חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ההיסטוריה של הכלכלה: טובחים בפועלים, פריז 1871

נושאים זכויות אדם, כלכלה ותקציב, פוליטי ב 11.01.10 5:04

הקומונה הפאריזאית שהתקיימה קצת יותר מחודש באביב 1871, היתה נסיון ראשון של פועלים לשלוט בעיר הבירה.  הניסיון דוכא בטבח המוני שעשו הצבא והממשלה בקומונרדים בפרט ובתושבי פאריז בכלל
מאת: ק. טוכולסקי

פרק ה': אוי ואבוי הפועלים מקימים ממשלה !

לאחר תבוסת צרפת של נפוליון השלישי במלחמתה נגד פרוסיה של ביסמארק, תפסו פועלי פאריז, שהיוו את הרוב המכריע של תושביה, את השלטון בעיר לאחר עריכת בחירות דמוקרטיות, ללא הגבלה על פי היקף הנכסים שבידי הפרט, על זכות הבחירה.  חודשיים לאחר מכן, צבא שנתמך בידי ממשלה לא נבחרת, שהורכבה מנציגי המעמדות השליטים, דיכא את התקוממות הקומונה, וטבח באחרוני מגיניה. עשרות אלפים הוצאו להורג, עשרות אלפים נוספים נידונו למאסר, גירוש, עבודת פרך וגלות במושבות עונשין. מה הפחיד כל כך את נציגי ההון, הצבא, הבורגנות הגבוהה, הפקידות השלטונית, הכנסייה ושאר השמרנים במשטר הדמוקרטי בפאריז? לא צריך לנחש, אפשר לבחון רק מספר דוגמאות להחלטות שנתקבלו בידי מועצת הקומונה הנבחרת:

א. הקפאת שכר הדירה שניתן לגבות משוכרי דירות והטלת פיקוח עליו.

ב. העברת מפעלים שנסגרו או שבעליהם נטשו את העיר לידי העובדים בהם, ופתיחתם מחדש.

ג. ייסוד בתי ספר מקצועיים ומתן חינוך חינם על ידי המדינה.

ד. הטלת מגבלות על עבודת ילדים, הסדרת התנאים המינימאליים לעבודת קטינים ונשים.

ה. איסור על עבודת לילה של אופים.

ו. השוואת זכויותיהם של ממזרים, באמצעות ביטול ההבחנה בין ילדים חוקיים ללא חוקיים.

ז. הפרדת הדת מהמדינה.

ח. שוויון זכויות ל"בני תערובת".

לא סתם דיכאו את הקומונה באש ובדם, שלטון של רוב דמוקרטי היה הדבר האחרון ששלטון ההון בצרפת היה צריך. בלי הקיסר הם יכלו להסתדר, כל עוד הדמוקרטיה תישאר נחלתם של בעלי רכוש באמצעות הטלת מגבלות על זכות ההצבעה לחסרי הרכוש. למעט העברת השליטה במפעלים שנסגרו בידי בעליהם, כל הסעיפים שדרשה הקומונה על בסיס קיום רצון הרוב, אושרו או הותאמו בסופו של דבר במהלך 100 השנים שלאחר נפילתה. אבל המהירות והאכזריות של דיכוי הקומונה מעידות על מה שבעלי השליטה במדינה, בעלי ההון והגנרלים רצו, לשמר את שלטונם. בעלי ההון רצו קולוניות לצורך השקעות חוץ של עודפי הון וניצול משאבים, הגנרלים רצו קולוניות לצורך החזקת צבאות קולוניאליים שיבטיחו צבא גדול עם משרות, שנהנה מתקציבים שוטפים. הקפאת שכר דירה או מפעלים בבעלות עובדים, לא היו על סדר היום של הברית בין ההון, הכנסייה והצבא בצרפת.

המאבק על יום עבודה של שמונה שעות היה יותר מדי בשיא עידן הקפיטל, והוא נחל הצלחה לבסוף רק על ידי ממשלתו השמאלית של לאון בלום בשנת 1936. כך גם ההגבלות על עבודת ילדים והדרישות לשכר שווה לנשים. מה לעשות מה שנראה לנו היום טבעי כל כך: ילדים בבתי ספר, שכר שווה על עבודה שווה ושעות עבודה שמשאירות מקום לחיי פנאי, לא היה אז כל כך ברור, ולא ניתן לנו מכוח ציווי אלוהי. מי שמצפה לכך שזכויותיו יישמרו מכוח האחריות של בעלי ההון כלפי החברה, מוטב שיזכור את פועלי פאריז. דברים שנראים לנו היום מובנים מאליהם, כשוויון זכויות לממזרים ובני תערובת לא היו ברורים אז. פיקוח על שכר דירה אינו קיים בישראל גם היום, ולכן מנת חלקם של שוכרי דירות בישראל אינה שונה מזו של שוכרי הדירות בפאריז של המאה ה-19. אלה ואלה חסרי אונים לנוכח שאיפת בעלי הדירות למכסם בכל מחיר, את הרווח שהם מפיקים מהשכרת דירותיהם.

התארגנות פוליטית על בסיס מעמדי מוצגת כיום כמאובן היסטורי, אלא שהמציאות שלנו היום מלמדת אותנו שבהעדר התארגנות כזו נשלל מעובדים ומובטלים, שכירים ומקבלי קצבאות, כוחם הפוליטי. לא צריך למהר ולהקים בריקאדות, כדאי פשוט להתארגן ולזכור שהסיסמאות הפטריוטיות, ההפחדות מפני פגיעה בסדר המוכר, האיומים כנגד הסטייה מדרכו של האל וטבעו של האדם, נועדו להסיח דעת. אם לא נחזור לדרוש דרישות לצדק חברתי וחלוקתי, לחתירה לשוויון והבטחת זכויות, נמצא את עצמנו כמו פועלי פאריז, נאבקים כנגד עבודת ילדים, בגב אל הקיר.

קריאה מומלצת: מ. באר, היסטוריה כללית של הסוציאליזם והמאבקים הסוציאליים.

עורך הטור:  נגה  תדמר

לכל הפרקים בסדרה

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

2 תגובות

  1. עודד גלעד :

    טוכולסקי, איזה תענוג ללמוד ממך, יישר כח!
    אתה מציין שהצרפתים הצליחו, ברבות השנים, לבער מקרבם את אותם יחסי ניצול מחפירים שהתפתחו בעידן הקפיטל. ואולם, יש להזכיר שהצלחות הסוציאליזם האירופי עד כה הן בעיקרן בייצוא הרעות החולות של הניצול הקפיטליסטי אל מחוץ לגבולותיהם הלאומיים.
    במובן הזה, מן המאה העשרים הנציונל-סוציאליזם (במובן המילולי) דווקא יצא כשידו על העליונה. הסוציאליזם הלאומי-מקומי הפך להיות הצד השני של מטבע הקפיטליזם האנושי-עולמי.
    ובבניין הפדרציה של כדור הארץ ננוחם…

  2. מיכאל לינדנבאום :

    "הצלחות הסוציאליזם האירופי עד כה הן בעיקרן בייצוא הניצול הקפיטליסטי".
    עודד,מה הקשר בין מחט לשחת?.ייצוא הניצול נעשה על ידי הקפיטליסטים עצמם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.