מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
חברנו דניאל בלוך נפטר
מערכת עבודה שחורה מודיעה בצער על פטירתו הפתאומית של דני בלוך, חבר המערכת וכותב הטור "פותחים שבוע". דני הלך לעולמו ב – 4 בספטמבר 2009 והוא בן 68 במותו. ביום א' ה – 6 לספטמבר 2009 הובא למנוחות בבית העלמין "פרדס חיים" בכפר סבא, יהי זכרו ברוך
חברנו, העיתונאי הוותיק דניאל (דני) בלוך, מת במפתיע בבוקר יום ו', 4.9.09 בתל אביב והוא בן 68 במותו.
דני לקה בלבו והתמוטט בחצר קול ישראל בתל אביב בעת שהיה בדרכו להקלטת תוכנית הרדיו "הידברות".
דני בלוך ז"ל היה כתב ועורך חדשות ב"קול ישראל", ובמשך 30 שנה עבד בעיתון "דבר" ככתב ופובליציסט, ובהמשך כעורכו האחראי של העיתון. כמו-כן, עמד בראש האיגוד המקצועי הארצי של עיתונאי ישראל, היה חבר הוועד המנהל של רשות השידור ומליאת רשות השידור וחבר במועצת הרשות השנייה.
בשנים האחרונות כתב טור קבוע ב"ג'רוזלם פוסט", ערך והגיש תוכניות ברשת א' (הידברות ומבוקר עד ערב, השתתף בשידורי מוזיקה קלאסית ברשת ב').
דני היה שותף וחבר במערכת "עבודה שחורה" מיום היווסדה, ופרסם את טורו השבועי "פותחים שבוע" כאן באתר.
הוא הובא למנוחות ב 6 לספטמבר 2009 בבית העלמין "פרדס חיים" בכפר סבא.
יהי זכרו ברוך
מערכת "עבודה שחורה" נפרדת מדני בלוך
צלצולי הטלפון שהקיצו את חברי המערכת משנת צהריים של יום ששי הביאו את הבשורה הרעה על מותו של דני בלוך.
לפני שנתיים, ב-2 בספטמבר 2007, כתב דני בלוך ב"עבודה שחורה":
חברי ב"עבודה שחורה" ביקשו ממני לכתוב טור שבועי ונעניתי לאתגר ברצון.
זה היה הטור הראשון ב"פותחים שבוע".
בין שאר הדברים באותו טור ספד דני לגד יעקבי שנפטר אז:
"… הייתי בהלוויה של גד יעקבי. להלוויות אין מזמינים. אדם הולך להלוויה ולביקור תנחומים בהתאם לצו מצפונו. חז"ל קראו לכך – "חסד של אמת", שכן אינך יכול לצפות לתמורה כלשהי, אלא במקרה הנדיר שלמנוח יש יורשים חשובים או עשירים. … עמיר פרץ היה שם…"
ככל שיכולתי להבחין לא היה בבית הקברות בקרית שאול אף לא אחד משרי הממשלה הנוכחית, גם לא ממפלגת העבודה. אבל היתה שם נבחרת מאד מוצלחת, לא פחות טובה, ואולי אף טובה בהרבה. ראיתי שם את יצחק נבון, עוזי ברעם, אופיר פינס, משה שחל, אורה נמיר, אפרים סנה, בייגה שוחט, אבישי ברוורמן, שמעון שיטרית ואיתן כבל. וממפלגות אחרות את משה ארנס, גדעון פת, זלמן שובל, שלמה להט ונאווה ארד, ואלה רק חלק מן הנוכחים. היו שם סופרים, משוררים, עיתונאים ותיקים, פרופסורים ואנשי מדע, כלכלה ורוח. נראה כי את ישראל האמיתית והיפה אתה תמצא יותר בבתי העלמין, ולא רק מתחת לאדמה, מאשר בחתונות ומסיבות צמרת."
ולהלן כמה קטעים שבחרנו מעשרות "פותחים שבוע" שדני פרסם ב"עבודה שחורה"
15.10.07 הפילהרמונית בג'ינס, הכנסת בלי
בעוד הפילהרמונית פותחת את העונה בסדרה "הפילהרמונית בג'ינס", הכנסת פתחה את עונת הברבורים שלה לא רק בלי ג'ינס אלא גם באיסור על לבישתם שהוציאה הגננת דליה… … הוויכוח על הג'ינס היה גימיק מצוין אם כוונתו היתה להסתיר את הריקנות שהשתלטה על פתיחת מושב הכנסת. לא נשמעה בה שום בשורה חדשה לחברה הישראלית ומפלגת העבודה הלכה לאיבוד… … על פי כללי הטקס מפלגת העבודה היא כיום שותפה אילמת באירועים ממלכתיים… …אבל גם כשיש לעבודה פתחון-פה היא מבזבזת אותו. יו"ר המפלגה, אהוד ברק… … פלט רק כמה משפטים סתמיים על תהליך השלום במקום לנצל את ההזדמנות ולומר כמה דברים ברורים על סדר היום של מפלגת העבודה בענייני פנים וחברה, חינוך ורווחה, הפגיעה בילדים ובקשישים והמערכה נגד שלטון החוק ונגד בית המשפט העליון.
16.12.07 עיני מחזיר עטרה ליושנה
התברר כי יש רק מנצח אחד והוא עופר עיני, יו"ר ההסתדרות… …במקרה של המורים העל-יסודיים ברור כי ניתן היה לסיים את השביתה חודש מוקדם יותר על-פי המתווה שהציע עופר עיני ואשר התקבל בסופו של דבר.
10.08.08 לו הייתי חבר קדימה – ציפי לבני
אף אחד מן המועמדים אינו אידיאלי. בעניינים רעיוניים אין הבדל ממשי ביניהם. עד כה לא שמעתי על עמדותיהם הערכיות ועל גישתם העקרונית בעניין תהליך השלום, עתיד השטחים, שלטון החוק וסדר היום החברתי שלהם… …נותרה לנו ציפי ליבני. חוסר הניסיון הביטחוני שלה הוא בעיני יתרון. יש לה הבנה בסיסית ושכל ישר והיא זהירה ונבונה. אני דווקא אוכל לישון בשקט אם תיבחר כי אדע שהיא לא תקבל החלטות חפוזות בלא דיון ושיקול דעת.
7.12.08 המחנה החברתי-דמוקרטי מחפש מסגרת ומנהיגות
… הרשימה שיצאה מן הפריימריז אינה גרועה. כל אחד לעצמו הוא מועמד סביר ויותר. אבל בהצטברות הכוללת הרשימה אינה פונה בצורה משכנעת אל הציבורים שהעבודה חייבת למשוך אם היא רוצה שלא להפוך לגלגל חמישי בין סיעות הכנסת ה- 18… … אז מה ימשוך מצביעים לעבודה? קשה למצוא קבוצת מצביעים אחת שתלך להצביע בלב שלם לעבודה. לכל היותר הצבעה כזאת היא ברירת מחדל, בבחינת הרע במיעוטו.
12.07.09 הספירה לאחור של ממשלת בנימין נתניהו
אני יודע למי ניתנה הנבואה מיום שחרב בית המקדש – לשוטים, לקטנים ולעיתונאים. בכל זאת אעז להסתכן ולומר כי במלאת מאה הימים הראשונים לממשלת נתניהו החלה הספירה לאחור לקראת מאה הימים האחרונים. אינני אומר בכך שמתקרבות הבחירות הבאות או שנתניהו לא יהיה גם ראש הממשלה הבאה, אבל בדרך הנוכחית, בהרכב ובמבנה העכשווי הממשלה הזאת הולכת לשום מקום, במקרה הטוב
ולהלן קטע מ"פותחים שבוע" האחרון שפורסם
9.08.09 מפלגתו הדועכת של אהוד ברק
אז יש חוקה חדשה למפלגת ברק, שישו בני מעי. ממש נפלא. ברק ופואד והרצוג, שמחון ועיני ווילנאי ובן סימון יתחבקו ויחגגו/ בבחירות הבאות רבים מהם יאבדו את כיסאותיהם. בבחירות הבאות צופים להם 6-7 מנדטים, עוד לפני הפילוג… …זאת תמונת המצב אלא אם יקום גוף פוליטי חדש רחב פלורליסטי המשלב ערכים סוציאל-דמוקרטיים, עקרונות ירוקים, עמידה על זכויות האזרח, גיבוש חוקה, עליונות שלטון החוק, עצמאות מערכת המשפט וחברה חילונית המכבדת את המסורת מתוך גישה פלורליסטית. גוף כזה יכול לשנות את פני המפה הפוליטית, אך אסור להשתהות בהקמתו כי כדי להצליח עליו לגייס תמיכה רחבה בכל שכבות הציבור ובכל רחבי הארץ, וזאת לא ניתן לעשות בחיפזון, כפי שקרה בבחירות האחרונות עם הקמת גופים חדשים, יפים כשלעצמם, ברגע האחרון.
אחדים מאיתנו ראו בהחזרתו למערכת צו אישי, נותרה צוואה.
דני היה לנו מנחה לעיתונות, הוא היה איש המקצוע העיתונאי בינינו, זקן, חכם, מנוסה וכועס. כועס בעיקר מתוך תחושת ההחמצה, מתוך תחושת שברו של החלום.
אולם למרות הכעס היתה בדני תקווה גדולה ואמונה – אולי תמימה משהו – שבידינו לגרום לשינוי.
פועלים למען מדינת רווחה היא קריאת-הקרב של "עבודה שחורה".
דני פעל למען מדינת רווחה עד יומו האחרון.
תגיות: דניאל-בלוך, עבודה-שחורה
קישור קבוע
29 תגובות
Email This Post
4 בספטמבר, 2009 בשעה 18:52
יהי זכרו ברוך
4 בספטמבר, 2009 בשעה 19:16
נדהמתי למקרא הידיעה המרה.
הכרתי את דני עשרות שנים, עוד מימי המשמרת הצעירה במפלגת העבודה ואחר כך כעיתונאי.
בשנה האחרונה חידשנו את הקשר בפעילות המטה הסוציאל דמוקרטי, בו היה חבר צוות ההיגוי.
דני היה אדם עם ידע רב ושיקול דעת פוליטי מעמיק ונעזרנו בו הרבה. זו אבידה קשה.
יהי זכרו ברוך.
4 בספטמבר, 2009 בשעה 21:30
עצוב מאוד.
נהניתי לקרוא את טוריו ודיעותיו כאן באתר.
משתתף בצער המשפחה.
יהי זכרו ברוך!
4 בספטמבר, 2009 בשעה 21:37
בנוסף לקריאת המאמרים שלו, יצא לי להכיר היכרות קצרה את דניאל בלוך במהלך שלוש ישיבות של המטה הסוציאל דמוקרטי.
מצער מאוד לשמוע על מותו. זו אבידה קשה בכלל ולשמאל בפרט.
יהי זכרו ברוך.
4 בספטמבר, 2009 בשעה 22:48
יהי זכרו ברוך.
4 בספטמבר, 2009 בשעה 22:52
קִינָה / לפיליס ולבנים בלכתו של דני
אַל תֹּאמְרוּ: יִמְתְקוּ לְךָ רִגְבֵי עֲפָרְךָ
שֶכֵּן הַמֵּתִים מֵתִים וְאֵינָם חָשִים דָּבָר
וְלַנִּשְאָרִים אַחֲרֵיהֶם הָרְגָבִים הָאֵלֶה מָרִים עַד מְאֹד
אַל תֹּאמְרוּ: שֶלֹא תֵּדְעוּ עוֹד צַעַר
שֶכֵּן בַּאֲמִירַתְכֶם אַתֶּם אָרִים אֶת הַנִּשְאָרִים
שֶאַתֶּם אוֹמְרִים לָהֶם: עַכְשָו אַתֶּם
אִמְרוּ לָהֶם שֶיֵדְעוּ עוֹד צַעַר
שֶכֵּן דִּינָם שֶל הַחַיִּים לִסְפּוֹד לַמֵּתִים
צַעֲרָם שֶל הַנִּשְאָרִים עַל דְּבָרִים שֶשּוּב לֹא יִהְיוּ
עַל חִבּוּק וְעַל דִּבּוּר וְעַל קֶשֶב וְעַל מַרְאֶה
שֶשּוּב לֹא יוּחָש וְלֹא יִשָּמַע וְלֹא יֵאָמֵר וְלֹא יֵרָאֶה
צַעֲרָם שֶל הַנִּשְאָרִים
יעקב לקס
ערד – ט"ו/אלול/תשס"ט
4 בספטמבר, 2009 בשעה 23:48
יהי זכרו ברוך
5 בספטמבר, 2009 בשעה 7:12
יהי זכרו ברוך
5 בספטמבר, 2009 בשעה 7:58
דניאל בלוך 1941-2009
ידיד ורע, עמית לשידור ולכתיבה, בין היתר באתר זה כמו באתרים אחרים, עיתונאי משכמו ומעלה, בור סוד, מעיין של ידע, מוסיקולוג- הלך לעולמו בדיוק לפני השידור השבועי על מוסיקה ביום ו' בבוקר באולפני "קול ישראל" בקריה בתל אביב. שנינותו ומאגרי הידע והזיכרון שלו שימשו אותו לתגובות בזק בהבעת דעתו או בהבאת מידע בעקבות אירועים פוליטיים חשובים, לאומיים ובינלאומיים.
לפני יומיים הזכרתי לו שעליו לנסח טיוטה למתן פרס לעיתונאות המקוונת שהיא תקשורת המונים במלוא מובן מונח זה. על כך החלטנו במפגש הבלוגרים של אתר "רשימות" שנערך בבית בתי בישוב קדימה. הוא הבטיח שיירתם למשימה.הוא היה עסוק בחיפוש אחר מקורות מימון לכתיבת ספר על משפחתו, אשר שורשיה בארץ הזאת בדור המייסדים, כמו אבשלום פיינברג. הפניתי אותו בין היתר לידיד משותף שלנו, יאיר אלוני, בעבר איש ראשון, ומי שהיה מנכ"ל רשות השידור.ודני כתב ליאיר בין היתר:
אני מחפש קרן או מקור אחר שיסייע לי במימון כתיבת ספר על חיי אמי ומשפחתה – משפחת יוסף פיינברג- מיסד ראשון לציון דרך דמויות כאבשלום פיינברג וכיו"ב. אני זקוק לסיוע במחקר בארכיונים בארץ ובחו"ל, במיוחד בקרים ובאודסה, מוצא המשפחה, וקצת בהתפנות שלי מכל עיסוק אחר לכתיבת הספר, כל עוד הזיכרון וכושר הכתיבה במיטבם. האם ידוע לך על מקור כזה? פניתי למוזיאון ראשון לציון והם מוכנים לדון בבקשתי לסיוע לא גדול ב- 2010. יש דברים נוספים הידועים לך?
תודה- דני
אימו של דני שעליה ועל משפחתה התכוון דני בלוך לכתוב ספר היסטורי ותיעודי הייתה דורה בלוך שנרצחה בידי חוטפי המטוס אייר פרנס ביוני 1976 שבעקבות החטיפה בוצע מבצע אנטבה.
דניאל בלוך- היה ואיננו עוד.
http://www.notes.co.il/zvi/60202.asp
5 בספטמבר, 2009 בשעה 8:56
יהי זכרו ברוך!!
אבידה קשה,הכרתי את דני רק בשנים האחרונות ועמדתי על רצינותו,עומק הידיעות ורמת הכתיבה.
משתתף בצער המשפחה.
5 בספטמבר, 2009 בשעה 10:28
ממעט הדברים שקראתי שכתב,היה אדם גדול-אבדה לקול השפוי.
יהי זכרו ברוך!!!
5 בספטמבר, 2009 בשעה 10:36
תחסר הספקנות המחוייבת של דני.
יהי זכרו ברוך.
דני גוטוויין
5 בספטמבר, 2009 בשעה 11:40
היכרתי את דני מהפורום הזה ומהמעגלים שמסביבו. תמיד שמחתי לפגוש אותו.
יהי זכרו ברוך.
5 בספטמבר, 2009 בשעה 13:12
היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא.
אוהב אדם, דלתו פתוחה לכל, הדריך אותי וסייע לי בכמה צמתים חשובים באיכפתיות, סבלנות וחמימות אבהית. אבדה גדולה.
יהי זכרו ברוך.
5 בספטמבר, 2009 בשעה 13:44
יהי זכרו ברוך
5 בספטמבר, 2009 בשעה 14:37
אבידה גדולה. ההיכרות שלי איתו בת פחות משנתיים, אבל לא היה נדרש זמן רב מדי כדי לעמוד על הדבר הכי בולט אצלו, מעבר לעשייה המפוארת: היותו אדם אציל נפש.
צנוע, ישר, אדיב ונעים הליכות. אפילו קולו התאים לרוחו והיה רגוע והרמוני. באופן אישי אני חייב לו הרבה תודות על העזרה הנדיבה והמתמשכת בניסיון להקים את שקוף, ואני מקווה שהמסר הזה עבר מספיק בבהירות בשיחות השוטפות בינינו במהלך התקופה.
מעטים העיתונאים הוותיקים שצעירים רבים כל כך יזכרו מתוך היכרות אישית וכה לבבית. המעורבות בזרמים החדשים של הפעילות החברתית והעיתונאית, בשילוב ידיים עם אנשים שמרביתם צעירים ממנו בעשרות שנים, לא לוותה אף פעם במתן התחושה שיש לו יתרון או איזו עליונות בשל הישגיו וניסיונו.
זה היה כמעט הפוך: היתה לו התכונה הנדירה של מי שחשוב לו להקשיב לא פחות מלהשמיע, למרות הניסיון והידע הרחבים שלו. זה הותיר רושם מאוד חזק, ועמד בתואם מושלם עם אהבת האמנויות שלו והרגישות לניואנסים של המציאות.
יהי זכרו עמנו לתמיד.
5 בספטמבר, 2009 בשעה 14:58
ידיד יקר לתרבות ולמוסיקאים
יהי זכרו ברוך
5 בספטמבר, 2009 בשעה 16:02
לפני ימים אחדים עוד הספקתי לקבל מדני ברכת-תשובה לברכתי לראש השנה:
" זריזין מקדימין..
שנה טובה לברוריה ולך שנת בריאות ושלום פנימי וחיצוני והקמת מפלגה חדשה
דני בלוך "
5 בספטמבר, 2009 בשעה 16:06
דניאל בלוך – עיתונאי בכיר, וותיק ומנוסה, שלא בחל בדברים הקטנים, שמהם אולי תצמח התקווה.
עליו השלום.
5 בספטמבר, 2009 בשעה 17:54
יהי זכרו ברוך. תנחומיי למשפחה
5 בספטמבר, 2009 בשעה 23:09
יום עצוב
קראתי את טוריו מאז שהתחלתי לקרוא עיתונות.
יהי זכרו ברוך.
6 בספטמבר, 2009 בשעה 8:59
הוא כל-כך חסר לי.
בפרספקטיבה שנכפתה עלינו גיליתי שבעצם הוא היה דמות מופת.
יהא זיכרו ברוך ונותן השראה.
6 בספטמבר, 2009 בשעה 9:17
עצוב מאוד.
6 בספטמבר, 2009 בשעה 9:31
יהי זכרו ברוך.
6 בספטמבר, 2009 בשעה 10:45
היכרתי אותו רק לאחרונה, בעקבות הפעילות בעבודה שחורה, בשקוף ובמטה הסוציאל דמוקרטי.
כתיבתו החדה ואישיותו יחסרו מאד.
6 בספטמבר, 2009 בשעה 16:09
יהי זכרו ברוך.
6 בספטמבר, 2009 בשעה 23:00
הכרתי את דני לפני חמישים שנה.
היינו בני גרעין "עומר" שהשלים את קיבוץ משמר דוד. דני התבלט תמיד כאדם אינטליגנטי, מוכשר, מוסיקאי בנשמתו, איש ספר ומילה
בעל חוש הומור מחד ורצינות שצריך.
ישיר בדעותיו ונאמן לדרכו המשפחתית החברתית והפוליטית.
בן אדם.
השאיר אחריו דור של חברים שתמיד ידברו בו ובפועלו.
יהי זכרו ברוך.
9 בספטמבר, 2009 בשעה 9:28
דני היה בן גילי וירושלמי אמיתי, ופגשתי אותו כבר לפני עשרות שנים. רק לעתים רחוקות הייתה בינינו הסכמה פוליטית כלשהי, אבל תמיד הערכתי את מתינותו ושיקול דעתו. גם כשהיה צעיר מאוד חשב כמו איש מבוגר, סולידי ומאוזן. יהיה זכרו ברוך
2 במרץ, 2010 בשעה 20:42
יהי זכרו ברוך!