-5829794. דודו רוטמן מוזמן להתקשר. בעצם, כל מי שיש לו תהייה כזו או אחרת לגבי רוח חדשה מוזמן לשאול את פי האתון.

    ושיהיה לכולכם סוף שבוע רגוע, חמים ונעים. אני אבדוק מבחנים בשבת. כרגיל.

  13. נעמי ט . לטפלר :

    לדר' טפלר,

    זו זכותך להמשיך או להתנתק מהדיון. אתה נותן מספר טל. כדי לנהל שיחות אחד על אחד, במקום בפומבי, (ועוד כשיש לך בחינות לבדוק, מעניין).
    אני מתכוונת להמשיך את הדיון בדרך הפומבית. ככה עושים בדמוקרטיה.

    1. בקשר לתגובה 14 נו, אז זה היה כל כך קשה?
    לא היה עדיף שתדלג על תגובתך הראשונה?

    2. בקשר לתגובה 13 אתה מתפרץ לכל כך הרבה דלתות פתוחות, עד שאכן נוצרת "רוח פרצים".

    אז בגדול –

    א. אף אחד לא מציג כאן את כל בעלי ההון כשטנים עם קרניים, ולכן תשובה לטיעון שלא נטען, היא מוזרה!

    ב. כל סיפורי המסכנות, כבר שמענו ויש אפילו אמפטיה, אבל יש חלופות אחרות.
    אתם אצה לכם כל כך הדרך לסלק את ארז, את שבעצמכם הכשרתם את כל האמצעים. אז אל תבקשו עכשיו רחמים.
    (באחד הדיונים שהתקיים כאן, הדגמתי כמה מן החלופות האלה, ויש עוד. אולי לא אומצתם ע"י היועץ הנכון).

    ג.ועיקר העיקרים וזהו לב העניין!!!

    אתה בעצמך חוזר ואומר שההתקשרות עם בעלי ההון, היא דרך להגיע אל האוצר. כלומר יש פה התקשרות שאיננה חד פעמית ואיננה קצרת מועד. לטעון את הטענה הזאת ובאותו הזמן להצהיר שאין לכם מחויבות, זו סתירה ולא במיוחד אינטליגנטית, תסלח לי.

    ד. אם היית שואל אותי, הייתי אומרת לך שלפעמים יותר מדי טיעונים בשביל להסביר קושי אחד מזכירים את הבדיחה על האישה שהשאילה סיר לשכנתה -(השכנה: "ראשית לא השאלת לי סיר. שנית כבר החזרתי לך אותו. שלישית הידית כבר היתה שבורה כשהשאלת לי אות").

    ומכיוון שהתשובה הכוללנית ש"לא כל בעלי ההון פועלים רק למען רווח" איננה תשובה לבעייה, והיא בגדר סוג של התחמקות תוך שימוש באמירה סתמית ובלתי מחייבת,

    אז בבקשה:
    תן לנו את שמות כל בעלי ההון שמשמשים לכם גשר לאוצר, ואז נדבר,
    בפומבי, כמובן.

  14. ד"ר יעקב טפלר :

    לנ.ח.

    אם לא ננצח בבחירות נמשיך להיות חלק מארגון המורים. בתחילת דרכנו שאלו אותנו מורים אחדים אם לא כדאי לפרוש מן הארגון ולהקים ארגון חדש.
    דחינו זאת אז ואנו דוחים זאת מכל וכל גם עכשיו וגם אחר כך. לעולם לא ניתן ידנו לפיצול ארגון המורים. אנו בעד ארגון אחד, חזק ויעיל.
    אם לא ננצח נהיה חלק מן הארגון ונתפקד כאופוזיציה לוחמת למען שקיפות, יעילות ודמוקרטיזציה של הארגון. נילחפ בביזבוזים ונאבק שתקציב הארגון יהיה גלוי לעין לכל מורה ומורה. ובעיקר, אם תהיה תוכנית ראויה, נילחם כולנו שכם אחד למימושה.

    האם יש ברור מזה?

  15. נ.ח. נעמי ט :

    עכשיו, מששאלנו את השאלה וקיבלנו תשובה (אכן ברורה)-

    "אם לא ננצח נהיה חלק מן הארגון ונתפקד כאופוזיציה לוחמת למען שקיפות, יעילות ודמוקרטיזציה של הארגון. נילחפ בביזבוזים ונאבק שתקציב הארגון יהיה גלוי לעין לכל מורה ומורה. ובעיקר, אם תהיה תוכנית ראויה, נילחם כולנו שכם אחד למימושה"

    ע כ ש י ו – יכול כל מורה להחליט-

    האם הוא רוצה את דודי פרידמן, חסר הנסיון בראש ארגון המורים,

    או שהוא מעדיף אותו בראש אופוזיציה לוחמת, כשרן ארז המנוסה בראש הארגון.

    לטעמי, מי שמניח בצד את השיקולים האמוציונליים הכמעט דתיים, ושוקל שיקולים רציונליים, יבחר ברן ארז לראש הארגון וישאיר לפרידמן את האופוזיציה הלוחמת.

    אחלה סידור.

    נ.ח.

  16. מיכאל לינדנבאום :

    לד"ר טפלר,
    גם בהנחה שהכל קונספירציה נגדכם ורק טובת אירגון המורים לנגד עיניכם,עדיין יש ספקות ושאלות מציקות.
    מה יחסכם לבגידתו של וסרמן וההסכם הנפרד שלו עם האוצר?
    מה מביא אותכם לחשוב שאתם תגנו יותר טוב מארז על האינטרסים של המורים?.
    האוצר מנהל מדיניות אגרסיבית נגד השכירים(תראה איך הם גוררים רגליים עם הרופאים כבר 10 שנים),וחתפ הסכם משפיל עם הסתדרות המורים.איזה "מנוף" יהיה לכם כדי לכפות הסכם שהוא טוב יותר ממה שארז הגיע אליו.מאבקים סוציאלים הם מאבקי כח מטבעם.אתם באמת מאמינים שב"נעימות" תגיעו לתוצאות טובות יותר?.גם ככה האוצר לא מבצע הסכם שהוא חתום עליו להקטנת הכיתות.
    שאלות נוספות אליך בתור איש איגוד מקצועי:מה דעתך על ההפרטה?,על חברות כח-האדם?,על הרס העבודה המאורגנת וההשגים הסוציאלים של מדינת הרווחה?על הכירסום המדאיג של מספר העובדים שיש להם קביעות בעבודה?.על הרס הפנסייה הבטוחה(מבוססת איגרות חוב ממשלתיות) והפקרתה בידי הספסרים של הבורסה?
    ומעל לכל, "ממתי למעסיקים ומעבידים יש בכלל זכות להתערב באיגוד המקצועי של העובדים?מה לחמור במרק פירות?

  17. עבודה שחורה » ארגון המורים – בחירות דמוקרטיות כאילו ? :

    […] לדיונים שנעשו כאן בימים האחרונים בקשר לבחירות לארגון המורים ובעיקר בקשר לדודי פרידמן ורוח חדשה. רציתי להדגים דרך […]

  18. ע"ש אתר לקידום הס"ד? :

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1194306&utm_source=walla.com&utm_medium=email&utm_content=text&utm_campaign=Daily_mail

  19. נעמי ט :

    עכשיו הזמן לבדוק את תוקפה של תגובה 13 .

    חומר עזר – מערכוני הגשש.

  20. לנ"ח :

    כפי שזה נראה כרגע ר"ח נכשלה, אעפ"י שהמנהיגות שלה לא מודה בכך. השתיקה הזו אינה מכובדת.

    לדעתי, אם ר"ח תישאר כאופוזיציה לוחמת ומאורגנת -זה יועיל מאוד לארגון ועדיף על המצב הקיים.

    מצב שבו לראש ארגון עובדים אין אופוזיציה אפקטיבית אינו בריא לעובדים, כי מרגע שהממשלה תסגור איתו עסקה, העניין גמור – ר' עיני ווסרמן.

    אם ר"ח תתאדה או תפצל את הארגון זה יהיה הרסני ומזיק, והם יהיו ראויים לכל ביקורת.

    השאלה אם עדיף לפעול כאופוזיציה ולנסות לבנות חלופה מבפנים או אם עדיף לבנות משהו במקום אחר היא מורכבת.

    ענת שניידר נכשלה במאבקה בוסרמן ולא התמודדה מולו על ראשות ההסתדרות אלא פרשה לארגון המורים וקראה למורי חט"ב נוספים לעשות כן.

    מייסדי כוח לעובדים לא התמודדו כסיעה בהסתדרות שחלק ממצעה הוא דמוקרטיזציה של הארגון אלא הקימו ארגון חלופי.

    רבים מאיתנו חושבים שאין טעם להריץ מועמד/ת סוציאלדמוקרט/ית מול אהוד ברק במפלגת העבודה.

    לכאורה אפשר לטעון שההבדל בין ברק וסרמן ועיני ובין ארז הוא שאלו דיקטטורים בפנים ופשרנים מול האוצר וארז דיקטטור בפנים ולוחם מול האוצר. ומכאן שפיצול הכוח מוצדק במקרה של העבודה, מורי החט"ב וההסתדרות הכללית אבל לא במקרה של ארגון המורים. לדעתי זו ראייה פשטנית.

  21. נעמי ט :

    יש גם ואריאציות על אופציה שלישית.
    מתוך דיון בתגובות למאמר קודם על התנהלות המשפטית של ר"ח (אז בטרם בחירות, במטרה להרוויח זמן כדי להספיק להתארגן:
    "אם אתה רוצה- תחשוב שאייל ארד יאמץ ללא תמורה את שלי יחימוביץ במסע הבחירות שלה בתוך המפלגה, בטענה שזו הדרך היחידה לסלק את ברק, זו ההשוואה הרלבנטית.
    מי היה מאמין לה, שזו הדרך היחידה?"
    "אם שלי יחמוביץ למשל, היתה מופיעה כמאומצת על-ידי אייל ארד, בטרם הוכיחה עצמה בתחום שעבורו היא מבקשת את קולנו, אתה למשל, לא היה מצביע לה. (אלא על בסיס של היכרות אישית חברית). היא ממילא לא היתה עושה את זה, לא לפני שרכשה קבלות ולא אחרי זה".

  22. ל- 20 :

    אופציה שלישית א'

    סליחה שאני מפנה שוב לטקסט יסוד:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1194306&utm_source=walla.com&utm_medium=email&utm_content=text&utm_campaign=Daily_mail
    את ה"אימוץ ללא תמורה" ניתן לפרש:
    – אייל ארד מתנגד חריף לאופק חדש.
    – אייל ארד דואג לחינוך.
    – אייל ארד ואנשי עסקים אחרים ש"אימצו" את ר"ח, רוצים למנוע מחליף רציני לרן ארז.

    עבר הזמן וקיבלנו תשובה:
    "זה או אנחנו או רן ארז"

    אופציה שלישית ב'

    פילוג הארגון (ולמעשה חיסולו).

    אופציה שלישית ג'

    לא היה אופסייד.

  23. נפתרה התעלומה :

    נפתרה התעלומה. תמיהותיו של רוטמן בדבר מועמד חסר תעודת הוראה, נפתרות בדף הבית של ר"ח:

    "העצמת השליחות במקצוע ההוראה ומיצוב הארגון כגוף פרופסיונאלי יוקרתי שחבריו גאים להשתייך אליו".

    בקיצור:

    אם אתה מהנדס, טייס, איש היי-טק, אתה מביא את השליחות.

    אם את סתם מורה את מביאה את החותמת הפרופסיונאלית, תעודת הוראה.

    מישהו לא הבין את שירה?
    שירה :
    23 באוקטובר, 2009 בשעה 19:20
    "כמה תובנות מהדיון פה :
    1. ההצלחה היחידה של רן ארז היא היותו החסם האחרון בפני הפרטת בתי הספר האמצעות אופק חדש=דוברת.
    2. אפס ההישגים של רן ארז הם תוצאה של מדיניות ממשלתית מכוונת מזה 20 שנה, ואין לכך קשר לאישיותו, "חוסר הדמוקרטיה" בארגונו וכן הלאה קשקושים. ישנה מדיניות ברורה של השלטון לשבור את ארגוני העובדים החזקים והגדולים, ומשם הדרך להפרטה סלולה. בד"כ זה מצליח ב"קניית" הארגון ע"י "תשלום" בזכויות לאלו שהוועדים חפצים ביקרם (ההסתדרות הכללית משופעת בדוגמאות) או הצגת הסכמי הפרטה כ"אם כל הרפורמות" ופמפום האגו של ראשי הארגון (הסתדרות המורים, ווסרמן ואופק חדש).
    3. משום מה, תמיד נמצאים בשטח כל מיני לוחמים לשעבר, טייסים מהוללים, אנשי סיירות וכן הלאה מיתוסים, להלן בחורינו המצויינים(…) שבאו להציל (שוב) את המולדת, וויתרו על קריירות והתעשרות ורק עובדים מטופשים וכמה תקנונים של ארגונים עוצרים אותם מלעשות את מבצע אנטבה של החיים שלהם, הפעם במערכת החינוך. מה לעשות שגם בית המשפט לא השתכנע ? ולא יודעת למה, פתאום נזכרתי בעוד אחד מצויין-אהוד ברק.
    4. ומאחרי כתפיהם, כרגיל, מציצים כל מיני יחצני"ם, תעשיינים, נדבני עמותות נפלאים, שכמובן חפים מכל אינטרס, ורק רוממות החינוך במעשיהם…
    .
    5. וסתם שאלה-אם אני מורה מצטיינת, מלח הארץ, גם אני יכולה לפי ההגיון הנ"ל להיות מחר מח"ט, טייסת, או סתם מפקדת בצה"ל של בחורינו המצויינים ? או שיציעו לי , פשוט כך, לנהל בי"ס תיכון? (שסתם מורה מצטיין מהשורה צריך לעבור שבעת מדורי פרוטקציות, מכרזים והשפלות כדי לא לזכות בסוף)?

    אין, אין גבול"

  24. נעמי ט :

    דליה דליה, את חיה פה איתנו בארץ הזאת?

    בואי נעשה סדר.

    1. הנה הקטע על האופסייד: מתוך מערכון בשם "אופסייד סטורי".
    שמעון כסאח: בחייאת אמא שלך כבוד השופט.
    השופט: בלי הורים, בלי הורים.
    שמעון כסאח: נגיד שאני מלמיליאן, חלוץ של בית“ר ירושלים.
    השופט: היית מת…
    שמעון כסאח: כבוד השופט, אני מקבל את הכדור. עוצר אותו פיקס על המקום. מגביה אותו גבוה, והנה אני בתוך ה-16 מכין את הכדור לבעיטת בננה להשחיל את הכדור בין הקורותיים. פתאום סיני בא מאחוריי, קורע לי את החולצה, משכיב אותי את הרצפה, מוריד לי את המכנסיים, דורך לי על הע-נ-ב-י-ם, והמשרוקית של השופט הזה לא מוציא אפילו מנגינה של מארש. שותק כאילו חתכו את הלשון עגל שלו.

    השופט: תשבור אחורה כסאח…
    שמעון כסאח: שותק כאילו קיבל שיתוק שופטים כללי.
    פנדלוביץ‘: אבל הוא לא שתק. הוא לא שתק. מיד התחיל לצעוק לי… אני מתבייש לומר זאת בבית משפט.
    השופט: תגיד, תגיד, אנחנו בדלתיים סגורות מר פנדלוביץ‘.
    פנדלוביץ‘: תאמין לי…
    השופט: אל תדאג, הדלתיים נעולות, המפתח אצלי.
    פנדלוביץ‘: ”השופט בן זונה“.
    פנדלוביץ‘: בן זונה.
    השופט: מי?
    פנדלוביץ‘: השופט.
    השופט: מה?
    פנדלוביץ‘: זה לא אני אמרתי, זה הוא אמר.
    שמעון כסאח: אני צעקתי את זה בקצב: ”השופט בן זונה“.
    פנדלוביץ‘: הוא צודק, מה שנכון-נכון. זה היה בקצב. ואז כל הטריבונה התחילה לצעוק איתו ביחד. אפילו אשתי. ואז צועק לי, האנטי-טטנוס הזה: ”אתה רואה, יא מאניאק, אם כולם אומרים, כנראה שזה נכון“. אתה תבקש סליחה, אתה שומע, תבקש סליחה.
    השופט: תבקש סליחה.
    שמעון כסאח: בסדר, אני מצטער.
    פנדלוביץ‘: אתה מצטער? למה צעקת לשחקנים: ”תפסיקו לבעוט בכדור ותתחילו לבעוט בשופט“, הא?
    שמעון כסאח: אמרתי לך מצטער, לא? חירבשת לי את הראש. מה אתה רוצה? תרד ממני. מה, עלית עליי? מה יש לך ממני? תרשום אותי בתור משוגע עם עבר פסיכי, נלך הביתה, יאללה. תרשום, תרשום ”אני משוגע עם עבר פסיכי“, תרשום, נו.
    השופט: ”אני משוגע עם… מר כסאח! אבקשך לא להתערב בסמכויותיו הבלעדיות של בית-המשפט ולא לנסות להשפיע על מהלכו של משפט זה. במילים אחרות, עוד מילה אחת ואני מכניס לך ראסיה במפתח הלב, ושוב לך את המנעול, מר כסאח. אתה תיתן לי את הכבוד המגיע לי. באמת, לא פעם אני שואל את עצמי עד מתי? לאן נגיע אם כל מה שיש היום לנוער לחשוב זה על כדורגל. במקום שבחור ייקח את עצמו בידיים, יחשוב על עתידו ברצינות, יילך לעשות משהו מועיל, משהו גברי, אולי איזה קורס לאחיות או משהו כזה. במקום זה כדורגל יש לו בראש. גמרנו?
    פנדלוביץ‘: אני עוד לא גמרתי. דקה 89 של משחק אני מחליט לשרוק כשאני רואה בבירור שצ‘רנוחה נמצא באופסייד.
    שמעון כסאח: אמא שלך באופסייד!
    פנדלוביץ‘: נכון, אמא שלי באופסייד וצ‘רנוחה באופסייד, שניהם באופסייד!
    שמעון כסאח: לא היה אופסייד!
    פנדלוביץ‘: היה אופסייד… ואז, שוב התרומם ראש הקנוניה עם החצוצרה, ואז כבוד השופט אני חוטף שתי בומבות לראש. תאמין לי, אני רואה סבתא שלי רואה כוכבים. אני מסתובב, והצוקרזית הזה זורק עליי בלוקים. בלו-קים!
    השופט: אתה זרקת עליו בלוקים?
    שמעון כסאח: כבוד השופט, חצץ. את הבלוקים גמרנו שבוע שעבר נגד פתח-תקווה…"

    http://beitar.yuvalog.co.il/?p=48

    2. זה לא לגמרי מקרה שאת מערבת עם מערכון אחר "שירים שערים וטכנאים". (ולא לשבור את המועדון אלא לשרוף אותו).

    נ.ח.

  25. דליה :

    לתגובה 22
    אופסייד, אופסייד. מזכיר לי משהו, אך לא נזכרת. האם זה קשור לאלה שרוצים לשבור את המועדון?

  26. דליה :

    המשפט: "תפסיקו לבעוט בכדור ותתחילו לבעוט בשופט“, מזכיר לי את הכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות על המייל ששלח שמולי בינג לחנן רובין מנהל מטה הבחירות שלו וגם שלח בטעות לשופט עצמו. במייל כתוב: "אנחנו צריכים לפעול כאילו אין מפקח. דיברתי היום עם מזכיר הסניף שלי, והוא פועל בניגוד מוחלט להוראות של דן ארבל…." מציעים לבעוט בשופט. אחר כך גם ישרפו לו את המשרד, לא את המועדון.

  27. לדליה :

    נראה שמתפתח פה שיח שמתאים לפוסט אחר..

  28. שירה-לא תעלומה :

    לא ציפיתי שמישהו מיומרני רוח חדשה יגיב לדבריי. הם עסוקים בדברים חשובים ברומו של הפלת ארגון, מה להם ולסתם מורה מן השורה ?
    ואלה האנשים שמתיימרים לייצג אותנו טוב יותר מרן ארז ?

    שירה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.