חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ניצן הורוביץ מציע: "מים אפורים"

נושאים בריאות ואיכות סביבה, כלכלה ותקציב ב 11.06.09 6:00

לרגל יום הסביבה הבינלאומי בכנסת, ח"כ ניצן הורוביץ הגיש את הצעת 'חוק מים אפורים': "החוק יחסוך שליש מצריכת המים הביתית ויקטין את תשלומי המים לתושבים"

  לרגל יום הסביבה הבינלאומי בכנסת שהתקיים ביום שלישי ה – 9 ליוני 2009 , הגיש חה"כ ניצן הורוביץ את הצעת חוק "מים אפורים".

לנוכח משבר המים הקשה ועליית מחירי המים, ח"כ ניצן הורוביץ יגיש היום את הצעת חוק "מים אפורים" המאפשרת שימוש חוזר במי מטבח ורחצה לצורך הדחת אסלות והשקיה. החוק יסדיר התקנת צנרת נפרדת בבנייה חדשה אשר תעביר את המים מהכיורים והמקלחות, לאחר טיפול, לשימוש חוזר באסלות ובהשקיית גינות.
ישום החוק יחסוך יותר משליש מצריכת המים הביתית בישראל.  על פי האומדן, כל משק בית יחסוך כ-660 ₪ בהוצאה השנתית על מים. בהתאם, יוקטנו גם כמויות המים הנשפכים לביוב ועלויות הטיפול בהם.
שימוש חוזר במים אפורים כבר מיושם בהצלחה רבה במדינות שונות בעולם. ההליך הוא פשוט ביותר, בטוח, ועלות התקנת המערכת בבנייה חדשה היא שולית.
יוזם החוק ח"כ הורוביץ: "בלתי הגיוני, במדינה מתייבשת, להשתמש במי שתיה לצורך הדחת אסלות. חוק מים אפורים הוא חלק חשוב בדרך לפתרון משבר המים בישראל. מי המקלחת, מכונת הכביסה והמטבח, הם מים נקיים יחסית, שלאחר טיפול קצר, ניתן לעשות בהם שימוש חוזר, ולחסוך בכל בית אלפי ליטרים בשנה. במצב הנוכחי, המים האפורים זורמים לאותה צנרת יחד עם המים השחורים (מים מאסלות) מגדילים את כמות הביוב, ועלות הטיהור שלהם יקרה. חוק מים אפורים יאפשר לנו להוזיל את תהליכי הטיהור, להקטין את ההוצאה הביתית על מים, ולשמור על מקורות המים שלנו".
בדיון שהתקיים הבוקר בועדת הפנים ואיכות הסביבה בנושא בניה ירוקה, מתח ח"כ הורוביץ ביקורת חריפה על הרשויות שטרם קידמו עניין זה למרות היתרונות הסביבתיים והכלכליים הברורים.

דף העדכונים בפייסבוק
 

בברכה,

ח"כ ניצן הורוביץ
סיעת התנועה החדשה – מרצ

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , ,

17 תגובות

  1. מים אפורים - כיצד לחלק 10 ליטרים מים ליום לנפש? - TheMarker Cafe :

    […] 'עבודה שחורה' מביא היום את הצעת החוק של ח"כ ניצן הורוביץ אודות מים […]

  2. עומר כרמון :

    מפלגת הקיבוצים, מר"צ, גיבורה על חלשים.

    המגזר הכפרי הוא בזבזן המים הגדול במדינה, אבל אתו מר"צ לא מתעסקת – דואגת להזרים לקיבוצים עוד כסף, עוד מים ועוד עובדים זרים.

  3. יונתן :

    בישראל רוב המים ממילא הולכים למכוני טיהור שפכים ומשם להשקיה ולכן בהשקייה במים אפורים אין חסכון מים.
    כרגע אסור להשקות במים אפורים מחשש לזיהום הקרקע ושכבת מי התהום.
    כדי להשקות במים אפורים צריך לטהר אותם בכל מקרה וטיהור במכון מרכזי זול יותר וטוב יותר מטיהור ביתי.

    טוב שיתקינו בבתים חדשים את הצינורות כך שמים אפורים ישמשו להדחת אסלות,מעבר לזה נראה לי שהרעיון להשקות במים אפורים הוא תוצאה של בורות ירוקים קלאסית.

  4. יחזקאל :

    אני מקווה שהצעת החוק כוללת גם הגדרת מנגנון שיפקח על מכוני הטיהור הביתיים עם סמכויות מתאימות, כמו כן חייב להיות מותנה בקבלת רשיון הפעלה לאחר שיוכח שבעל הבית יודע איך להפעיל את המערכת ללא גרימת זיהום חידקי וזיהום אויר.

  5. נדב פרץ :

    עומר – אתה מתכוון למגזר שצמצם 60% מצריכת המים שלו, בזמן ששאר המגזרים לא עשו כלום?

  6. עומר כרמון :

    לנדב – קודם כל, למרות הבצורת הקשה, גם השנה יוזרמו לחקלאות (שנזקה הכלכלי גדול על תועלתה), 360 מיליארד קוב של מים שפירים.

    דבר שני, הירידה היא לא בזכות קיצוץ של החקלאים (הם סירבו לקצץ במכסות), אלא בעיקר משום שהמדינה נאלצה להשקיע מיליארדים במתקני התפלה מזהמים ומכוני טיהור יקרים (את השופכין ניתן לטהר בדרכים זולות הרבה יותר, אם לא היה צורך להגיע לדרגות טיהור המיועדות לשימוש חקלאי).

    כיום, תושב מגזר כפרי מבזבז 50 אחוזים יותר מים מעירוני (לשימוש ביתי ולגינון) – ולמה לא בעצם? המים בקיבוצים ובמושבים מסובסדים בכבדות בידי אזרחי המדינה.

  7. עומר כרמון :

    מיליארד = מיליון כמובן

  8. עומר כרמון :

    ודרך אגב (מצטער על ריבוי התגובות – אני נזכר בכל פעם במשהו): הירידה במגזר החקלאי בשימוש במים שפירים הוא מ-‎474 מיליון מטר מעוקב ב-‎2007, ל-‎360 מיליון השנה (2009). זה רחוק מאוד מ-60 אחוזים…

  9. עומר כרמון :

    ועוד תגובה אחרונה – כתבת: "שאר המגזרים לא עשו כלום" – זה מקומם מאוד: א) בשנים האחרונות יש ירידה בצריכת מים במגזר העירוני.

    ב) הירידה במגזר הכפרי היא בזכות כספי המסים של אזרחי מדינת ישראל ולמרות, ולא בזכות, החקלאים שממשיכים להתנהג כאילו אין בצורת.

    ג) אזרחי מדינת ישראל עומדים לספוג בקרוב "היטל בצורת" שנועד להביא לחיסכון 60 מיליון מטר מעוקב. אם החקלאים היו נרתמים, עניי מדינת ישראל לא היו נפגעים.

  10. לעומר :

    השאלה האם נכון להעמיד מגזר כנגד מגזר, ולהציג אחד כבזבזן ואחר כחסכן המשלם את בזבזנותו של הראשון ?
    פעם הייתי "חקלאית" היום אני עירונית הקונה בסופר (ביוקר רב) את תוצרי המגזר החקלאי המסובסד ! לו ייקרו את המים למגזר החלקאי העלויות שלי רק יעלו.

    ודבר נוסף – המים "השחורים" ומכוני הטיהור (שפד"ן)- אכן נבנו ע"ח המדינה והמים הם מיים "עירוניים" שלא נשפכים לים ומגיעים בסופו של דבר לחקלאות.
    גם להם יש עלויות לא קטנות.

    לכן החלוקה למגזרים לא ברורה לי .

    גליה

  11. עומר כרמון :

    לגליה – אם לא הייתה אפליה, לא הייתי נאלץ לדבר על מגזרים.

    העירונים הם הרוב, והם סובלים מקיפוח נורא בחלוקת משאבי המדינה.

    לגבי המוצרים החקלאים – הסבסוד לא חוסך לך עלויות: א) מכיוון שהוא כה כבד שהוא גורם לכך שאת (וגם השכבות החלשות) משלמים חשבונות מים ואגרות ביוב הרבה יותר גבוהים. ב) הסבסוד במיליארדים לקיבוצים גרם להגברת העול על השכבות החלשות. כסף שיכל לסייע למאות אלפי עניים וחולים, הוזרם לקיבוצניקים. ג) מוצרי החקלאות זוכים לרוב להגנת המדינה מפני יבוא זול יותר.

  12. מחזור לאסלות בלבד הוא בקונצנזוס :

    מחזור לאסלות במגזרים העירוני והכפרי ללא כל סינון נראה על פניו פתרון צנוע פשוט זול ובחישוב עלות תועלת מחוייב המציאות.

  13. נדב פרץ :

    עומר:
    א. מעניין שהתחלת לספור דווקא ב-2007. בראשית העשור, המגזר החקלאי קיבל מיליארד קוב מים, ותוך פחות מעשר שנים הוא ירד ל-36%. אתה צודק, זה לא 60%, זה יותר.

    ב. דבר איתי במספרים. איזה חיסכון היה במגזר הפרטי? התעשייתי? נאדה, כלום, אפס.

    ג. יש לך פתרון קצה טוב יותר למי קולחין מאשר שימוש לחקלאות? כי כל מומחי המים שאני שמעתי אומרים שאם יש דבר אחד טוב במדיניות המים של ישראל, זה שיעור השבת מי הקולחין. נכון, אפשר היה להזרים את המים האלה לים.

    ג. על 'המיליארדים' שמקבלים הקיבוצניקים התווכחנו כבר מספיק, וממש אין לי כוח להיכנס לכל הדמגוגיה הזו שוב.

  14. עומר כרמון :

    נדב, אני מאוד מעריך אותך, אבל, עם כל הצער שבדבר, בנושא הקיבוצים צריך להתייחס לעובדות כמו שהן.

    המיליארדים שקיבלו הקיבוצים זאת "דמגוגיה"? מדובר בעובדות (ראה את מחיקת החובות בידי המדינה בהסדרי הקבוצים לדורותיהם).

    המגזר התעשייתי שאתה מדבר עליו נשלט גם הוא בחלק לא מבוטל בידי קיבוצים.

    מי קולחין ניתן להשיב בדרכים זולות בהרבה, אם לא היה צורך להפיכתם למים המשמשים לחקלאות.

    רק בשבוע התגאה נציב המים כי בשנים האחרונות ישנה ירידה בצריכה לנפש במגזר הביתי העירוני. לעומת זאת, במגזר הכפרי, הצריכה הביתית לנפש גבוהה בחמישים אחוזים משל עירוני.

  15. לעומר כרמון :

    אני תוהה איך הפך הדיון על מים לדיון אנטי חקלאות?! איך הפכה החקלאות אצלך למילה גסה, והקיבוצניקים לאוייבך?!
    לדעתי חשוב למדינה לקיים חקלאות, ולא להיות תלויה לחלוטין בחסדיהם של אחרים בנוגע למזון שאנו אוכלים?
    שושי

  16. איתי :

    בישראל צריכה להיות חקלאות, גם עם תמיכה של המדינה (כמו באיחוד האירופי), לא צריך למדוד הכל בקובים של מים כפי שלא צריך לבכות כפי שעושים נערי האוצר על מיליארדים שהולכים למשכורות מורים ומרצים. לא הכל נמדד בחור הגרוש ולא הכל נמדד בקובים של מים.

    אם לא תהיה כאן חקלאות הירקות והפירות המיובאים מתאילנד ודרא"פ יהיו יקרים מאוד ויהיו מזון לעשירים.

    אם לא תהיה כאן חקלאות יהיו הרבה פחות נופים ירוקים ושלמת הבטון והמלט תתרחב (דוגמה: רמות מנשה, שפלת יהודה). הירוק הוא לא רק אסתטיקה לאניני טעם או "אינטרס של השפירית המצויה" כפי שאומר שטרסלר אלא גם מוקד משיכה לתיירות פנים שחשובה לפריפריה.

    עם זאת ישנם קווים אדומים שצריך לשמור עליהם, והחתול (הלובי החקלאי) לא ממש יודע לשמור על השמנת. דוגמה אחת היא העסקת עובדים זרים בחקלאות שהיא פתרון קל (תוכניות לעידוד ישראלים בחקלאות שוכבות במגירה של שמחון אף שהאוצר הקצה להן כספים – לקט מממ של גלעד נתן חברנו). העסקת העובדים הזרים בחקלאות בחלק מהמקרים נעשית תוך הפרה של זכויות עובדים וזכויות אדם בסיסיות.

    גם בנושא המים המצב אינו שחור ולבן. מצד אחד היתה התייעלות רבה (מים מושבים, שיטות השקיה, צמצום בכותנה…). ככל הידוע לי צריכת המים השפירים של החקלאות יורדת משנה לשנה.

    מצד שני אני יכול לומר שבמושב שבו אני גר (בשכירות) תעריף המים זול משמעותית מזה שבעיר ואין פה אפילו חקלאי אחד לרפואה (במושב עמינדב הסמוך עוד נותרו שניים-שלושה לולים, ולבעלי משתלות אני לא קורא חקלאים).

    לדעתי זו פשוט שחיתות וחוצפה.

    עם התנהלות כזו של "הלובי החקלאי" (בדיוק כמו של עובדי חחי עם החשמל חינם שלהם) אין זה פלא שחלקים גדולים בציבור מאמצים עמדות קיצוניות כמו של עומר כרמון (שהצביע חד"ש) ושל נחמיה שטרסלר (שהצביע קדימה??)

  17. לקסי - ערד :

    פעם היתה למישהם סיסמה: הכה ביהודים והושע את רוסיה.

    וד"ל

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.