חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

זבולון אורלב, אסור להפריט את החינוך

נושאים חינוך ותרבות, כלכלה ותקציב, מכתבים ב 13.12.09 10:56

התנגדותו של יו"ר ועדת החינוך זבולון אורלב להפרטת פרויקטים חינוכיים באה לביטוי בישיבת ועדת החינוך, שדנה בנושא לאור בקשת ועד מנהלי המכינות הקדם אקדמיות. במכתב ששלח ד"ר אורי אמיתי לזבולון אורלב הוא מחזק את ידיו בהתנגדותו להפרטת החינוך


בסיעתא דשמייא

לכ' ח"כ אורלב,
שלום וברכה

לפני שעה קלה קראתי על דרישתך במסגרת תפקידך כיו"ר ועדת החינוך "להקפיא שורה של מכרזים להפעלת פרויקטים, בנימוק כי מדובר בהפרטה מואצת של שירותים חינוכיים", ובפרט המכינות הקדם-אקדמיות.

ישר כחך!

כמוך גם אני משוכנע שאסור להפריט את החינוך.

יתר על כן, אם יתרונות ההפרטה בשוק החופשי, ויתרונות השוק החופשי בתחרות, ומערכת שלמה (המכינות, במקרה זה) מופרטות כולן כאחת לאותו גוף פרטי – מי יתחרה כאן במי? וממה בדיוק יפיק הציבור תועלת?

אנא המשך בפעלך זה, ודע שיש ציבור התומך בך בדרכך.

בברכה,

ד"ר אוֹרי אמיתי
היסטוריא כללית
אונ' חיפה-הר הכרמל

***

עותק של מכתב זה נשלח גם לאתר עבודה שחורה ועשׂוי להתפרסם בו, כמו גם תגובתך.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

12 תגובות

  1. שחר: לא הייתי מתפעל יותר מידי :

    החינוך הממלכתי דתי בראשיתו הייתה ספינת הדגל של המפד"ל. כולם יכלו ללמוד בה ללא קשר למעמד עדתי וכלכלי. זכור לטובה המר שביטל את התשלומים לתיכונים, ונתן לשכבות רחבות בעם הזדמנות לרכוש השכלה תיכונית.
    אולם זה מספר שנים שכוללים את כול שנות כהונתו של זבולון אורלב מתבצעת הפרטה של החינוך הדתי וחלוקה עדתית-מעמדית.
    בניגוד להחלטה ההומנית והסוציאלית של המר, נפתחות ישיבות-פנימיות-תיכוניות שרק שם אפשר לרכוש חינוך תיכוני טוב.
    זה גרם לכך שהאתיופים והמזרחים נשארו בבתי ספר ממלכתים דתים עם רמה ירודה, והמעמד הבנוני והגבוה רובו אשכנזי משלם לאותם מוסדות לימוד חצי פרטים וחצי בהשתתפות המדינה תשלומים גבוהים.
    מהמשפחה הדתית שלי אני יודע שהמסלול של פנימיה-ישיבה לא מתאים לכולם, אבל לבנים אין ברירה כי אין תיכונים טובים במקום מגוריהם.
    בקיצור המפד"ל של אורלב בניגוד למפד"ל של בורג והמר הובילה להתהליך של הפרטת: החינוך הדתי, הפרדה מעמדית-עדתית, והעלאת התשלומים של הורים עבור חינוך טוב.

  2. יונתן :

    יש תיכונים דתיים טובים והחינוך שיש במוסדות החצי פרטיים נחשב למעולה.

    אולי הכי כדאי ליצור מצב שבו כל תלמיד מקבל סכום מסוים(תלמידים משכבות חלשות יקבלו יותר מתלמידים משכבות חזקות) ויכול איתו להרשם לבית ספר כזה חצי פרטי.

    ככה מי שיכול ישלם על חינוך ילדיו ומי שלא יכול המדינה תשלם עבורם.

    עשיתי פעם חישוב,בסכום של 500 ש"ח לתלמיד אפשר לשכור לכל כיתה(25 תלמידים,הרבה יותר מהמצב הנוכחי של 40) תקן למורה במשרה מלאה(ולמי שהולך להתווכח איתי בלי להבין מה זה תקן,תקן משמעו מקום ,אם יש לי תקן למורה למשרה מלאה הכוונה היא שיש לי ארבעים שעות הוראה שבועיות.

    נניח והתקורה תכפיל את העלות מדובר על 1,000 ש"ח ללומד ממוצע.

    בכפל עם 1.8 מיליון תלמידים מקבלים סכום שעומד על 18 מיליארד,הרבה פחות מהסכום הנוכחי, ועוד לא דיברנו על תשלומי הורים שכן צריכים להיות חלק מהמערכת,אין סיבה שמי שיכול לממן לילדים שלו לימודים לא יעשה את זה(וממילא עושים את זה או ע"י בית ספר פרטי או ע"י מורים פרטיים,תגבורים וכו')
    סה"כ אפשר להגיע למצב שבו המורים ירוויחו יותר,התלמידים ילמדו יותר והמדינה תוציא פחות.

  3. יונתן :

    הרעיון הוא שבמקום לשלם לבית הספר ישלמו לתלמידים והם(כלומר ההורים שלהם) יבחרו לאיזה בית ספר ללכת.

  4. דליה :

    למגיב 1
    לא זכור לי שזבולון אורלב שימש בתפקיד שר חינוך. בניגוד לכך, זבולון המר היה גם היה שר חינוך. תופעת ההפרטה בחינוך היא פועל יוצא של מדיניות הממשלה. אי אפשר לתלות את חוליי החינוך הממלכתי דתי והפרטתו בזבולון אורלב.

  5. שחר: תגובות :

    דליה את תמימה, זבולון אורלב זה פואד של המפד"ל. שום דבר לא זז בלי הסכמה שלו. החינוך החצי פרטי חצי ציבורי נעשה בתמיכתו. המפד"ל היא ברובה מפלגה של מעמד סציו-אקנומי גבוה עם שני-שלושה ילדים. תושבי השכונות שהצביעו לה בעבר כבר מזמן עברו לליכוד ולש"ס.
    ליונתן, הרעיון שלך מעניין, ואולי בתנאים מסויימים כמו למשל קביעה של זכויות סוציאליות למורים יכול לעבוד. בקיצור אני לא פוסל על הסף.

  6. לשחר, טור מסודר בבקשה :

    הדיון בשאלה עד כמה הבית היהודי (המפד"ל לשעבר) דואגת לכלל הציבור ועד כמה למגזר צר הוא דיון חשוב מאוד ונשמח לשמוע את דעתך בנושא, עם כמה שיותר סימוכין. במקום לכתוב הרבה טוקבקים שרק מעטים קוראים – עשה מזה טור דעה שלם בפחות זמן ותזכה לעורר דיון מכובד יותר.

    איתי

  7. נעמי ט :

    1. איך אתה יודע מי קורא טוקבקים, וכמה אנשים?

    2. כמו שהאתר הזה בנוי, פוסט עם מיעוט תגובות יורד מהר לארכיון, ופחות אנשים נחשפים לו.

    3. זכור לי מקרה אחד לפחות, בפוסט על בתי הספר הדמוקרטים, שמישהו בשם אלי נכנס ובתגובות שלו הרים את כל רמת הדיון.
    אם הנ"ל היה כותב פוסט שיורד תוך 24 שעות מהפרונט, מעטים יותר היו נחשפים אליו.

    4. נכון שלא כל התגובות הן 'בונה פידה' ויש אוהבי התנצחות לשמה. שיהיה.

    5. לגופו של עניין – ההפרדה בחינוך המפד"לי בין העיליתות לעמך בכלל, ובין אשכנזים לספרדים בפרט, לא התחילה בשנים האחרונות.
    ראה מדרשיית נעם בפרדס-חנה, ולא פחות מכך המדרשיה בכפר הראה.

    משני המוסדות האליטסטים האלה יצאו אנשי גוש אמונים (שחלקם הגיע מהישיבה התיכונית לספינת הדגל – מרכז הרב, שגם לה היה תיכון אליטיסטי), וגם כמה מאנשי נתיבות שלום.

    על כך התנהל חשבון ארוך שנים, שהוביל בין השאר ליצירת ש"ס, והחשבון הזה מסתובב עד היום כששני הצדדים מעדיפים לנהל אותו מחוץ לאור זרקורי התקשורת.
    ראו – אריה דיין, 'המעיין המתגבר',
    מתמקד בעיקר באפלייה החרדית, אבל עם אזכורים למפד"ל.

    ע'

  8. גם את מוזמנת :

    1. השקענו (במיוחד נדב) מאמצים רבים בעיצוב כדי לשמור טקסטים בדף הבית הרבה יותר מ-24 שעות. הם יורדים מהכותרות הראשיות, אך עדיין מקבלים יותר בולטות מהתיבה הקטנה של הטוקבקים, שקורצת לקוראים הקבועים.

    2. בעזרת גוגל אנליטיקס (ויישומים דומים) ניתן לראות את מספר הנכנסים לכל עמוד באתר, בחתך תאריכים. כאשר מדובר בפוסטים, רוב הכניסות הן ביום הראשון, ואח"כ זה דועך מהר והופך לטפטוף. הטפטוף כולל אנשים שמגיעים במקרה דרך חיפושי גוגל ("הרוב הדומם" – שני שלישים מקוראי האתר, הם לא מחטטים בטוקבקים ולא מגיבים כמעט) וקוראים קבועים כמוך שמתעניינים בדיון שמתחת לפוסט.

    3. עם השנים גילינו שאחד מצינורות ההשפעה החזקים שלנו הוא משיכת עינם של עיתונאים – שמוצאים כאן פוסט ועושים ממנו כתבה. בהינתן העומס העצום של מידע באינטרנט אני מניח שאין לעיתונאים זמן לנבור בכל טוקבק, לכן כשאני מוצא שהטוקבק מעניין מאוד ומחדש על הנושאים ה"רגילים" אני מבקש פוסט.

    איתי

  9. דליה :

    למגיב 5
    לחיזוק טענתך על אורלב. אני לא בקיאה במה שקשור אליו. בהארץ התפרסמה כתבה של גילי איזיקוביץ שכותרתה "בשידור חוזר: יוזמה נוספת לסגירת החינוכית", המספרת שזבולון אורלב הגיש הצעת חוק פרטית לסגירת הטלביזיה החינוכית. לפי הצעתו הטלביזיה החינוכית תהפוך לחברה פרטית ללא כוונות רווח שתנוהל ללא מגבלות הניהול וההעסקה של כללי השירות הציבורי. מה שמוזר לי הוא שגם ח"כ חיים אורון ממרצ תמך בהצעה זו. לא הצלחתי למצוא קישור לכתבה.

  10. לאיתי :

    1. אכן מורגשת ההשקעה באתר, שבנוי באופן ייחודי, בהשוואה לאתרים אחרים.
    2. "הטפטוף כולל אנשים שמגיעים במקרה דרך חיפושי גוגל".
    טפטוף או לא, המקריים האלה חשובים, ואם הגיעו דרך חיפוש בגוגל, כנראה שהתעניינו בנושא מסוים.
    3. הדיון חשוב בעיני, ואם עיתונאים לא מתעניינים בו, זה לא נימוק מספיק.
    4. אם תגובה מסוימת נראית למערכת חשובה, אולי כדאי למצוא דרך להבליט אותה, ועדיין להשאיר אותה בקונטקסט של הפוסט העיקרי. כי לפעמים יש תחושה של טלפון שבור, והעדר קשר, זרימה, או איך שאפשר לקרוא לזה.
    ע'

  11. לקסי :

    לדליה (9)
    קישור לכתבה:
    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,797,209,43252,.aspx

  12. דליה :

    תודה לקסי

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.