חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק ההסדרים – לא רק למומחים

נושאים דעות ב 12.11.07 6:02

רוב החומר בנושא תקציב המדינה וחוק ההסדרים גלוי ונגיש לציבור, הבעיה היא חוסר המודעות הציבורית לעניין שמשפיע על חיי כולנו. טל וולפסון, חבר עבודה שחורה, מפרסם את תוכן ההרצאה שהעביר לצעירי החוג הכלכלי-חברתי, על התקציב, חוק ההסדרים, איך זה עובד ואיך משפיעים

    הרצאה בנושא תקציב המדינה וחוק ההסדרים / טל וולפסון

תקציב המדינה

קצת נתונים כללים:
על כמה העומד תקציב 2008? 315 מיליארד ₪

מה הגירעון? 11.5 מיליארד ₪

מי מעצב אותו? אגף התקציבים באוצר.

מתוך חוק-יסוד: משק המדינה:
הצעת התקציב תגש אחת לשנה :
• ההצעה מוגשת לכנסת חודשיים לפני סוף השנה
• יש שלושה חודשי הארכה בהם התקציב עומד על 1/12
• אם לא מאושר התקציב עד סוף מרץ – הממשלה מתפזרת
• הצעת חוק תקציבית חייבת לעבור ב 50 קולות לפחות

הליך חקיקת חוק רגיל:
ההצעה מוגשת כהצעה פרטית או הצעת חוק מטעם משרד ממשלתי.
אחרי קריאה ראשונה חוזרת הצעת לעיבוד בוועדה הרלוונטית, ואז מוגשת ההצעה להצבעה שנייה ושלישית.

הליך חוק התקציב:
משרד האוצר יוזם אותו. השונה בתקציב המדינה הוא שבמידה והחוק לא מאושר עד 31 במרץ, הממשלה מתפזרת. כלומר כל ח"כ שלא מאשר את התקציב מסתכן בהפלת הממשלה.
אגף התקציבים באוצר מכין את הצעת החוק, בצמוד לסיום העברת התקציב של השנה הקודמת.
תפקידו של אגף התקציבים חשוב ביותר מכיוון שהוא זה שקובע את סדרי העדיפויות. בארץ חסר גוף מתכנן וכך הפך אגף התקציבים, שעבודתו הייתה אמורה להיות פקידותית, לאגף בעל כוח אדיר שמעצב מדיניות.

* לציין שלאחרונה הוקמה מועצה כלכלית בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, שאולי תמלא בעתיד את החור הקיים.

אגף התקציבים מציג את ההצעה שלו לשר האוצר ולרה"מ, אך רק באוגוסט הוא מובא לאישור הממשלה.
• ההצעה מוגשת לשרים רק כשבוע לפני ישיבת הממשלה, וממילא אין להם יכולת או אנשי מקצוע שיפענחו עבורם את מה שכתוב שם. בנוסף, הם נוטים לא לעשות בעיות לראש הממשלה ולהסתכן בפירוק הקואליציה.
• הממשלה מאשרת באוגוסט את המסגרת ואת גודלו של התקציב. זה השלב מכריע בתהליך, מכיוון שלאחר אישור מסגרת התקציב אגף התקציבים יסרב להגדיל אותו בכל תוקף.
• לאחר אישור הממשלה מובאת הצעת החוק אל הכנסת בחודשים אוקטובר-נובמבר של אותה השנה. על הממשלה לאשר אותו עד סוף השנה. אם זה לא קורה ולא מאשרים אותו עד 31 במרץ, הממשלה מתפרקת.
• כל המאבקים המתוקשרים על העברת התקציב הם בסוף השנה ובעצם הדיון החשוב הוא זה שקורה בממשלה באוגוסט (כי כשהחכים דנים על התקציב אז מדובר על העברה של כסף מסעיף אחד לסעיף אחר).

אחרי שהחוק עובר בקריאה ראשונה, הוא מועבר לועדת הכספים של הכנסת.
יש מדינות בהן דנות בתקציב מספר ועדות, כל אחת בתחומה. בישראל הצעת החוק בשלמותה עוברת לוועדת הכספים, שאין לה מספיק ידע כלכלי וספציפי משל עצמה כדי להתמודד עם הצעת התקציב, ולכן מזמינים את אנשי אגף התקציבים לענות על שאלות. וכך הכנסת לא מצליחה לגבש בעצמה דיעה לגבי התקציב, והיא תלויה בעמדת האוצר.

איך נקבע גודל התקציב:
החוק קובע שאפשר להגדיל את תקציב המדינה רק ב-1% מהשנה שעברה. זה אבסורד והתעלמות מכך שגידול האוכלוסייה בישראל הוא 1.8% לשנה. כלומר, הצעת החוק הזו ביודעין פוגעת באיכות החיים של תושבי ישראל.
אך החוק אינו גזירה משמים. בשנה שעברה גדל התקציב ב- 3.8% (בשל הסכם קואליציוני, המלחמה וההתנתקות). גם השנה יצמח התקציב בגובה של 3.2%.
אם כן, אנו רואים שהפוליטיקאים יכולים לשנות גזירות כלכליות. איך עושים זאת? באמצעות "הקופסה" שנועדה לעקוף את החוק המגביל את הגידול מעבר ל1%.

ניצול התקציב ועודפים
מאיפה העודף נובע?
• חוסר ניצול
• מסים גבוהים מהמצופה
• תפיסת עולם
• חוק לא עובר במועד
• בירוקרטיה – צריכים התערבות של ועדת הכספים כדי להעביר תקציב ממקום למקום.

על עודפי התקציב ניתן לקרוא כאן

    חוק ההסדרים

תקציב המדינה רק מתקצב סעיפים. חוק ההסדרים נועד לערוך שינויים מבניים כמו הפרטות, שינוי חוקים קיימים וכו'. למעשה חוק ההסדרים הוא החוק הכי משמעותי שקיים. הוא זה שקובע הכל. כל אג'נדה שרוצים לקדם היא תלוית תקציב.

רקע: בשנת 83', בעקבות משבר המניות שהוביל למצב חירום ב-85', שר האוצר מודעי ושמעון פרס בנו תכנית חירום. הכוונה הייתה להשתמש בחוק הזה בצורה חד פעמית.

להמחשה, קראו את העמוד הראשון בהצעת חוק ההסדרים (קובץ PDF) [הקישור אינו בתוקף]

חוק ההסדרים מועבר בצמוד להצעת תקציב המדינה, ויש לו הרבה מאוד כוח להתערבות ספציפית בהליכים שונים כדוגמת:
• חוק חולי הפוליו
• ביטול בית הדין לעבודה
• ביטול/דחיה של חוק הדיור הציבורי של רן כהן
• ביטול בניית בית-החולים באשדוד
• גיל הפרישה של שופטים
• הפרטה של חברת מקורות
• ביטול מימון ממשלתי של טיפולי הפרייה
• קיצוץ קיצבאות הילדים
• קיצוץ בהבטחת הכנסה מ1900 ל1300
• פירוק רשות הנמלים
• הפרטה של מע"צ

אנשי האוצר מנצלים את העובדה שחייבים לאשר את התקציב כדי שהקואליציה לא תתפרק, ולכן מצמידים את חוק ההסדרים לכל השלבים של חוק התקציב:
1. שני החוקים מוגשים יחד
2. נדונים בוועדת הכספים יחד
3. הצבעה סיעתית מבטיחה שהחוק הוא יתקבל

החוק מאוד לא ברור, וההצבעות עליו נמשכות לילה שלם בלי שהח"כים מבינים על מה הם מצביעים. בנוסף, אין על הדברים המוצעים בו זמן לדיון מעמיק שאמור להעשות בכנסת ובסיעות. לדוגמה, חוק בריאות ממלכתית שנחקק בשנת 94' אחרי שנים רבות של מחשבה, שונה בשנת 97'.

ביקורת קשה יש על חוק ההסדרים מצד מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, חברי כנסת ושופטי בית המשפט העליון. אבל למרות זאת אין ביכולתם (היועץ המשפטי לממשלה) וברצונם (בג"ץ) למנוע אותו.

פורסם לראשונה בבלוג של טל וולפסון

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

4 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    חוק ההסדרים – לא רק למומחים…

    רוב החומר בנושא תקציב המדינה וחוק ההסדרים גלוי ונגיש לציבור, הבעיה היא חוסר המודעות הציבורית לעניין שמשפיע על חיי כולנו. טל וולפסון, חבר עב…

  2. סער :

    מתוך עיתון הארץ ב13/11

    הכנסת תצביע: מהפכה באישור התקציב ושיטת הבחירות

    מאת שחר אילן

    "…..
    *רפורמה בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים (תיקון לחוק יסוד: משק המדינה) – הממשלה תניח את התוכנית הכלכלית לשנת התקציב הבאה עד סוף אפריל. חוק התקציב יונח על שולחן הכנסת עד ה-3 בספטמבר. הממשלה לא תאשר את חוק התקציב ולא תאשר החלטות הקשורות בו, אלא 30 יום לאחר פרסומם. אם חוק התקציב לא יעבור עד סוף שנת התקציב, יראו את הכנסת כאילו התפזרה. לא יחוקק יחד עם התקציב חוק סל מרובה נושאים (חוק ההסדרים) אלא בשנים של משבר תקציבי. גם בשנים כאלו יכלול חוק ההסדרים רק נושאים הקשורים ישירות לתקציב.

    הרפורמה בתקציב צפויה להיות מרחיקת לכת במיוחד ולהגדיל את השפעת הנבחרים על סדרי העדיפויות ואת שקיפות התהליך. האוצר יחויב לאפשר לממשלה ולכנסת דיון מקיף בתקציב, מה שיאפשר לערוך בו שינויים. חוק ההסדרים יבוטל. חוק הסדרים מוגבל יתאפשר רק בתקופות קשות למשק. היום גם אם התקציב לא מאושר עד 31 בדצמבר יש לכנסת ארכה של שלושה חודשים לאשרו. על פי ההצעה, ימי החסד האלה יבוטלו. כנסת שלא תצליח לאשר תקציב עד סוף השנה האזרחית, תתפזר.

  3. אתי :

    הי לכולם, אני הייתי רוצה להתייחס לעניין החברתי, שמנקודת מבטי רק חלקו הוא כלכלי. מדינת ישראל מורכבת ממעמדות, כאשר יכול חוק ההסדרים וכפועל יוצא הפרטה של חברות ממשלתיות, יווצרו שני מעמדות: המעמד העליון והמעמד התחתון, מעמד הבניים יעלם! העשירים יקנו חברות ענק ויצוורו עוד הון ואילו מעמד הבניים, שעד כה "נהנה" ממשכורות סבירות עם ביטחון כלכלי יאבד את הונו ובטחונו. א ס ו ר לנו לאפשר מצב כזה!
    ואתם בטח חושבים שכותבת את התגובה איזו עובדת מדינה שפוחדת לאבד את פרנסתה- טעות! אני עובדת קבלן כבר 10 שנים בנמל אשדוד, ובגלל עובדה זו לא הייתי רוצה לראות את כל העובדים "הבטוחים" במצב שלי, לפחות כרגע הם המאזנים את החברה, ואל תסתכלו עליהם כעל פרזיטים "אוכלי חינם" – הם באים לעבוד ואף מסכנים את עצמם בעבודה מסוכנת, אז נכון, שפר עליהם מזלם שהם עובדי מדינה ויש להם ביטחון ותנאים שעליהם אני יכולה לחלום, אבל מה רע בזה? האם לא כך אמור להרגיש כל עובד במדינה? לדעת שהוא יכול לקחת משכנתא ולהצליח לעמוד בתשלומים מבלי שעל ראשו מרחפת גליוטינת פיטורין?!- כי בדיוק כך אני מנסה לגדל את שני ילדיי!

  4. מערכת האתר :

    אתי שלום,

    האם בעקבות התיקון לחוק חברות כה"א לא חל כל שינוי בהעסקתך?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.