דואר אלקטרוני
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
במקום להרחיב את סל התרופות – לקצר את הפטנט עליהן
קיצור משך הפטנטים על תרופות יקטין את מחירי התרופות ויאפשר גישה זולה לבריאות. במקום שהארגונים החברתיים יילחמו להרחבת סל התרופות, המלחמה הנכונה שלהם צריכה להיות על קיצור משך הפטנטים
מאת: יהונתן קלינגר
אולי זה נדוש, אולי זה מיותר ואולי זה אפילו מרכסיסטי מדי לומר, אבל יש לבטל פטנטים על תרופות. תחשבו על המצב האירוני הבא: ארגונים חברתיים מפגינים ונאבקים פעם אחר פעם להגדיל את סל התרופות, כלומר להעביר עוד כסף לחברות התרופות (שמוחזקות על ידי בעלי ההון). האין זה אירוני שכך פועלים הארגונים החברתיים? וובכן, יש לכך סיבה: פטנטים על תרופות. פטנט הוא מונופול שניתן על ידי המדינה ליצרן מסוים כדי להכיר בהוצאה שהוציא בפיתוח התרופה; בעצם, הפטנט נוגש בשוק החופשי ומונע מכל אדם אחר להתחרות ביצרן התרופות. התוצאה של מצב זה הוא מחירי תרופות גבוהים, אשר בין היתר ממומנים על ידי המדינה (או הציבור, באמצעות קופות החולים).
המצב הלא אופטימאלי הזה נגרם מגישה אנכרוניסטית שמאמינה שלולא קיומו של הפטנט, לא יתקיימו תרופות ולא יתקיים מחקר. אולם, דה-פקטו, מי שמממן את המחקר הוא הציבור בכל מקרה, ולכן בכל מקרה המחקר לגבי תרופות הוא מוצר ציבורי. לכן, הלאמת הפטנטים כבר התרחשה, וכדי לשפר את המוצר אפשר לבטל את הפטנטים.
ביטול הפטנטים על תרופות לא רק יביא למצב אופטימאלי בו המחקר יהיה לכיוון תרופות שמאפשרות למנוע מחלות ולא רק לרפא או להקל על כאב (שכן ליצרניות התרופות יש אינטרס שחולים יוותרו חולים) אלא גם יקטינו בצורה משמעותית את מחירי התרופות ויאפשרו גישה לבריאות זולה, כאשר כיום לחלק מהאנשים כלל אין יכולת לממן תרופות.
אכן, ישנו את נושא התגמול למפתחים, ואת נושא ההלאמה שנוצרת כאן, אולם לדעת יש לאזן בין האינטרס הציבורי לבריאות לבין הזכות לקניין פרטי; במקרה הזה חשוב לזכור, כמובן, שאותה רוח המכונה 'קניין' בפטנט כלל לא הייתה קיימת לולא המדינה הייתה מכירה בה מלכתחילה בתור קניין שרירותי.
לכן, המלחמה הנכונה של הארגונים החברתיים לא צריכה להיות על הגדלת סל התרופות, אלא על קיצור משך הפטנטים עליהן.
נערך על ידי דליהתגיות: ארגונים-לשינוי-חברתי, בעלי הון, סל-הבריאות, קניין-רוחני
קישור קבוע
10 תגובות
Email This Post
22 ביוני, 2009 בשעה 7:29
א.
הפטנט אמור לתת משך זמן ללא תחרות. אלא שאם אתה טוען שהמחקר מימלא ממומן ע"י הציבור (הבורסה ? קרנות ? הממשלה ?) מדוע לא ניתן לפקח על המחיר ?
ב.
הפטנט הוא מקומי ? או בינלאומי ?
גם לנושא הזה אני מניחה שיש השפעה.
יבוא-יצוא תרופות ….? מחירי תרופות מיובאות ?
גליה
22 ביוני, 2009 בשעה 8:16
לא מסכים עם / לא מבין את המשפט "מי שמממן את המחקר הוא הציבור בכל מקרה, ולכן בכל מקרה המחקר לגבי תרופות הוא מוצר ציבורי."
אם כוונתך למחקר המתבצע באוניברסיטאות – אתה טועה. רוב הכסף למחקר באוניברסיטאות מופנה למחקר בסיסי לא למחקר יישומי, בדיוק מתוך ההבנה שלמחקר כזה אין סיכוי לקבל מימון מאנשים שרוצים רווח על השקעתם. גם בסל הזה אחוז ההשקעה הממשלתית רחוק מ-100%.
אם כוונתך למימון למחקר בחברות התרופות המושג עי גיוס כספים *מהציבור* בבורסה אז לא מדובר בכלל הציבור אלא בבעלי המניות.
22 ביוני, 2009 בשעה 8:55
מעניין מי יצליח לקצר את משך הפטנט על תרופות.
המאבקים המשפטיים יארכו שנים, ועד אז ימותו הרבה אנשים ממחלות שאפשר היה למנען מראש ומלכתחילה. חשוב להבין שחברת תרופות פשוט לא תרשום פטנט היכן שזה לא ישתלם לה, קיצור משך הפטנט יהיה בדיוק מה שיעשה את הפעילות לא רווחית. זה עסק עם כמות אדירה של כסף, והנובע מכך הוא שחברות התרופות פשוט אינן מעוניינות שנהיה בריאים. ההפך הגמור. הן מעוניינות שנצרוך כמות גדֵלה והולכת של תרופות. מכאן, הפתרון אינו נעוץ בהגדלת סל התרופות, אלא בחינוך לאורח חיים בריא (עוד בבית הספר) ובהקטנה דרמטית של הזיהום הסביבתי. שתי מטלות אלה מוטלות על המדינה, קרי, בית המחוקקים שלה שיחוקק חוקי סביבה להצמתת הזיהום הסביבתי, ומשרדי הממשלה המתאימים שיטפלו באכיפה יעילה של חוקים אלה ובחינוך הדור הצעיר ומבוגרים (דרך מערכת החינוך) לתזונה נכונה ולחיים בריאים. יישום יעיל של עקרונות אלה יוביל להקטנה דרמטית בתחלואה הכרונית, ובמקביל, לירידה דרמטית בצריכת התרופות. יהיה אפשר אז להקטין את סל התרופות ואת ההוצאה הציבורית על תרופות, גנריות ושאינן כאלה.
כאן מדובר באינטרס ציבורי מובהק.
רק ציבור נאור המכיר בעובדות ושאכפת לו יוכל להביא לשינוי, וזאת באמצעות הפעלת לחץ על גורמי החקיקה והביצוע (קרי, ממשלה) במדינה.
22 ביוני, 2009 בשעה 9:05
הפטנט הוא שמאפשר את פיתוח התרופות,אף יזם לא ישקיע מכספו ומזמנו בסיכון רב ע"מ לפתח משהו שאחרי הפיתוח כל אחד יוכל להשתמש בו.
הפטנט לא נוגש בשוק החופשי הוא זה שמאפשר אותו בכל הנוגע לפיתוח(בכל תחום שהוא ולא רק בתרופות).
22 ביוני, 2009 בשעה 9:06
נ.ב.
שום דבר לא היה מוכר בתור "קניין" או "זכות" אלמלא המדינה היתה מכירה בו.
22 ביוני, 2009 בשעה 9:21
שאלה,
ללא קשר להאם הפטנט הוא מקומי או בינלאומי. לא צריך לפקח על מחיר, אלא רק לקצר את משך הפטנט.
איתי,
מי שמממן את הפטנט, בסופו של דבר, הוא הציבור מהקופה הציבורית כי זו מממנת את התרופה על ידי סל התרופות. במצב כזה, תרופות שמפותחות בפועל משולמות בכל מקרה מהקופה הציבורית.
יונתן,
אם היזם בכל מקרה מקבל תגמול מהקופה הציבורית, מה זה משנה אם זה על ידי פטנט או על ידי תגמול אחר (לדוגמא: המדינה מוציאה מכרז לפתרון סרטן מסוים ומתחייבת לשלם סכום מסוים למי שיפתור את הבעיה, לא משנה מה התרופה).
וכן, יש קניין טבעי (מה שנוצר) ויש קניין רוחני (מה שלא ניתן להרגיש בחושיך).
22 ביוני, 2009 בשעה 11:43
היזם לא מקבל שום דבר מהקופה הציבורית,צריך להבין שבכל רגע נתון על פיתוח אותה תרופה גנרית מתמודדים כמה יזמים.
מי שרוכש את התרופה לשימושו מקבל סבסוד מהקופה הציבורית,אף אחד לא מכריח אף אחד לקנות תרופה מסוימת(גם לתרופות המוגנות בפטנט יש חלופות).
בכל מקרה זה לא משנה,אם יקצרו את משך הפטנט(דבר שאי אפשר לעשות מכיוון ומעוגן בהסכמים בינ"ל) היזם יאלץ להרוויח את הסכום שהשקיע בתקופה המקוצרת מה שאומר שבאותה תקופת פטנט קצרה המחירים יעלו.
אם תייצר משהו ומישהו יבוא ויקח אותו הוא כבר לא יהיה שלך אלא אם כן המדינה קבעה בחוק שמה שייצרת שייך לך,אין שום אפשרות לדבר על משהו "טיבעי" במערכת אנושית.
22 ביוני, 2009 בשעה 12:14
התשובה שלך לשאלתי "הציבור מממן את המחקר ע"י סל התרופות" היתה נכונה אולי אילו כל תרופה שקיבלה אישור לשיווק היתה אוטומטית נכנסת לסל התרופות – וזה בפירוש לא המצב.
קצב הפיתוח הוא עצום וישנן מגבלות נוספות מלבד פטנטים שגורמות לכך שבמוצרים מסוימים לא תהיה תחרות בין יצרנים רבים.
לכן אני משער שמדינה שמתחייבת להכליל בסל התרופות שלה כל מה שקיים בשוק תפשוט את הרגל עם פטנט או בלי פטנט.
בנוסף, מוסד הפטנט מאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק (גם אם בסופו של דבר ייבלעו ע"י חברות הענק) ואני סבור שבתחום הזה במיוחד יש חשיבות גדולה לעידוד סטארט-אפים שיכולים לפרוץ גבולות ולעשות מהפכות.
הכסף שאתה מדבר עליו ומגיע מסל הבריאות זורם לחברות שכבר מוכרות משהו ומאפשר את הפיתוח של הדבר הבא. עבור פרמקולוגית או מהנדסת שיש לה רק רעיון מעולה לפיתוח תרופה הכסף הזה לא רלוונטי. כיום היא יכולה לגייס כספים ממשקיעים משום שהפיתוח נושא עימו סיכוי לרווח גדול – בגלל פטנט.
26 ביוני, 2009 בשעה 17:49
נקודה מעניינת למחשבה.
עם זאת, אני לא מבין את הטיעון שלך, מה יגרום לאנשים לפתח תרופות חדשות, אם יותר קל לחכות שמישהו אחר יפתח ולהעתיק אותן? האם זה לא ייצור סכנה של חוסר כדאיות בפיתוח תרופות חדשות?
אני מרגיש שניסית לענות על זה במאמרך, אבל כנראה לא הבנתי עד הסוף את ההסבר.
26 ביוני, 2009 בשעה 19:00
לאורן
ההצעה שיהונתן הציע אינה קוראת לביטול הפטנט כשיטה, אלא לקיצור משך זמן הבלעדיות
עכשו כמה מלים ב"כלכלית", על מנת להראות את הדרך שבה ניתן לפעול
("כלכלית" זו השפה שהכלכלנים המציאו בכדי שכל האחרים יחשבו שהם יודעים משהו ש"האחרים" האלה אינם יודעים).
ענף ייצור התרופות מככב כבר מספר שנים כשיאן הרווחיות בעולם.
כלכלנים קוראים לרווחים כאלה "רווחים שמעל לסביר".
ב"כלכלית" טוענים שמצב של רווחים מעל לסביר הוא מה שמושך "שחקנים" חדשים להצטרף אל ה"משחק", כלומר מישהם – שעד עכשו לא ייצרו את המוצר המניב רווחים שמעל לסביר (תרופות במקרה המדובר) יצטרפו לייצור הזה. הצטרפות יצרנים חדשים תגדיל את הכמות המוצעת של המוצר המדובר והתוצאה תהיה ירידה במחיר המוצר. לזה קוראים הכלכלנים מנגנון המחירים של השוק שיביא בסופו של התהליך למחירים שרוב הצרכנים יוכלו לשלם.
ממשלות מצהירות לרוב שהן מתנגדות לקיומם של מונופולים וקרטלים ויש – כמעט בכל מדינה מתוקנת (אפילו בישראל) – חוקים נגד מונופולים וקרטלים.
הגנה על-ידי פטנט זה בדיוק ההיפך.
בעל הפטנט הוא מונופוליסט שהמדינה מגנה עליו.
המנגנון הזה, שבו השוק מייצב את עצמו אינו עובד כשיש מונופולים וקרטלים.
מונופול הוא מצב שבו יש בכל השוק מוכר יחיד של מוצר מסוים. מוכר כזה – אם הוא מוכר מוצר מבוקש מאוד, או חיוני – יכול לקבוע כל מחיר והקונים, שמוכרחים לצרוך את המוצר הזה, ישלמו!
קרטל הוא התאגדות של מוכרי מוצר מסוים על-מנת להתנהג כולם כמונופול, לא להתחרות זה בזה ולא להוריד את המחיר לצרכנים.
בעל פטנט הוא מונופוליסט שהמדינה יצרה, בדיוק מהטעם שאתה ציינת – בצדק – בכדי לתמרץ אותו לפתח מוצרים חדשים ולתגמל אותו על החידושים שכבר פיתח.
עובר בחזרה מ"כלכלית" ללשון-בני-אדם
חברות התרופות משתמשות בכוח שצברו מטעם הציבור (המדינה – שהיא הציבור- העשירה וחיזקה אותם) בכדי להתעשר עוד יותר על חשבון אותו הציבור. היצרנים החזקים גורמים ל"שפעת הפטנט" לעבור גבולות ולנגע עוד ועוד ארצות (הסכמי פטנטים בין לאומיים הוא מנגנון ההפצה של הוירוס).
מפתחי התרופות דואגים להמשך התעשרותם על-ידי משיכת זמן הפטנט כמה שיותר.
תפקידה של המדינה – זה מה שיהונתן מציע – הוא לקצר את תקופת המונופול לאותו משך זמן שישאיר למפתחים די רווחים כך שיישארו בענף פיתוח התרופות, אבל לא מעבר לכך.
אורן, אם משהו נותר לא ברור, כתוב ואשתדל להבהיר
לקסי