מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
ערד – לא רוצה להיות עיר מקלט לפליטי דרפור
נוהל "גדרה חדרה", האוסר על הפליטים לשהות במרכז הארץ, הביא כ-1300 מבקשי מקלט מדרום סודן, דרפור ואריתריאה לערד. העומס שמטילה קהילה זו על מחלקות החינוך והרווחה של עיריית ערד קשה מנשוא. אליעזר בר שדה, תושב ערד ופעיל חברה וציבור בעיר, מציג את העובדות ומבקש עזרה בנטל
בערד שוהים כיום כמעט 1300 מבקשי מקלט מסודן ושכנותיה, גברים נשים וטף.
מרביתם מדרום סודן ואריתריאה, מקצתם מחבל דרפור והם מהווים כ 5% מהאוכלוסיה בעיר.
פליטי דרפור נמלטו מבתיהם כבר באמצע שנות ה-90 ומאז שהו פרקי זמן ממושכים בחרטום, בירת סודן, ובמצרים. בשנת 2007 החלו להסתנן ולחצות את הגבול לישראל. אלה מהם שנתפסו נעצרו וכמעט מייד שוחררו ללא הגדרה מדויקת של מעמדם. רק למקצתם יש אשרת פליט מטעם האו"ם.
פליטים אלו הגיעו לערד בעקבות "נוהל גדרה חדרה" שנועד לסלק אותם ממדינת תל אביב ("זה לא מצטלם טוב" כך מסביר משרד הפנים), זאת בעקבות לחץ של ראש עיריית תל אביב על שר הפנים מאיר שיטרית. לראשונה הם הגיעו לערד לעבודה ברשת המלונות פתאל שגם דאגה להם למגורים. הראשונים היו 400 סודנים שגרים בדירות שהושכרו להם על ידי חסיד גור (בערד יש קהילה גדולה של חסידי גור). בעקבות גירוש פליטים סודנים מהעיר אילת, בנוהל דומה ל"גדרה חדרה", הגיעו גם מגורשים חדשים אלו בהמוניהם לערד. תוך מספר חודשים הגיע מספרם לכאלף.
כיום יש בערד, כאמור, כ-1300 נפש, מהם 70 ילדים במוסדות החינוך בעיר, עוד כ-20 לקראת הרשמה ועוד כמה עשרות בפעוטונים פרטיים. הסודנים הקימו בערד 2 מרכזי תפילה נוצרים.
בעקבות החקיקה החדשה משטרת ההגירה מתכוונת ל"נקות" את תל אביב ומכוון שאין לאן לגרש אותם הם ייעצרו וכשיתמלאו תאי המעצר הם יישלחו, לאן? חלקם או מרביתם ימצאו את דרכם לערד.
העומס שמטילה קהילה זו על מחלקות החינוך והרווחה של עיריית ערד הוא בלתי נסבל. לראש העיר הממונה, רו"ח גדעון בר לב, אין סמכות לגרש מהעיר את הפליטים או כל אדם אחר משום סיבה שהיא. מה שנותר לו לעשות הוא להביע את התנגדותו, לזעוק את זעקת העיר ולעשות כמיטב יכולתו ואחריותו הציבורית, כל אלה למרות שאינו ראש עיר נבחר.
כיום מופעלים לחצים שונים על גורמים שונים בממשלה, על ידי פעילים גם מקהילת גור, על מנת להביא לפתרון ראוי ומהיר של הבעיה. בין היתר הוגש בג"ץ נגד המדינה על "נוהל גדרה חדרה" ועוד.
כל מי שיכול לעזור בפתרון התסבוכת הזו מוזמן לעשות זאת.
ליצירת קשר: 4224777 050
אליעזר בר שדה – ערד
תגיות: דרפור, מאיר-שטרית, ערד, פליטים, רון חולדאי, רשות ההגירה
קישור קבוע
13 תגובות
Email This Post
13 ביולי, 2009 בשעה 11:21
הממשלה חייבת להקים ישוב קהילתי לפליטים, בו הם ינהלו את חייהם ותרבותם בפיקוח ממשלת ישראל.
14 ביולי, 2009 בשעה 22:34
עכשיו עם גל הסודנים בערד באמת אין סיכוי שהאוכלוסיה בערד תהיה מספיק איכותית וחכמה כדי לקום ולתנגד לדבר הכי פוגע בערד יותר מסודנים ויותר מכל והוא חולקת כספי הארנונה. מועצה אזורית תמר גובה ארנונה ממלונות ים המלח,מפעלי ים המלח ומישור רותם בסך 80,000,000 ש"ח בשנה! שמעתם כמה ? 80 מיליון שח בשנה. וזאת בזמן שמי שעובד במתקנים אלו הם בכלל תושבי ערד … בדואים וסודנים כמובן. אז עכשיו כשלמלונות יש סודנים אז הם יכולים להוציא פחות על משכורות ואולי אפילו לשלם יותר ארנונה למועצה האזורית תמר. אבל ערד מורכבת בעיקר מתושבים פחדנים שאפילו לא העיזו לסגור את הכביש בין ערד לים המלח על מנת לקבל את כספי הארנונה מתמר. ראש המועצה האזורית תמר בטח ממש שמח מהמצב בערד – ככה ערד חלשה יותר והסיכוי שתתקומם נגד המועצה האזורית תמר קטן…וקטן… יש להעביר את כל הסודנים לישובי המועצה האזורית תמר! עיר של פחדנים אנחנו.
15 ביולי, 2009 בשעה 0:03
ממתי בר שדה נהפך לליברמן ,ביאושו בר שדה מנסה לעלות על גל הפליטים כדי לתפוס פיסת כותרת ,היהירות גמרה לו את הקריירה לפני שהתחיל ביכלל איזושהי פעילות אמיתית ולא מיכתבים למערכת.
16 ביולי, 2009 בשעה 22:03
אין חדש תחת השמש, בדיוק לפני שנתיים
ההבדל היחיד.
הממשלה התקינה את תקנת חדרה-גדרה!
פליטי דרפור: תשובת השר שלום שמחון
נושאים מכתבים לח"כים ב 23.07.07 8:00
הכותרת הצמחונית שכאן למעלה משקפת את טיב תשובתו של שר החקלאות, שלום שמחון, שהגיעה בדואר.
להלן עקרי המכתב, וביקורת בהמשך:
15/7/07
הנדון: עמדה בנושא פליטי דרפור
תודה על פנייתך אל שר החקלאות ופיתוח הכפר מר שלום שמחון.
התנועה ההתיישבותית כפי שוודאי ידוע לך מארחת משפחות פליטים בישוביה הפרוסים ברחבי המדינה, שכן לא די להביע הזדהות, יש צורך לפעול ולסייע ככל הניתן לכל אדם הנאלץ לחפש מקלט ולהגן על חייו ועל חיי בני משפחתו.
עם זאת נראה כי לטווח הארוך יש למצוא פתרון שיאפשר לפליטי דרפור לבנות את ביתם ולהקים קהילה עצמאית ובוטחת.
בברכה,
נמרוד ויז’נסקי
יועץ שר החקלאות ופיתוח הכפר
לקריאת המכתב המלא
דעה אישית:
תשובתו של שמחון היא אחת מכמה שמתהדרות בהתגייסות ההתיישבות העובדת למען הפליטים. אם בתשובתה של אורית נוקד (שנבחרה כמייצגת המגזר) יש מידה של היגיון, הרי שמתשובתו של שמחון משתמע כאילו היענות ההתיישבות העובדת מקורה בצורך הבהול של הנבחרים להראות כמה הם תורמים ופועלים למען הפליטים.
האמת העגומה היא שהתפקיד שלקחו על עצמם הקיבוצים והמושבים הוא תעודת עניות נוספת לממשלה – שמפלגת העבודה שותפה בכירה בה – שהפריטה גם את הערכים ההומניים הבסיסיים.
ובאשר למשפט האחרון – מי שמבין את כוונת היועץ, מוזמן לשלוח אלי תרגום.
ואולי הנתונים הבאים ייגעו גם בליבם של פוליטיקאים: אחוזי ההכרה בפליטים בישראל מהנמוכים בעולם
שקדיה
17 ביולי, 2009 בשעה 0:11
אין גבול לחוצפה ולשנאת זרים ואני עוד חשבתי ש"העתונאי" הוא ישר ונאור ,מתברר שהוא כמו כולם ,קצת כותרות וחשיפה זולה ואפשר למחוק את העיר…למזלי אני כבר על המזוודות לכיוון הצפון.
17 ביולי, 2009 בשעה 17:02
כל הכבוד יש לך אומץ לצאת חוצץ נגד מי שמגלה סוף סוף את פרצופו האמיתי ,כגזען שפתאום מטיף בעיתון הכאילו לא שלו לסילוק הפליטים . מאכזב לראות את שתיקתם של חבריו הנאורים.אבל יפה שעה אחת קודם ,חייבים להקים קול צעקה כנגד אנשים מסוכנים כגון עורך הצבי ערד בפועל ברשדה ,ולבסוף רבקה בהצלחה בצפון.
18 ביולי, 2009 בשעה 0:57
בר שדה היה וימשיך להיות פולטקאי מהיום הראשון בערד עוד בתקופת בצלאל הוא בחש ועירבב גם אז כמו היום הוא ניכשל פעם אחר פעם לקבל איזשהי אהדה מהציבור ,כל הפעולות כולל זיגזוגים מתמיכה בבריל ואוחנונה ועד מלחמות חורמה בהם ,הבנאדם סובל מחוסר תשומת לב ,החיפוש התמידי להכרה גרמה לו לקנות בית קפה בכדי לערוך חוגי בית אישיים ,כמה פאטתי פשוט רחמנות עליו.
18 ביולי, 2009 בשעה 7:02
למגיבים 3, 5, 6, ו-7
ב"עבודה שחורה" מקובל להגיב לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
18 ביולי, 2009 בשעה 10:06
[…] כזה עדיף להעביר את הנטל לעירייה שתהיה מסוגלת לשאת בו – ערד למשל, שעברה פשיטת רגל ויש בה ראש עירייה ממונה. כמובן, שהלחץ […]
19 ביולי, 2009 בשעה 23:33
תושבי ערד מוכרחים לטפל יחד בסוגיית המסתננים והפליטים. ברור שהנושא הנו בעל רגישות הומנית גבוהה ביותר אך מאידך לא יתכן שמדינת ישראל ומנהיגיה אשר התרחקו מתושביה יצרו בעיה ויתנערו מהתמודדות עמה. הפתרון חייב להיות מדיני, פתרון אשר מקיים מדיניות ברורה ושקולה בנושא. ערד בתקופה זו לא יכולה לספוג מהלומות וחוסר איזון בנושא הפליטים וכמובן בנושאים נוספים
2 באוגוסט, 2009 בשעה 17:46
אנו מיתביישים לגור בערד
תשבי ערד שחחו מזה אהבה לזולת…
אנו מרגישים חמלה לעלובי נפש הללו ואנו מכבדים את הבני האנוש שסורדים כול יום עלהאוינות הגיזנית של תושבי ערד
28 בדצמבר, 2009 בשעה 23:03
[…] עדיף להעביר את הנטל לעירייה שתהיה מסוגלת לשאת בו – ערד למשל, שעברה פשיטת רגל ויש בה ראש עירייה ממונה. כמובן, שהלחץ […]
1 ביולי, 2010 בשעה 20:04
לצדק: מדינת ישראל צריכה להקים ישוב אחד לפליטי אפריקה במיוחד לאלו המוסלמים שקוראים לו "אפריקה", ומיקומו היה כמה שיותר רחוק ממדינת ישראל. את מיקומו של ישוב זה ניתן למצוא כאמור ביבשת אפריקה או מצידי או בכל מקום אחר למעט ישראל.