חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עבודה שחורה לא יכולה לעשות לכם את כל העבודה

נושאים על עצמנו, פוליטי, פוליטישוק ב 21.12.09 6:02

מהו בדיוק התפקיד של "עבודה שחורה" במאבק הפוליטי למען מדינת רווחה? מצד אחד כלי תקשורת עם משנה אידיאולוגית, מצד שני במה לביטוי פומבי של שיחה בין בוחרים לנבחרים. מחשבה בעקבות מכתב של קורא באתר

מאת: איתי אשר

מאז הקמתו של אתר "עבודה שחורה", לפני שלוש שנים וחצי, עודדנו את קוראינו ליצור קשר ישיר עם חברי הכנסת והשרים, על מנת לקדם מאבקים ציבוריים, ובייחוד אלה הקשורים למדינת רווחה. חלק מקבוצת הפעילים של האתר עסקה ועוסקת בתקשורת ישירה כזו מעת לעת, כל אחד בנושאים החשובים לו. לעתים כמה מאיתנו מתגייסים לסייע למאבק מאורגן, אך איננו מארגנים כאלו בעצמנו. רוב התקשורת שלנו עם חברי כנסת מקורה ביוזמות אישיות: חלק כותבים דוא"ל, חלק מטלפנים, וחלק אף טורחים ובאים למפגשים עם פוליטיקאים ומדווחים על כך כאן באתר. אך למרות הרצון שלנו לתת דוגמה אישית לקוראינו הקבועים והמזדמנים, בקידום המטרה הזו לא התקדמנו הרבה. מתוך כעשרים אלף הקוראים שיש לנו בכל חודש, רק מעטים טורחים ומנסים לדבר עם הפוליטיקאים, אולי בגלל אחוזי המענה הנמוכים ואולי בגלל הייאוש הכללי ממעורבות פוליטית. לפעמים נדמה לנו שגם הפוליטיקאים שרוצים גם להקשיב ולא רק לדבר (יש כמה כאלה), מוצאים את עצמם מול קהל הולך וקטן.

בניגוד לכישלון בתחום הזה, מסתבר לנו כי עם השנים אתר "עבודה שחורה" מתחיל לקבל יחס יותר ויותר רציני בלשכות של חברי הכנסת ובמשרדי הממשלה, ובכמה וכמה מקומות מתייחסים אלינו כאל כלי תקשורת לכל דבר. הסימן הבולט ביותר, אך לא מאוד משמעותי, הוא ההצפה של תיבת הדוא"ל שלנו בהודעות לתקשורת, שרובן אינן מתפרסמות גם אם הן מעניינות מאוד (מהסיבה הפשוטה שתוך חצי שעה מהגעתן הן הופכות לכתבה באחד מאתרי החדשות המובילים). הסימן החשוב ביותר הוא הנטייה של כמה לשכות לענות במהירות לפניות המגיעות מטעם האתר [דוגמה], והדבר בולט במיוחד כאשר פניות מאזרחים מן השורה נענות אחר זמן רב או לא נענות כלל. "ציפור קטנה" לחשה לנו שבדוברות של משרד ממשלתי בכיר ישנה הנחייה להתייחס אל פניית "עבודה שחורה" כאל פניית עיתונאי לכל דבר. לאחרונה גם ראינו כמה דוגמאות לכך שחברי כנסת שלחו לנו ישירות תשובות לפניות ששלחו להם אזרחים עם העתק לפרסום באתר.

במצב הזה גדול הפיתוי להפוך בעצמנו ל"לוביסטים מתנדבים" – בדוא"ל, בטלפון או במשכן הכנסת.  

רק השבוע כתב לנו אחד הקוראים, לאחר שהביע זעם רב על כך שחברי כנסת אינם עונים לפניותיו: "למה שאתם לא תשלחו מכתב זה, בשם … [האוכלוסייה אליה משתייך הקורא], לנבחרי הציבור היקרים שלנו, כולל השר האחראי  […]  שנרדם  בשמירה על זכויות […]. מכתב המלווה בהתראה שתשובתם של הנמענים הנכבדים תפורסם ברבים […] הרי לנו ולכם מטרה משותפת, שהיא ביסודה לא העלאת הרייטינג של האתר, אלא בראש וראשונה חתירה למדינת רווחה באמצעות קידום אידיאלים של צדק חברתי וחלוקתי. ידוע כי נבחרי עמנו היקרים, יותר משהם משועבדים ללוביסטים, סוגדים לתקשורת. יש להם נטייה להתייחס ביראת קודש וכבוד לפניות רשמיות של כלי תקשורת   המוניים. פנו אליהם בשם האתר, תגידו להם שזה בעקבות פניות רבות שמגיעות אליכם בנושא זה, ואתם רואים  לעצמכם צורך או זכות שהיא אפילו חובה, לפנות בשם הקהל הרחב הזה, שאין לו פתחון פה או דובר, ושאו את הדגל לפני המחנה".

אני מפרסם כאן (בשינויים קלים) את תשובתי האישית, שלא נשלחה לכותב, משום שבמערכת האתר לא חשבו שהתשובה מתאימה כתשובה רשמית.

"א' שלום ותודה על ההצעה .הרעיון שאנחנו נתחיל לשלוח מכתבים בשם הציבור הוא רעיון בעייתי משני היבטים.

ראשית, הקבוצה ההולכת וגדלה של הפעילים באתר מאמינה במדינת רווחה כיעד, אך יש בינינו חילוקי דעות לא קטנים ביחס לצינורות הפעולה המתאימים, לסדרי העדיפויות, ולקווים האדומים של פשרות הכרחיות. אם ננסה להגיע להסכמה בעניינים אלה הסוף יהיה שנתפורר לפירורים. אי לכך, כל אחד מאיתנו פעיל יותר בנושאים שחשובים לו ובדרכים שהוא מוצא לנכון. זו תפגין נגד גירוש הפליטים, זה יכתוב מכתבים לשר החינוך, זו תעלה לדווח לנו מישיבה בכנסת בנושא הקרוב ללבה, וזה יפקוד סטודנטים למפלגה שלו.

שנית, איננו יכולים להתיימר לייצג את הציבור כי איש לא בחר אותנו לעשות זאת. האם "הציבור" מעדיף תוספת תקציב לסל התרופות, תוספת תקציב לחינוך או תוספת תקציב לרכישת מטוסי קרב מתקדמים? ואולי "הציבור" בכלל מעדיף קיצוץ בתקציב יותר מכל, כך שיורידו ממנו את נטל המס? את זאת איננו יודעים, ולכן אין ביכולתנו לטעון שום טענה בשם "הציבור", על אחת כמה וכמה כאשר הייצוג של הדעות שלנו בכנסת כרגע הוא עלוב ביותר. זהו בדיוק המצב שנמצאים בו ארגונים חברתיים רבים וגם כלי תקשורת שכן מתיימרים לייצג את "הציבור", מבלי שאיש בחר בהם. מצב זה יוצר עיוות משום שנושאים מסוימים עולים לדיון ציבורי הרבה יותר מאחרים, לא דווקא לפי מספר האנשים שהנושא רלוונטי אליהם. לדוגמה, מהו סך הדיון בתקשורת על גובה שכר המינימום ועל אחוז ההפרות לחוק שכר המינימום? בערך אפס. אותו הדבר עלול לקרות לנו אם גם אנחנו נצטרף לקבוצת הארגונים החברתיים והעיתונאים החברתיים ונתיימר לדבר בשם הציבור.

מצב שבו רוב האזרחים מעדיפים לשבת בשקט ולתת למישהו אחר (בין אם המישהו הוא "ידיעות אחרונות",  "התנועה לאיכות השלטון", או להבדיל, אנחנו הקטנים) לעשות בשבילו את העבודה השחורה הוא מקור כל צרותינו. ברור לנו שאי אפשר לצפות מכל אזרח להפגין יומם וליל מול בית ראש הממשלה, אבל יש לא מעט דרכים שבהן אפשר לנסות ולהשפיע, חלקן הגדול בלי להשקיע כסף ואפילו בלי לצאת מהבית. אתה מוזמן להצטרף.

אני חושב ש"עבודה שחורה" צריכה לנצל את היחס הרציני שהיא זוכה לו בלשכות של חברי כנסת ושרים על מנת לבצע מעקב אחרי פניות של אזרחים ולוודא שפניות מכובדות בנושאים חשובים מקבלות מענה בזמן סביר. אבל את הפניה הראשונית לפוליטיקאי/ת צריך לעשות האזרח".

הייתי שמח לשמוע את דעתכם בנוגע לאיזון הנכון שאליו צריך לשאוף האתר. בשני הקצוות נמצאים שידור פסיבי של קולות האזרחים (והמענה מהכנסת מהממשלה, במידה שיש) ופעולה אקטיבית של שותפות במאבקים ציבוריים. אם צריך אנלוגיה, תחשבו על "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל לעומת "בולדוזר" של מיקי רוזנטל (שמעולם לא ראיתי, כי אין לי טלוויזיה)

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , ,

6 תגובות

  1. ירדן :

    אהבתי ובסכמתי עם התשובה שלך. לא סתם "בולדוזר" זה בטלויזיה, "יש עם מי לדבר" ברדיו ו"עבודה שחורה" באינטרנט.

  2. יובל :

    איתי צודק. אתר "עבודה שחורה" הוא במה מוצלחת ביותר לאותם מאבקים, אך אסור שהוא יהפוך לדרך היחידה להעביר את המכתבים האלה, בין השאר כי לא ניתן לראות את הנפח של ההתנגדות אם לא רואים כמה אנשים בעצם מתלוננים על כך בעצמם.
    מנסיון שלי – חברי כנסת עונים למכתבים, גם אם הם מציינים בהם שהם לא מטפלים בנושא זה או אחר – רובם עונים.
    ותודה לתפקיד החשוב שממלאת עבודה שחורה במתן הגיבוי, והתדמית של רצינות הבעיה, שכנראה גם מעודדת את חברי הכנסת להחזיר תשובות.

  3. נעמי ט :

    "מסתבר לנו כי עם השנים אתר "עבודה שחורה" מתחיל לקבל יחס יותר ויותר רציני בלשכות של חברי הכנסת ובמשרדי הממשלה, ובכמה וכמה מקומות מתייחסים אלינו כאל כלי תקשורת לכל דבר. הסימן הבולט ביותר, אך לא מאוד משמעותי, הוא ההצפה של תיבת הדוא"ל שלנו בהודעות לתקשורת, שרובן אינן מתפרסמות גם אם הן מעניינות מאוד (מהסיבה הפשוטה שתוך חצי שעה מהגעתן הן הופכות לכתבה באחד מאתרי החדשות המובילים). הסימן החשוב ביותר הוא הנטייה של כמה לשכות לענות במהירות לפניות המגיעות מטעם האתר [דוגמה], והדבר בולט במיוחד כאשר פניות מאזרחים מן השורה נענות אחר זמן רב או לא נענות כלל. "ציפור קטנה" לחשה לנו שבדוברות של משרד ממשלתי בכיר ישנה הנחייה להתייחס אל פניית "עבודה שחורה" כאל פניית עיתונאי לכל דבר. לאחרונה גם ראינו כמה דוגמאות לכך שחברי כנסת שלחו לנו ישירות תשובות לפניות ששלחו להם אזרחים עם העתק לפרסום באתר."

    אולי בכל זאת ע"ש עושה משהו נכון??

  4. מורה באולפן :

    עפ"י ניסיוני במאבק האולפנים, אני יכולה להעיד ש:
    1.חברי הכנסת בהחלט מתייחסים לפניות של עובדים\אזרחים אליהם, ובלבד שהפניות האלה מנוסחות נכון, אופרטיבית ולא כקובלנה אינסופית על כל העוולות מאז ועד עולם.
    ולא רק מתייחסים , אלא גם פועלים ויוזמים – ובלבד שהפונים יודעים מה ואיך לבקש.
    מורות האולפנים בתחילה נדהמו ממש מן הסימפטיה והעזרה שהן זכו להן מחברי הכנסת, מה שרק מוכיח שהחשיבה הסטראוטיפית שיש לרבים על חברי הכנסת היא המכשלה בעצמה.
    2. אני חייבת להסכים עם איתי, שאתר "עבודה שחורה" אינו יכול לפעול במקום קבוצה כלשהי, אלא רק לסייע ולתת במה – ואת זאת הוא עושה באופן מקצועי ומעורר הערכה.
    3. אכן השרים והחכי"ם בהחלט מתייחסים לאתר זה ברצינות, ואף במקרים רבים שולחים תגובות כתובות, דבר שלא יסולא בפז.
    4. עצוב, עצוב שבסופו של יום רוב אזרחינו אינם מאמינים במאבקים חברתיים וביכולתם להניע שינוי אמיתי. כנראה משהו בחינוך האזרחי שלנו לקוי. השלב הקשה ביותר בכל מאבק הוא קודם כל לשכנע את הנפגעים שכדאי לנהל מאבק.
    5. האיזון באתר ? כדי לקבל איזון, רצוי תמיד לשאוף שלפחות 2 צידי הבעיה מקבלים התייחסות ובמה, ולפעמים גם איזה ניתוח אובייקטיבי של מומחה עשוי להועיל.
    בנושא "אופק חדש" למשל, היה מעניין לקבל גם התייחסות של כלכלן , עורך דין וכו' להסכם ולא רק של המורים בעד ונגד.
    בסופו של דבר האתר מאוזן יפה, וצריך לחשוב כיצד ניתן להרחיב את תפוצתו.

  5. תודה למגיבים :

    מה שאתם אומרים חשוב, וטוב שזה נאמר דווקא מפי מי שאינם פעילים של האתר

    אם אתם מוכנים לעזור לנו בנושא הרחבת התפוצה – צרו קשר בדואל

    איתי

  6. איציק יאפ :

    אם יורשה לי להוסיף את ה 7.6 אגורות שלי…

    אני חושב שהתרומה הגדולה של האתר הזה היא במידע שהוא מספק. יש פה דיונים רציניים על החלטות פוליטיות והרבה מאוד "ויכוחים" על הנתיב הנכוו והרבה פעמים זה מגובה בהמון מידע ומספרים שלא ניתן למצוא באף מקום אחר.

    הרבה פעמים המספרים מהממים, כי הם סותרים לחלוטין את מה שכולם מאמינים בו, שזה פחות או יותר מה שהפרופגנדה התקשורתית מאכילה אותנו.

    גם כל הדיונים הכ-ל כ-ך ארוכים עם דניאל וחבריו למשמר מוסיפים הרבה לדיון האידאולוגי של האתר הזה. בעוד דניאל מציג את העמדה הקיצונית השניה, פה מזיעים (ולפעמים לא מספיק, לדעתי) כדי לענות לו.

    אגב, גם הרבה פעמים הוא מציג עמדה שלהשקפתו היא נכונה לחלוטין ופה ניתן לראות את נקודות ההשקה בין שני העולמות האידאולוגים.

    בקיצור, האתר הזה הוא חשוב עבור המידע והדיונים שהוא מספק. אלו לא דיונים תיאורטים פילוסופים כמו אתרים אחרים, וזו גם לא פרופגנדה עיוורת כמו באחרים.

    השפעה הגדולה ביותר שיכולה להיות לאתר הזה, לפי דעתי, היא על ידי זליגה ושיתוף פעולה עם העיתונות. אם אפשר בעיתונות האינטרנטית, ואולי אפילו לקמבן משהו בעיתונות המודפסת או המשודרת (הממלכתית 😛 )

    בהצלחה! אתם עושים עבודה חשובה, קדמו את הצעירים שלכם ותנו במה…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.