פיסקת היציבות כנוסחה במתווה הגז אינה חוקתית ולאור זאת מתוה הגז כולו בטל. עם זאת ביטול המתווה מושעה לשנה לצורך הסדר פסקת היציבות. בגץ לא מצא מקום להתערבות שיפוטית בנושאים אחרים במתווה, לא דן בצד הכלכלי או האנרגטי של המתוה, אלא בהיבט המשפטי בלבד. בגץ לא אמר שהמתוה טוב או רע לישראל
מאת: אמנון פורטוגלי
לאור הידיעות על גיבושו של "חוק פרויקטים לאומיים", התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש הממשלה בדרישה שלא לפגוע בעצמאותם ובסמכויותיהם של גורמי המקצוע המגנים על האינטרס הציבורי המשך…
שתי התופעות בישראל של היום, המחאה החברתית ומאבק הממשלה בבית המשפט העליון , ניתנות להבנה טובה יותר באמצעות עיון בפערים הקיימים ברעיון הפרדת הרשויות
מאת: יובל זך
לאור קבלת חוק משאל עם, מונה המאמר את הסכנות בשימוש בחוק זה לגבי הדמוקרטיה הישראלית, משבר המנהיגות, פגיעה בזכויות המיעוטים והכלכלה
מאת: דניאל גיגי
למה התקשורת נצרכת – נצפית, נשמעת ונקראת – כפי שהיא נצרכת. מה גורם למצבה (הירוד והיורד) וגם הצעה מה לעשות
מאת: עו"ד דקל דוד עוזר המשך…
במאמר קודם הצגתי את הרשות המבצעת, פגמיה כפי שהם משתקפים בישראל ודרכי תיקון; במאמר זה אציג את הפגמים בתפקוד הרשות המחוקקת וביכולת שלה לייצג את כלל הציבור
מאת: עו"ד דקל-דוד עוזר המשך…
עולם הכלכלה המודרני עדיין מתאפיין בהבחנות ישנות הנוגדות אחת את השנייה: ממשל מול אזרח, מגזר פרטי מול מגזר ציבורי, חופש מול רגולציה, הבחנות אלו הן אחד המרכיבים שעלינו לוותר עליהן על מנת לבצע את המהפכה התפיסתית של האלף השלישי. מאמר ראשון שעניינו הרשות המבצעת
מאת: דקל-דוד עוזר
המשך…
פרשת יתרו מלמדת על תכונת הענווה במשה רבינו. בימים בהם מנהיגים כמו ח"כ זבולון אורלב מעזים, בשם הציונות, הישראליות או היהדות, לפסול ביקורת פנימית וחיצונית על "עופרת יצוקה", אפשר להיזכר במשה רבנו הענו, וביכולתו לקבל ביקורת
מאת: א. בן אבי
מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר