חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

יעקב ליצמן, חוקי העבודה גורמים להורי ילדים חולים לשולחם למוסדות חינוך

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חינוך ותרבות, מכתבים ב 12.07.09 6:06

בהמשך לבקשתו של סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, מסביר איתי אשר, אב לילדים צעירים וחבר "עבודה שחורה", מדוע כל עוד לא יחול שינוי ממשי בחוקי העבודה, בתיאום עם משרדי האוצר והתמ"ת, יאלצו הורים עובדים לשלוח את ילדיהם החולים לגן או לבית-הספר

לכבוד סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן

הנדון: הצעה למניעת הפצה של מחלות מדבקות

כבוד סגן השר שלום,

 הבוקר נחשפתי לראשונה ברדיו למסע הפרסום הקורא לציבור להשאיר ילדים חולים בבית כאמצעי אפקטיבי לצמצום ההדבקה במחלות זיהומיות. אין לי ספק כי זהו רעיון נכון הנתמך במחקרים מדעיים.

הצרה היא שהלכה לחוד ומעשה לחוד. יישום ההמלצה על ידינו ההורים הוא בעייתי ביותר כאשר על פי חוק יכול כל הורה שכיר להיעדר עד שמונה ימים בשנה מעבודתו בגין מחלת ילד. ככל הידוע לי* שמונת הימים הללו הם על חשבון ימי מחלה של העובד, ומספרם אינו תלוי במספר הילדים של העובד (בחיי, אם יש לך שמונה ילדים או ילד אחד – זה לא משנה).

במצב זה אין פלא כי הורים רבים נוטים לשלוח לגן ולבית הספר ילדים חולים, לעתים תוך שימוש בתכסיסים נבזיים כמו מתן תרופה להורדת חום לפני היציאה לגן (שימושי במיוחד עם תינוק שאינו מדבר עדיין). כהורה, כעסתי מאוד על הורים במשפחתון ובגן של בתי שנהגו כך, אך הבנתי את המצוקה שהביאה הורים לסכן את הילד שלהם ואת שאר ילדי הגן. רק היום שלחנו ילדה "כמעט כמעט בריאה" לגן אחרי ששלשום עלה החום שלה ל-40 מעלות. הבוקר אמנם לא היה לה חום אבל בהחלט לא היה מזיק לה עוד יום בבית. כל היום חיכינו שמא תצלצל הגננת ותקרא לנו.  

אם אין לנו ההורים ברירה, ההמלצות של משרד הבריאות יישארו בגדר המלצות וחבל על הכסף הזורם למשרדי הפרסום.

יכולת לקנות בכסף הפרסום כמה תרופות לסל התרופות.

כבוד סגן השר, אם משרד הבריאות מעוניין שהאזרחים יתרמו לבריאות הציבור ויחמירו מאוד בנושא השארת ילדים חולים בבית, עליו לתאם עם משרד האוצר ומשרד התמ"ת שינוי ממשי בחוקי העבודה בהתאם. אני מניח שבמדינות שעוד לא שכחו מהי "מדינת רווחה" הסטנדרטים שונים לחלוטין, בדיוק כמו הסטנדרטים לגבי חופשת לידה, שכר מינימום וכו'. יש דברים שבהם כדאי לנו ללמוד מהגויים…

לבסוף, רציתי לחזק אותך במאבקך על מעמדו של משרד הבריאות בתקופה קשה זו של נסיונות להחלישו עוד יותר. בציבור החילוני אליו אני משתייך ראו במינוי שלך לתפקיד סגן שר (כאשר ביבי נתניהו הוא השר באופן רשמי) זלזול במערכת הבריאות. אני חושב שהמצב עדיף בהרבה על מינויו של שר "תקני" מאחת ממפלגות ההון-שלטון, שהיה דואג להאיץ את תהליכי ההפרטה של יחידות המשרד ותורם להגדלת הפער בין שירותי הרפואה לעשירים ושירותי הרפואה לשאר הציבור.

אשמח לשמוע את תשובתך,

 איתי אשר
מושב אורה

* מקור המידע שמצאתי הוא זכותון של "קו לעובד" והעתק חוק משנות התשעים באתר משרד התמ"ת.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , ,

9 תגובות

  1. אהרן לוינשטיין :

    עצם העובדה ששר הבריאות האמיתי הוא ביבי מעיד שהמטרה היא הכבדת הנטל על הציבור.
    כמו במקרה "המחסור במים" ותשדיר אין לנו מים לבזבז התשדיר של היחצנות הוא העיקר. ספין נבוב נטול כל משמעות מעשית שאחריו תמיד מגיעה גביית מיסים דרקונית.
    משנתו הכלכלית הניאוליברלית של ביבי הופכת למעשה את השלטון לניאופיאודליזם.
    יחי הון שלטון הלאה הפרוליטריון.

  2. לאהרן :

    אתמול בילינו בחיק הטבע עם המשפחה של החברה של הבת שלי מהגן. האבא הוא חיים פרננדס, עד לאחרונה סגן ראש אגף התקציבים באוצר.

    שאלתי אותו אם מישהו עשה חישוב (שונה לכל עשירון) האם אחרי כל הקלות המסים (מס הכנסה) והכבדות המסים (מעמ, סיגריות, דלק, מים, אלכוהול) יש לאדם יותר או פחות כסף בכיס – הוא אמר שלדעתו יש יותר.

    תזכור שמטרתה של כלכלה ימנית היא לצמצם את שירותי הממשלה – לכן בגדול מורידים מסים ולא מעלים. דווקא ממשלה סוציאל דמוקרטית שאולי תהיה פה פעם תתאפיין בכך שהיא לוקחת יותר מכיס הציבור, כדי לממן שירותים טובים יותר.

  3. למגיב 2 :

    1. הם, באגף התקציבים, לא עשו את החשבון, כי הם "לא נכנסים לפרטים" מסוג זה;
    2. מה שנקרא ב"כלכלית" "ההכנסה הפנויה" אכן גדל וזה נותן אשליית השתכרות גבוהה יותר;
    3. לעומת ההשתכרות הגבוהה יותר יש יותר הוצאות "בלתי נמנעות" של הפרטים (חינוך, בריאות, שרותים אחרים). לזה אומרים הניאו-ליברלים שהם לא מכריחים אף אחד ללמוד אם אין לו כסף.
    ה"סאב טקסט": תחליט מה חשוב יותר, השכלה לילד או ריפוי שיניו.
    4. ממשלות סוציאל-דמוקרטיות לוקחת יותר מכיסי הפרטים ומחזירה לציבור במימון השרותים, ולא כמו שכתבת.

  4. למגיב 3 :

    השאלה שלי היא ספציפית לגבי התקציב וחוק ההסדרים הנוכחיים.
    אף אחד לא ציפה מנערי האוצר לעשות את החשבון, זה לא תפקידם.
    אני מקווה שיקום עיתונאי רציני ויעשה זאת, במקום הדיונים הצהובים והלא מאוד חשובים לגבי סכסוכים בלשכתו של נתניהו ומידת השפעתה של שרה'לה על איוש התפקידים. החישוב אינו פשוט משום שעשירון ההכנסות אינו הפרמטר היחיד (לדוגמה – השאלה אם אתה מעשן חשובה).

    ברמה העקרונית, הגישה של הקפיטליסט היא גישה שיש בה היגיון, היא לא הונאה חשבונית. זה שביבי נוטה להשכיח את העניין במצגותיו זה סיפור אחר.

    בעיקרון, הכל מונח על השולחן – יש גישה שלפיה ההכנסה הפנויה קטנה יותר אבל צריך לשלם פחות על שירותים וגישה שלפיה ההכנסה הפנויה גדולה יותר וצריך לשלם יותר על שירותים. הויכוח על כך מתקיים כבר עשרות שנים.

    האמירה "הקפיטליסט רוצה שתחליט מה חשוב יותר השכלה לילד או טיפול שיניים" זו דמגוגיה לשמה.

    בסיטואציה בה אחוז ניכר מהמסים שאני משלם הולכים למימון הוצאות מדינה לא חיוניות לדעתי (עוד צוללת גרעינית או טייסת אפאצ'י לונגבואו למשל) – לא השכלה ולא טיפול שיניים, קל מאוד לשכנע אותי כאזרח, שמאלני, חילוני, ממעמד הביניים – לתמוך במדיניות מיסוי קפיטליסטית.

    אני רוצה לשכנע את הציבור לתמוך במדיניות מיסוי סקנדינבית (תשלמו יותר ותקבלו יותר) – אני צריך להוכיח להם שזה אפשרי גם במציאות הישראלית.

    הבעיה היא שאצלנו אין דיון כולל בנושא מיסוי אלא אך ורק דיונים נקודתיים (למשל בנושא מעמ פירות וירקות). בדיונים נקודתיים קל מאוד להתייחס לכל תוספת מס כאל גזירה ולכל הפחתת מס כאל הטבה.
    האם העלאת מס על אלכוהול, דלק וסיגריות זו באמת גזירה? אני לא בטוח.

    לדעתי (כהדיוט בכלכלה) בהינתן רצון לגבות X ש"ח הכנסות ממס רגרסיבי, זה דבר טוב לתת יותר מיסוי על מוצרים שטובת הציבור היא שאנשים יצרכו מהם פחות ופחות מיסוי על דברים שטובת הציבור היא שיצרכו מהם יותר.

    זה בלי קשר לעמדה הס"ד כפי שאני מבין אותה
    א. עדיף להגדיל כמה שיותר את אחוז המיסוי הפרוגרסיבי בעוגת ההכנסות ביחס לרגרסיבי.
    ב. בתוך המיסוי הפרוגרסיבי צריך שכמה שיותר המיסוי יהיה על ההון (מס בורסה, מס ירושה) ולא על עבודה (מס הכנסה).
    ג. בתוך המיסוי על ההון יש לפטור הון שנצבר לפנסיה (עד רמה מסוימת) – על מנת לעודד אנשים לחסוך לעת זקנה.

    איתי

  5. מגיב 3=5 לאיתי :

    התגובה הארוכה (והעניינית) שלך הבליעה את הנקודה החשובה יותר בדיון:
    "הבעיה היא שאצלנו אין דיון כולל בנושא מיסוי אלא אך ורק דיונים נקודתיים (למשל בנושא מעמ פירות וירקות). בדיונים נקודתיים קל מאוד להתייחס לכל תוספת מס כאל גזירה ולכל הפחתת מס כאל הטבה."

    שיטתם של הכלכלנים (ושאר "מקצוענים") מן האסכולה הניאו-ליברלית היא לפרוט את התמונה הכוללת לגזרות צרות.
    התואנה משתנה. הסיבה היא שהמטרה איננה מה שמצהירים. וכשמביאים נקודה פרטנית יש יתרונות הספין המצוי. נטפלים לטיב הריפוד של המכונית שבכלל לא צריך לרכוש.

    אביא לך דוגמה ממקום אחר. בועדת ההיגוי לנתב"ג 2000 הועלתה הטענה שלא ניתן לנתק את נתב"ג ממכלול פרישת שדות התעופה האזרחיים בארץ, שיש להם תכנית מתאר ארצית נפרדת. שים לב היטב, תכנית אחת עוסקת בכל מכלול שדות התעופה האזרחיים (ובה נתב"ג מוזכר) אבל תכנית אחרת עוסקת בנתב"ג.
    משהועלתה במועצה הארצית שאלת התכנון הכולל נזעק / הוזעק לשם פרופסור נכבד מן האקדמיה שהסביר למועצה הארצית לתכנון ש… תכנון כולל הוא מסובך מדי.
    כך הם עובדים, פורטים את הנושאים, מפצלים את ההתנגדויות ומצליחים להעביר מדי שנה נתחים נוספים של זכויות ורכוש הציבור לידי מוטביהם.

  6. איתי :

    למגיב האנונימי

    במחלה של פריטת התמונה הכוללת לפירורים נדבקו כבר מזמן גם "החברתיים", הסוציאל-דמוקרטים, ואפילו אלה שלא מתביישים לקרוא לעצמם "סוציאליסטים".

    במחלה נדבקו החכים, הפעילים החברתיים, הארגונים.

    פה מציעים הצעת חוק פרטית יפה א', פה נלחמים עד חורמה בגזירה ב', אבל אין נסיון להציב חלופה כוללת למדיניות כלכלית ובראש ובראשונה בנושא מיסוי.

  7. לאיתי :

    מה שאכן חסר במחנה השמאל הוא צוות חשיבה שיציע מכלולי מדיניות.
    המיסוי – שגם הוא חלק – אינו יכול להיות "ראשון בתור".
    ב"תיקון כולל לישראל" מאת אורי יזהר יש נסיון לתכלל.
    ראוי ללמוד היטב את מה שכתוב שם.

  8. לאלמונימי אתה מקבל תמלוגים? :

    לא למדתי אפילו קורס בסיסי בכלכלה, אך לדעתי דווקא עולם המיסוי האפור והמשעמם לכאורה הוא הצריך להיות הראשון בתור.

    במדינות מתוקנות זהו נושא מרכזי במערכת בחירות (למשל בין רפובליקאים לדמוקרטים) ופה למפלגה הגדולה ביותר אין בכלל אמירה קוהרנטית ואיש אינו שואל הכיצד.

    אפילו צוותי החשיבה כמו של מס"ד (אורי יזהר) או של ארגונים חברתיים (חברה אחרת אפשרית) לוקים מאוד בסעיף זה.

    איננו יכולים לבוא ולדרוש שלא יפריטו את החינוך ולא ימסרו למיקור חוץ את הרווחה, שיעלו את שכר המינימום וישקיעו בהכשרה תעסוקתית ויגדילו את חופשת הלידה וכו וכו בלי להתייחס בצורה רצינית לסל ההכנסות של הממשלה – רצוי לעומת מצוי.

    הפרק השני בתוכנית הכוללת הוא סל ההוצאות. תוכנית סוציאל דמוקרטית רצינית צריכה להגיד גם איפה מקצצים (לדוגמה – מצע העבודה 2006 הציע לקצץ 8 מיליארד שח בתקציב הביטחון, אלא שאז בא שר הביטחון פרץ ובישיבתו הראשונה עם המטכל הפנה עורף למסמך שהוא היה שותף בכיר בכתיבתו).

    הפרק השלישי צריך לעסוק במדיניות גירעון חלופית, ואיך מפשרים בין הרצונות היפים שלנו ובין כללי המשחק של העולם הגלובלי, דירוגי האשראי וכו'

    רק אחרי שנסביר בצורה משכנעת (גם למי שלמד כלכלה באסכולה הקפיטליסטית) איך אנחנו פותרים את הנושאים הללו, יש מקום לפרק חינוך, פרק בריאות וכו'.

    ממה שהבנתי על הספר של יזהר (גם מפי הכותב שהעיד על עצמו) זהו ספר של היסטוריון שמנסה להפיק מן ההיסטוריה לקחים פוליטיים, בדומה לפרופ' גוטווין עמיתו.

    זה מעניין מאוד אבל בכלל לא מה שאני מחפש (כפי שאמרה מורתי ביסודי – תשובה נכונה, אבל לא לשאלה)

    משהו שמתקרב קצת בחלק מהפרקים – "אגדות הכלכלה" של הכלכלן פרופ' אריאל רובינשטיין (ואולי הכי טוב לקרוא שטיגליץ או אמרטייה סן – פעם).

  9. ע :

    בתור אחת שחרשה את רולס-
    (THEORY OF JUSTICE), השאלה היא שאלת חלוקת העוגה. רולס איננו סוציאליסט, אבל אם מאמצי הועילו במשהו, ואם הבנתי אותו, אז גם הוא מכיר בצורך לחקיקה שתבטיח גבול לאי שוויון.
    מן הנסיון נראה שהדרך הקפיטיליסטית במינון החביב על נתניהו, מגדילה את האי שוויון באופן בלתי נסבל. קפיטליזם במינון הרבה יותר נמוך שמקטין את אי השוויון, הוא כבר סוג של פשרה עם הס"ד.
    בעיני לפיכך, הוויכוח כפי שאני מבינה את התנהלותו הוא על מידת ה"פשרה" ולא על הצורך לבחור בין קפיטליזם טהור לס"ד טהורה.
    (כל זה בהנחה, שלא מדברים היום על בעלות עובדים על אמצעי הייצור, אלא על סוג של שותפות, שחלקו מתבצע דרך מיסוי פרוגרסיבי, חוקי פנסיה, וכל שאר ה"שיקוצים הביסמריקים").
    בוויכוח הזה, נכנסות גם נטיות והעדפות אישיות, מה שמחזיר אותנו שוב לשלב ההיפותטי של רולס, ונעזוב את זה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.