מי אוסף מידע ברשת על הילדים שלנו ולשם מה?
חברנו עו"ד יהונתן קלינגר מדווח בבלוג שלו על מחקר חדש של עמותת "אשנב", שבדק עד כמה נשמרת פרטיותם של קטינים הגולשים באתרים המיועדים לילדים ונחשבים "בטוחים". התוצאות מדאיגות
"במהלך המחקר נבחנו 32 אתרים המיועדים לילדים. רשימת האתרים נבנתה לפי דירוג 100 האתרים המובילים בישראל של אלקסה וכן באמצעות מספר אינדקסים שמצאנו זמינים ברשת ואמינים (1, 2, 3 ). אתרים אלה נסרקו ונחקרו כדי לבדוק האם האתרים מבקשים מילדים מידע פרטי, לרבות שם, כתובת או טלפון, ומהי מידת מעורבות ההורים לצורך הסכמתם לשימוש. בנוסף, נערכה בחינה מקיפה יותר, של מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש, על מנת לבחון האם אתרי האינטרנט מצהירים כי הם מעבירים את המידע הפרטי הנאסף על ילדים לגורמים מסחריים ומי יכול לעשות שימוש במידע זה.
ניתוח הממצאים מעלה כי אתרי אינטרנט המיועדים לילדים אוספים מידע רב, ולעתים רב מדי, אשר עשוי לפגוע בילדים ועצם איסופו אינו עומד בקנה אחד עם שימוש נבון ברשת. מצאנו כי קרוב ל60% מאתרי האינטרנט שנבחנו ומיועדים לילדים אוספים מידע אישי על ילדים (ולא מידע התנהגותי) ללא צורך בהסכמת הוריהם. ממצא זה, יחד עם ממצאים אחרים, מצייר תמונה מדאיגה בנושא האינטרנט הישראלי ומצביע כי יתכן והסכנה האורבת לילדים אינה בריונות, פדופיליה או הטרדה אלא דווקא שימוש במידע זה לצרכים מסחריים."
לפוסט המלא בבלוג של יהונתן.
לאתר עמותת אשנב (אנשים למען שימוש נבון באינטרנט), שיהונתן הוא מחברי ההנהלה שלה.
תגיות: אינטרנט, זכויות-הילד, זכויות-הפרט, יהונתן-קלינגר, עמותת-אשנב, פרטיות
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
22 בדצמבר, 2009 בשעה 11:22
הישועים ביקשו בשעתם: תנו לנו את ילדיכם מגיל ארבע וקבלו אותם בחזרה בני שש.
הבנקים מחזרים אחרי תלמידי התיכון והסטודנטים (יש להם המון חרוזי זכוכית נוצצים בשבילם).
ועכשו מזכיר לנו יהונתן חוק נשכח על איסור תעמולה מסחרית לקטינים ותקנה לא מיושמת של איסור פרסומת בבתי הספר ועוד שטויות "קוריאניות" (דניאל, הגב ושעשע אותנו!).
נו באמת, איך נגדל את הדור הבא של: "אני קונה משמע אני קיים" אם לא נתחיל עכשו.