חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חיים אורון: ההסתדרות משתפת פעולה עם המעסיקים למניעת פיצויים ממתפטרים

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, ח"כ אורח ב 6.01.10 6:10

 

ח"כ חיים אורון, יו"ר מרצ וחבר ועדת הכספים, מציע תיקון לחוק פיצויי פיטורין לפיו מתפטרים יוכלו לזכות בפיצויים. במקום שההסתדרות תתמוך בתיקון, היא חברה אל המעסיקים ופעלה לטרפודו

מאת: חיים אורון

 


למי שייך הכסף?

ברית לא קדושה בין ההסתדרות למעסיקים מונעת מעובד שהתפטר לזכות בפיצויים

לנחיתות המובנית של עובדים מול מעסיקיהם פנים רבות. אדרש הפעם לפן אחד מטריד ומקומם שעניינו כספי פיצויי הפיטורים. חוק פיצויי פיטורים קובע שאדם שעבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ופוטר, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. כמו כן החוק מונה נסיבות מיוחדות של התפטרות שכמוה כפיטורים לצורך זכאות לפיצויים: גיוס לצבא, למשטרה או לשירות לאומי, התפטרות לשם טיפול בילד או בשל מחלת בן משפחה, התפטרות בגין פשיטת רגל של המעביד ועוד שורה לא ארוכה של נסיבות שהמשותף להן הוא התפתות נסיבתית לא צפוייה והכורח בגינה להתפטר.

לעניות דעתי, למרות היותו של חוק פיצויי הפיטורים חוק חברתי מתקדם, החוק במתכונתו הנוכחית מנציח עיוות ושיבוש עמוק ביחסי עובד-מעביד ויוצר א-סימטריה מקוממת ומיותרת מאחר והוא שולל מעובד המתפטר מעבודתו, גם אם בהתראה ראויה, את זכותו לפיצויים. החוק גם אינו מתיישב ואינו מתחשב בשוק העבודה המודרני, בתמורות שחלות בו ובעובדה שכיום ישנם עובדים שהאינטרס שלהם אינו בהכרח קביעות וביטחון תעסוקתי, אלא ניידות וקידום.

מעסיקים, פעמים רבות, אוהבים לדבר בשפתם המכובסת על הצורך "בהגמשת שוק העבודה" ו"בניוד עובדים". אלה שמות קוד מוכרים לחופש לפטר ו/או אף להעסיק עובדים ארעיים משוללי זכויות. אבל ראו זה פלא, כאשר עובד מיוזמתו מבקש לסיים את ההתקשרות עם המעסיק, הוא יכול לשכוח מפיצויי הפיטורים שנצברו לזכותו. הנה אפוא תמצית הא-סימטריה והצביעות: המעביד תובע חופש ניהולי בלתי מוגבל ובתוכו את הזכות לפטר, אולם על הזכות של העובד להתפטר בכלל מיוזמתו המעסיקים טרם שמעו והעובד למעשה נקנס בשלילת פיצוייו.

גלגולו של חוק

מאות פניות של עובדים שהגיעו ללשכתי בכנסת הניעו אותי להניח הצעת חוק שעיקרה עדכון ורענון של חוק פיצויי פיטורים שחוקק ב-1963 והרחבת הזכאות לפיצויי פיטורים לכל מי שעבד שלוש שנים, גם אם התפטר מיוזמתו.

יש להדגיש כי מוסדות ציבור רבים משלמים לעובדיהם פיצויים בכל מקרה מכוח הסכמים קיבוציים, כך גם רבים בסקטור הפרטי המאורגן זוכים לפיצויים גם בגין התפטרות. "בכירים" במשק זוכים לקבל פיצויי פיטורים גבוהים מהסכום הקבוע בחוק, והחוק אף מכיר במינוי אדם לתפקיד ראש מועצה מקומית כעילת התפטרות, שאינה פוטרת מתשלום דמיי פיצויים. יחד עם זאת מי שאינו עובד מדינה, אינו "בכיר", אינו עומד להיבחר לראש עיר, ואינו מעוניין להתרשל בעבודתו כדי לאלץ את מעבידו לפטרו, יאבד חיסכון משמעותי מאוד כשינסה למצות את אפשרויותיו בשוק העבודה באמצעות עזיבת מקום העבודה ומעבר למקום עבודה אחר תוך שיפור תנאי שכרו ועבודתו. על קבוצת העובדים שאינה נמנית על מקבלי פיצויי הפיטורים במקרה של התפטרות נמנים מאבטחים, מנקים, עובדים בחנויות, עובדים במפעלים קטנים, עורכי דין בחברות קטנות, עיתונאים ועוד ועוד. מדובר באותה קבוצת העובדים החלשה ביותר, הזקוקה לגב של המחוקק לקבלת הזכויות הבסיסיות שלה.

בנוסף, יש והזמן פשוט עומד מלכת: החוק המדובר חוקק לפני כמעט חמישה עשורים במציאות של מדינה שזה עתה קמה עם משק שיותר ממחציתו ציבורי (ממשלתי והסתדרותי), עם מדיניות שעיקרה תעסוקה לכל ושוק עבודה שרובו ככולו "לו-טק" (תעשיות מסורתיות) ושהקביעות הייתה נדבך מרכזי בתפיסה. קצת מביך לגלות שהתמורות המופלגות שחלו בשוק התעסוקה בארץ ובעולם לא מצאו את ביטויים בספר החוקים והחוק האמור בפרוש לוקה באנכרוניזם מופלג.

לפיכך, הנחתי את הצעת החוק עוד בכנסת ה-16, שאף עברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-17. כל הניסיונות להחיל עליה דין רציפות בכנסת הנוכחית (ה-18), כשלו בשל התנגדות ועדת השרים לחקיקה. הערעור על ההחלטה אף הוא נדחה.

הברית בין הסוס לרוכבו

מפתיעה ומקוממת משהו הייתה עמדת ההסתדרות שחברה למעסיקים ופעלה בהצלחה לטרפוד התיקון לחוק. טענת ההסתדרות הייתה שהמחוקק לא צריך להתערב ביחסי עובד-מעביד. טענה מעניינת לאור העובדה שכל מערכת יחסי העבודה במשק נשענת על חוקים שמקורם בבית המחוקקים, אבל ניחא.

ככלל, אני מוכן לקבל שהידברות והסכמות בין ההסתדרות למעסיקים עדיפה במקרים מסוימים על חקיקה של הכנסת.

על-כן הצעתי לאפשר את החלת דין הרציפות על הצעת החוק ובין מימוש הליך פרוצדוראלי זה לבין הקריאות הנוספות לקיים דיאלוג תכליתי ומואץ בין ארגוני העובדים והמעבידים, שבמסגרתו יוכנסו שינויים והמוצר החקיקתי הסופי יהיה פרי ההסכמות שיושגו. אולם בהעדרו המוחלט של השוט החקיקתי, היה ברור שהמעסיקים לא ימהרו לפעול לשינויי המעוות, קצת יותר מפתיעה ומאכזבת הייתה עמדת ההסתדרות שיישרה עימם קו.

מכל מקום, אשר יגורתי בא: הצעת החוק אמנם עברה בקריאה ראשונה, אך בשל פיזור הכנסת ה-17 וסירובה של ועדת השרים לחקיקה להחיל עליה דין רציפות היא למעשה מוקפאת. מאחר והצעת חוק זו נועדה לתקן עיוות הקיים בחקיקה תוך חיוב המעסיקים להפקיד באופן שוטף את דמי הפיצויים בקופת חיסכון, שתעמוד לרשות העובד כאשר יסיים את התקשרותו עם המעביד, תהיה הסיבה לכך אשר תהיה, ובלבד שעבד אצל המעסיק שלוש שנים ברציפות, אמשיך לפעול למען קידומה וכמובן, אשמח לשמוע שההסתדרות והמעסיקים הגיעו להסכמות או שלכל הפחות הסוגייה בכלל מונחת על שולחנם. מסופקני.

לקריאה נוספת

פיצויי פיטורין למתפטר

ועוד הצעת חוק בנוגע לפיצויי פיטורין

הערת המערכת: הטור "ח"כ אורח" הוא יוזמה של צעיר חברינו הראל לייבוביץ', ובמסגרתו חברי כנסת ממפלגות שונות שולחים לנו טורי דעה מפרי עטם (לא הודעות לעיתונות בבקשה, אנחנו מוצפים). בעקבות הפרסום מעלים גולשי האתר שאלות – ואנו מעבירים אותן למענה הח"כ. עד היום פרסמו כאן חברי כנסת מהליכוד, העבודה, קדימה ומרצ. הטור חוזר לאחר חופשה ארוכה ואנו מקווים שגם אתם (אזרחים וח"כים) תשתתפו. 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

5 תגובות

  1. דניאל ר. :

    אני מבין למה צריך מעסיק לפצות עובד שהוא מפטר. נעשה לעובד עוול, והוא מקבל פיצוי. החוק לא יוצר א-סימטריה, הוא מתקן א-סימטריה שקיימת בין עובד שמתפטר לעובד שמפוטר.

    על מה מקבל פיצוי עובד שמתפטר מבחירתו?

  2. עמי וטורי :

    כיום ע"פ הסכמים קיבוציים ההפרשה לפיצויים מהווה במידה רבה חלק מהחיסכון הפנסיוני. בין 5% ל 8.33% מהשכר מופרשים לפנסיה על חשבון החיסכון לפיצויים שאמור לעמוד אצל מעסיק מסודר על 8.33% מהשכר. אם כל המעסיקים היו מפרישים את כל הסכום לפנסיה לא הייתה בעייה והדבר גם היה מגדיל את החיסכון הפנסיוני. אולם בפועל דווקא המעסיקים הפחות מסודרים נוהגים לא להפריש את הסכום ולעיתים אפילו לא אוגרים בצד את סכום פיצויי הפיטורים מתוך הנחה שיצליחו להמנע מהתשלום ע"י פיטורי עובדים הרבה לפני שחלפה שנה וטריקים נוספים הגורמים לעובד להתפטר למרות שלמעשה נידחף לכך. את הפירצה הזו צריך לסגור וחבל שזה לא קרה עד עכשיו

  3. הראל לייבוביץ :

    תופעה מוכרת וחמורה שצריכים למסד אותה בחוק מקווה שתזכה לתמיכת הקואליציה…

  4. הניוזלטר של מרצ » ארכיון הבלוג » שיעורים באזרחות - מבית הספר בשלומי ועד לכבישי האפרטהייד בשטחים :

    […] ג’ומס מנסה לחזור ולקדם חוק שכבר אושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת למתן פיצויי פיטורין לעובדים שהתפטרו. כיום בכירים, עובדי מדינה ועובדים במקומות גדולים נהנים מהסדר כזה, אבל דווקא העובדים החלשים לא זוכים לקבל פיצויים אם הם מתפטרים מיוזמתם או נדחפים על ידי המעביד להתפטרות. ולמרבה האכזבה דווקא ההסתדרות שמה מקלות בגלגלי הצעת החוק. למאמר של ג’ומס על המאבק באתר “עבודה שחורה” […]

  5. לדניאל ר :

    למה שלא תשאל אחרת: האם עובד שעושה את המוות למעסיק במשך תקופה על מנת שיפטר אותו זכאי לפיצויים?
    בפועל המילה "פיצויים" כבר המון זמן לא מתאימה לשוק העבודה.
    אנשים שנתנו מעצמם שנים במקום עבודה ולאחר זמן רוצים להתקדם לא יכולים להרשות לעצמם לעזוב מבלי לקבל סכום זה..ורובם גם לא מופרעים שיעשו בלאגן בעבודה על מנת שיפטרו אותם..אז קצת הסתכלות על המציאות כמו שהיא.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.