מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
איחוד עבודה קדימה: קולט אביטל בעד
ח"כ קולט אביטל עונה למשאל עבודה שחורה בנושא הקמת גוש פוליטי רחב הכולל את העבודה, קדימה והגמלאים. להלן תשובותיה:
מערכת אתר "עבודה שחורה" שלום,
להלן תשובותי לשאלותיכם:
א. אני בעד צירוף/ החזרת כמה שיותר אנשים למפלגת העבודה, בהנחה שקדימה תתפרק וחלק מנציגי הגמלאים פרשו ממפלגת העבודה. כאלטרנטיבה אני מוכנה לתמוך בהקמת גוש רחב, מכל הגורמים המוזכרים לעיל.
ב. תנאי מוקדם לאיחוד כזה הוא גיבוש מצע משותף, המחייב את כולם, בכל התחומים: גם מדיני-ביטחוני, גם חברתי- כלכלי, גם איכות השלטון וגם קידום חוקה. למצע יש לצרף מטרות קונקרטיות או תכנית עבודה משותפת.
ג. אקבל כמובן כל החלטה אליה יגיעו מוסדות המפלגה.
בברכה,
ח"כ קולט אביטל
נערך על ידי מערכת עבודה שחורהתגיות: בחירות, גמלאים, מפלגת-העבודה, קדימה, קולט-אביטל
קישור קבוע
19 תגובות
1 באוגוסט, 2007 בשעה 9:28
קולט אביטל בעד איחוד עם קדימה…
ח”כ קולט אביטל עונה למשאל עבודה שחורה בנושא הקמת גוש פוליטי רחב הכולל את העבודה, קדימה והגמלאים. להלן תשובותיה:…
1 באוגוסט, 2007 בשעה 9:29
קולט אביטל בעד איחוד עם קדימה…
ח”כ קולט אביטל עונה למשאל עבודה שחורה בנושא הקמת גוש פוליטי רחב הכולל את העבודה, קדימה והגמלאים. להלן תשובותיה:…
1 באוגוסט, 2007 בשעה 9:44
אם כמפלגה עצמאית, מפלגת העבודה רחוקה מלקיים את העקרונות שלה, אז באיחוד עם האופורטוניסטים של קדימה סוציאל דמוקרטיה כבר לא נראה מהם.
1 באוגוסט, 2007 בשעה 10:25
קדימה” היא מוטציה של הליכוד,בה נפגשו הרצון של שרון לחסל את הליכוד עם הרצון של פרס-רמון-איציק לחסל את מפלגת העבודה.
אין מצב שמהמיזוג של מרכיבים כל כך שונים יצמח דבר בריא.
מחויבות של מושחתים לא מחייבת אפילו התיחסות.שלטון בכל מחיר זה השיא בהשחטת המידות
1 באוגוסט, 2007 בשעה 10:39
איחוד כזה הוא התקווה הגדולה לסוציאל דמוקרטיה:
ברק הרצוג ופואד יחד עם אולמרט לבני ורמון יעמדו בראש מפלגת מרכז מדיני וימין כלכלי, וכל שוחרי הסוציאל דמוקרטיה יצאו מקן הנחשים שנקרא מפלגת העבודה לדרך חדשה וטובה יותר.
סבר פלוצקר כתב כבר מזמן: ברק מועמד ראוי לראשות ממשלה אך לא של מפלגת העבודה אלא של קדימה.
1 באוגוסט, 2007 בשעה 18:32
אני מסכימה עם חבר המפלגה. איחוד קדימה והעבודה יאפשר את הקמתה של מפלגה סוציאל-דמוקרטית, שתהווה אלטרנטיבה שלטונית אמיתית.
1 באוגוסט, 2007 בשעה 20:51
למה שאחרי איחוד קדימה והעבודה יצליחו הכוחות הסוציאל דמוקרטיים את מה שהם מנסים לעשות ללא הצלחה כבר 20 שנה – להקים אלטרנטיבה ס"ד למפלגת העבודה?
למה שמי שלא הצביע לדע"מ, לחד"ש, לעם אחד או לאחת אחרת מבין מגוון האופציות שהוצעו כאן בשנים האחרונות יצביע למפלגה החדשה ההיפוטתית הזו?
1 באוגוסט, 2007 בשעה 21:06
אני מאוד מאוכזב מהתשובה הזו של קולט אביטל.
1 באוגוסט, 2007 בשעה 21:14
דע"מ היא מפלגה סקטוריאלית וחד"ש מאופיינת כקומוניסטית, ומכך שאינן קורצות גם לרבים מהסוציאל-דמוקרטים.
1 באוגוסט, 2007 בשעה 22:07
ליבו, למה אתה מאוכזב? התשובה הזו דווקא הייתה צפויה מאוד.
2 באוגוסט, 2007 בשעה 5:34
שונית,
כי אני ממש לא רוצה להתאחד עם
רוחמה אברהם, מגלי והבה, יעקב אדרי ושאר החברים מקדימה.
אתם שכחתם שהם הגיעו היישר מגרעין מרכז הליכוד המושחת והקומבינטור? במה הם יועילו למפלגת העבודה?
אני לא אוהב איחודים של מפלגות
2 באוגוסט, 2007 בשעה 8:16
הראל – השאלה לא הייתה למה האיחוד רע, אלא למה חשבת שאביטל תתנגד אליו.
שקדיה – הפואנטה היא שמנסים להקים כאן מפלגה סוציאל דמוקרטית משמעותית לפחות מאז 1985, אם לא לפני כן. כדי לשכנע שמהלך כזה יצליח, צריך לשכנע איך הוא יקרה באופן שונה הפעם.
2 באוגוסט, 2007 בשעה 11:29
ב-1985 נולדה בתי… זו גם התקופה שבה החלה מפלגת העבודה לוותר על ערכיה החברתיים בתמורה לכסאות בממשלה רחבה עם הליכוד.
מפלגת העבודה מעולם לא למדה להיות מפלגת אופוזיציה. זה עלה לה באובדן הרלוונטיות והערכים, וזה עלה לנו הרבה יותר.
ערב הבחירות האחרונות הבין פרץ שחייבת לקום אלטרנטיבה שלטונית-חברתית. לו דבק פרץ בעמדותיו, היה לנו סיכוי לחזות תוך מספר שנים במפלגה סוציאל-דמוקרטית מחוזקת ובעלת משקל. כל זה כבר לא יקרה, לצערנו, אך דבר אחד טוב קרה בכל זאת: השמאל הסוציאל-דמוקרטי התעורר. עכשיו הוא זקוק נואשות למנהיג ומפלגה.
2 באוגוסט, 2007 בשעה 11:54
לצערי, אני חושב שמפלגת העבודה ויתרה על ערכיה הרבה יותר מוקדם מ-85, אבל זה לדיון אחר. אני נוטה להסכים עם נדב. בתור מי שהיה מעורב (בשוליים) בענייני עם אחד, מדובר היה במפלגה סוציאל דמוקרטית עם אירגון מסועף וגב הסתדרותי ובלי סטיגמה קומוניסטית או הזויה, ובשיאה אחרי חריש עמוק של כמה שנים היא כמעט השיגה 4 מנדטים. מרשים אבל לא מרשם לשינוי. אני חושב שבלי ממסד מקביל לממסד ההסתדרותי מאחורינו, אין היום הצעה ריאלית שיכולה להביא למפלגה סוציאל דמוקרטית שתשיג אפילו הישג צנוע כזה.
2 באוגוסט, 2007 בשעה 15:58
אבל את לא עונה לי לשאלה.
אני באמת חושב שמפלגת העבודה היא פלטפורמה רעה לענייני הסוציאל דמוקרטיה – ואני לא חושב שיש מה להתווכח על זה, אחרי השנה האחרונה. אני פשוט חושב שזו הפלטפורמה הכי טובה, עם כל כמה שהיא גרועה.
לכן אני שואל ברמה הקונקרטית – מה תעשי כדי לא להיות עם אחד 2, אם תצליחי בכלל לשחזר את ההישג הזה? איך תשכנעי ח"כים ממרצ ומהעבודה ללכת דווקא איתך, כשהם די בטוחים שאת לא הולכת לעבור את אחוז החסימה? מה תהיה הנוסחה המנצחת שלך?
2 באוגוסט, 2007 בשעה 16:08
דרומי, אני לא פוליטקאית או אסטרטגית, כך שאין לי תשובות ל"איך". אבל היו מפלגות שקמו בזמן הנכון והצליחו הרבה יותר מעם אחד. דוגמה (שאני ממש לא שמחה לעשות בה שימוש) היא מפלגת קדימה, שהוקמה ע"י פליטי הליכוד והעבודה.
השאלה החשובה היא שאלת המנהיג. מאחורי הצלחת קדימה עמד (או שכב) שרון. לשמאל, לצערנו, עדיין לא קם מנהיג בסדר גודל כזה מאז רצח רבין.
ולגבי מפלגת העבודה, הייתי אומרת שיותר משהיא פלטפורמה למשהו, היא חומה החוסמת כל האפשרות להקמת מפלגה סוציאל-דמוקרטית.
2 באוגוסט, 2007 בשעה 19:38
חוץ משרון, עמדו מאחורי קדימה שלושה אנשים חשובים נוספים – נוני מוזס, עמוס שוקן ועופר נמרודי.
התקשורת הישראלית – קרי, ההון הישראלי – מאוד רצתה שקדימה תצליח, ולכן דחפה אותה קדימה בצורה די מטורפת. אם את מצפה לדחיפה כזו עבור מפלגה סוציאל דמוקרטית, keep dreaming. כלי התקשורת הכי רב-תפוצה שיפגין תמיכה לא מסוייגת במפלגה החדשה שלך הוא 'חברה'.
ושוב, הויכוח שלנו לגבי מפלגת העבודה מתמצה בשאלה הזו. לא האם מפלגת העבודה היא מפלגה סוציאל דמוקרטית – יכול להיות שיש לנו חילוקי דעות בשוליים, אבל בגדול אנחנו מסכימים על ה'לא'. השאלה הגדולה היא מה הסיכוי של כוח אחר. וכל עוד לא יסבירו לי 'מה נשתנה הלילה הזה' – למה הפעם יצליח מה שלא הצליח בעשורים האחרונים – אני מוותר על היומרות למהפכה הסוציאל דמוקרטית ומסתפק בעוד חוק חברות כוח אדם ועוד העלאה משמעותית בשכר המורים. לא בגלל שזה מספיק, בגלל שזה יותר מהכלום שהצלחתי להשיג בדרכים אחרות.
10 במרץ, 2008 בשעה 6:08
[…] אשמח לקבל בהזדמנות את תשובתך למשאל הח”כים שערכנו בנושא איחוד רשימות מפלגת העבודה ומפלגת קדימה. למשאל ענו בהסתייגות חה”כ מיכאל מלכיאור וכמותו אורית נוקד, ואילו קולט אביטל הצביעה בעד. […]
30 באוקטובר, 2008 בשעה 5:11
[…] חברייך לסיעה מלכיאור ונוקד היו נחרצים הרבה פחות וקולט אביטל אפילו בעד). עם זאת, אני חייב לציין שיש צדק רב בדבריו […]