חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אופק חדש – האם הוא עובד בפינלנד?

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 24.08.09 6:01

אבינועם גרנות, ראש מינהל החינוך בעיריית חולון, קושר בין הצלחת מערכת החינוך בפינלנד לבין רפורמת אופק חדש. אין ספק שהפינים מצליחים, אך האם השיטה מתאימה לישראל? המאמר פורסם במקומות שונים ובניסוחים שונים. אנו מביאים כאן ציטוט ממקור מקרי אחד, ומבקשים את תגובותיכם

מתוך המאמר המקורי:

" ב 15 השנים האחרונות לא היו שביתות ועיצומים במערכת החינוך של פינלנד." כך אמר לנו ראש איגוד המורים הפיני , בגאווה, בעת שהתארחנו בבניין המושקע של האיגוד בהלסינקי. זהו רק אחד מהסממנים של הצלחת פינלנד בחינוך, כפי שנחשפו לנו בביקור של שבוע.
בכל מקום פגשנו מורים מרוצים, חדורי שליחות. משכורתם לא רעה – מ3000 יורו לחודש ומעלה, ואילו המנהלים מגיעים עד ל 8000 יורו לחודש ויותר. רוב המורים צעירים. אין גננת ללא תואר שני , ואין סייעת שלא סיימה לימודי הכשרה חובה. למותר לציין : הלימודים כולם מתואר ראשון ועד דוקטורט ( בחלק מהמקרים ) הם על חשבון המדינה.

נערך על ידי יוחאי
תגיות:

31 תגובות

  1. קשקשתא :

    מה שגקרא בארץ אופק חדש לא דומה כלל לתכנית הפינית. אצלינו לוקחים חלק מתכנית טובה מחו"ל ומשתילים אותה לתוך השיטה הישראלית והתוצאה רק עוד בלאגן.

  2. גליה :

    אופק חדש (דוברת) אינו התוכנית הפינית.
    כל התשובות כאן :
    http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=5346&CategoryID=813&Page=1

  3. דורון גרינשטיין :

    מאמר חשוב. הוא בגדר הוכחה חד-משמעית שהפתרון לבעיות החינוך טמון בראש ובראשונה בשכר.

    לפי הנתונים לעיל, שכרו של מורה מתחיל בפינלנד הוא בערך פי 3 משכר המורה המתחיל הישראלי.

    אבל לצד הנתון החשוב הזה צריך להזכיר עוד 2, לא פחות מהותיים:

    א) פינלנד מוציאה כ18% מהתקציב על חינוך בעוד אנחנו רק כ-6&.

    עם 18% תקציב אנחנו פותרים חלק ניכר מהבעיות, בסדר הבא: המשכת מגמת 'אופק חדש' – העלאת שכר המורה, צמצום מספר התלמידים הממוצע בכיתה, הרחבת והעמקת החינוך המקצועי.

    ב) התוצר לנפש הפיני (במונחי כח קנייה) גדול מהתוצר הישראלי רק ב-30%.

  4. דניאל :

    הידעתם?
    מדינת ישראל מוציאה על חינוך פחות כסף מדי שנה, מאשר היא מוציאה על להחזיר ריבית על החובות שלה.

    תקציב החינוך עומד על כ30 מיליארד, בזמן שהריבית על החובות שלנו עומדת על 35 מיליארד (וזה עוד מבלי להתייחס להחזרי הקרן על החוב, שעוברים את ה100 מיליארד.
    מאחר ועוד לא קם הפוליטיקאי הימני שיקצץ בתקציב,
    ועוד לא קם הפוליטיקאי השמאלני שיגדיל את המיסים, הרי שכדי להחזיר את החובות שלנו, אנחנו מדי שנה נכנסים עוד יותר לחובות.

    על כל אג"ח שמדינת ישראל פורעת, היא מוציאה אג"חים חדשים בשביל לכסות אותם.

    בינתיים, התקציב שלנו גדל, ואיתו גם החוב הלאומי שלנו. לא רק שאנחנו פושעים לילדים שלנו, וחיים כרגע על חשבון העתיד שלהם(הם יהיו מחויבים להחזיר את החובות שלנו), הם גם יהיו עבדים לריבית שהתחייבנו עליה.

    חבל שעם כל הכסף שההורים שלנו השקיעו בחינוך שלנו, הם לא יכלו ללמד אותנו את הכלל הפשוט, שעדיף להיות עם פלוס בבנק מאשר עם מינוס.

  5. פופאי :

    תגובה 4 לא לעניין. מדברים על רפורמה הקשורה בחינוך ולא על החוב הלאומי.

  6. דניאל, לפופאי :

    דורון מתעקש שאין טעם ברפרומה בחינוך, ושעיקר ההבדל בינינו לבין פינלנד הוא שכר המורים.

    אם אינך מבין את הקשר בין החוב הלאומי לבין היכולת שלנו לשלם למורים שלנו, לשוטרים שלנו, או לרופאים שלנו, הרי שיש לי מסקנה אחת בלבד:
    אתה התחנכת במערכת החינוך הציבורית.

  7. דורון :

    לדבר על "רפורמה" בעלמא, אכן עשוי להצטייר כאטרקטיבי בתקשורת, אולם בפועל ברור לכל בר-דעת שכדי להזיז משהו באמת, יש צורך בתקציבים – תקציבים מאסיביים.

    דניאל, לגבי החוב הלאומי אני לגמרי לא מסכים: לא רק שהחוב קטן באופן הדרגתי בשנים האחרונות, הוא גם נמצא מתחת לממוצע (כאחוז מהתמ"ג) של מדינות ה-OECD. ובל נשכח שחווינו טלטלה כלכלית אחת או שתיים בשנים האחרונות: מלחמת לבנון, משבר עולמי חמור. אף אחד לא תיאר לעצמו שהתנודות הראדיקליות הללו תעבורנה ללא העמקה גרעונית.

    אבל אתה בטח ניזון מהתחזית הסגרירית של 84% חוב מן התוצר. אני לא הייתי קונה את התשקיפים של האוצר, הניסיון מלמד שכולם בסופו של דבר, בדרך פלא, מובילים לכאורה למסקנה המוכרת של צמצום תקציבי כמזור.

  8. קשקשתא :

    הגדלת שכר המורים וצמצום מספר התלמידים בכיתה הם תנאי הכרחי, אך לא מספיק, לכל רפורמה אמיתית. הגדלת התקציב תבוא משינוי סדרי העדיפויות הלאומיים, צמצום דראסטי של הביורוקרטיה והכפילויות במערכת החינוך, ואם יש צורך גם הגדלת מה של המיסוי, בדרך פרוגרסיבית.

  9. דניאל :

    דורון:
    אין שום כבוד בחוב לאומי, והעובדה שה"מדינות אחרות עושות את זה גם", לא הופך את זה לבסדר.

    אף פעם לא משתלם להיות בצד הלוקח של הלוואה, והריבית שאתה משלם היא קנס, שנובע מחוסר היכולת שלך לשנס מותניים שנה-שנתיים, לסגור את החובות שלך, ולשמור על עודף תקציבי.

    חסכונות נועדו בדיוק בשביל טלטלות.
    מי שאין לו חסכונות, ותלוי בהלוואות חירום ברגעי משבר, תמיד ימצא את עצמו במצב נחות.

    קשקשתא:
    העשירון העליון במדינת ישראל משלם מעל 70% ממס ההכנסה.
    שני העשירונים העליונים משלמים 80% מהמס.
    ואתה רוצה עוד יותר פרגרוסיבי מזה?
    הסוציאליסטים אוהבים לדבר על שוויון. אבל אף פעם לא על שוויון בנטל.

  10. דורון :

    זה יפה שאתה מנסה לצייר לנו פה איזו אוטופיה כלכלית בעלת גוון אחראי וקונוטצה מוסרית.
    האם תמליץ גם לבעלי עסקים לא לקחת הלוואות? כמובן שלא, הרי מדובר במנוף פיננסי הכרחי הקיים משחר ההיסטוריה.
    אל נא תטעה, אינני בעד האדרת ממדי החוב עדלאידע, להפך. עם זאת אני טוען שאי אפשר שבכל פעם שמנסים לדבר על שינוי סדר עדיפויות תקציבי, יקפוץ איזה קפיטליסט שיתלה את כל המחדלים החברתיים בחוב כזה או אחר (אגב, החוב החיצוני דווקא מצטמצם יופי הודות לנפילת הדולר).

    לגבי מה שכתבת שם לקשקשתא
    זה הטיעון הקפיטליסטי השכיח ביותר דניאל, אבל מה – הוא אינו מחזיק מים: העובדה שהעשירונים העליונים משלמים את רוב נטל המס נובעת מחלוקת הכנסות אי-שוויונית ולא להפך! צר לי שאינני מזיל דמעת תנין על בעלי ההון, אך אילו הייתה חלוקת הכנסה צודקת, לא רק שנטל המס היה מתפלג בצורה סמטרית, אלא גם ממדי הצריכה הפרטית ועל כן התוצר היו גדלים.

  11. ע :

    נו באמת,
    השוואת דברים על סמך דמיון חיצוני בלבד עוד לא הופכת את אופק חדש למודל הפיני.
    יש להניח שהרשויות המקומיות בפינלנד לא "משחקות" עם תקציבים, ומה שמגיע לצרכי חינוך הולך רק לצרכי חינוך. ספק אם זו הנורמה אצלנו.
    עצמאותו של המנהל הפיני – יש לבדוק איך זה בדיוק עובד, מול ארגוני המורים, לעומת מה שמציע אופק חדש.
    דיווחים של אנשי עיריות מישראל, על מה שראו עיניהם בפינלנד, ועל מה שמשך במיוחד את תשומת ליבם,
    ראויים לספקנות בריאה.

  12. פופאי :

    לדניאל תגובה 6
    הניאוליברלים רואים את כל תחומי החיים דרך החור שבגרוש. מזווית ראייה כספית הם מרשים לעצמם להתייחס לחינוך, רווחה, מים,……. הם בעצם מבטלים את כל התחומים. נשאר תחום אחד והוא כסף (כלכלה). כך עושים פקידי האוצר. הם מרשים לעצמם בהרשאת ראש ממשלתם להיכנס לכל תחומי החיים החברתיים והציבוריים, ולבצע רפורמות, קיצוצים כדי להכריח את כל האזרחים במדינה להתייחס רק אל הכסף. אז זהו, יש כאלה שלא רוצים בכך. החינוך הוא תחום לכשעצמו וראוי שאנשים המבינים בחינוך ובכלכלת החינוך יתייחסו אליו. הרווחה היא תחום לכשעצמו וראוי שאנשים המבינים ברווחה יתייחסו אליו. וגם המים – נושא נכבד וראוי לדיון ענייני של מביני דבר. הגיע הזמן לתת לכל משרד ממשלתי את הסמכות לעסוק בתחומו, עם קופה תקציבית למימון, ולהוציא מידי פקידי האוצר את הסמכות לעסוק בכל התחומים, ולהפוך את משרדי הממשלה לאגפים של האוצר, ואת האזרחים לסוחרים קטנים וגדולים שמה שמעניין אותם בחיים זה רק כסף.
    ודניאל, אל תנהג כאותו פקיד ממשלתי. אתה לא חייב להציג תגובותיך בכל תחומי הרשומות המתפרסמות באתר.

  13. דניאל :

    דורון:
    בעל עסק יכול לפשוט את הרגל.
    בתור מדינה, אתה בהחלט לא רוצה לעשות את זה.
    בעל עסק לוקח הלוואה, כי הוא לוקח סיכון ומשקיע כסף, מתוך כוונה להחזיר.
    מדינת ישראל לוקחת הלוואות פשוט בשביל לקיים את עצמה מעבר ליכולות שלה, ולא כהשקעה שתקדם את הרווחיות שלה.
    ההשוואה לבעל עסק פסולה.
    ההשוואה היותר נכונה היא אבא שלוקח הלוואות בשם הילדים שלו, כדי שיוכל להמשיך לאכול סטייקים במקום עוף.

    לגבי העשירון העליון:
    אני את השכר שלי מקבל מחברה מחו'ל, שבוחרת להשתמש בכישוריי השכליים.
    האם העובדה שאני מרוויח הרבה יותר ממך, הופכת את זה ל"זכותך" לקחת ממני בכוח את פרי עמלי?
    מעל 60 מהשכר שלי הולך למדינת ישראל בצורה של מיסים. כמה אחוזים מהשכר שלך?

    פופאי:
    תפסיק להיות עלוב.
    דורון העלה את התקציב, התייחסתי לטיעון שלו לגבי התקציב.
    אם היינו מספיק חכמים בעבר, לא להכנס לחובות והלוואות, הרי שהיום לא היינו צריכים לשרוף יותר מתקציב החינוך רק בהחזרת ריבית.

    אתה רוצה לנחש למי מדינת ישראל משלמת את הריבית הזאת?
    (רמז – בעלי הון מלווים כסף למדינה כשהם קונים אג"חים, והם אלה שמרוויחים את הריבית, על חשבונך).

  14. פופאי :

    דניאל
    אתה שם לב שאתה מדבר רק על כסף?

  15. דניאל :

    פופאי,
    זו המהות של הסוציאל דמוקרטיה.
    העברת רכוש מידיים של הפרט אל הכלל.

    אני יודע שנורא חשוב לך לקטלג אותי כרשע שחושב רק על כסף, אבל תסתכל על הפוסט שעליו אתה מגיב.
    מטרתו אחת ויחידה:

    "משכורתם לא רעה – מ3000 יורו לחודש ומעלה, ואילו המנהלים מגיעים עד ל 8000 יורו לחודש ויותר. רוב המורים צעירים. אין גננת ללא תואר שני , ואין סייעת שלא סיימה לימודי הכשרה חובה. למותר לציין : הלימודים כולם מתואר ראשון ועד דוקטורט ( בחלק מהמקרים ) הם על חשבון המדינה."

    כלומר:
    אנחנו חושבים שהמדינה(אנשים אחרים, שלוקחים מהם מיסים בכוח) צריכה לשלם על הלימודים של כולם,
    ואנחנו רוצים שאנחנו, המורים, נקבל שכר גבוהה, כמו בפינלנד.

    לא אני התחלתי לדבר על כסף.
    ההבדל הוא, שאני מרשה לעצמי שלא להחליט החלטות עם כסף של אנשים אחרים.

  16. פופאי :

    לדניאל
    בסוציאל דמוקרטיה מתממש ערך ה"ציבורי" בניגוד ל"פרטי". רכוש שנמצא בידי הכלל הוא רכוש ציבורי, ויש בכך מן הטוב. תאר לך פארק רחב ידיים, שאתה מנוע מלהיכנס אליו ולטייל בו כי הוא פרטי. תאר לך רפואה שעל כל יום אשפוז במסגרת בתי החולים שלה, אתה נאלץ לשלם סכומים אסטרונומיים, ולא בטוח שתקבל את הטיפול האיכותי ביותר.
    ערך ה"פרטי" שנראה שהוא ראשון במעלה בעיניך שייך לאתוס הזר למדינת ישראל וליהדות. אם הקמת המדינה הייתה תלויה באנשים שחושבים רק על הפרטי, היא לא הייתה קמה. אנשים שמקדשים את הרכוש הפרטי, את האינדיבידואליזם, ובזים לציבורי ולשיתופיות חברתית, לא היו מקימים מדינה יש מאין. המדינה קמה בזכות ערכים של שיתופיות ומודעות לערך של חינוך ציבורי, רפואה ציבורית…. ועוד ציבוראיזמים למיניהם. אינדיבידואליזם, רכוש פרטי, שנאת הציבורי – זה ארה"ב לא ישראל.
    גם ערכי היהדות הם ערכים שיתופיים של חיי קהילה, עזרה הדדית. אתה מאמין בערכים המנוגדים לרוח הישראלית והיהודית.

  17. קשקשתא :

    איזה נתונים אתה מביא ממאמרים של שטרסלר. העשירים משלמים חלק ניכר מן המיסוי מפני שהם מרוויחים הרבה ובישראל אין מס ירושה, מס רווחי הון הוא נמוך. המיסוי של הריבית נמוך – כך שנטל המס על העשירים אינו גבוה כל כך והם גם יודעים ליצור להם מקלטי מס ולשלם פחות באופן חוקי. עוד לא צריך לערוך להם מגבית.

  18. דניאל :

    פופאי,
    אין לי שום בעיה עם ציבורי, כל עוד לא הופקע בכוח מהפרטי.

    ומי מגדיר מהו ה"כלל"?
    אם החוף של תל אביב שייך לכולם, למה לפלסטינים אסור לרחוץ בו?
    אם פארק הירקון שייך לכולם,
    למה פיליפיני צריך ויזה כדי לבקר בו?

    הדוגמה בדבר הרפואה לא ריאלית. בעוונותיי, יוצא לי לחסוך כסף מדי שנה כדי לטייל חודש במדינת עולם שלישי כלשהי. אני מוצא דיל טוב, מזמין הרבה זמן מראש, מתכלב בהוסטלים, אבל טועם קצת מהחופש.
    בכל טיול כזה, אני משלם כ7 שקל ביום, או 200 שקל בחודש, למטרות ביטוח רפואי. זה כולל הטסה רפואית לארץ, אשפוזים (בסכומים אסטרונומיים), אפילו כיסוי למקרה של גניבות, או נזקים לצד שלישי.

    דווקא בארץ, אני משלם סכומים אסטרונומיים. מעל 1000 שקל בחודש, ואני רואה רופא אולי פעם בחצי שנה.

    ערך ה"פרטי" הוא לא הערך הנעלה. ערך החירות והחופש, שהוא דווקא מאוד חלק מהישראליות.
    סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו למשל, אומר:
    "אין פוגעים בקנינו של אדם."
    גם מדינת ישראל מכירה בערכו של הרכוש הפרטי.

    לעניין היהדות, הטיעון שלך מגוחך.
    על אברהם אבינו מסופר כי "היה עשיר מאד בכסף במקנה בצאן וזהב"
    את מערת המכפלה *קנה* בכסף מידי עפרון החיתי.
    לכל אורך המקרא, רכוש פרטי ועושר מתואר כברכה מה'.
    גם לאיוב היה עושר ורכוש רב, וגם הוא, כמו אברהם, תואר כצדיק.

    אכן, יש ערך לצדקה ועזרה הדדית,
    וישנם מצוות של צדקה בספר דברים, אבל הן בגדר ציווי אישי. "לא תאמץ את ליבך ולא תקפוץ את ידך".
    היהדות ודאי שלא מאפשרת לך לקחת בכוח רכוש ממי שלא מספיק צדיק לטעמך.

    שיתופיות כחלק מהיהדות? לא היה ולא נברא.
    למעשה, בלי קפיטליסטים מרושעים כמו הברון רוטשילד, ופעולות של **קניית קרקע**, ספק אם הייתה לנו מדינה.

    לציונות היו זרמים רבים, ולכולם היה תפקיד בהקמת המדינה. לא כגוף שיספק לנו שירותי בריאות או פארקים – אלא כגוף שיספק לעם היהודי הגנה מפני רדיפה, וחופש. העובדה שהזרם הקומוניסטי הצליח להשתלט על המדינה בימיה הראשונות (תוך שהוא מפנה בפעם הראשונה בהיסטוריה שלנו את הנשק שלנו כנגד יהודים) לא אומרת שללא סוציאליזם אין לנו מדינה.
    ובטח שלא אומרת שמי שלא מאמין בחיים שיתופיים מנוגד לרוח הישראלית.

  19. קשקשתא :

    איזה אוסף של שטויות. אתה משלם ביטוח בריאות של אלף שקל בחודש? אתה כנראה מרוויח הרבה מאד. או שעושה ביטוחים פרטיים לרוב. איזה קומוניזם השתלט על המדינה בימיה הראשונים? בן גוריון שלחם נגד צבאות פרטיים מימין ומשמאל? אתה כנראה ימני-חרדי-פנאטי.

  20. דניאל :

    אני משלם מעל אלף שקל בחודש ביטוח בריאות, ועדיין גר עם ההורים, ורוכב לעבודה באופניים.

    כנראה שמה שסיפרו לך מגיל 0 על "העשירים המרושעים" הוא לא כזה מדויק.

    דווקא מאוד לא ימני-חרדי-פנאט,
    ליברטן-חילוני אוכל שרימפסים-שלא מאמין בכפייה או בנטילת רכוש מאנשים אחרים.

    אבל אני מספיק מיודע ביהדות כדי לשלול את השטות של פופאי, כאילו הסוציאליזם מוכתב על ידי היהדות.

    העובדה שבן גוריון התנגד למק"י, לא הופכת אותו לפחות סוציאליסט.
    מה שבטוח, לעולם יזכר כיצד הורה לצה"ל לפתוח באש תותחים כנגד יהודים.
    זה לא מפתיע שעשרות שנים אחרי, אותו שמאל דחף אותנו להפעיל שוב פעם את כוחות הצבא כנגד יהודים, בטיהור האתני הגדול של 2006.

  21. לינדנבאום מיכאל :

    הליברטן דניאל נגד "הגירוש" וההתנתקות מעזה,אבל בהחלט בעד גירוש ערבים ממזרח ירושליים,גירוש חייבי משכנתאות מבתיהם,גירוש שכירי ישראל ממקורות פרנסתם.הכל כמובן בשם החופש.
    הוא מרבה ללהג על הפקעה בכוח של רכוש פרטי,אבל אין לו מילה רעה על שיטת השקשוקה שהיא בכלל פשע מאורגן.

  22. עמית-ה :

    מיכאל שלום
    אני חושב שאם תקרא בעיון אקדמי את דעותיו של דניאל תגלה שההבדלים בין הגישות שלכם: ליברטניות-קפיטליזם מול סוציאל דמוקרטיה, נובעים קודם כל מהמטרות/יעדים אליהם אתם חותרים.
    לכן אני חושב שאל לך להיפגע מדבריו ולשפוט אותם רגשית. אולי אם דניאל יחווה דברים דומים לדברים שאתה חווית ב-40 השנים שמפרידות בינכם יחשוב כמוך (וכמוני), ואולי לא.
    חשוב שנזכור כי למזלנו אנחנו נמצאים באחת מ-30 המדינות הדמוקרטיות בעולם וזה כשלעצמו נפלא.

  23. דניאל :

    אתה כנראה לא מכיר אותי, או את מהות הליברטניזם.

    אני מתנגד לטיהור האתני שעשו ביהודי עזה ב2005, בדיוק כמו שאני מתנגד לגירוש עובדים זרים, או גירוש כוחני של ערביים ממזרח ירושליים.
    אני מתנגד גם להפקעת הקרקעות שעשתה המדינה הסוציאליסטית כשלקחה קרקעות פרטיים מידי ערבים.

    זה היופי בליברטניזם. זה לא כפוף לצביעות הימין-שמאל במדינת ישראל, שבה כל אחד מאמין שיש לו את הזכות לפגוע בחופש של השני, וכל מה שמשנה זה מי הרוב.

    בעניין חייבי משכנתאות, הרי שהם התחייבו בחוזה שאם לא יוכלו להחזיר את המשכנתא, הבית שלהם יהיה שייך לבנק.
    מהרגע שזה קרה, הרי שזה לא שונה ממצב שבו שמכרתי לך את הבית שלי, שילמת לי בכספך, ואז אני מחליט שלא להתפנות.

    ובכל זאת, אני מאמין שדרושה רפורמה אמיתית בבנקים, שנותנים לך הלוואות בכסף שהם ממציאים מן האוויר – קרי – כסף לא אמיתי, והכל בחסות המדינה והחוק.

    לעניין שיטת השקשוקה, אתה מגוחך. אני מבקר נחרצות את קשרי ההון שלטון. אבל אני לא מגוחך כמוך, שלא מבין את התפקיד הקריטי שהמשטר והשלטון משמשים ב"הון-שלטון".
    רק הצירוף הכוחני של השלטון הנוטל מאיתנו רכוש, ונותן אותו לבעלי ההון, הוא שמייצר את שיטת השקשוקה כשם שאתה קורא לה.

  24. קשקשתא :

    אז אתה מרוויח מעל 20000 ש"ח לחודש. ואתה ימני-קיצוני לא דתי וחף מכל תבונה ורגישות

  25. אזרח :

    דניאל-
    הסחורה שלך לא רצויה פה. גם כך מי שמחזיק בה היא קבוצה קטנה וקיצונית.

    במקום לנסות לדחוף אותה לגרון שלנו, לך והקם מדינה שתגשים את העקרונות שאתה מאמין בהם. אני ואתה יודעים שזו אוטופיה, עד שיוכח אחרת.

    רוב מוחלט של האנשים רואה בכישלון אגדות השוק החופשי, ורוצה מדינת רווחה וזה מה שיהיה. תצטרך להתמודד עם זה.

  26. דניאל :

    דווקא מי שצריך להתפכח הוא השמאל.
    הבחירות האחרונות הוכיחו זאת.

  27. לינדנבאום מיכאל :

    לעמית-ה,
    קודם כל תודה בשביל האמפטייה,ואם אתה צעיר ומבין אז אני מעריך בריבוע.
    אני חושב שאני מגיב ענינית על נושאים של הפרטה והרס מדינת הרווחה.אם מבצבצת נימה רגשית הרי זה בגלל שאני משלם בגופי את "נפלאות" הזבל הניאו-ליברלי.אני גם רוצה לשדר לילדי שאם לא אשאיר דבר אחרי ,זה לא שלא רציתי ולא נלחמתי עד היום האחרון.
    אתה מציע שאולי בעוד 40 שנה אותו דניאל או מישהם אחרים יבינו אותי(או לא).זה מה שעצוב ,חלאות הקפיטליזם בונות על הזיכרון הקצר של הציבור ועל התמימות וחוסר הנסיון של הצעירים שאומרים לעצמם:"מה הם מקשקשים החטיארים האלה".בינתיים הכל הולך לאבדון.
    בקשר לדמוקרטייה אתה צודק …. בינתיים.בינתיים כמעט כל ה"מפלגות" כבר לא קיימות כמפלגות אמיתיות עם עבודה בסניפים ודמוקרטייה פנימית אמיתית.הקורבן האחרון זה מפלגת העבודה שבוצעה בה השתלטות עויינת על ידי ה"סטלין" המקומי.הנבחרים בכנסת לא מחוייבים לשום דבר חוץ מלעצמם.זה ההגיון הפנימי של מפקדי ארגזים.אז דמוקרטייה כן,אבל יותר ויותר פורמלית,יותר כמכבסת מילים.אני לא בטוח שבעוד 5 שנים נוכל לפתוח את הפה.

  28. קשקשתא :

    הפעם היחידה שנהגת בשכל היה כשהצבעת מר"צ.

  29. זאב-הצפון :

    שלום,
    קיבלתי דוא"ל עם הכתבה מחברה מישראל, עם בקשה להתייחס לזה, ובעקבות תשובתי אליה, בקשה לשים זאת פה, כדי שיסייע במתן פרופורציות לכתבה הבסיסית.
    הרקע שלי לכתיבתי – אשתי מורה בבי"ס בפינלנד, במטרופוליטן הגדול. שניים מילדינו לומדים במערכת מספר שנים. לפני מספר שנים השתתפתי בכנס בינלאומי בפינלנד שכלל פדגוגים, פסיכולוגים, מתכננים, ומנהלים, בנושא מערכת החינוך בפינלנד.
    …………..
    על הצלחת מערכת החינוך בפינלנד ועל ישראל – מה דעתך?

    עירית,
    כבר התכתבנו על כך בעבר, בעת שביתת המורים הגדולה בישראל, וגם עם פרסום תוצאות המבחנים השנתיים הבינלאומיים.
    בקצרה, בציטוט הקצר-מאוד, ובכתבה עצמה, מהמקור של הביורוקרט הישראלי שביקר בפינלנד, עולה באפי ריח רע של עוד מלכך-פינכה, ביורוקרט ישראלי טיפוסי שנסע לחו"ל לעשות חיים ע"ח כלשהו…ישראל או פינלנד.
    בא, ביקר, קיבל אירוח, ראה, …ולקח מסקנות שיטחיות מאוד ולא רציניות, וגם מוטעות ומטעות.
    כל זמן שהישראלי המבקר יראה רק את קצוות פני השטח ולא ירד לעומק הענינים, כלומר ילמד שלא "לחפף", לא יעזור דבר, והמסקנות נישמעות כפרופגנדה באיצטלה מכובדת.
    העיקר מאחורי כל מערכת החינוך של פינלנד זה המנטליות והחינוך בבית, במשפחה, וברחוב/ב"קהילה" – כבוד הדדי לזולת, כבוד לרשויות, וחוסר שחיתות במערכת הציבורית ככלל. העם הפיני לוקח ברצינות את החיים ובכלל ומתייחס בהתאם בראייה פרקטית ופרגמטית לחינוך, הילדים והמבוגרים. ילמדו, יביאו יותר תועלת, לכולם ולעצמם. ייהנו מהחיים, ואז יעשו ויעבדו ביתר מרץ ותפוקה. וזה עובד גם במערכת החינוך של פינלנד.
    באשר לשכר – שטויות, הוא גבוה יחסית, אבל לא במושגים המוזכרים בכתבה. נותן לי רושם של "כתבה מטעם"…
    באשר לשביתות במערכת החינוך של פינלנד – לא יודע, אך אוכל לברר בקלות יחסית, אם באמת לא היו במשך כ-15 שנה.


    למרות מה שכתבת כאן, ובהמשך למעט שהספקנו לדבר על כך, ובנוסף למה שכתבת, אני מתרשמת שהשכלת המורים בפינלנד עולה על זו שבישראל, ובעיני זה גם רכיב משמעותי.

    חשבתי שהנושא יעניין אותך וגם תוכל להביא את זווית הראייה שלך כמי שמכיר מקרוב, כמגיב בכתבה.

  30. ‘אופק חדש’ בפינלנד – האמנם? :

    […] כשבוע הפנה יוחאי לדיווח של אבינועם גרנות, ראש מינהל החינוך בעיריית […]

  31. ניב נבון :

    מיקי רוזנטל סיכם נכון: "ההישגיות מכשילה את המערכת!"
    כי כשאנחנו מחנכים את הילדים להישגיות אנחנו לא מכינים אותם לחיים. ההיפך. כי בעולם שבו כולנו בסירה אחת, חינוך להישגיות אינדיווידואלית, היא מעשה חכם כמו ללמד את יד ימין להערים על יד שמאל. אנחנו הרי רואים את התוצאות של הגישה התחרותית בלב המשבר הכלכלי העולמי.
    מחקרים* בתחום האינטראקציה בין ילדים מראים כי למידה קבוצתית, תורמת לאווירה חיובית בקבוצה, משפרת את ההערכה העצמית ואת המצוינות האישית!
    לכן אם רק במקום לחנך לתחרות אישית נחנך להעריך את ההישג הקבוצתי. אם רק נמדוד כל אחד על-פי השתדלותו להשתתף כחלק פעיל בחברה, לעזור לה ולפעול למענה. נבנה כאן חברה אחרת!
    * למשל: Daniel N. stern, "The Interpersonal World of the infant": A View from Psychoanalysis and Development Psychology, basic books, 1985

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.