חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ח"כ שלי יחימוביץ התנהלות לא סוציאל דמוקרטית- תגובה לתגובה

נושאים דעות, פוליטי ב 1.06.09 6:06

 תומר רזניק משיב לתגובתו של טל וולפסון, ומסביר מה חשוב יותר בפעילותה של ח"כ יחימוביץ. אין חולק על כישוריה ופעילותה החקיקתית, אך  זו משמשת כסות להתנהלותה הלא סוציאל דמוקרטית בעליל.

מאת:  תומר רזניק

משחק כפול 2  – תגובה לטל וולפסון / תומר רזניק, כמאל

שלושה ימים לפני שפורסם, המאמר "המשחק הכפול של שלי יחימוביץ'" נשלח בדוא"ל ללשכתה של ח"כ יחימוביץ' בבקשה לתגובה*.  טל וולפסון, בלוגר ואיש מפלגת העבודה, בחר לפרסם מאמר תגובה לדברי ב'עבודה שחורה'.

אתחיל דווקא בנקודה משנית יחסית בדבריו של וולפסון, והיא שבניגוד לטענות שלכאורה עלו מדברי, לשלי יחימוביץ' "קווים אידאולוגים ברורים שהיא לא מוכנה לעבור עליהם גם במחיר אובדן תמיכה אלקטוראלית.". לטענה המעניינת הזו נתן וולפסון את הדוגמא הגרועה ביותר והיא תמיכתה של יחימוביץ' ברון חולדאי לראשות עריית תל-אביב תוך מתקפה בוטה על שותפה ליוזמות חקיקה רבות, דב חנין. ומדוע זו דוגמא גרועה? מכמה סיבות – ראשית, מבחינה אידיאולוגית יתקשה מר וולפסון לשכנעני שהבחירה הסוציאל-דמוקרטית תהיה חולדאי, הליברל מבחינה חברתית (זכויות הקהילה הגאה וכד') והניאו-ליברל מבחינה כלכלית על פני המצע האדום-ירוק שהציג חנין (יצויין שהאג'נדה האדומה-ירוקה היא היום הבון-טון אצל מפלגות סוציאל-דמוקרטיות אירופיות רבות). חלקו השני של הטיעון, בדבר "אובדן תמיכה אלקטוראלית", הוא מגוחך ממש – אולי בסביבה שנמצא בה מר וולפסון (וכך גם בסביבתי שלי) העדפת חולדאי על-פני חנין היא צעד לא פופולארי, אולם זוהי בועה מצומצמת למדי, וברוב המוחלט של הציבור העדפת ראש-עיר מכהן, מועמד מפלגת העבודה וטייס בעברו על פני ח"כ קומוניסט מחד"ש היא צעד המזכה בתמיכה, ולא גורע אותה. ולא פחות חשוב, אם לא יותר – בעוד שלחנין אין שום כוח פוליטי במפלגת העבודה (וגם בחד"ש מצבו אינו מזהיר) לחולדאי יש מפקד מכובד של כמה אלפי חברים וכן תומכים הפזורים במוסדות המפלגה השונים, כך שגם פנים-מפלגתית – תמיכה בחולדאי רק מחזקת את יחימוביץ'.

עוד רואה וולפסון משום סתירה בטענותיי, שכן מחד אני עצמי משבח את כישוריה של יחימוביץ' ואת החקיקה שלה, ומאידך אני חוזר וטוען היא משחקת משחק כפול, ושלעיתים הצעות החוק שלה והתבטאויותיה הסוציאל-דמוקרטיות משמשות כסות לא סוציאל-דמוקרטית בעליל שהיא מנהלת. מובן שהיה נוח יותר להתייחס לדברי לו הייתי מצייר תמונה בשחור ולבן – או ששלי יחימוביץ' היא סוציאליסטית למופת, מנהיגה דגולה שעומדת בשורה אחת עם ז'אן ז'ורס ואדוארד ברנשטיין – או שהיא ריאקציונרית מהסוג הגרוע ביותר,  שלידה נראה פואד כחף מכל עסקנות וברק כסוציאל-דמוקרט מהשורה הראשונה. אולם לא כן היא, והתפיסה שלי את יחימוביץ' היא מורכבת, ולצד הערכת מעלותיה, אני מודע למגרעותיה.

וכאן אנו מגיעים לויכוח האמיתי – שאלת "השורה התחתונה": האם בשורה התחתונה עושה יחימוביץ' יותר נזק מתועלת או שמא להפך? מר וולפסון מבקש שלא אחסום שור בדישו, ואניח ליחימוביץ' לחוקק (וראויה לציון הערתו של נדב פרץ, שרובה המוחלט של החקיקה של יחימוביץ' נעשה בתקופת עמיר פרץ ובגיבויו, ולא בתקופת ברק), בהתעלם מבחירותיה הפוליטיות. בדיכוטומיה  בין "דיבורים" ל"מעשים" קוראת גישתו של וולפסון להתמקד ב"תכל'ס" – ב"עשייה ממשית במציאות", כדבריו. אני מוכן לקבל עיקרון זה שמציע וולפסון, אולם אני סבור שהעשייה הממשית במציאות אינה החקיקה אלא דווקא הבחירות הפוליטיות של יחימוביץ'. ואני אסביר: חקיקה פרטית לא יכולה, לא תוכל, ומעולם לא יכלה לטפל בסוגיות היסוד הפוליטיות שבהם רוצה לטפל הסוציאל-דמוקרטיה. אינני טוען שלחקיקה פרטית אין כל חשיבות, אולם הכלים לטיפול בבעיות היסוד החלוקתיות (והסוציאל-דמוקרטיה הרי תופסת את בעיות היסוד הפוליטיות כבעיות חלוקתיות) בקביעת התקציב וביישום מדיניות, ולפיכך מצויים בידי הרשות המבצעת ולא המחוקקת. מכאן שה"תכל'ס" הוא בבחירותיה הפוליטיות של יחימוביץ', שקשורות בקביעת יחסי כוחות פוליטיים כאלה ואחרים (במפלגה, בהסתדרות, בכנסת, בממשלה וכו') שהם הקובעים בסופו של דבר מי ימצא בעמדת קביעת המדיניות החלוקתית.

במבחן השורה התחתונה יחימוביץ' נכשלת בעיני. אין זה אומר שאני לא מכיר ביתרונותיה או תופס אותה בצורה חד-גונית.

*תגובה רשמית מח"כ יחימוביץ למאמר המקורי טרם התקבלה.

הכותב הוא יו"ר נוער מרצ לשעבר ובעל הבלוג 'כמאל'

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

10 תגובות

  1. יצחק ש. :

    אז?
    מה השורה התחתונה תומר? תמקד.
    שלי יחימוביץ לדבריך פוגעת בסוציאל דמוקרטיה כי היא משרתת יחסי כוחות פוליטיים לא נכונים בכך שהיא נותנת להם כסות, ע"י חקיקת חוקים טובים חברתית, שגורמים להמונים לא להיות מודעים למצבם?
    חתיכת קשקוש כזה הרבה זמן לא קראתי.
    יחימוביץ פוליטיקאית בעלת אג'נדה סוציאל דמוקרטית שגם עושה לעיתים בחירות אינטרסנטיות בצוק העיתים, בחירות שנשארות בגבול הסביר וההגיוני.

  2. ניר רייזלר :

    יפה כתבת, יצחק, למעט העניין שאותן בחירות "אינטרסנטיות" שרזניק, ובצדק, כותב שהן ולא רק חקיקה הן "הפעילות במציאות"- אותן בחירות, שאכן מתקיימות במציאות הפוליטית ובזיקה אליה, הן בדיוק מה שיאפשר בניין כוח סוציאל דמוקרטי לטווח הרחוק. ודאי שלא מפגני טהרנות אידיאולוגית.

  3. אריה גור :

    עם כל מה שקורה עכשיו במפלגת העבודה ובמדינה בכלל, נראה בעיני מגוחך לבקר דווקא את שלי יחימוביץ.

    לשיטתך – אם כבר מישהו עושה משהו, מסיבות כאלה או אחרות, אז כדאי לגרום לו שלא יעשה דבר…

  4. שמוליק קינזר :

    אריה – כל מה שתומר אומר זה שלא צריך לראות ביחימוביץ' איזו מין משיח חברתי. יותר מדי אנשים בולעים את התעלולים הפוליטיים שלה וחושבים שהיא התשובה לכל צרותינו.

  5. לאריה :

    כרגע שלי יחימוביץ' היא המחסום הפרקטי העיקרי המונע מהמתנגדים לברק-פואד-עיני (מחנה מתנגדים שאתה חלק ממנו) לכופף את ידיו בתוך המפלגה (למשל לייצר חוקה הוגנת יותר) או לחלופין לפלג את המפלגה סופית על בסיס אידיאולוגי, אין ספק שראוי לדון בה בביקורתיות רבה.

    דיון הוגן ביחימוביץ' מן הראוי שיכיל מחמאות למשנתה האידיאולוגית וגם להישגי החקיקה הנאים שלה וכך עשה תומר.

    ראוי היה יותר שמי שיפתח את הדיון לא יהיה חבר מרצ, אלא למשל חבר/ת יסוד ממפלגת העבודה, אבל זה לא נעשה. ובכל זאת ולמרות האינטרס הפוליטי של חברי מרצ לקעקע גם את הטובה בחכים של מפלגת העבודה (לדעתי) – יש הרבה אמת בדבריו והדיון שנפתח הוא חשוב.

    איתי

  6. מתפקד העבודה :

    וייצמן שירי, (במאמרו היום במוסף הארץ)הכלב הנובח לשרות אדונו האולטימטיבי אהוד ברק ,ראוי לגינוי במלוא מובן המילה, ולהתיחסותם של כל נציגי מפלגת העבודה (חוץ מאדונו ברק כמובן)
    אשר מפאת כבודם כנציגי המפלגה, והכרותם הרבה עם
    חברם לסיעה ח"כ עמיר פרץ ושאר המורדים ,חייבים הם קודם לעצמם ולכבודם,
    להוקיע את הכלב הנובח וייצמן שירי, על דברי הבלע
    נגד עמיר פרץ וחבריו החכ"ים המורדים בדיקטטורה של ברק,
    ובכך יוכיחו קודם לעצמם, שאין הם חבורה של כלבים שוטים ונובחים,
    דוגמת המנכ"ל המועדף ,וייצמן שירי.

  7. ציר העבודה :

    וייצמן שירי ,במאמרו היום במוסף הארץ, מודיע סופית למעשה, על פטירתה של הסוציאליזם במפלגת העבודה,
    ותחייתה האפשרית אך ורק במתכונת חדשה ונקייה, מכלבים שוטים ונובחים,
    דוגמת העבד הנרצע לאדונו וייצמן שירי ,האנטי סוציאליסט המוצהר.

  8. תומר רזניק :

    ניר – אל נא תציג אותי כטהרן. אני נכון לפשרות, כל עוד אני סבור שהן עושות יותר נזק מתועלת.

  9. לקסי - ערד :

    תומר,
    למזער הבנתי ההתנהלות של ש"י (היתלות בפטרונים מתחלפים) היא שלב בצבירת כוח לקראת התמודדות.
    בינתיים היא כובשת טריטוריות בחריצות, בחקיקה וביכולת תקשורתית.

    אחת משאלות המפתח היא אם – עד שתחליט להתמודד – תהיה עוד מפלגת העבודה, או שייוצרו שם מנגנונים מונעי אפשרות להתמודד.

    כמו שמפלגת העבודה נראית היום, השאלה מי יעמוד בראשה תהיה לא חשובה משתי סיבות (שיש ביניהן קשר):
    1. הנצחת מעמדו של היו"ר הנוכחי.
    2. הדרדרות המפלגה למעמד שולי ולא נחשב.
    מה שמציף את ההתלבטות (שאני מניח, כי היא קיימת אצל ש"י, ושהיא לא תודה בה) בין להיות מגובָּה במפלגה או לצאת אל המדבר הפוליטי.

    בינתים אני משתדל לראות את חצי הכוס שיש בה משקה טוב ולא את החצי הריק.
    יש כאן מי שטוענים שהמחצית הזו מלאה במרורים, אין חלקי איתם.

  10. ללקסי :

    מכיוון שכרגע העמדה של שלי תורמת לגורם הרסני מס' 1 בדבריך (שהוא בעצמו גורם לגורם הרסני מס' 2) – יוצא ששלי יחימוביץ' בעצמה (בדיוק כפרץ לפניה) כורתת את הענף עליו היא יושבת.

    הייתי מוסיף גורם מס' 3:
    חובות של 100-150 מיליון שח.

    במצב פיננסי זה גם ברק אובמה או לך ולנסה בראשות העבודה לא היה מצליח לקחת את ראשות הממשלה, ובטח שלא לעמוד מול בעלי ההון.

    איתי

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.