חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בחירה ישירה – מנגנון דמוקרטי יעיל ביותר או לא ?

נושאים דעות, פוליטי ב 15.10.09 6:02

הטענה כי הבחירה הישירה היא המנגנון הדמוקרטי היעיל ביותר, מוצגת לעיתים כאקסיומה בעיתונות היומית, המאמר הבא מציב סימני שאלה ומגיע למסקנה שונה

מאת: שרון אסיסקוביץ' 

הבחירה הישירה שהתקבלה ב-1992, אומצה והחלה מהבחירות ב-1996 ובוטלה לאחר הבחירות ב-2001 הייתה תוצאה, בין היתר, של רצון של רבים בחברה הישראלית "לשנות את השיטה" הפוליטית ולהגביר את יכולת המשילות, קרי היכולת לנסח ולהוציא אל הפועל מדיניות ממשלתית בתחומים שונים, על מול מה שנראה כפיצול רב במערכת הפוליטית וככניעה של המפלגות הגדולות לתכתיבי המפלגות הקטנות משום המבנה הקואליציוני של ממשלות בישראל.

יישום הבחירה הישירה לראשות ממשלה בישראל נכשל. בחירה ישירה החלישה הן את הרשות המבצעת והן את הרשות המחוקקת (הכנסת), לא המעיטה את הפיצול הפוליטי ולא הגבירה את יכולת המשילות. אמנם כישלון שיטת הבחירה הישירה איננה האחראית הבלעדית לכל הבעיות הללו ולהחרפתן, אך אין ספק כי תרמה להגברת הבעיות הקיימות.

בחירה ישירה של נבחרי ציבור ממלאי תפקידים קיימת גם ברשויות המקומיות החל ב-1978 (בעקבות תיקון החוק ב-1975). במקרים רבים ראשי רשויות מקומיות (כמו גם נבחרי ציבור אחרים ברמה המוניציפאלית) נקשרו בפרשיות שחיתות, ובמקרים לא מעטים הורשעו בדין. בחירה ישירה של ראשי רשויות איננה הסיבה היחידה לשחיתות ברמה המוניציפאלית, אלא גם התרבות הפוליטית הקיימת בישראל המזלזלת בנורמות של הגינות, הוגנות, חוק ומינהל תקין. בנוסף, ברשויות המקומיות יש גם מעט מנגנונים, שרובם חלשים, לפיקוח על נבחרי ציבור.

מעבר לקשיי היישום של מנגנוני בחירה ישירה, עולה השאלה האם הם רצויים מבחינה דמוקרטית? אם נחזור לשאלה בכותרת, עלינו לשאול מהי יעילות "דמוקרטית"?

הרעיון בבחירה ישירה של ראש ממשלה או של ראש רשות מקומית הוא שציבור הבוחרים בוחר באופן ישיר את מי שיעמוד בראש הרשות המבצעת ברמה הלאומית או המקומית. האלטרנטיבה בישראל היא בחירה ברשימות של מועמדים שמציגות מפלגות (או קבוצות של אזרחים ברמה המקומית), וראש הרשות המבצעת הוא זה העומד בראש הרשימה הגדולה ביותר מבין אלו המרכיבות את הקואליציה.

האם "בחירה ישירה" היא אכן "יעילה" מבחינה דמוקרטית? למה אנחנו מתכונים כאשר אנחנו משתמשים במושג דמוקרטיה. אם הכוונה היא שהנבחר מייצג את הרוב (ובמקרים רבים נבחר בבחירה ישירה לא נבחר על-ידי רוב מוחלט של הבוחרים), אז זוהי תפיסה פשטנית, חלקית ומעוותת של מהי דמוקרטיה. מעבר למרכיבים של בחירות חופשיות ושוות, של הכרעת סכסוכים בדרכים לא-אלימות ולעקרון הרוב, לדמוקרטיה – ויש לדייק, דמוקרטיה ליברלית – יש מספר מרכיבים חשובים נוספים: אוטונומיה של הפרט, סולידריות חברתית וזכויות מיעוטים ("מיעוט" לא חייב להיות אתני-לאומי – מיעוט הוא כל קבוצה של אנשים שבנושא מסויים אינם מהווים את רוב האנשים בחברה).

בחירה ישירה נותנת ליחיד את האשליה שהוא משפיע על הפוליטיקה ועל תהליכי קבלת החלטות בתחומים שונים. בחירה ישירה מחזקת את התחושה של הפרט כאילו הוא משפיע באמת בקולו הוא על זהות מקבלי ההחלטות. ברם, בחירה ישירה רק מחלישה את השתתפות האזרחים בחיים הציבוריים והפוליטיים. ראשית, ראש ממשלה או ראש רשות מקומית שנבחרים, תהא עוצמתם הפוליטית ויהיו תכונותיהם האישיות רבות ורצויות ככל הניתן, הם רק שחקן אחד בתוך תהליכים פוליטיים מורכבים. בחירה ישירה, אם כן מחזקת, באופן פוטנציאלי, מעט מאוד את ההשפעה של אזרחים על תהליכים פוליטיים. שנית, בחירה ישירה אמורה לעקוף מוסדות פוליטיים חיוניים שנועדו לפקח על מקבלי ההחלטות ולעודד קבלת החלטות מתוך הסכמיות ופשרה. תוצאה שכזו דוגמת החלשת הכנסת, גם אם יוזמי הבחירה הישירה טענו שאין הדבר כך, היא ביטוי נאמן לתוצאות הבחירה הישירה לראש ממשלה. כלומר, בחירה ישירה דווקא פוגעת במרכיבים רבים של המשטר הדמוקרטי. שלישית, קריאות עכשוויות לגרסאות של בחירה ישירה דוגמת משטר נשיאותי נישאות על-ידי גורמים, שחלק מתפישות העולם והאינטרסים המניעים אותם אינן כה דמוקרטיות. הם מודעים היטב להשפעה של אימוץ מנגנון בחירה ישירה על מוסדות דמוקרטיים ועל תרבות דמוקרטית.

חלק מהמצדדים באימוץ בחירה ישירה טוענים להעצמת האזרחים. לאזרחים יש אפשרות לתרגם את העדפותיהם לתוצאות ללא צורך במתווכים דוגמת פרלמנט ומפלגות שנוטים "לעוות" את רצון הבוחרים. זוהי כמובן תפישה פשטנית ומעוותת של האופן שבו רצוי שהחלטות יתקבלו והערכה אמפירית של כיצד החלטות מתגבשות. החלטות רבות צריכות לתת ביטוי לדעות מגוונות ולאינטרסים מתחרים כל מה שבחירה ישירה עושה הוא ליצור שיחדש – לתת את ההרגשה לאזרח כאילו הוא מועצם, ובד-בבד להחלישו הלכה למעשה.

ניתן לסכם כי המון האזרחים איננו יכול לפקח באופן נאות על נבחרי הציבור באמצעות מנגנון הבחירה הישירה. לא רק שבחירה ישירה לא מקדמת את השפעת האזרחים על תהליכים פוליטיים של עיצוב נורמות והקצאת משאבים משותפים, אלא שהיא מחלישה מגנוני פיקוח והתדיינות הנחוצים כדי לתת ביטוי לדעות ולאינטרסים מגוונים ולהגיע לאלטרנטיבות מדיניות ראויות. מבחינה דמוקרטית יעילות כלכלית של אלטרנטיבת מדיניות היא רק מרכיב אחד שלפיו יש להעריך את התוצאה. לא תמיד זה המרכיב חשוב ביותר.

***

את השאלה שבכותרת העלה לפני איתי אשר, ואת דעתי המובעת בפסקאות הבאות אני מבסס על הדיאלוג עימו בסוגיה הזו. אני מודה לו על הדיאלוג הפורה. גם מתוך הסכמה ניתן לגבש תובנות מורכבות; לא רק ממחלוקות (למרות, שזהו אחד המסרים של הפוסט הנ"ל).

שרון אסיסקוביץ': אוחז בדוקטורט במדע המדינה (והדוקטורט במדעי המדינה אוחז בו) לבלוג של שרון

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. עמית-ה :

    אני חושב שלדבריך כדאי גם להוסיף תאור של תופעת הבלון המשוחרר.
    ישנם נבחרי ציבור שאחרי בחירתם בטוחים שתפקידם להחליט בשביל הציבור, לא לייצג את רצונותיו.
    האנשים האלו גורמים לחוסר אמון בסיסי בשיטה והם מזיקים מאוד.

  2. דניאל :

    אני חושב שבחירות נקודה זה אמצעי לא יעיל.
    גם העובדה שצריך להחליף את הממשלה כל 4 שנים זה בעייתי.
    מי באמת צריך ממשלה שמייצגת את רצון העם – על כל הפלגים שבו ועל כל הרצונות הבודדים.

    מה שאנחנו באמת צריכים זה מנהיג חזק ומפלגה חזקה, שתעשה סדר במדינה, ותדע בשביל כולם מה טוב בשבילם.
    בדרך לסוציאליזם, אנחנו נאלצים להאבק עם הדמוקרטיה. כולם מבינים שמי שבאמת רוצה מדיניות סוציאליסטית חייב לוותר על הדמוקרטיה. אחרת – חס וחלילה, עוד יכנסו ניאו ליברליים לשלטון מתישהו, ויהרסו את כל ההישגים שלנו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.