דואר אלקטרוני
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
תכנית מרשל למשק הישראלי
בניגוד לקיצוצים בתקציב אותם מציג משרד האוצר מדי שנה, מציע עמית הרפז מיסו"ד גישה הפוכה: הגדלת התקציב. כאשר הצבא זקוק לשיקום אחרי המלחמה, והמצב החברתי הוא רע, אנו זקוקים דווקא למדיניות מרחיבה. במכתב מפורט ומנומק עם דוגמאות הסטוריות, לכל סיעת העבודה הוא קורא להם להתנגד לתקציב.שימו לב: גם מקורות המימון מפורטים.
להלן המכתב:
09/08/07
הנדון: תקציב 2008 והקיצוצים בתקציב 2007.
משחר ההיסטוריה נהג כל ממשל בכל העולם, להגדיל את התקציב בעקבות מלחמה ובכדי לחזור לשיגשוג. מלכי ישראל הגדילו את התקציב ע"י הטלת מיסים ושלל אויבים. מלכי צרפת ואנגליה לקחו הלוואות וכך נהייתה משפ' רוטשילד עשירה. האמריקאים במלחמת העצמאות לפני 230 שנה, פשוט הדפיסו כסף ויצרו איפלציה של הרבה מאות אחוזים, הם ידעו שעדיף שיגשוג עם אינפלציה מאשר מיתון.
ישראל אחרי מלחמת לבנון ה-II צריכה מדיניות ממשלתית מרחיבה כמו אויר לנשימה, אסור בשעות כאלו להידבק לסיסמאות של ריסון פיסקאלי וגידול 1.7% בתקציב. צריך לזכור כי בשבע השנים 1970-1977 היו מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים בנוסף לעליה מטואורית במחירי הנפט ובכל זאת צמיחת התוצר הישראלי הייתה 22% לנפש. לעומת זאת בשבע השנים 2000 – 2007 בתנאים דומים, צמיחת התוצר לנפש היא רק 5%.
במשק לאומי השקעה פנימית מגדילה את הייצור וגורמת צמיחה לכן ישבו ב-1945 שלושה ראשי מדינות (ארה"ב צרפת ובריטניה) והקשיבו לכלכלן בריטי אחד, ג' מ' קיינס ואלו בדיוק הדברים שאמר להם: יש להרחיב את התקציב, להגדיל את הצמיחה, ולשמור על יציבות המטבע באמצאות פיקוח.
אנשי האוצר אינם נותנים אלטרנטיבות הם מתנהגים כאילו רק הם יודעים הכי טוב וכל זה בלי שום הוכחה בשטח. הצמיחה הנוכחית באה בגלל תמיכת האמריקאים בהתנתקות מעזה והצמיחה העולמית (שהיא גבוהה לנפש מאשר בישראל ולא כפי שהאוצר מציג) לא בגלל אנשי האוצר.
לדעתי ממשלת ישראל צריכה להחליט על תוכנית שיקום המשק והצבא כמו תוכנית מרשל שהונהגה באירופה אחרי מלחמת העולם השניה, היא צריכה להגדיל את התקציב ולהשקיע. ההשקעה צריכה להיות חכמה מוכוונת צמיחה ושיפור איכות חיים.
דוגמאות:
מים וביוב – יש להקים רשות ארצית לביוב ולהטיל עליה את האחריות להקמה ותחזוקה של כל מכוני הביוב בארץ (במימון המדינה), לא ייתכן שנמשיך לחכות לרשויות עניות ומסכנות שיקימו מערכות ביוב מודרניות כאשר הן אינן מסוגלות כספית לדאוג למינימום שירותים לתושבים. הזיהום שגורמים מים לא מטוהרים פוגעים בסיכוי שלנו לשרוד בארץ. רק רשות כזאת תוכל תוך מספר שנים להצעיד אותנו קדימה לרשימת המדינות המפותחות בתחום.
מים הם משאב במחסור, הרעיון להעביר את אספקת המים ליידי תאגידים פרטיים הוא רעיון בלתי שפוי, הבריטים עשו זאת מחירי המים עלו ומאות אלפי בתים נותקו מהרשת. בכמה ערים בארה"ב ניסו זאת ונסגו כשהבינו את גודל הטעות. מים בארץ חצי מדברית הם נכס אסטרטגי ואסור לציבור לתתו בידיים פרטיות.
חינוך – בשנת 1975 הושקעו בבניית כיתות ובתי ספר 2052 מל' ש"ח בשנת 2004 עם פי שתיים תלמידים הושקעו רק 2624 מל' ש"ח (מחירי 2004). בין 1977 – 2005 עלתה ההוצאה לתלמיד ב-16% מתוכם 10% העלתה ממשלת רבין הי"ד (תוך 2.5 שנים). ההוצאה לתלמיד בעולם הגדול עלתה בתקופה זאת עשרות מונים. איזה סיכוי יש לנו להתמודד בעולם גלובלי? אצלנו יש כיתות של 40 תלמידים, כאשר אפילו בקובה כיתה מקסימלית היא 24 תלמידים.
תחבורה – רכבות ורכבות תחתיות זאת הסיסמה, רק רכבות תחתיות יפתרו את בעיות התחבורה בערים הגדולות וייתנו תנופת פיתוח שתמשך שנים. ברור שרכבת תחתית זאת השקעה עצומה, לכן חשוב לבצע אותה ע"י המדינה ולהשקיע את רוב הכסף בכוח אדם וציוד מקומי. לונדון, ני-יורק, פאריס האם ללא תחבורה תחתית אפשר היה בכלל לזוז בהן?
בתחום הכבישים – יש לשדרג את כל ציפוי הכבישים בארץ ולהשתמש באספלט-שקט בתקן אירופי בלבד. אספלט כזה יקטין את שיעורי ההחלקה, הסינוור וההתמצאות בלילה, יישום שלו יכול להקטין את שיעור הנפגעים בלמעלה מ-10% בשנה. שינוי כזה אמנם יגדיל את העלות אבל ישפר את היעילות והבטיחות של הכבישים.
בריאות- כמו בחינוך גם בבריאות ההשקעה לנפש היום קטנה מאשר בשנות השבעים, צריך לשנות כיוון יש להשקיעה בבנית בתי חולים, תרופות, ציוד וכוח אדם. מספר הסטודנטים לרפואה איננו מבטיח לנו עתיד בריא, העבודה הקשה וחוסר התיגמול מבריחים סטודנטים טובים מהמקצוע.
חקלאות ומזון – החקלאות הישראלית שהייתה פעם היהלום בכתר הציונות הפכה ל – made in Thailand.. יש להחזיר עטרה ליושנה. אם הממשלה תיתן מאצ'ינג למשכורות בחקלאות נראה את משוחררי מלחמת לבנון ה- II עומדים בתור כדי לקטוף תפוחים בגליל פלפלים בערבה ותפוזים ופרחים בנגב המערבי. שכר הוגן יביא דור חדש וחדשני לחקלאות כמו גם שיטות יעילות יותר. עובדים אלו יקטינו את בעיית העובדים הזרים ויסייעו למשוחררים לממן שנות לימוד אקדמי. יכולת הייצור הכבירה של המגזר החקלאי תוכל גם להתקדם לגידולים אורגאניים מופחתי רעלים, המשק המשפחתי יוכל לשוב לשגשג ולספק לעשרות אלפי משפחות פרנסה וכבוד.
מחקר ופיתוח – מעטים מידי יודעים כי כל תרופה אמריקאית חדשה נתמכת בשיעור ממוצע של למעלה מ-50% ע"י משלמי המיסים. ישראל צריכה להפנות חלק גדול פי עשר מהתקציב הנוכחי למחקר ופיתוח. חוקרים ישראלים מהטובים בעולם אינם יכולים להתפרנס כאן, הם נוסעים לחו"ל ואת פרי מחקריהם קוטפות מדינות הים. יש להשקיע במו"פ חקלאי תעשייתי כמו גם בפיתוח אנושי, יש למצוא דרכים נוספות לפיתוח ההון האנושי של ישראל.
ביטחון – כפי שראינו במלחמה חלק מהקיצוצים בתקציב הביטחון פגעו ביכולת המבצעית של צה"ל. בעתיד יש לבחון בכובד ראש כל קיצוץ כזה. אסור להחליט ראשית על גודל הקיצוץ, יש להחליט ראשית על מה אפשר לוותר ולקבוע כך את גודל התקציב. יש להלחם ולא להרשות השתרשות של דעה אחת כמו "הצבא הדיגיטאלי". בצה"ל כמו בארגונים ממשלתיים אחרים יש לדאוג למגוון דעות וגישות, רק פלורליזם מבטיח הישרדות בטבע ובמזרח התיכון.
מימון התוכנית
את המימון לתוכנית החרום יש להשיג ראשית כל מכספי תוכנית פנסיה ממלכתית חובה. כספי הפנסיה של כל אזרחי ישראל יזכו לריבית מובטחת ע"י המדינה – החוסכים יקבלו ריבית טובה והמדינה תקבל כסף זול, כל זאת ע"י חיסכון בדמי התפעול הנגבים היום ע"י חברות פרטיות.
שנית, מדינת ישראל תמכור תעודות מלווה נושאות ריבית מובטחת ובלתי סחירות לתקופות קבועות לכל החפץ בכך. הציבור ייקרא לתרום את חלקו ע"י השקעה בלתי ספקולנטית בעתידו.
שלישית, תיערך רוויזיה מקפת במערכת המס: 1. ייעצר תהליך הפחתת מס חברות ולתקופה הקרובה יוחזר למצבו באמצע שנות ה – 90. 2. ייערך בדק בית ייסודי שלא יאפשר "תכנוני מס" בהיקף המקובל היום, ויעשה מאמץ רציני לפשט חוקי מס מורכבים. 3. יוגדל המס על רווחי הון, ניתן לשקול מדרגות מס רווחי הון – על השקעות ספקולטיביות קצרות טווח מס מרבי, על השקעות לטווח רחוק (5 שנים ומעלה) מס מופחת.
רביעית – באם נדאג שמרב ההשקעה הממשלתית יושקע בישראל (לדוגמא: קניית מדים בישראל ולא בכספי סיוע), הצמיחה המקומית תניב הכנסות גבוהות בהרבה מהמקובל היום.
סיכום
לדעתי, שרי העבודה צריכים להתנגד לתקציב 2008 כפי שהוא עולה לדיון בימים אלו ולתבוע את ביטול חוק ההסדרים בהיותו חוק גרוע ולא דמוקרטי.
מודה לך מאוד
על תשומת הלב
חבר המועצה המקומית ראש-פינה
מזכיר סניף העבודה-מימד
עמית הרפז
נערך על ידי יוחאיתגיות: חוק-ההסדרים, חוק-ההסדרים-2008, תקציב, תקציב-המדינה
קישור קבוע
8 תגובות
Email This Post
13 באוגוסט, 2007 בשעה 9:33
תכנית מרשל למשק הישראלי…
בניגוד לקיצוצים בתקציב אותם מציג משרד האוצר מדי שנה, מציע עמית הרפז מיסו”ד גישה הפוכה: הגדלת התקציב. כאשר הצבא זקוק לשיקום אחרי המלחמה, והמ…
13 באוגוסט, 2007 בשעה 9:33
תכנית מרשל למשק הישראלי…
בניגוד לקיצוצים בתקציב אותם מציג משרד האוצר מדי שנה, מציע עמית הרפז מיסו”ד גישה הפוכה: הגדלת התקציב. כאשר הצבא זקוק לשיקום אחרי המלחמה, והמ…
13 באוגוסט, 2007 בשעה 9:44
עמית, כתיבה נהדרת ומעוררת השראה.
אני יכול רק להוסיף שתחת סעיף הבריאות, ישנו נושא הביטוחים האישיים; מחוק בריאות ממלכתי ועד לביטוחי הפלטינום של כל קופה.
למעשה, מרגע שהמדינה מסירה אחריות ביטוחית על האזרח, הראייה היא כי היא אינה מאבדת כסף על הפעלת שירותיה בטיפול באותו נזקק.
נאמר שהיה חיסון במחלה ושמה "סדרת", והמדינה אינה מכילה את החיסון בביטוח הבריאות. כעת אם אדם יחלה ב"סדרת" הוא יצטרך לעבור את כל הטיפולים, הבדיקות וימי האישפוז, שלא לדבר על התרופות שיצטרך לקנות. הוצאות אלו מתגמדות לעומת ההוצאה על חיסון וחלוקת ההוצאה על ביטוח בין כלל אזרחי המדינה. כיום המדינה שברה את המשוואה משהתירה את עניין ביטוח הבריאות למימד כלכלי גרידא.
13 באוגוסט, 2007 בשעה 10:36
מקווה שהמכתב ישפיע על חברי הכנסת להפסיק להיות כבשים ושהתבטאויות כאלה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3436774,00.html
לא יתאדו בעוד כמה חודשים.
בפרט הייתי רוצה לראות את מי שמכנים את עצמם סוציאל דמוקרטים במפלגת העבודה (בצדק או שלא בצדק) מגיבים לנושא הנשכח והחשוב כל כך של הרפורמה במיסוי.
13 באוגוסט, 2007 בשעה 19:43
עמית, הצעותיך מושתתות על ההנחה התמוהה שהממשלה הנוכחית רוצה בטובת המדינה. מה מביא אותך לכך, ההצבעה על התקציב מאתמול?
14 באוגוסט, 2007 בשעה 22:26
התפוח לבית הרפז נשאר קרוב לעץ המפואר. תודה על הארת העיניים ותוספת קטנה.
מעוטר פרס נובל, ג'והן מיינרד קיינס הציג את תורתו לנשיא הנבחר של ארצות הברית, פרנקלין ד. רוזוולט. הנשיא הקשיב לדברים ובסיומם, אחרי שקיינס יצא, אמר לעוזריו: לא הבנתי דבר ממה שהאיש הזה אמר, אולם נראה לי שכדאי לנסות את מה שהוא מציע.
ארצות הברית פתחו במפעלי ענק של עבודות ציבוריות במימון ממשלתי גרעוני – הדפסת כסף!!! – הקימו את רשות עמק טנסי והסדירו את נהר הקולורדו.
התוצאה היתה שארה"ב, ובהמשך כל העולם, יצאו ממשבר המיתון של 1929.
מדינה אחרת שנוהגת מדיניות קיינסיאנית בימינו היא הולנד שבונה עכשו רכבת תחתית מתחת לאמסטרדם, בהשקעה ממשלתית של 1.7 מיליארד אירו. בעשור הקודם בנו מסילת ברזל עיקרית לגרמניה (חלקה במנהרה, למניעת פגיעה בסביבה) ובשני העשורים שקדמו בנו מפעלים אדירים להגנה משטפונות.
בהולנד אין אבטלה והפערים בחברה קטנים מבישראל.
15 באוגוסט, 2007 בשעה 21:01
כל הכבוד. מסכים עם כל מילה.
16 באוגוסט, 2007 בשעה 19:45
לכל מי שלא השאיר כתובת לתגובה:
את המכתב הזה הפנתי לכל חברי הסיעה והשרים של מפלגת העבודה. הוא ארוך מידי ובגרסה הראשונה היה ארוך פי שנים, לכן דבריכם הנכונים קוצצו ביד אכזרית (היד שלי). שושי – האופטימיסט והפסימיסט מגיעים בסוף לאותו מקום אבל האופטימיסט נהנה מהדרך.