חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עבודה שחורה » סוריה

מאמרים בענין עבודה שחורה » סוריה


אתגר ההכרה במדינה הפלסטינית

נושאים התמונה הגדולה, מדיני-בטחוני ב 3.12.12 0:04

האומות המאוחדות הכירו ברוב גדול במדינה הפלסטינית.  ישראל רואה בבקשה הפלסטינית צעד עוין ובתגובה החליטה לבנות עוד דירות בשטחים במטרה לחבר את מעלה אדומים לירושליים, ולבתר את המדינה החדשה לשתים.  מה היה קורה אם ישראל הייתה תומכת בבקשה הפלסטינית, ושולחת נציגות בכירה לאו"ם ולרמאלה לשמוח בשמחתם
מאת: אמנון פורטוגלי להמשך »

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , , , , ,

אהוד ברק והספין התורן

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 5.05.09 6:00

לאחרונה יצא שר הבטחון, אהוד ברק, בהצהרות כי הוא מוכן למשא ומתן עם סוריה. האם אנחנו באמת יכולים לסמוך על כך? לא בטוח… פוסט מתוך הבלוג של עומר כרמון

להמשך »

נערך על ידי גל
תגיות: , ,

אפרים סנה רוצה ישראל חזקה – חלק ב'

נושאים פוליטי, ראיון החודש ב 18.09.08 6:03

בחלקו השני של ראיון: ביטחון- פחות נץ ממה שחושבים. קשרים עם ההנהגה הפלשתינאית, יחסו ליוזמות השלום, היציאה מלבנון, מה זה "חוות שבעא", ולסיום – מודל האישים הנכנסים לפוליטיקה.

מראיין: נמרוד ברנע

להמשך »

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , , , ,

כנס: שלום עם סוריה

נושאים מדיני-בטחוני, מידע על פעילויות ב 12.07.08 9:43

התנועה לשלום ישראל-סוריה מזמינה לכנס שיתקיים ביום שני, 14 ביולי 2008, בשעה 17:00, במלון דן פנורמה, רח' קויפמן 10, בתל-אביב.

הכנס בהשתתפות: סמי מיכאל, סופיאן אבו זיידה, אלון ליאל, אתי ליבני, משה מעוז,יורם פרי, אלוף (מיל) דני רוטשילד

ברכות: איברהים סולימן, יעקב פרי, השגריר דן קרצר

 

כל מי שמעוניין להגיע לכנס מתבקש לאשר זאת במייל חוזר לערן חרמוני: 
[email protected] 

אתר התנועה לשלום ישראל-סוריה:
 
http://www.is-peace.org/

 

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: ,

מצפון תפתח הטובה – או הרעה

נושאים מדיני-בטחוני, פותחים שבוע ב 25.05.08 6:05

בעבר הוחמצו כמה וכמה הזדמנויות להידברות רצינית עם סוריה בשל חולשת השלטון בירושלים או בדמשק. אין ביטחון שהפעם יהיו תוצאות שונות, אבל אסור להחמיץ שום הזדמנות להידברות, ולא משנה מי העומד בראש הממשלה

מאת: דניאל בלוך
להמשך »

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , ,

מו"מ לשלום עם סוריה – אברהם גל על יוזמת עמי אילון

נושאים דעות ב 19.05.07 11:05

ההצהרות העקביות מפי דוברים רשמיים וחצי-רשמיים של ממשלת סוריה בדבר נכונותה להגיע להסדר שלום, נתקלו בישראל באדישות המזכירה את שלושת הקופים: לא שומעים, לא רואים ולא מגיבים. פה ושם נשמעו תגובות מחייבות (תרתי משמע) מאישי צבור לא שוליים (כמו הרמטכ"ל בדימוס ליפקין-שחק, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר ליאל, ראש השב"כ לשעבר פרי, וחברי כנסת מקרב האופוזיציה). ואולם, על פני השטח לא נעשה ניסיון ממשי לתרגום ההצהרות, המלמדות לכאורה על שינוי מהפכני בסוריה, לשפת המעשה המדיני.

אחד היוצאים מכלל האדישים הוא חה"כ עמי איילון, שהגיב בהצגת תכנית פעולה מדינית-אופרטיבית, שעיקריה: פתיחת מו"מ עם סוריה וחתירה להסכם, לפיו תוחזר הריבונות ברמה לידי סוריה, וזו תחכיר את הרמה לישראל לפרק זמן ממושך ("50 או 80 שנה", כדבריו בראיון ל"הארץ"), תוך הותרת ישובים יהודיים ברוב חלקי רמת הגולן.

עצם התייחסות איילון לנושא – בניגוד לעמיתיו, ביושר אינטלקטואלי, בחשיבה יצירתית ובאומץ לב פוליטי, ראויה להערכה. שהרי ברור לכל בר-בי-רב, כי בעשותו כן קפץ בעיניים מפוכחות לתוככי סערה פוליטית מטלטלת, בעוד מתחריו מקפידים להיוותר בחיק קונצנזוס פסיבי ובלתי-מזיק. באופן בלתי-מפתיע גררה התבטאותו תגובות שליליות משני צידי הקשת הפוליטית: ממחנה השמאל נטען ש"תכנית איילון" איננה ריאלית ולא תהייה קבילה על הסורים; ומחנה הימין התנגד לתכניתו – גם אם תתקבל ע"י סוריה – בראותו אותה כדחיית הרעה והותרתה לבנינו. ואולם, אלה ואלה אינם יכולים להתעלם מהמנהיגות הגלומה באיתור בעיה מרכזית, ונכונות להתמודד עמה תוך לקיחת יוזמה וגישה העניינית והאמיצה.

אין צורך לחזור ולהזכיר את דיווחי המודיעין בדבר היערכותה הצבאית המתגברת של סוריה, על מנת להניח כי סוריה עלולה לפתוח במלחמה נגד ישראל לשבירת הקיפאון. יש הנוקבים בתאריך משוער: כבר סוף הקיץ השנה. היינו בעוד כמחצית השנה. תהא תוצאת המלחמה אשר תהא, ברור כי היא תגבה מחיר כבד בחיי אדם (גם מצידנו). הטווח, העוצמה והדיוק של טילי החיזבאללה הם כאין וכאפס לעומת אלה שבידי סוריה. לא בכדי מסכימים אפילו פוליטיקאים ימניים ביותר בעמדותיהם (כמו ח"כ חסון), כי עדיף לנהל את המו"מ הבלתי-נמנע עם סוריה בטרם יישפך הדם (ובודאי על רקע יחסי הכוחות הצבאיים והמדיניים הנוכחיים) מאשר לאחר מכן.

"תכנית איילון" לא פורטה על ידו לפרטי פרטיה והוא הסתפק במתווה כללי ומטושטש. כל מי שעוקב אחר דרכו ומשנתו של האיש המעמיק והיסודי יכול להבין, כי המתווה המפורסם ברבים איננו ממצה את מלוא עומקה ופרטיה של התכנית. בשלב זה של הדיון הציבורי ראוי להידרש לעקרונות העומדים ביסודה ולאו דווקא לפרטיה. דווקא בהיותו מדינאי רציני ואחראי, העשוי לאחוז בהגה השלטון, על כל האחריות הכרוכה בכך, שומה על איילון להותיר שוליים רחבים דיים למשא ומתן. כובד המשא ואי-בהירות התמורה מהצד השני מחייבים להציג את המתן האפשרי כראוי לעמדת מיקוח ראשונית. זאת ועוד: אין לשגות באשליות לגבי מידת העוינות והסיכון הנשקפים מן העבר הסורי, גם אם נזכה ונגיע לכריתת הסכם שלום עמה. גם מבלי לגדול בקיבוץ מעגן, בצל התותחים וההפגזות מהרמה הסורית, לא ניתן לשכוח את התוקפנות הסורית בשנות החמישים והששים. מאז ועד עתה הוסיפה סוריה לחובתה את התמיכה בארגוני הטרור (שבסיסיהם בסוריה) ובחיזבאללה (הפועלת בלבנון), וחברה לאיראן (השוללת במוצהר את קיום ישראל). מי שמתעלם מכל אלה ומצדיק את התמקמות הצבא הסורי עד שפת הכנרת, לוקה בעצימת עין ובאטימות חושים בלתי אחראיות. כל הסדר שלום עם סוריה חייב להיות מותנה בשינוי מהותי ובר קיימא הן בתחומי היחסים הבילטראליים בין ישראל לסוריה, הן בפעילותה ובקשריה של סוריה במישורים בין ערביים (לרבות איראן, פלשתין ולבנון), והן בהסדרי פירוז והתראה יסודיים. השינויים יחלו ב"נייר" (בהסכם) אך קיומם חייב להיבחן במבחן הביצוע ולאורך זמן. שומה גם להקטין את נקודת החיכוך – העלולה להפוך מקור לפרובוקציות מסוכנות – סביב הכנרת.

וכאן גדולתה של "יוזמת איילון", ההופכת אותה גם לבסיס קביל למו"מ מדיני:
א. היא נוטלת, כאמור, את היוזמה לידי ישראל ואינה בגדר תגובה העלולה להיתפס ככניעה וגילוי חולשה בעקבות תגובות כוחניות – כפי שחזינו פעמיים: בלבנון וב"הינתקות".
ב. היא מכירה בעיקרון הריבונות הסורית על מלוא רמת הגולן בגבולות שביתת הנשק, מבלי לחסום את הדרך בפני הסדר כואב אך חיוני מבחינה צבאית של חילופי שטחים: חמת-גדר תמורת קו הרכס סביב הכנרת.
ג. היא מתנה את מימוש ההסכם בביצוע יתר האלמנטים הצבאיים-מדיניים: ניתוק הציר איראן-סוריה, הפסקת התמיכה בחיזבאללה ובארגוני הטרור, יחסים מדיניים, מסחריים ותיירותיים עם ישראל, צמצום הסיכונים הצבאיים. הביצוע ייבחן על ציר הזמן לאורך פרק זמן ממושך, שדי יהיה בו להפנים בסוריה את השינוי המהפכני.

עלינו להשתחרר מקיבעונות תפיסתיים של שנות השבעים. עם כל החשיבות האסטרטגית הנודעת לשליטה גיאוגרפית, כיום – בעידן הלוויינים והטילים – ירד עד מאד משקלה. ההתיישבות ברמת הגולן (וזאת חזינו כבר במלחמת יום הכיפורים באופן חד-משמעי) איננה מועילה לעוצמתנו הביטחונית אלא להיפך. ספק גדול הוא מי מתושבי הגולן ירצה להישאר ביישובי הגולן תחת שלטון סורי, וממילא תיעלם כמעט מעצמה בעיית הישובים (להבדיל מהעול הכלכלי הכבד של הפיצויים לתושביהם). בעיית השליטה על מקורות המים חדלה ממילא להיות בעיה אסטרטגית מאחר שבכל מקרה הפתרון למצוקת המים באזור חייב להימצא בהתפלה (ומובן שבמצב שלום מצופה כי יישמרו הסדרי המים המוסכמים).

לשון אחר: הסדר שלום עם סוריה הנו בהישג יד ככל שסוריה חפצה בכך באמת ובתמים. החמצתו – בלתי נסלחת. בדיקת היתכנותו – חיונית. יש לעשות כן בראש פתוח ובנפש חפצה, עם כל הזהירות הביטחונית המפוכחת. אם סוריה מתכוונת להכיר הכרה מלאה בישראל, ואם נגיע לדו-קיום שקט ואפילו "קר" עם סוריה (ובעקבותיו גם עם לבנון), מצבנו ישתפר במידה כה דרמטית, עד כי ניתן יהיה לראות בכך את ניצחון הציונות.

המחיר הכבד הכרוך בכך שווה את התמורה ואף את הסיכון.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: ,

חדש יותר »