קלדניות הדואר עדיין בתחתית הפירמידה
קלדניות דואר ישראל, עובדות חברות כוח האדם, הן עדות חיה לעבדות המודרנית בישראל. עובדות נטולות תנאים המועסקות ע"י גוף ציבורי תשע ועשר שנים, ולאף אחד לא אכפת. גם לא להסתדרות שבחוצפתה גובה מהן דמי חבר.
המכתב שלהלן נשלח לאורית בן בנישתי, מנכ"לית חברת תגבור, בשמה של "המלכה הטובה", בתקווה שגם באלה היושבים בראש פירמידת הניצול נותרה מידה של הגינות ורוחב לב.
12/8/07
לכבוד:
חברת תגבור
לידי: אורית בן בנישתי, מנכ"ל
הנדון: קלדניות דואר ישראל
גב' בן בנישתי שלום רב,
שמי הגר שקד, ואני חברה ביוזמת "עבודה שחורה" הפועלת להפצת המסר הסוציאל-דמוקרטי, ולקידום רשת האינטרנט ככלי המאפשר ביטוי ופעילות חברתית.
בחודשים האחרונים עסקנו, בין מכלול הנושאים, גם במצבן של קלדניות דואר ישראל, שחלקן עובדות של חברת תגבור (כתבות ודיונים בנושא תוכלי למצוא באתר "עבודה שחורה" בקטגוריית "זכויות עובדים").
ברצוני להפנותך למכתב שממוען אליך ונכתב ע"י קלדנית דואר ישראל , המועסקת כבר תשע שנים כעובדת קבלן של חברת תגבור.
מסיבות מובנות חוששת העובדת לשלוח אליך את המכתב בשמה, ולכן התנדבתי לשמש לה פה.
עצוב שבמאה ה-21 עובדים בישראל מועסקים במשך שנים ללא תנאים וזכויות. עצוב עוד יותר שעובדים החיים בחברה שוויונית ודמוקרטית חרדים להשמיע קול ולדרוש את זכויותיהם, פן יפוטרו.
אני מפנה אליך מכתב זה מתוך אמונה שבכוחך לתקן עוול זה, ובתקווה שתפעלי מתוך דאגה לעובדים ולרווחתם, כפי שמפורט באמנת השירות עליה חתומה חברת תגבור, וכמתחייב ממעסיקה של עובדים רבים.
בברכה,
הגר שקד – עבודה שחורה
- להלן מכתבה של קלדנית דואר ישראל:
לכ': גב' אורית בן בנישתי, מנכלית תגבור
שלום רב,
מכתב זה נכתב כמסר אישי אלייך. אני בספק רב עם תקראי מכתב זה, אך אולי בדרך לא דרך השמועה תגיע לאוזנייך. לכן אנצל את הבמה שקבלתי ואכתוב.
מתחתית הפירמידה, אני, קלדנית של חברת תגבור העובדת בדואר ישראל מזה תשע שנים, פונה אליך מתוך אמונה שאת, שניצבת בראשה, כנראה אינך מודעת למצבנו הקשה.
בדיון שהתקיים בכנסת אמרת שקלדניות תגבור עובדות כ-80 שעות בחודש. זהו חישוב מוטעה ומטעה. אם ניקח בחשבון שקלדנית עובדת 7 שעות ביום, ונכפיל זאת ב-20 ימים, נקבל 140 שעות חודשיות.
140 שעות בחודש כפול תשע שנים – זה ממוצע הזמן שאני וחברותיי למחלקה עובדות במסירות, במשכורת זעומה וחסרות זכויות.
תשע שנים! ועד מתי?
ידוע לי שבימים אלה דנות חברות תגבור ומנפאוור עם דואר ישראל במטרה למציאת פתרון הולם לסכסוך העבודה בינינו. אני פונה אליך ומבקשת את עזרתך. בכוחך לסיים את הפרשה, ולאפשר לנו – קלדניות הדואר – להיקלט כעובדות דואר מן המניין, ולהיות עובדות שוות זכויות ותנאים.
בברכה,
קלדנית חסרת זכויות, ישראל 2007
* לתשומת ליבך: מכתב זה ותשובתך יתפרסמו במלואם באתר “עבודה שחורה”.
העתק:
גב' דליה נרקיס, מנכ"לית מנפאוור
תגיות: דואר-ישראל, ההסתדרות-הכללית, התאגדות-עובדים, חברות-כוח-אדם, חברת-דואר-ישראל, עובדי-קבלן, קלדניות-הדואר
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post



14 באוגוסט, 2007 בשעה 9:14
קלדניות הדואר עדיין בתחתית הפירמידה…
קלדניות דואר ישראל, עובדות חברות כוח האדם, הן עדות חיה לעבדות המודרנית בישראל. עובדות נטולות תנאים המועסקות ע”י גוף ציבורי תשע ועשר שנים, ו…
15 באוגוסט, 2007 בשעה 13:32
עבדתי שם אחרי השחרור מהצבא לתקופה ממש קצרה.
עבודה לא מומלצת בכלל ממש כמו במהפכה התעשייתית כולם עובדים בפס ייצור, העובד הינו בורג קטן במערכת בירוקרטית חסרת תנאים…
15 באוגוסט, 2007 בשעה 16:04
שלום מיטלי,
תוכלי לפרט קצת יותר על העבודה, אופיה ויחס המעסיקים?
11 באוקטובר, 2007 בשעה 13:25
[...] הבנתי. מקור התרמית הזו הוא במשרדי רשות הדואר, שגוזרים קופון "מס רווח" בשווי של 1.5 שקלים עבור כל מעטפה, כלומר, רשות הדואר מרוויחה סכום של 20% מערך הרווח של כל משתתף. אם בשבוע השלישי כל משתתף מרוויח סכום של 50,000 שקלים, רשות הדואר מרוויחה מכל משתתף סכום של 10,000 שקל. אם לרשות הדואר היו סכומים כאלה, היא הייתה יכולה לממן תנאים טובים יותר לקלדניות. [...]