חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חברות תרופות ועיצוב מדיניות בריאות – טוב או רע?

נושאים בריאות ואיכות סביבה, שולחן הניתוחים ב 31.12.09 6:10

מעורבותם של חברות התרופות בעיצוב מדיניות התרופות גוברת, ומתחילה להידמות לארצות הברית. בטורו השבועי, עוסק שרון אסיסקוביץ' בברית הבלתי קדושה הזו

מאת שרון אסיסקוביץ'

מספר אירועים בימים האחרונים (או בשבועות האחרונים) העלו אל מעל לפני השטח את היחסים שבין חברות תרופות (ובאופן כללי מפתחות ויצרניות של טכנולוגיות רפואיות) לבין המדינה, קופת החולים (מבטחות), רופאים (נותני שירותים), קבוצות חולים (לקוחות) והציבור בכללו. מעט מאוד ידוע על המקום המרכזי שיצרניות של טכנולוגיות רפואיות תופסות בתליכי עיצוב מדיניות בריאות בישראל. באופן מצער האופי החשאי "המתבקש" מפיתוח פטנטים, והידע הרפואי והביולוגי הכרוך בפיתוחן של תרופות שאינו זמין לרוב הבריות, הפך את הנושא למעין "קופסה שחורה" בדיון הציבורי ובמחקר האקדמי אודות הפוליטיקה.
מדי פעם אנו עדים למקום המרכזי, גם אם הלא-פומבי, שהאינטרסים של חברות התרופות משפיעים על עיצוב מדיניות בריאות ציבורית. דוגמה אחת מהזמן האחרון היתה ההחלטת הממשל לרכוש חיסונים ל"שפעת החזירים" בעלות גבוהה תוך הענקת חסינות מתוצאות שליליות לחברות המפתחות. אין בכוונתי להתייחס לתיאוריות הקונספירציה הרואות בחברות התרופות כמי שמייצרות מחלות ואז מייצרות תרופות ו/או חיסונים. ברם החלטת הממשלה הושפעה גם ממאמצים של חברות אלו לשווק את מרכולתן. לא מדובר במוסדות צדקה, ובדומה לכל עסק מסחרי הן מחפשות לקוחות ומבקשות רווחים.
אירוע אחר מהימים האחרונים הוא החלטות הועדה הציבורית לעידכון סל הבריאות. יחד עם פירסום עיקרי דו"ח משרד הבריאות על "תרומות" של חברות התרופות לקופות חולים, לרופאים ולארגוני חולים, עלה גם הקשר הבעייתי של חברות התרופות עם ההחלטות השנתיות אודות הרחבת סל הבריאות להכללת טכנולוגיות רפואיות חדשות. טיב הקשרים של חברות התרופות עם יתר השחקנים הפוליטיים במערכת הבריאות בישראל אינו בהיר לחלוטין, אך מצטברות בשנים האחרונות יותר ויותר עדויות ביחס לאופי הקשרים, גם אם לא לחלוטין על השלכותיהם. רופים מועסקים או מצויים בקשרים מדעיים ועסקיים עם חברות התרופות; גם רופאים שאינם מועסקים על-ידי חברות תרופות. חברות תרופות זקוקות למחקרי מומחים על יעילות ובטיחות מוצריהם. חברות תרופות גם זקוקות לרופאים (ולבעלי מקצועות בריאות אחרים) כדי להפיץ את מוצריהם בקרב מטופליהם. הקשרים הללו עלולים להיות כר פורה לשחיתות ולסיכון חיי אדם. למשל, כאשר רופים מטים תוצאות (האפשרות הרעה והפלילית) או "מעגלים פינות" במחקרים (אפשרות לא טובה בהרבה…).
חברות טכנולוגיות רפואיות נוקטות במספר דרכים מרכזיות להשפיע על החלטות הועדה הציבורית לעידכון סל הבריאות. ראשית, על-ידי פעולת שכנוע מול חברים בועדה הציבורית. חברות התרופות הן בעלות אמצעים רבים והכללת מוצריהן בסל הבריאות טומנת בחובה רווחים רבים. על טיב פעולות השכנוע אין מידע רב, אולם ממה שידוע אין מדובר רק על הצגה אובייקטיית של נתונים ו"שיכנוע מוסרי". גם ם מדובר בטקטיקות חוקיות, הרי שאי-הפומביות שלהן מטילה צל כבד על מעורבותם. שנית, חברות התרופות פועלות להשפיע על החלטות הועדה הציבורית על-ידי מימון והנעה לפעולה של ארגוני חולים. פרקטיקת פעולה זו קיימת כבר לאורך מספר שנים. חברות התרופות הכירו בכך כי לחברי הועדה קשה לעמוד בפני לחצים "מוסריים" שמעמידים בפניהם החולים. במצעות שותפות האינטרסים עם ארגוני החולים, חברות התרופות יוצרות הד ציבורי למוצריהן ולתועלת שאמורה להיות גלומה בהן. שלישית, חברות תרופות משפיעות בעקיפין, לכל הפחות, על הרכב העידכון הטכנולוגי בעקבות המלצות של ועדות מומחים. כאמור, קיימים קשרים בין חברות אלו לבין חלק מהרופאים הבכירים המייעצים לאגף להערכת טכנולוגיות רפואיות (אגף זה הוא קטן יחסית ואינו יכול להכיל ת כל המומחיות הדרושה להערכת הטכנולוגיות המוצעות), הממליץ בתורו לועדה הציבורית, קשורים בקשרים כאלו ואחרים עם חברות התרופות. אין הדבר אומר שהמלצות הרופאים הללו "משוחדות", אל שיש להיות מודעים לכך. ראוי שקשרים כאלו יהיו נהירים לועדה הציבורית ולציבור.
האם מעורבות חברות התרופות ודרכי הפעולה שלהן בתהליך עידכון סל הבריאות הוא פסול או לא? התשובה אינה פשוטה, אך אין לפסול את מעורבות חברות התרופות ואת השפעתן; אף את הצורך בהשפעה מצידן. בשונה מתחום הבריאות כתחום פעולה חברתית המשפיע על גורלו של כל אחד ואחת מאיתנו, קבלת החלטו בתחום הבריאות מסורה בדרך-כלל לבעלי אינטרסים מוגדרים במערכת הבריאות: משרדי האוצר והבריאות, קופות החולים, ארגוני רופאים ובעלי מקצועות בריאות נוספים, וכן – ארגוני חולים. הציברו בכללו נשאר פסיבי (כך הדבר בישראל, וכך הדבר גם בקנדה, שבה תחום הבריאות הוא תחום פוליטי מרכזי – אך בקבלת החלטות קונקרטית הציבור בכללו נשאר פסיבי). כל אלו פועלים או בתוך הועדה או מחות לועדה כדי להזין את הועדה במידע. ברור כי המידע והערכתו מושפעים מהמקום ומהאינטרסים של השחקנים השונים. אחת הביקורות המועלו תדיר כנגד תהליך עידכון סל הבריות הוא כי טכנולוגיות שיש להן "יחסי ציבור" טובים יותר – כך ההסתברות שייכללו בסל הבריות עולה. לא ניתן להימנע מכך לחלוטין. לא ניתן גם להימנע מכך שחברות התרופות הן מקור מרכזי למידע והערכה. העניין המרכזי הוא להבטיח מנגנונים המבטיחים שקיפות בקבלת החלטות וביחסים בין הגורמים השונים. ממה שידוע לנו, עדיין עלינו ללכת גברת דרך כדי להגיע למטרה הזאת.
לסיום, הערה ביחס להחלטות הועדה הציבורית לעידכון סל הבריאות לשנת 2010. בשונה משנים קודמות, לעת עתה, לא עלו ערעורים ניכרים ובוטים על החלטות הועדה כבשנים חולפות. אין זה אומר שלא הובעה ביקורת על חלק מהחלטות הועדה, אולם לא במידה רבה כבעבר. ההחלטה לכלול תרופות לגמילה מעישון זכתה לביקורת מסוימת אל מול ההחלטה לא לכלול תרופות יקרות למצבי מחלה (דוגמת תרופות "קו שני" או "קו שלישי" לסרטן השד ותרופות לעיכוב/מניעת עיוורון) ונתגלע קונפליקט פומבי בין כירורגים לבין אונקולוגים ביחס לאי-הכלל של תרופות מסויימות לסרטן השד בסל הבריאות. ככל הנראה, החלטת הממשלה, ביוזמת סגן-שר הבריאות, לקצץ את התוספת ל"עידכון טכנולוגי" של סל הבריאות למען הכללת טיפולי שיניים לילדים (שיוחלט עליהם רק בעתיד) ניטרלה חלק מהביקורת על הועדה. מבחינה של ניתוח פוליטי, החלטת סגן שר הבריאות מגנה על חברי הועדה הציבורית מפני ביקורת קשה יותר על החלטותיהם (כך, שנראה כי איומי מקצת חברי הועדה היו איומי שווא, לבטח בהשוואה לצעדים שנקטו בעבר חלק מחברי הועדה ל מול החלטות לקצץ תוספות "עידכון טכנולוגי" לסל הבריאות).

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.