חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק ההסדרים 2009 – הפרטת תשתיות המקרקעין והמשתמע מהן

נושאים כלכלה ותקציב, פוליטי ב 11.06.09 6:04

בכנס השני של המכון לצדק חברתי על-שם חזן במכון ון ליר, בנושא אחריות המדינה וגבולות ההפרטה
(8.6.09) דנו בשאלה: מה מסתתר בהצעות להפרטה בחוק ההסדרים ל- 2009.  נושא הפרטת מקרקעי ישראל נידון במסגרת הפרטת תשתיות

הנושא: הפרטת תשתיות: מקרקעי ישראל
שלושה נושאים עיקריים הועלו על-ידי המדברים בכנס על ההפרטה:
העברת בעלות על קרקע עירונית לחוכרים בעלי-דירות.
שינוי מבני הקשור למנהל מקרקעי ישראל
הפרטת המהלך התכנוני של הבנייה
 
1. מהחכרה לבעלות
חוק ההסדרים מציע הסדרה של תהליך שיוך של קרקע עירונית לאזרחים שחכרו את הקרקע ממנהל מקרקעי ישראל. בעלי דירות על קרקע של המינהל, ששילמו בעבר דמי-חכירה, הקרקע עליה נבנתה דירתם תועבר לבעלותם. ההתייחסות היא ל- 9% של קרקעות המדינה. אלא שמדובר בקרקע יקרה, שעליה יושבים כ- 80% מאזרחי מדינת ישראל. הנוסח המוצע בחוק יוצר פתח להפרטה נרחבת של מסות הקרקע במדינה. ההצעה היא שהמדינה תשווק יחידות של 5 דונם לבעלותם של אזרחים.
חוק יסוד מקרקעי ישראל קובע את עקרון הבעלות הציבורית על הקרקעות במדינת ישראל (תופעה המייחדת את מדינת ישראל משאר מדינות העולם). זהו מימוש של ערכי הציונות, ויישום חזונו של ב.ז. הרצל. ההצעה להעביר קרקע לבעלות היא סטייה מעקרון זה.
המדברים (ד"ר ארז צפדיה, פרופ' דפנה ברק-ארז, ח"כ שלי יחימוביץ) בכנס הביעו ביקורת נחרצת נגד העברת הקרקע מהחכרה לבעלות, פרט למדברת אחת (עו"ד רחל זכאי) ששימשה בעבר בתפקיד במנהל מקרקעי ישראל. היא הסבירה שהרפורמה בעניין זה היא מימוש של ועדת גדיש מפברואר 2006. אבל גם היא, כמו האחרים, הביעה עמדה נחרצת נגד הפרטת המסות הגדולות של הקרקע במדינה (קרקע חקלאית, שטחים פתוחים ועוד). היא הזהירה מפני זליגת ההפרטה למסות הקרקע הגדולות. אחד המגיבים בקהל, נציג מכון דש"א בחברה להגנת הטבע, יצא בביקורת מפורטת נגד. בין שאר דבריו אמר שהחלום הקטן של ביבי (העברה קרקע עירונית מחכירה לבעלות) היא הדרך לחלום הגדול שלו (הפרטת מסות הקרקע הגדולות במדינה).
ח"כ יחימוביץ  אמרה שהרפורמה בקרקע הוזערה כדי לעמוד במבחן בג"צ.  המזימה ברורה – המדינה תיהפך לבנק שמספסר בקרקעות. ועדה תחליט על הפרטת מסות הקרקע החקלאית. השטחים הפתוחים יהיו השלב הבא. היא מכנה את בנימין נתניהו ראש הממשלה פוסט-ציוני ואפילו אנטי-ציוני. ד"ר צפדיה הסכים עם המינוח של ח"כ יחימוביץ שזוהי אם כל ההפרטות.
 
2. מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) שינוי מבני – הקמת רשות חדשה
הצעת חוק ההסדרים היא לפרק את מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י), ולהקים רשות חדשה עם הרכב שונה במועצתה. יהיה בה ייצוג לממשלה, לקק"ל ולרשות, אך לא יהיה בה ייצוג לנציגי ציבור. המבנה הארגוני של הרשות החדשה יכלול נוסף למועצה, שלוש חטיבות: עסקית, שמירה על הקרקע, תחזוקה. הרשות תיתן שירות לחוכרים בדרך של מיקור חוץ.
לדברי עו"ד רחל זכאי, היועצת המשפטית לשעבר בממ"י, מנהל מקרקעי ישראל היה בעייתי בתפקוד. כתוצאה ממשחקי כוח בתוכו לא יכול היה לתקן את עצמו לא ניהולית ולא במתן שירות. ועדת גדיש היא שהציעה את המבנה הארגוני הזה הכולל שלוש חטיבות. ועד העובדים מנע את הרפורמה, והוביל בכך לפירוק המנהל ולהקמת רשות חדשה, שתיתן שירות טוב יותר לחוכרים ויזמים במסגרת החטיבה העסקית. לגבי אי-שיתוף נציגי ציבור במועצה החדשה, זכאי טענה שפעילותם במועצת ממ"י לא תרמה משמעותית. הם לא הופיעו לישיבות. יחד עם זאת, זכאי מבקרת את  הרכב המועצה, ומציינת אותה כנסיגה רבתי. ברשות החדשה יהיה מעין קבינט בדרג מנכ"לים, שנציגיו יחויבו לפעול לפי מדיניות הממשלה. יהיה מיעוט לנציגות קק"ל. במצב זה של מעין פעמיים נציגות ממשלה (באחריותה על הרשות וברוב נציגיה במועצה) אפשר בעצם לבטל את המועצה.
ביקורתם של המדברים האחרים הייתה נוקבת יותר. ח"כ יחימוביץ ופרופ' דפנה ברק ארז ציינו את היעדר הרפורמה בהצעת הרפורמה של ממ"י. הכינוי "רפורמה" הוא כוזב. יחימוביץ הזכירה את תהליך  ההכשרה להפרטה שעבר ממ"י, כמו גם מה שנעשה בתחומים אחרים כמו חינוך ורווחה: ייבוש, ביורוקרטיזציה, שהובילו לביקורת על התנהלות ממ"י.  ד"ר ארז צפדיה ופרופ' דפנה ברק ארז העלו את בעיית אי הייצוג לאינטרסים חברתיים וסביבתיים במועצה החדשה. עם כל הביקורת שהייתה להם כלפי התנהלות מועצת ממ"י בעבר, הייתה בה נציגות פלורליסטית. הפלורליזם נעלם במועצה החדשה. האם הביקורת על ממ"י מצדיקה את פירוקו והקמת רשות חדשה? למרות הביקורת על ייצוג הציבור במועצת ממ"י, האם ראוי לבטלו כי לא עבד טוב? פרופ' ברק ארז  העלתה את בעיית היעדר חטיבה שתדרג לשמירת הסביבה. המבנה החדש של הרשות מייצג חסר בדאגה לשמירת הסביבה. עניין חשוב בביקורתה של ד"ר דפנה ברק ארז היה היעדר קביעת מדיניות קרקעית שלפיה ינוהלו קרקעות ישראל ברשות החדשה. תפקיד הממשלה הוא לקבוע עקרונות מדיניות קרקעית. מה שקורה בפועל הוא שיוצרים גוף מינהלי חדש, אך אין הנחיות של מדיניות. בעניין העברת השירות לחוכרים בשיטת מיקור חוץ, העלתה ברק את השאלה, האם מדובר בדבר טריביאלי, או שכל הרשות תופעל על ידי חברות נדל"ניות וגורמים שונים במיקור חוץ?
 
 3. הפרטת  ההיבטים התכנוניים של המרחב
התכנון מוסדר על ידי חוק התכנון והבנייה שקובע מערכת היררכית. הרמה הארצית של התכנון (הועדה הארצית של התכנון והבניה) מכתיבה את דמות תכנית הבניה במדינה. מוסדות התכנון (ועדה מקומית, מחוזית, ארצית) יוצרים רגולציה בין אינטרס הציבור  והאינטרס הפרטי. הייצוג הרחב משקף את ההיבט הציבורי.
הרפורמה המוצעת בחוק ההסדרים משקפת מדיניות של הפרטה גם בתחום התכנון. לפי דברי ד"ר ארז צפדיה, שהיה הדובר העיקרי בעניין הפרטת התכנון. ועדת גדיש מפברואר 2006 הציעה להעביר את סמכויות התכנון שהיו בידי מנהל מקרקעי ישראל אל משרד השיכון. חוק ההסדרים מציע לבטל את יחידות התכנון במשרד השיכון ולהעבירם ליזמים פרטיים ולרשויות מקומיות. ההצעה היא להפריט את הרגולציה. מי שיפקח על תכנון הבנייה יהיה גוף פרטי לפי ההצעה. ח"כ שלי יחימוביץ ציינה שהפרטת הרגולציה או הפיקוח כבר קיימת בחוק  ההסדרים. זאת בנוגע לעובדי קבלן, שרואי חשבון פרטיים מפקחים עליהם. גם בנוגע למשפחתונים יש הצעה של הפרטת הרגולציה באמצעות "מבדקות" . (שמשרד הבריאות מתנגד לה- ראה מממ של הכנסת בקישור). "מבדקות" כאלה ישמשו מקור לרעיונות הפרטת הרגולציה בתחום הקרקעות.
 
הפרטת התכנון באה לביטוי בחוק ההסדרים גם על-ידי הקמת ועדות עוקפות תכנון. למשל, ברעיון של יצירת ועדה בעלת סמכויות זהות לוועדה מחוזית לתכנון ובניה שתדון באופן מקוצר בפרויקטים של פינוי-בינוי שהם פרויקטים של התחדשות עירונית. מדובר בוועדה קטנה שאי אפשר יהיה להשמיע בה טענות הציבור. לציבור לא ייצוג בוועדה כזאת. כך יושמט האינטרס של הציבור מהתכנון.
כמו כן, כדי לקדם פרויקטים בתחומי תשתיות ושיכון ובינוי, הועדה לתשתיות לאומיות תהיה בראשות ראש-הממשלה, שתפקידו בה יהיה להסיר חסמים. החסמים הם אותם גופים סביבתיים, כמו החברה להגנת הטבע, האגודה לזכויות האזרח ועוד, שדואגים לאינטרס של הציבור. כך יושמט האינטרס של הציבור מהתכנון.
ד"ר ארז צפדיה מבקר את הצעת חוק ההסדרים בתכנון, ומציג גם ביקורות של אחרים. המצדדים בהפרטת הקרקע למשל, טוענים שיש להעצים את גופי התכנון ולא להפריטם. הרפורמה בתכנון מקטינה את יכולת נציגי הציבור להתנגד לתכנון שאינו משרת את טובת הציבור. התכנון מועבר לגופים פרטיים. בעצם רוצים להסיר פיקוח ורגולציה של גופי תכנון.
 
הבעיות העיקריות בהצעות חוק ההסדרים, מעבר להיותן עוקפות חקיקה, ולא תמיד שייכות לתחום העיסוק של האוצר, כפי שמציין פרופ' יצחק גלנור, המנהל האקדמי של המחקר על ההפרטה,  שהן משקפות אינטרס צר של פקידי האוצר ליעילות כלכלית. יעילות כלכלית במובן הצר אינה המבחן הבלעדי או הנכון להפרטה. נחוצות אמות מידה רחבות לבחינת ההפרטה. לא רק יעילות כלכלית במובן הצר. מעבר ליעילות הכלכלית קיימת סולידריות חברתית, קיימים ערכים ועוד שיקולים שלפיהם יש לבצע רפורמות.
 
אם ימומשו ההצעות של רפורמות האוצר בנוגע למקרקעין, הן יהיו מהפכה בערכים שעליהן מושתתת מדינת ישראל. הן מבטלות את הערך הציוני של בעלות עם ישראל על הקרקע שנשמר בקפידה, ומעבירות אותנו לתקופה פוסט-ציונית או אפילו אנטי-ציונית, שבה הקרקע משמשת משאב להפקת רווח כלכלי. וכל זאת ביוזמתו של בנימין נתניהו. השאלה היא אם אזרחי המדינה ורוב נציגיה מסכימים לכך.
 
לקריאה נוספת:
 
מכון דש"א – חוות דעת בנושא הפרטת קרקעות 
 
ביקורת על חוק ההסדרים בנושא קרקעות 
 
מאמר מהאתר של ח"כ שלי יחימוביץ
 
בג"צ נגד עסקת החליפין בין קק"ל והמדינה
 
.הרפורמה במקרקעין תפגע בציבור
 
כתבה: דליה בלומנפלד

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , ,

3 תגובות

  1. דליה :

    טענות המגזר החקלאי בעניין הרפורמה http://www.news1.co.il/Archive/003-D-38205-00.html?tag=21-34-11

  2. אורי.... :

    אין בעייה עם הרפורמה במנהל.
    יש בעייה עם המנהל שהרפורמה פותרת, בעיות שיצוצו לאחר מכן יוכלו להיות מתוקנות בהתאמה.

  3. דליה :

    http://www.news1.co.il/Archive/001-D-203745-00.html?tag=16-10-41

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.