עבודה שחורה » 2006 » אוגוסט

31.08.06

היכן ה"אג'נדה החברתית" כשהבטחת הכנסה היא 1280 שקלים?

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, מכתבים ב 31.08.06 11:56

 לנבחרי העבודה שלום רב,

לפני פחות מחמישה חודשים, מלווים בהרבה תקוות מצד ציבור תומכים חדש ברובו, נבחרתם כמפלגה השנייה בגודלה בישראל, על מנת שתממשו את "האג'נדה החברתית".

לא כאן המקום להרחיב על האכזבה שהחלה לחלחל כשיו"ר המפלגה, מר פרץ, בחר לעצמו בתפקיד שר הביטחון במקום, כצפוי וכראוי, בתפקיד שר העבודה הרווחה, וגם שם, במשרד הביטחון, לא הביא מדיניות חדשה, אלא המשיך במדיניות קודמו, ולצערנו גם לא עמד בפרץ מול מלחמה מיותרת בלבנון.

אך סמלי הוא שמשרד העבודה והרווחה נותר ללא שר בראשו עד עצם היום הזה, גם לאחר שברור לכול כי אחד הכשלים הגדולים של המלחמה הוא הפקרת תושבי העורף, שרבים מהם נמנים על האוכלוסיות החלשות.

ברצוני להביא לתשומת לבכם, נבחרי ציבור יקרים,  נתון טרוויאלי אחד, שאולי אינו ידוע לכם דיו. קצבת הביטוח הלאומי המשולמת למי שאינם יכולים לעבוד, זו המכונה "הבטחת הכנסה", עומדת היום על 1280 ₪ בלבד, כשליש משכר המינימום הנוכחי ורבע משכר המינימום שהובטח על ידכם.

האם מישהו מכם, נבחרים יקרים, סבור שסכום זה, הניתן גם הוא בסייגים אינספור למי שאינם מסוגלים למצוא פרנסה, לא בכוחות עצמם ולא בסיוע המדינה,  יעמוד על סכום שאיננו יכול להבטיח אפילו קיום מינימאלית, ולכל היותר הישרדות ברחובות למי שיימצא ארוחותיו על שולחנות בתי התמחוי, אגודות הצדקה וקיבוץ נדבות.  

אני תושבת חיפה, מורה אקדמאית (בעלת תואר שני), מובטלת כבר שנה וחצי. לאחר שנה של אבטלה וחיים על חסכונות, פניתי לשירות התעסוקה ולביטוח הלאומי על מנת לקבל "הבטחת הכנסה". חרף מאמצים אינטנסיביים למצוא עבודה, לשירות התעסוקה ולשאר מאגרי הצעות העבודה אין עבורי הצעות עבודה (ואינני מחפשת עבודה רק בתחומי הכשרתי, אלא מוכנה לקבל כמעט כל הצעה), וכך אני מתקיימת על קצבת הבטחת הכנסה ובעיקר על תמיכתה של אמי בת השמונים, שחולקת עמי את קצבת הביטוח הלאומי שלה ומעט כספי חסכונותיה. ומה יעשה מי שאין לו קרובי משפחה שיחלקו עמו את לחמם?

נבחרים יקרים, מצבי אינו חריג. לא מעטים מתושבי ישראל נמצאים במצב דומה, ואף קשה בהרבה.

אם מפלגת העבודה לא תתעשת ותפנה מיידית לשיקום החברה הקורסת, היא תיכחד עד הבחירות הבאות, אבל חמור בהרבה – גורלה של המדינה כולה ותושביה בצל סימן שאלה קיומי כבד. כי הכישלון במלחמה האחרונה הוא במידה רבה תוצר וסימפטום של חברה שקורסת מבפנים.

אני קוראת ליו"ר המפלגה להתפטר מתפקידו הנוכחי לטובת התפקיד האמיתי והחשוב שלשמו נבחר: שר העבודה והרווחה. ולכל נבחרי העבודה, להפשיל שרוולים ולפעול לשיקום הכלכלה והחברה. כי לא רק הצפון, אלא המדינה כולה, הקורסת.

פעילת עבודה

קישור קבוע 10 תגובות

30.08.06

יותר קצר מלכתוב טוקבק – אבל חשוב למהר, הזמנה למכתב

נושאים איכות השלטון, מדיני-בטחוני, מכתבים ב 30.08.06 11:08

קראו כאן: עמיר פרץ שוקל תמיכה בוועדת חקירה ממלכתית.

ארבעה עשר מתוך תשעה עשר חברי הכנסת והשרים של העבודה כבר תומכים בוועדת חקירה

ממלכתית, וזה כולל שני שרים (פינס וכבל) ואת ארבעת חברי העבודה בוועדת חוץ ובטחון.

זה הזמן שלכם, קוראי "עבודה שחורה", שהחמאתם לנו בלב או בטוקבק על פעולתנו,

לתת את הדחיפה הקלה האחרונה לפני יום ששי ולהגיד לפרץ ולשרים מה אתם חושבים.

מספיק מכתב קצר, שלוש עד חמש שורות. מילה טובה לשרים שתומכים וזריקת מרץ לאלו

שמתלבטים. כי זה חשוב למדינה, ובעיני גם קרש הצלה חשוב למפלגה.

כתובות האימייל משמאל.

איתי

קישור קבוע 4 תגובות

קריאה לעמיר פרץ לעבור לתיק אזרחי

נושאים מכתבים ב 30.08.06 10:05

קישור קבוע תגובה אחת

29.08.06

שרינו-לא שיניתם בממשלה? תשלמו בפריימריס! – שי כהן

נושאים מכתבים, פוליטי ב 29.08.06 13:26

שי כהן מזהיר את שרי העבודה מהמחיר של חוסר האפקטיביות שלהם בממשלה. נשלח לכל חברי העבודה.

*****

25/08/2006

קישור קבוע תגובות

28.08.06

יסו"ד נגד הצעת התקציב של האוצר

נושאים כלכלה ותקציב, מכתבים ב 28.08.06 7:07

חברי יסו"ד קוראים למפלגת העבודה להתנגד להצעת האוצר

******

24/08/2006

אל: חברי הכנסת והשרים של מפלגת העבודה (באמצעות פאקס)

אנו, חברי מפלגת העבודה וחברי תנועת יסו"ד (ישראל סוציאל-דמוקרטית), פעלנו בבחירות האחרונות ללא לאות להצלחתה של מפלגת העבודה.

חזרנו ושכנענו כי סדר היום החברתי-כלכלי של מפלגת העבודה הוא אלטרנטיבה ראויה למדיניות הקיצוצים וההפרטה של ממשלת שרון-ביבי.

החלטתכם לתמוך בהצעת האוצר למימון המלחמה באמצעות קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה היא בגידה באמון בוחריכם וסטירה בפרצופם.

שרי העבודה צריכים היו להתנגד לתכנית הקיצוץ. הדיון בועדת הכספים הוא המשך המחדל של שרי העבודה במהלך המלחמה, אשר שתקו נוכח הפקרתם של תושבי הצפון לחסדיהם של שופרסל וגאידמק.

הטלת המשמעת הסיעתית על חברי העבודה בועדת הכספים היא הצעד השלישי במחדל. אכן, ראוי היה להטיל משמעת סיעתית בנושא זה, אבל הסיעה צריכה היתה להורות לנציגיה להתנגד בכל תוקף להצעת האוצר. הסיבה לכך היא פשוטה: זה מה שהבטחתם לבוחריכם, וזה מה שכולנו האמנו שאתם מתכוונים לעשות.

אנו קוראים לכם לשוב מדרככם הרעה, ולחזור ולהיות מפלגה הנושאת עמה הבטחה ותקווה חדשה.

בברכה,

חברי יסו"ד

******

המכתב נשלח מתנועת יסו"ד, ופורסם במקור אצל חנן כהן.

גם כאן יש התנגדות לתכנית האוצר, אך הם אינם מציעים לפרוש מהממשלה.  איתי קרא להם לפרוש לאופוזיציה וזכה לתגובה מאוד מענינת של מתן וילנאי.

הדיון בוועדת הכספים מתקיים היום.  מה על מפלגת העבודה לעשות לאחר מכן?

להישאר בממשלה ? לפרוש?

אתם מוזמנים להגיב.

הועלה על ידי יוחאי. אני מחליף באופן זמני את איתי הנמצא בחופשה.

קישור קבוע 3 תגובות

27.08.06

תרבות של חלוקת ג'ובים והיעדר דיון רציני – מתן וילנאי מעיד על העבודה

נושאים מכתבים, פוליטי ב 27.08.06 2:51

 26 אוגוסט 2006

איתי,

ברמה העקרונית מקובל עלי כל שאתה כותב על הצורך לבנות מפלגה דרך האופוזיציה.

הבעיה היא התרבות שלנו במפלגה, שאף פם אישית לא תמכתי בה, של הצורך לתת ג'ובים לאנשים

וזה נעשה רק דרך עמדות שילטוניות…

מה שמייחד את המצב כרגע, זו המציאות המורכבת בה נמצאת מדינת ישראל והאם נכון כרגע,

מעבר להכל, ליזום משבר ממשלתי כאשר נושאים רבים קיומיים מונחים לפתחה של הממשלה.

לצערי איני מכיר שום גוף במפלגה אשר יידע לקיים דיון רציני בנושא…

בתודה מתן.

***********

                                                                                                      27 אוגוסט 2006

קישור קבוע 4 תגובות

25.08.06

מפלגת העבודה, צאו מהממשלה

נושאים מכתבים, פוליטי ב 25.08.06 10:29

  
25 אוגוסט 2006  

לכבוד: השרים וחברי הכנסת של מפלגת העבודה הנדון: הגיע הזמן לצאת מהממשלה

 כחבר טרי במפלגת העבודה, שהצטרף אליה בגלל הבטחתה להוות אלטרנטיבה

 סוציאל- דמוקרטית, אני עוקב בכאב ובדאגה אחר המתרחש בסיעה בימים האחרונים.

 מחד, אני מסכים עם אמירתה של ח"כ שלי יחימוביץ' כי המפלגה שכחה לחלוטין

 את הבטחותיה לבוחר.

 מאידך, נכונה מאוד גם טענתם של שרים בדבר הנזקים החמורים למדינה ולמפלגה גם יחד כתוצאה מההפרות החוזרות ונשנות של המשמעת הסיעתית והקואליציונית.

 לכן רציתי להציע לכם פתרון פשוט והגון, שיוכל אולי לפתוח פתח לשיקום של אמון הציבור בכם:

 צאו מהממשלה עכשיו.

כי רק מהאופוזיציה תוכלו להיות מאוחדים כולכם מאחורי מאבקם של הח"כים ברוורמן, יחימוביץ' ונוקד בוועדת הכספים לשיקום מדינת הרווחה, במקום להסתפק במרידות נקודתיות.  
כי רק מהאופוזיציה תוכלו להיות מאוחדים מאחורי הצעתו של ח"כ איילון לחתור להסדר שלום כולל עם לבנון, כאמצעי יחיד ליציבות בצפון.  
כי רק מהאופוזיציה תוכלו להיות מאוחדים מאחורי גישתם של השר פינס וחברי "העבודה" בוועדת חו"ב, לתמוך בוועדת חקירה ממלכתית בנושא מלחמת לבנון השניה. הציבור כולו יודה לכם על כך.  
כי רק מהאופוזיציה, כשכולכם שווים, ואינכם נתפסים בציבור כחבורת נדבקי כיסאות מזה (השרים) מול חבורת מאוכזבים קולניים מזה (מובילים ברשימה שלא נתמנו לשרים), תוכלו לעשות את חשבון הנפש האמיתי בנוגע לקיום החוזה שחתמתם עם הבוחר.  
כי רק מהאופוזיציה תוכלו לשקם את ציר שיתוף הפעולה עם מרצ, שיעמוד כאלטרנטיבה לציר  
קדימה-גמלאים ולציר ליכוד-ישראל ביתנו.  
  
אנא מכם, עצרו לרגע והביטו מספר שנים לאחור.  
הקונספציה ה"שמעון פרסית" של ניסיון להשפיע מבפנים על ממשלת ימין נכשלה שוב ושוב, ופגעה פגיעה קשה הן בדמוקרטיה הישראלית והן ביוקרתה מפלגת העבודה. שוב ושוב אינכם מקבלים קרדיט על הצלחות, אך אתם בהחלט נתפסים כשותפים לכישלונות, והתוצאות בקלפי הן בהתאם. אדגיש כי התופעה הזו אינה קשורה לביקורת על היו"ר פרץ, ולא תתוקן גם אם יודח ע"י המתנגדים לו. הריצה אחר הכיסאות היתה גם בימי היו"ר פרס וגם בימי היו"ר בן אליעזר, וזו גרמה לירידה מתמשכת בכוחה של מפלגת העבודה. היום יותר מתמיד מדינת ישראל זקוקה  לאלטרנטיבה שלטונית, אלטרנטיבה סוציאל דמוקרטית. אלטרנטיבה כזו לא יכולה היתה להיבנות בן לילה, עם היבחרו של יו"ר "חברתי", אך בוודאי שלא תוכל להיבנות תוך ישיבה בממשלת אולמרט-הירשזון. 
  
מה מועיל לי כבוחר שר בטחון "משלנו" אם למעשה הוא משמש רק שופר (או שמא מגאפון) לצבא בזבזני, אימפולסיבי ויהיר?  
מה מועילים לי שרי חינוך תרבות ומדע "משלנו" אם שר האוצר סוגר את הברז?  
מה מועילים לי שרי תיירות, תשתיות וחקלאות "משלנו" אם סדרי העדיפויות הלאומיים נותרו כתמול שלשום, וסדרי המנהל הציבורי רק הולכים מדחי אל דחי?             
מה מועיל לי שר בלי תיק שהיה פעם הלוחם המצטיין על זכויות חיילי המילואים, כאשר חיילי המילואים עולים על בריקדות מול הכנסת ורואים גם בו שותף למחדל.  
  
חברי השרים וחברי הכנסת,  
בצורה כזו, גם עם כל הרצון הטוב, אתם לא באמת מסוגלים לקיים הבטחות, והציבור הישראלי חמום המוח לא יהיה מוכן לסלוח לכם בשל נסיבות מקלות.  
בצורה כזו מפלגת העבודה תמשיך להתכווץ, ולא חשוב אם גם בפעם המי-יודע-כמה תדיחו את היו"ר המכהן שלה ותחליפו אותו באחר.     
  
אז יאללה, תנו לחלוץ ולמטכ"ל שלו לנצח,  
תנו לשר הבטחון המיועד אהוד ברק לנצח,  
תנו גם לשר לבטחון הפנים אביגדור ליברמן לנצח,  
ולבסוף, תנו לשר הרווחה ארקאדי גיידמאק לנצח  
וצאו החוצה, בגאווה, לאופוזיציה.  
ההפסד שלהם יהיה עוד כמה שנים הניצחון האמיתי שלכם ושל כל אזרחי המדינה.  
  
   בברכה,  
   איתי אשר  
   ירושלים   
  

נ"ב:  
אשמח לשמוע נימוקים ענייניים שלכם בעד ונגד הצעתי זו.  

הם יפורסמו באתר "עבודה שחורה" (www.blacklabor.com) המיועד לקידום שיחה ישירה ומתמשכת בין בוחרים לנבחרים של מפלגת העבודה. עד עתה פורסמו באתר תגובות של שמונה מתוך 19 חברי הכנסת והשרים.  

נערך על ידי יוחאי
תגיות: מפלגת-העבודה

קישור קבוע 14 תגובות

24.08.06

סדר יום חברתי: הסבירי, נמקי, ותני דוגמאות – שקדיה לח"כ קולט אביטל

נושאים כלכלה ותקציב, מכתבים ב 24.08.06 11:42

לכבוד: ח"כ קולט אביטל

שלום רב,

תודה על תשובתך.

ברור לכולנו שישנם נבחרים מטעם העבודה הפועלים ככל יכולתם לקידום החברה בישראל.

יחד עם זאת, התחושה הכללית היא של נתק מהציבור בכלל ומציבור הבוחרים בפרט.

כל עוד יו"ר המפלגה ונבחריה לא יתגייסו לשינוי ממשי בסדר היום הלאומי, הפערים ימשיכו להתרחב,

והאכזבה מכם לא רק שלא תחזק את התפיסה הסוציאל-דמוקרטית, אלא תוביל אותנו שוב אל חיקו

הקר והמנוכר של נתניהו והימין.
 

במכתבך העלית שני נושאים מרכזיים בהם פעלתם, ואשמח אם תוכלי להרחיב ולענות על שאלותי:

חוק שכר המינימום –  ערב הבחירות התחיב עמיר פרץ לפעול לשינוי החוק והצבת שכר המינימום

על-  1000$. בפועל, גם לאחר התוספת האחרונה בשכר, שתחול ביוני 2007, יעמוד שכר המינימום

על כ – 850$. זהו אכן שיפור, אך לא הייתי מכנה זאת שינוי מהותי, אלא תחילת הדרך.

שאלותי הן:

1. האם תערבו לכך שהשינוי בחוק יקוים למרות הקיצוץ התקציבי הצפוי?
   
2. לנוכח הקושי הגדול בכל נושא האכיפה, האם קיים גוף שיעמוד על כך שהמעסיקים יקיימו את החוק כרוחו וכלשונו?

תקציב 2006 – את כותבת "לחמנו ושינינו באופן מהותי את פני תקציב 2006 בועדת הכספים

והוספנו חקיקה חברתית נבחרת".

שאלותי:

1. האם תוכלי לפרט מהם השינויים החברתיים המהותיים בתקציב אליו הובלתם?


2. כמו בנושא שכר המינימום, חוזרת השאלה, האם תוכלו לערוב לכך שהקיצוץ בתקציב לא יפגע עוד יותר בשכבות החלשות.

המכתב על היעדר שר רווחה, תשובתך ותשובותיהם של ח"כים נוספים מתפרסמים באתר "עבודה שחורה". את מוזמנת לקרוא, להביע את דעתך ולהשתתף בדיונים המתקימים בו.

שקדיה

קישור קבוע תגובות

23.08.06

התפקדו בכדי להשפיע – המלצה על מאמר של עינת וילף

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 23.08.06 6:49

קצת מגוחך להמליץ בבלוג דל קוראים על מאמר בוויינט, ובכל זאת אם לא קראתם חשוב לקרוא ולחשוב.

זה רלוונטי מאוד גם למי שלא הצביע למפלגת העבודה.

תוכלו לקרוא על עינת באתר שלה כאן ולהתרשם גם מהמקרה האישי שלה (כמה קולות חסרו לה

לכניסה לכנסת), עד כמה כוחו של מתפקד להשפיע על רמת הפוליטיקאים גדול בהרבה מכוחו של

"סתם מצביע".

שימו לב גם לבלוג [הקישור אינו פעיל], לדעתי הכי אותנטי [הקישור אינו פעיל] שראיתי של מתמודד לפריימריס. ראיון פה ופה.

גילוי נאות לעינת: כחבר מפלגה לא הצבעתי בשבילך, כי נראית לי גם "מושתלת פרס" וגם כאליטיסטית מדי, מהאלה שמכירות טוב מדי את כנס קיסריה מבפנים (את מופיעה ברשימות שלהם). העדפתי לתת את קולי ללוחמים חברתיים שניהלו קמפיין דל תקציב ודל חשיפה כמו אדיסו מסאלה ותמי מולד-חיו.

עוד נקודת אור – כאן אורית נוקד מפריעה לאוצר לרמות את הציבור

קישור קבוע תגובה אחת

22.08.06

ח"כ שלי יחימוביץ' סבורה שאיננו מעריכים את פעילותה, אך נהפוך הוא

נושאים מכתבים, פוליטי ב 22.08.06 6:34

התכתבות בנוגע למכתב זה, מאת fietsen , שפורסם במקור באתרו "הבלוף הדמוקרטי"

21 אוגוסט 2006

שלום לך

 ראשית, אני רוצה להתנצל על התשובה המאוחרת – במהלך ימי המלחמה קיבלנו עשרות

פניות ציבור ביום, נוסף על פניות הציבור ה"רגילות".

ח"כ שלי יחימוביץ' עושה ימים כלילות בישובי הצפון, ופועלת נמרצות כחברה בועדת הכספים

וכיו"ר הועדה לזכויות הילד לפתרון בעיות התושבים.

דומני כי כאחת מחברי הכנסת המסרבים להרפות מן הנושא, את/ה נוהג/ת עמה בחוסר צדק.

בברכה,

    ערד חכים

    עוזר פרלמנטרי.

***************

להלן התגובה ששלחתי לשלי (לעוזר הפרלמנטרי שלה) לא כדי לפרסם את התגובה כמכתב חדש

 אלא כהסבר הצמוד לתגובת שלי יחימוביץ. באמת שלא התכוונתי לפגוע בה.

21 אוגוסט 2006

 לכב' חברת הכנסת שלי יחימוביץ'

צר לי שפרשת את מכתבי (שמוען לכל חברי סיעת העבודה) כתלונה אישית כלפיך, לא כך הוא.

מטרת המכתב היתה להעלות את מצוקת העורף בפני כלל חברי הסיעה בשלבים בהם עדיין הנושא

לא היה נושא תקשורתי ולדרוש כי הוא יטופל הן ברמת התקציב הבא והן ברמת הפעילות השוטפת

של הח"כים.

אני מודע לפעילותך הברוכה  והסיזיפית בוועדת הכספים. וכן לכך שאת חברת הכנסת היחידה

שבחרתי בה שהציעה את הפיתרון התקציבי ההגיוני והנדרש להוצאות המלחמה ואף מנסה לקדמו

כהצעת חוק – להגדיר את הוצאות המלחמה כהוצאות "חוץ תקציביות" בדומה להתנתקות.

אני מחזק את ידיך ח"כ שלי יחימוביץ' בפעילותך הברוכה. ובעמידתה על האג'נדה החברתית

גם בשעת מלחמה.

fietsen

**************

אכן, שלי יחימוביץ' מקבלת בקביעות אצלנו נקודות זכות כאחת שבאה באמת לעשות ולקיים הבטחות.

אני מקווה שמכתב ההבהרה יגרום לה להגביר את השתתפותה בשיחה המתהווה כאן, במיוחד משום שכרגע

הבולטים ביותר בנוכחותם הם הח"כים איילון ווילנאי, השותפים לאופוזיציה כנגד עמיר פרץ.

מול הקול הזה (צבאי, גברי…) חשוב מאוד שנשמע גם קול אחר. יש לכך חשיבות מיוחדת בגלל הדילמה

שמטרידה בוודאי את רוב הכותבים והקוראים כאן. בחרנו במפלגת העבודה בעיקר בגלל סדר היום החברתי.

אבל גם מי שהתייאש לחלוטין מעמיר פרץ כמוביל בפועל של סדר יום כזה, מתקשה לדמיין את חבורת ה"גנרלים"

בראשות אהוד ברק מובילה אותו (ראו טוקבק קונספירציה של איריס כאן).

אם עמיר פרץ לא רוצה או לא יכול לקצץ בביטחון, האם ברק יעשה זאת?    

אם עמיר פרץ לא רוצה להיות שר הרווחה, האם ברק ירצה?

אני מקווה שח"כ יחימוביץ' תואיל לשמש כאן כסניגורית של עמיר פרץ (כי כאמור לסנגר על עצמה היא

לא צריכה). היא בוודאי תיתן לנו חומר למחשבה. קטיגורים כבר יש לנו די והותר.  

קישור קבוע 14 תגובות