חוק גפני, חינוך ציבורי וחינוך ממלכתי
בקבוצת דיון של תנועת "הכל חינוך" שנערכה בקפה דה-מרקר, בנושא "חוק גפני" – לפיו יוגדל תקציבם של מוסדות החינוך העצמאי – מסבירה משתתפת בשם דולסינאה כיצד במקום מסד ולקדם רגולציה בהסכמה, מעודדת תנועת "הכל חינוך" התבדלות, הרחבת פערים, ואינטרסים של בעלי הון
בקבוצת הדיון "מערכת החינוך הציבורית" בקפה דה מארקר העלתה תנועת "הכל חינוך" פוסט שכותרתו :
בכייה לדורות- משמעות "חוק גפני" הינה חיסול החינוך הציבורי בישראל
ובהסבר :
ביום ד', 1/7/09, אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ משה גפני, לפיה יוגדל תקציבם של מוסדות "החינוך העצמאי" של יהדות התורה "ומעיין החינוך" של ש"ס ב-100 מיליון שקלים, במימון הרשויות המקומיות. תוספת התקציב תינתן ללא התניה בהכנסת לימודי הליבה לתוכנית הלימודים. מוסדות חילוניים ודמוקרטיים אינם כלולים, כאמור, בחוק זה.
פירושה היחיד של קבלת הצעת החוק הינה חיסול החינוך הציבורי בישראל. לאחר החטא הקדמון, בדמות חוק נהרי, ממשיכה המדינה להפריט עצמה לדעת. הבה נסביר: מעתה תלמיד חרדי יהיה זכאי ל – 100% מהמימון בשעה שמידת מחוייבותו למערכת החינוך הציבורי ולערכיה הינה בשיעור של 0%!
לפוסט השלם כאן .
תהיתי מה לחוק זה ולהפרטה ? הרי הפרטה היא תהליך בו מועבר או נמכר רכוש בבעלות ציבורית לבעלות פרטית. ההליך ההפוך מכונה הלאמה.
אם עד היום היו המוסדות החרדים מתוקצבים בדרכים עוקפות, כספים ייחודיים, תרומות ותשלומי הורים, הרי כעת הם יזכו לחינוך חינם כנהוג בחינוך הממלכתי לפי חוק.
אם כך מדוע זועקים "הכל חינוך" הפרטה ! הפרטה ! ?
כדי להבין את זעקת הקוזאק הנגזל – יש לצפות תחילה בפרק 12 בקומדיה המשובחת פולישוק.
(דקה – 08:20 ) קוזו יועץ התקשורת של מפלגת מלל מגלה שבשר טרף זול יותר מבשר כשר והולך להציע עסקה לרב טנדורי מש"ס. בעסקה: ש"ס מגישים הצעת חוק "מס טרפה" על הבשר הטרף ומפלגת מלל מזדעקים על "מס הטרוף". שני הניצים מרוויחים תשומי ומנדטים.
ונחזור לסיפור שלנו.
הכל חינוך מקדמים הצעת חוק חינוך ציבורי. הרעיון הבסיסי בחוק אומר שכל מוסד שיענה לכל דרישות המדינה (בכלל זה רשתות חינוך בניהול פרטי), יזכה למימון מלא מהמדינה. מוסדות אשר לא יקיימו את הדרישות במלואן תקציבן יקוצץ בהתאמה.
משמע, מוסדות חרדים – המסרבים ללמד ליבה יזכו לתשלום מופחת בהשוואה לרשתות חינוך אחרות המלמדות ליבה.
חוק החינוך הציבורי אמור להקנות יתרון לרשתות חינוך המלמדות ליבה. אלא שחה"כ גפני משך את השטיח מתחת להצעת חוק החינוך הציבורי.
ומה שנותר כעת להכל חינוך לעשות, הוא לצעוק "הפרטה" .
נחזור ל"פולישוק" ושוב פניית פרסה לסיפור שלנו, איך "הכל חינוך" מרוויחים מהחוק ?
הכל חינוך יעשו הכל כדי שהזרם החרדי לא יהפוך לזרם "ממלכתי-חרדי", צפוי בג"צ על אפליה ולאחר מכן מימון מלא של המדינה לכלל המוסדות בניהול פרטי.
וכך, על אף הזדמנות הפז לנהל דיאלוג בונה עם החרדים, להגדיר זרם חינוך חרדי ממלכתי, למסד ולקדם רגולציה בהסכמה, תתפתח מלחמת תרבות חילונית חרדית המעודדת התבדלות, פערים, ואינטרסים של בעלי הון.
במילים אחרות, כאשר "הכל חינוך" מכריזים "הפרטה" הם רואים רחוק ורואים שקוף.
תגיות: הכל-חינוך, חינוך ממלכתי, חינוך-ציבורי, יהדות התורה, מערכת החינוך, משה-גפני, שס
15 ביולי, 2009 בשעה 14:27
אכן מצב עגום. כמו כל שרות המסופק ע"י המדינה, גם החינוך הפך למשחק פוליטי ציני בידי כל הצדדים הידועים לשמצה. הפתרון היחיד והראוי הוא לתת לכל אזרח להחליט עבור עצמו ועבור ילדיו איזה חינוך ירצה.
15 ביולי, 2009 בשעה 16:29
ומי בין החברים בהכול חינוך? איש החינוך ההומניסטי נמרוד אלוני.
15 ביולי, 2009 בשעה 17:44
ההסבר של החרדים:
http://www.ladaat.net/article.ph
p?do=viewarticle&articleid=5417
ההסבר של הכל חינוך:
הדיון המיוחד נערך בין השאר בשל מאבק חריף שניהלה בימים האחרונים תנועת "הכל חינוך" נגד הצעת החוק, אשר ראתה אותו כחותם לחיסול החינוך הציבורי בישראל. מנכ"ל תנועת הכל חינוך, הרב שי פירון, אשר נכח בישיבה הסוערת, אמר כי הוא הופתע לטובה מהכרזתו של שר החינוך כי הוא מתנגד לאופן שבו נחקק חוק נהרי ולפטור החינוך החרדי ממקצועות הליבה. "אנו מקווים שנצליח להגיע לשיח מעמיק ורציני עם לשכת השר בענין חיזוק החינוך הציבורי ולהשפיע על עיצוב וגיבוש החוק" סיכם הרב פירון.
http://www.hakoled.org.il/?p=365
חינוך ציבורי אינו חינוך ממלכתי.
בהכל חינוך מקפידים לשבש ולבלבל בין המושגים.
17 ביולי, 2009 בשעה 0:49
אולי מי מהמבינים יאיר את עיני הנבערים בהבדל שבין
חינוך ציבורי
לבין
חינוך ממלכתי
17 ביולי, 2009 בשעה 16:19
חינוך ממלכתי הוא חינוך ריכוזי באחריות מלאה של המדינה.
כלומר בבית ספר ממלכתי המדינה אחראית על החלק הפדגוגי כמו גם על משכורות המורים, כולל פיקוח אדוק של משרד החינוך. (באחריות העירייה – המבנה, המזכירות, השרתים. הסעות, ליווי בהסעות, סייעות – המדינה מעבירה כספים לעירייה והעיריה מעסיקה אותם לשיטתה).
חינוך ציבורי – נהוג למשל בארה"ב. הוא חינוך חובה חינם, הניתן ע"י העיריה, האיזור, או רשתות חינוך (פרטיות) העומדות בכל הדרישות כמו רשת אורט או רשת עמל אצלנו.
את שיטת הסטנדרטים החלו בארה"ב לאחר שנמצאו פערים מאוד גדולים בין בתי הספר, בשיטות לימוד, תוכניות לימוד, רמת הוראה וכדו'. מדינות ריכוזיות כמו סינגפור למשל, או קוריאה הדרומית אינן זקוקות לסטנדרטים היות ותוכנית הלימודים אחידה ומוכתבת ע"י המדינה.
לכל שיטה יתרונות וחסרונות.
אצלנו קיים קושי רב להכיל אחידות פדגוגית ממלכתית על כלל האוכלוסיה. לכן נוצרו זרמים: זרם ממלכתי חילוני, דתי, ערבי. החרדים נשארו בחוץ מבחירה. החרדים האשכנזים בשל אמונתם בהלכה, סרבו לקבל תכתיבי מדינה ושחקו בכאילו כל השנים. תמורת תמיכה מבחוץ בממשלות ישראל קבלו כספים ייחודיים, אך לא לקחו חלק פעיל בממשלה כשרים. עד אשר הוקמה תנועת ש"ס והפכה את היוצרות. תנועת ש"ס בשונה מאשכנז מחפשים להשתלב בממלכתיות(ואף להכתיב אותה), הם שותפים בממשלות, משמשים כשרים (חלקם מתגייסים לצבא) ואפילו מחוקקים חוקים. לש"ס רשת חינוך גדלה ומתפתחת (שנויה במחלקת באיכותה ותכניה). ש"ס מחפשים את הממלכתיות (ולהערכתי) היו שמחים לו היה זרם ממלכתי חרדי. לכן העבירו את חוק נהרי. חוק נהרי מחייב את הרשויות המקומיות לממן באופן מלא את רשתות החינוך של ש"ס תוך התחייבות לעמוד בתנאים "ממלכתיים" = לימודי ליבה למשל. האשכנזים (החרדים והחילוניים)נחרדו מהחוק כל אחד מסיבותיו שלו. גפני מיהר להציע חוק משלים אשר מאפשר מימון מלא ומקנה פטור מלימודי ליבה. (ומדוע לא ? הם הרי היו ממומנים מלא מאז ומתמיד ע"י כספים ייחודיים)
נקודה למחשבה: בעיר אלעד או נתיבות, האם מתקבל על הדעת שהעיריה לא תתחזק את בתי הספר בעיר על פי חוק ?
גליה
(דולסינאה כזכור, הייתה אשתו של דון-קישוט)
17 ביולי, 2009 בשעה 18:11
אי-אה-אי-אה….
נתחיל מהסוף,
דולסינאה הטובוסית היתה מושא אהבתו הבלתי מושגת של האביר בן דמות היגון, אדוניו של סנשו פנסה שעל גבי הדואב,
אי-אה-אי-אה…
ובשם כל ה-ignorami גם Miguel de Cervantes מצטרף לתודות על הארת האפלה ששררה במעונותינו שלא ידעו להבדיל בין… לבין…
http://www.youtube.com/watch?v=PNMjPoBcjFk
17 ביולי, 2009 בשעה 18:15
אולי ראוי לפרט את תגובה מס' 5 לפוסט שלם.