חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ציפי לבני "חישקה" את אביגדור ליברמן להצהרתו

נושאים פוליטי, פוליטישוק ב 18.10.09 6:11

שינוי שיטת הממשל שוב עומד על הפרק, חברת הכנסת ציפי לבני העלתה את הנושא בשנית ו"חישקה" את ליברמן להצהרת הבחירות שלו , כעת נשאלות השאלות, אלו חלופות קיימות והאם הן עדיפות

מאת: ד"ר הני זובידה

לסרטים יש חיבור מצוין למציאות. אני אוהב קולנוע. יש סרט קצת טיפשי ויותר מדי אמריקאי, בעל אחלה שם: "Reality Bites". בתרגום חופשי וקצת צולע: "המציאות מבאסת" או "המציאות נושכת". תאמינו או לא, צדקו. חיבור למציאות בבקשה: לפני כמה חודשים כתבתי לאנציקלופדית Ynet טור שנקרא "שאלת מחקר", שם נשאלתי שאלה הנוגעת לתחום ההתמחות שלי, בחירות וקמפיינים פוליטיים. לשאלה על הקמפיין המוצלח ביותר והגרוע ביותר נתתי את הגרוע (כמובן) לעבודה. את תואר הקמפיין הטוב ביותר הענקתי לליברמן, והבהרתי כי הקמפיין הטוב ביותר אינו זה שמשיג הכי הרבה מנדטים, אלא האחד שמעצב את מערכת הבחירות וסדר יומה. ובכן, באותו קמפיין, למרות שהמסר העיקרי התמקד בידיעת השפות של ליברמן, הועלה נושא נוסף שהוצג בידי מפלגה קטנה שלא משכה הרבה קולות, הישראלים. הקמפיין של הישראלים התרכז בשינוי שיטת המשטר ובחירה ישירה לנציגינו לכנסת. ליברמן, שהבין כי זהו רעיון מושך, השתלט על האג'נדה. פרופסור דורון, יו"ר הישראלים (ומורי ורבי) באותה תקופה, לא התנגד. הוא נהנה מכך שהרעיון שלו הגיע ללב סדר היום.

אולם הימים עברו, הבחירות הוכרעו, ליברמן נכנס לקואליציה שלא תמכה במוצהר ברעיון שינוי שיטת הממשל, והנושא ירד מסדר היום. כל זאת עד לשבוע שעבר, בו חברת הכנסת לבני העלתה את הנושא בשנית ו"חישקה" את ליברמן לרעיון שלו עצמו. כעת, כפי הנראה, ליבני וליברמן כורתים ברית פוליטית. אינני יודע אם זה מאהבת מרדכי, או משנאת המן. ללבני אינטרס ברור: היא רוצה להביא לשסע בממשלה הנוכחית. לדעתי הסיכוי להפיל ממשלה זו אינו גדול, נהפוך הוא. לממשלה הנוכחית יש סיכוי מדהים למשוך את כל הקדנציה. אך יש בברית זו משהו ייחודי, זהו אותו דפוס של ברית שעבדה "פעם" ב-1992 והסתיימה בשינוי שיטת הממשל הקודם: שתי מפלגות מרכזיות, אחת מהקואליציה והשנייה מהאופוזיציה, חוברות להן יחד ומביאות לשינוי שיטת המשטר. אז שימו לב, יש מצב שאנו הולכים לקראת שינוי שיטת משטר, הכינו את הפתקים…

אז מה? יאמרו רבים. השיטה הנוכחית אבד עליה הקלח, אין יציבות, אין משילות ועוד ועוד. מלאות הטענות כרימון. ואני אומר, נכון שקיימות בעיות, אך השאלה היא האם שינוי השיטה הוא הפתרון? ואם כבר שינוי, איזה סוג של שינוי? הרי כבר עברנו שינוי אחד, שיוזמיו לא היו מגדולי המומחים בנושאי בחירות והסוף כבר ידוע. נתחיל בשאלות המרכזיות, באיזה שינוי מדובר? מעבר למשטר נשיאותי? ואז מה? חלוקה אזורית? חצי איזורית? בחירה ישירה מלאה של נציגים ונשיא? או חצי ישיר חצי אזורי? האם בד בבד, נעלה את אחוז החסימה? או שנעצב אחוז חסימה מנהלתי שימנע ממפלגות קטנות לחדור לכנסת (משהו בסגנון של בחירה מינימאלית של 3 נציגים בשלושה אזורים, ו-3 נציגים נוספים בבחירה יחסית כלל ארצית)? ואלו חברות וחברים, הן רק קצה קרחון השאלות.

במעגל שני של שאלות עומדות שאלות לא פחות חשובות, הדורשות שעות של מחשבה תיאורטית כמו גם יישומית. בעיקר סימולציות, על סמך נתוני הצבעת עבר (ראו מאמר של בריכטה בספר הראשון של דוד מקלברג ואנוכי: "המערכת הפוליטית הישראלית בין משילות לקריסה"). כמובן, יש שיטילו ספק בנתוני העבר, והטיעון הוא ברור: שיטה שונה, אסטרטגיות בחירה שונות, ומכך הסקה כי הנתונים אינם רלוונטיים. אך אם נצא מנקודת הנחה כי זה מאגר הנתונים הטוב ביותר שיש לנו, נוכל להמשיך מכאן. מה יקרה לייצוג בישראל? אנו יכולים להפוך ממדינה בה כמעט לכל מיעוט – ערבי, רוסי, מזרחי, דתי ועוד – יש ייצוג בכנסת, למדינה בה יש ייצוג רק לקבוצות הגמוניות, בעיקר גברים, אשכנזים עם רקע בטחוניסטי (ראו את ספרו של קימרלינג "קץ שלטון האחוסל"ים). מצד שני, אנו יכולים להפוך למדינה של חלוקה גיאוגרפית. ברור לכולנו כי בעיות הדרום אינן בעיות המרכז וכך הלאה. האם זו חלוקה רלונטית היום? אולי לא כל כך. אך עם ביסוסן של בחירות איזוריות, חלוקה זו יכולה להפוך למרכזית. ומה אז? האם נעבור לשיטות חלוקה המבוססות על שיטת ה- Gerrymandering, שבעיקרה באה "לדלל" קולות של מיעוטים על מנת למנוע את כניסתם לפרלמנט (במקרה זה, השיטה שימשה את הממשל האמריקאי לשם חסימת אפרו-אמריקאים מכניסה לקונגרס). מה יעשה בה הממשל ישראלי? ידלל קולות של ערבים? דרוזים? בדואים? מזרחים? אתיופים? מי עוד?

כמו כן, יש לקחת בחשבון כי מערכת בחירות ישירה פותחת את הדלת לבעייתיות רבה יותר של קשרים בין הון לשלטון. רוצים דוגמא? בבקשה. במסיבת ניצחון של מועמד שנבחר בשנית לקונגרס האמריקאי, נשאל המועמד מה הוא מתכוון לעשות מחר בבוקר. המועמד ענה: מדוע אתה שואל על מחר בבוקר? כבר הערב אני מתחיל בגיוס תרומות לקמפיין הבא. מלבד העובדה שהבחירות לקונגרס מתקיימות כל שנתיים, ישנה התלות המוחלטת של המועמדים בבעלי ההון בגיוס כספים לקמפיין הבחירות שלהם. קשר זה אינו נסתר מעיני המומחים בארה"ב, אך המערכת עשתה הכול על מנת לעמעם ולהחליש קשר זה, עד כה ללא הצלחה. כמובן שנושא זה הוא אקוטי ביותר כשמדובר במועמד לנשיאות, כל נושאי ה-"soft money" ובתרגום 'רופס' "כספים רכים", אלו הם העברות לא ישירות לקמפיין הנשיאות. על פי הערכות, עיקר כספי הקמפיין מועברים על ידי עמותות הנקראות "חברים למען…", "תומכי …" ועוד. מצב זה יוצר קשר ישיר בין המועמד לאותם אנשים/גופים העומדים מאחורי אותן יוזמות, ומי יודע מה קשרים אלו ילדו לאחר סיום הבחירות?

כל שאלה מסוג זה דורשת ימים של דיונים. הדברים בחלקם כבר נידונו בועדות שונות דוגמת ועדת מגידור (הידועה גם כועדת הנשיא), אולם ישנם עוד דברים רבים עלומים שעדיין לא עלו על השולחן. טור זה עסק בעיקר בחשיפת הבעייתיות של ההצעה. בשבועות הקרובים אנסה להקדיש את הטורים הפוליטיים שלי לשאלות שונות בעיתיות בתחום זה של שינוי שיטת המשטר. לעת עתה, פקחו עיניים ואוזניים. הנושא עומד לתפוס תאוצה רבה בשבועות הקרובים.

ד"ר הני זובידה הינו מרצה קבוע בסגל בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, במרכז הבינתחומי הרצליה.

הבלוג של הני

הגהה: עדי וינשטיין

 

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , ,

6 תגובות

  1. עמית-ה :

    השיטה הקיימת היום בישראל צריכה רק שיפור אחד – ביטול אחוז החסימה.
    אנחנו סובלים מבעיה של משילות כמו דוגמנית בת-20 ש"סובלת" מעודף משקל.
    ממשלות ישראל מקפידות לעשות מה בראש שלהן מבלי להתייחס כהוא זה לדעת הציבור.
    מי שחסרה עוצמה היא דווקא הכנסת.

    בניו-זילנד שינו את שיטת הבחירות לשיטה יותר דומה לשלנו מתוך שהממשלות השונות שנבחרו בה בבחירות איזוריות הנהיגו מדיניות שרוב הציבור התנגד לה.

  2. הראל לייבוביץ :

    אני מתנגד לשינוי שיטת הממשל.
    ההצעה הכי הזויה היא להפוך את המשטר לנשיאותי – רק זה חסר לנו באמת. ראש מדינה שלא נוכל להדיח אם יהיה כושל עד שיסיים קדנציה (כמו בארה"ב – ע"ע ג'ורג' בוש).
    אין ספק שלשיטה הקיימת כמה חוליות חלשות – העובדה שקדימה שהשיגה את רוב המנדטים לא היתה זו שהרכיבה הממשלה, ללא ספק היא אחת ההוכחות החותכות לחוליות החלשות שבשיטה. לא ברור לי אגב מדוע בשיטה הקיימת נדרש הנשיא להיות זה שמחליט מי ירכיב ממשלה? מדוע למשל כמו בבחירות האחרונות, לא לתת את 60 הימים להרכבת הממשלה לעומד בראש הרשימה שזכתה ברוב המנדטים? מדוע להסתבך ולחכות להמלצות של ראשי הסיעות האחרות… אולי זה השינוי המתבקש לשיטה הקיימת.

  3. שחר: הני צודק :

    בחירה ישירה תביא לשחיתות, ולתלות גדולה יותר של המעומדים בבעלי הון. עניין נוסף שהני התייחס אליו בעקיפין הוא למעשה ביטול קולות של מיעוטים, לדוגמא לשמאלני באיזור ירושלים לא תהיה לקולו השפעה על תוצאות הבחירות, וכנ"ל לחילוני שמתגורר בבני ברק.

  4. הני :

    הי חברות וחברים,

    עמית, מצטער אני לא מבין את הלוגיקה של השינוי שאתה מציע, בעיקרון לנו יש את אחוז החסימה הנמוך בעולם מלבד להולנד (שם אין אחוז חסימה אפקטיבי (היינו הוא נמוך מרף הכניסה המינימאלי לפרלמנט – קיבלת מספיק קולות נכנסת).

    כמו כן, אינני מבין איך השיטה נכנסת לעניין הנציגים…אם כבר הטיעון הברור הוא שבבחירה ישירה תהא יותר אחריותיות ומחויבות של הנציגים לבוחריהם…

    הראל, הבעיה היא שכעת מציעים את אותה השיטה עם שינויים 'קוסמטיים' ביום חמישי האחרון ליבני הגיעה לבינתחומי ושטחה את התוכנית. לראשות הממשלה יבחר ראש המפלגה הגדולה ביותר – וללא אומר בעצם אמרה הכנסת לעזאזל…מפחיד עד כמה הצעה זו היא חסרה וטיפשית.
    הכנסת הוא הגוף המחוקק ראש ממשלה לא יוכל לעבוד אל מול כנסת לעומתית כמו גם, לא נראה לי שהאזרחים יהיו כה מטומטמים עד למצב של להצביע רק לשתי מלפגות בשל שינוי זה.

    כמו כן, אני רוצה לתקן טעויות, הנשיא (האמריקאי) ניתן להדחה, ראה מקרה קלינטון, כמו כן המערכת האמריקאית מלאה באיזונים ובלמים: וטו של נשיא, דחייה תחיקה של נשיא ע"י הקונגרס, ועוד. מוסדות אלו מוטמעים במערכת האמריקאית, ואילו לנו אין כלום, ואף אחד לא חושב להבנות מוסדות מסוג זה.

    כמו כן, הנשיא אינו קובע מי מרכיב את הממשלה, זהו הליך פורמאלי, על מנת שנוכל לומר שלנשיא יש תפקיד כל שהוא ואנו לא סתם מבזבזים על המוסד הזה כמה עשרות מיליוני דולרים כל שנה. בעיקרון הוא משמש מנהל חשבונות סופר כמה חכי"ם ממליצים על כל מועמד ונותן לזה עם הסיכוי הגדול יותר לנסות ראשון. חוץ כמובן מהרצוג שהחליט בניגוד להמלצת החכי"ם לתת את העבודה לפרס – אך כידוע אפילו לראשות ועד הבית הוא כשל להתמנות….

    לגבי השאלה: מדוע לא לתת לראש הרשימה הגדולה ביותר את האפשרות להקים קואליצה, התשובה היא פשוטה: משום שאנחנו משטר קואליציוני שאינו מבוסס על ניצחון אלקטורלי מפלגתי אלא ניצחון אלקטורלי גושי. ראה את הבחירות האחרונות, מיד עם פרסום התוצאות היה ברור שביבי ניצח! לא צריך לבזבז 60 יום בפארסה מגוכחת בכדי להבין זאת.

    שחר, מה עם תלות המועמדים כיום בהון? האם לעניים יש ייצוג 'נכון' כיום בכנסת? מי יכול לפגוש את ביבי היום לשעה אני האזרח הפשוט או איזה איל הון? לדעתי ש"ס החרדיות והערבים הם הנציגים הנאמנים ביותר לבוחריהם כיום, כל השאר פיקציה…חומר למחשבה.

    סיפור לא פשוט, אני יודע….
    יום טוב
    הני

  5. עמית-ה :

    התכוונתי שאם לא יהיה אחוז חסימה יהיה יותר ייצוג.

    אני לא חושב שבחירה ישירה ניתנת להגשמה מבלי ליצור מערכת ממומנת פרטית=מושחתת מאוד או ממומנת ע"י המדינה=יקרה מאוד.

    הנשיא שהודח היה ניקסון, אבל גם את גרי מושל קליפורניה הדיחו ודווקא משום שניסה להלחם נגד בעלי ההון (אנרון).

    לגבי הנשיא, טוב היה לוא היה נבחר כבר ב-1984 זה היה חוסך מאיתנו הרבה צער. לא פעם בעיטה כלפי מעלה חוסכת דם דמים וכאב לב.

  6. איציק יאפ :

    מה שצריך לשנות שם למעלה זה את האנשים, לא את השיטה. כל שיטה תהיה גרועה אם לא נשתמש בה כראוי. השיטה הכי יציבה והכי טובה היא השיטה המלוכנית, מונרכיה בעד ארצינו. האם אנחנו רוצים את זה? לא, כי יכול להיות שיהיה לנו מלך טוב ומיטיב ואמיץ ורחמן, אבל יכול להיות שביבי המלך.

    השיטה הנוכחית היא מבחינה לוגית הכי טובה, הבעיה שהרבה יותר מידי אנשים לא מבינים בלוגיקה…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.