חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

קק"ל נדרשת לוותר על קרקעות העם ולהסכים להפרטתם

נושאים בריאות ואיכות סביבה, עלו ברשת ב 4.06.09 6:08

כדי לממש את רפורמת ההפרטות, שמקדם  ראש-הממשלה בנימין נתניהו במסגרת חוק ההסדרים, נדרשת הסכמת דירקטוריון קק"ל. והוא הסכים

 הסכם בין המדינה לקק"ל, כתב כניעה שבו נדרשת קק"ל לוותר מרצון על קרקעותיה במרכז ולאשרר תהליך אנטי ציוני המנוגד לעצם קיומה

* עדכון *
ב-2.6.09 אישר דירקטוריון קק"ל את ההסכם עם המדינה, וויתר למעשה על העיקרון היסודי שעליו קמה הקרן הקיימת – "המקרקעים לא יימכרו אלא יישארו בבעלות העם ויימסרו בחכירה בלבד". שלי: הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל היא ההפרטה הגדולה בתולדות המדינה וויתור על קרקעות הלאום לטובת בעלי הון. למרבה הצער בהחלטת דירקטוריון קק"ל היום נתנה קק"ל גושפנקא להפרטה זו שמתכנן נתניהו בחוק ההסדרים – הפרטה שאינה חברתית, ואינה ציונית.

* עדכון *

הנה עדכון על הפרטת אדמות המדינה שתוכלו לקרוא רק באתר הזה: ישיבת הדירקטוריון של קק"ל השבוע הסתיימה בכישלון של המדינה לכפות על קק"ל הסכמה לרפורמה במינהל, אחרי שכמה חברי דירקטוריון סירבו לאשר את כתב הכניעה של קק"ל למדינה. חתימה על המסמך הייתה מוציאה לדרך את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל (או במילים יותר מדויקות: הפרטת אדמות המדינה ומכירתה לבעלי הון). חברי ההנהלה היותר בכירים דווקא היו בעד, אבל אשרינו שהיו שם צדיקים בסדום, אשר אמרו כי מדובר בהכרעה לאומית דרמטית שהם מתנגדים לה, הציעו חלופות, והזכירו לחבריהם את האמנה שנחתמה ב-1961 בין המדינה לקק"ל , ובה נאמר כך:

"העיקרון היסודי של הקרן הקיימת לישראל הוא כי המקרקעים לא יימכרו אלא יישארו בבעלות העם ויימסרו בחכירה בלבד… מקרקעי ישראל יתנהלו לפי החוק, לאמור על פי העיקרון כי אדמה אינה נמכרת אלא נמסרת בחכירה בלבד"

להמשך קריאה – בבלוג של ח"כ שלי יחימוביץ

 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. ל רפי :

    מדיניות הגוואלד היא לא מדיניות.
    אינני יודע אם הדב רמוגמר או לא, וגם אין לכך חשיבות בעיני. לדעתי צריך כחל מי שיש לו דעה בנושא ו/או גישה למקבלי החלטות, להציג את דעתו ולנסות להשפיע.; כל אני עושה כאן.
    לא די לצעוק "נגד", צריך להגיד גם מה מוצע כחלופה. המצב הקיים אינו חלופה משום שהוא בלתי נסבל.
    אין זה סוד שגופים רבים, חוקים רבים, ונורמות שלטוניות והתנהגותיות רבות נותרו למדינת ישראל מתקופת היותה 'מדינה בדרך'. לא כולם מתאימים למדינה ריבונית ולזמנים אלה.
    'הקרן הקיימת' היתה מפעל לתפארת בתקופת המדינה שבדרך, שיועדה לו מטרה לאומית של 'גאולת הקרקע'. באותה תקופה זו היתה משימה בעלת חשיבות עליונה, השלטון בארץ היה זר ולרוב עוין והדרך היחידה כמעט היתה גיוס כספים מנדבנים, רכישת אדמות עפ"י החוק ששרר במקום, ורישומם ע"ש ההתאגדות שביצעה את הרכישה. התאגדות זו יצגה את התנועה הציונית, והיתה זרוע מגשימה שלה. יתכן שיש לה עדיין תפקיד מעשי במסגרת פעילות התנועה הציונית בחו"ל ובמסגרות חינוכיות
    מבית, אבל המצב שהיה כמות שהוא, חלף.
    ומשום שאנו ניצבים כמאה שנים מאוחר יותר, ראוי, גם אם באיחור, לבחון את הנחות העבודה ודרכי הפעולה שעוצבו לפנים ולהתאימם ככל שנדרש למצב הקיים.
    בישראל קרקעות לאום שבהם מחזיקה הקרן הקיימת, קרקעות לאום שבידי מינהל מקרקעי ישראל, קרקקעות פרטיות שבידי יהודים וקרקעות פרטיות שבידי אחרים. מרבית הקרקעות נמצאות בידי מינהל מקרקעי ישראל – שוויים: אדיר, השימוש בהם: מחפיר.
    מכאן צריך להמשיך הלאה.
    השארת המצב הקיים, רק מפני שכך 'נולדו' הדברים במקור, בלתי מתקבלת על הדעת. שינוי ללא מחשבה לטווח ארוך וללא זיקה לאינטרס הלאומי הרחב – גם היא אינה מתקבלת על הדעת.
    שלושה עקרונות יש להעמיד כבסיס להצעת שינוי מדיניות לאומית בעיניין הקרקעות:
    א. שיווין זכויות לכל,
    ב. שמירת השליטה הלאומית על קרקע הלאום, כולה, ללא קשר לשאלה הזמנית מיהו זה שמחזיק כיום בבעלות המשפטית עליה.
    ג. הריסת הביורוקרטיה הקשה המאפיינת את הניהול והשימוש בקרקע כמשאב לאומי, והמרתה בשיטת ניהול חדישה, אפקטיבית, יוזמת אך גם כלכלית.
    ככל שניתן להעריך מהמדיניות שמקדם נתניהו, פעילותו מקיימת אך חלקית את הכללים הנ"ל, ותוך כדי כך פוגעת בחלק אחר שלהם.
    בראיה של כלכלה קפיטליסטית חופשית, שאינה פסולה בעיני מכל וכל תמיד ובכל מקרה, יש לשאוף להוציא את המדינה מניהול כלכלי ומינהלתי של פעולות עיסקיות. טיעון זה נכון, משום שניהול ע"י המדינה לוקה תמיד באינטרסים פוליטיים, שבינם לבין שיקול עיסקי עינייני לגופו של נושא, המרחק רב או רב מאוד. מאידך, יש להתנגד לפרשנות הניאו-ליברלית, הגורסת ביטול תפקידה של המדינה בכל הנושאים ובכל תחומי הפעילות שיש להם נגיעה לכלכה, לחברה או למינהל ציבורי (מגה-הפרטתנות). מגמה זו מבטלת בהדרגה את הצורך במדינה ומפוררת אותה מבפנים (אך לא ארחיב בסוגיה זו כאן).
    לכן, שינוי מן היסוד של האחריות לשימוש בקרקע הלאום ודרך הוצאתו לפועל, הוא דבר חיוני. אם, למשל, רוצה המדינה לפעול ליישוב הנגב והגליל, או לפיזור מכוון אחר של האוכלוסיה, השימוש במשאבי קרקע הלאום הוא אמצעי מן המעלה הראשונה לכך (עוד דוגמא מדוע לא להוציא לחלוטין את השליטה על משאב זה מידי המדינה…).
    מבחינה זו ואחרות, נראה לי שהמינהל צריך להיות חלק ממשרד ראש הממשלה או משרד התשתיות הלאומיות, ולהשתלב בפעילות שהאינטרס שהיא מקדמת הוא לאומי בראיה רחבה ולא סקטוריאלי.
    תיקון חשוב אחר הוא ביורוקרטי נטו – אדם שמבקש לחכור קרקע לשם פיתוח נדל"ני, תעשייתי, תשתיתי או אחר, צריך לראות לפניו רשות ממלכתית אחת, שאליה הוא פונה וממנה הוא מקבל – תוך זמן קצר ביותר – את הרשיון הנדרש, אלא אם לא עמד בתנאי סף (תב"א, למשל). החוק החדש צריך לחייב את המדינה למתן רשיון תוך זמן קצוב (כלומר: הגישה היא שיש להעניק רשיון, אלא אם יש סיבה מנומקת למנוע זאת, ולא להיפך; זה אינו משטר מס-הכנסה). חייבים לקצר עד מאוד תהליכי ערר, להוזיל מאוד את אגרות הביצוע והשיפוט, ועוד ועוד.
    העקרונות המנחים ברפורמת קרקעות המדינה צריכים להיות:
    1. שימוש בקרקע כמשאב, בדרך הפשוטה ביותר והמהירה ביותר, אבל כחוק.
    2. חתירה לשליטה מלאה של הלאום על קרקעות המדינה, והחכרתם – שיוויון לכל.
    3. הקפדה על שימוש בקרקע לפי תנאי החכירה. (אכיפה אקטיבית ונמרצת)
    4. שינויי ייועד פשוטים ומהירים.
    5. רכוז הפעילות בידי רשות ממשלתית אחת; ופסדה ממשלתית אחת כלפי האזרחים בכל השאלות והבקשות בנושא זה.
    6. קציבת זמני פעולה מחייבים לכל נושא, ובכלל זה סנקציות.
    7. תהליכי ערר מהירים, פשוטים וזולים.
    8. מטרת הרפורמה בקרקעות אינה 'שאיבת כספים' מהציבור, אלא פישוט זרוז ועידוד השימוש בקרקע כמשאב לפיתוח לאומי.
    9. חתירה לשימור שליטת הלאום בכל הקרקעות שבריבונות ישראל.
    10. הסוגיה אינה רק כלכלית ולכן נדרש פתרון כולל, ולא טלאי על טלאי של פתרונות חלקיים או מוטי- ראיה סקטוריאלית.
    בקונטכסט הזה, לא ראוי לטפל בנושא כחלק מחוק ההסדרים, אלא כנושא מרכזי וחשוב, שבמוקד המדיניות הלאומית של ממשלת ישראל והכנסת.

  2. דליה :

    אלון טל ממנהיגי התנועה הירוקה הוא חבר דירקטוריון קק"ל. האם תמך והצביע בעד רפורמת ההפרטה?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.