חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

גינה לי חביבה – הנכון לייבשה?

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 17.05.09 6:02

לפני שאתם מייבשים את הגינה, עמית הרפז חבר יסו"ד וחבר מועצת ראש פינה, מעלה ספקות ונקודות למחשבה, על אופן השימוש במים בישראל ועל הוראת השעה

על מצב המים והשימוש בהם בישראל אפשר להסתכל מכמה נקודות מבט.

נקודת המבט של רשות המים היא ממשלתית.

רשות המים מובילה מסע הסברה בנושא הקטנת השימוש במים תחת הכותרת ישראל מתייבשת.

אנחנו שדואגים לאיכות הסביבה מסתכלים על מצב המים מנקודות נוספות.

אנחנו מסתכלים על איכות הסביבה, על איכות החיים, על עלות כספית.

אם נחדל להשקות את הגינות שלנו העצים השיחים וצמחים אחרים יקמלו. תהיה לכך השפעה אסטטית מיידית, הארץ תהיה פחות ירוקה, תהיה לכך השפעה על מאזן הפחמן הדו חמצני, פחות צמחיה יותר co2 יותר אפקט חממה – עולם מתחמם.

מעבר להשפעה הגלובלית יש השפעה מקומית, פחות צמחיה מעלה את הטמפרטורה המקומית. יותר שימוש במזגנים שיוצר יותר חימום מקומי ויותר שריפת דלק ליצור חשמל. פחות צמחיה גורם להחזרה מוגברת של קרינת השמש ומקטין את המשקעים.

וישנה נקודת ההשקפה של משרד האוצר, כן זה המשרד שבמשך שנים סרב להשקיע כסף בטיהור, התפלה, מחזור. המשרד שניסה לשכנע שהחקלאים הם אויבי העם, כאילו לייצר קילו פלפל צורך יותר מים מאשר לייצר ג'יגה תוכנה. כאילו ייקור המים לחקלאים לא ייקר את התוצרת לאזרח פי כמה (בגלל פערי התיווך). כאילו קליטת עולים והכפלת האוכלוסיה תוך 30 שנים לא מגדילים את צריכת המים. עכשיו החליטו במשרד האוצר להטיל קנס 20 ₪ למ"ק (על שימוש ביותר מ – 15 מ"ק לחודש), אז אם יש לך גינה ואתה רוצה להשקות אותה מה תעשה ? תשדוד בנק ?

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

20 תגובות

  1. אדם רובינשטין :

    20 ש"ח לקוב זה מחיר הזוי – פי כמה וכמה מעלות ההתפלה. ואפילו במחיר הזה ימצאו לא מעטים שיסכימו לשלם את המחיר הזה ובלבד שלא לייבש את הגינה, והאוצר יעשה קופה על חשבונם.
    זה בסדר שמי שיש לו יסבסד את מי שאין לו, אבל זה גם יוכיח שוב שת השגיאה החמורה של האוצר בהתנדותו בעבר להתפלה. גם לפני חמש ועשר שנים היו אנשים שהיו מוכנים לשלם עבור המים להשקיית הגינה מחיר מלא של עלות ההתפלה והחלוקה, ובכך היו מאפשרים הקמת מתקני התפלה בהיקפים משמעותיים. אילו זה נעשה בזמנו היום לכולנו היו מספיק מים, ועלות ההתפלה כבר הייתה נמוכה יותר בגלל הנסיון שנתבר ובגלל כיסוי חלקי או מלא של עלות המתקנים.
    וזאת מבלי להכנס לשאלה הערכית של איזה שימוש עדיף במים שיש – לגינות ציבוריות או לחקלאות. דעתי? גינות ציבוריות, וגם פרטיות, שנותנות את הטעם לחיים ואינן ניתנות להחלפה (קבועה או זמנית) לעומת מוצרי החקלאות שניתן גם ליבאם.

  2. לקסי - ערד :

    1. קראו מאמר של פרופ' ארנון סופר, ברוח הדברים של עמית ושל אדם:
    http://www.mnews.co.il/article_focus.asp?article_id=10045
    2. בסעיף הרלוונטי שבחוק הסידורים נכתב שהקנס על צריכת מים מעבר ל-4 מ"ק לנפש יביא לטמיון כמיליארד ש"ח. הכרה עם הטיות האומדנים המקובלות שם (הקטנת הכנסות צפויות והגזמה בהוצאות), יש להניח שהסכום יהיה גבוה יותר.
    3. כתושב המדבר אני נחרד מה קנס מעין זה יעשה לעירי. ניתן לצפות עוד יותר הגירה של מי שיכול ושקיעה נוספת של העיר ידועת המשברים שהחלה לשוב אל מסלול האופטימיות.

    ומלים אחדות על מים לחקלאות.
    ההסתערות על החקלאות היא אחד מתוצרי היחצנים של האוצר ושל ראשיו (שחשבו שכל החקלאים מפא"יניקים). ההסתערות הזו נוצרה כשהויכוח לא היה על התפלת מים אלא על מפעלי השבת קולחין שישמשו לחקלאות.

  3. יונתן :

    התהליכים שפורטו במאמר זה מעניינים מאוד אבל ללא נתונים מספריים לא ניתן לדעת האם מדובר בתהליכי אמת או בדימיון מופרז.

    סה"כ אנחנו לא חיים בביוספירה מבודדת והחמצן באוויר הוא לא תוצר שלנו בלבד(מה עוד שהאצות בים בד"כ מפצות על עליה בריכוז דו תחמוצת הפחמן) וגם היבוש לא יהיה כ"כ משמעותי(חקלאים ועיריות לא ייבשו יבולים וגינות ציבוריות).

    עם זאת המחיר שנקבע ל20 ש"ח לקוב הוא מגוחך,בעלות התפלה של כ3 ש"ח לקוב (ואחרי שאוצר הזהיר שמדובר במחיר מים יקר מדי..) עדיף להתפיל ככל שניתן.

  4. עמית-ה :

    המחשבה שאפשר להתייחס לאוכל כמו לכל סחורה אחרת היא מחשבה ניאו-ליברלית שגויה.
    לא מצאתי לינקים לאינפלציה שהתעוררה בממשלת רבין ה-II בגלל עליית מחיר העגבניות אבל:(http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=%2Fprices_db%2FMachshevon_Results.html&MySubject=11120010&Subjects=38&MyCode=11120010&MultMin=19511016&MultMax=20090517&DateMin=16%2F10%2F1951&DateMax=17%2F05%2F2009&SpecificationType=2&ssum=10&koeff=1&Days_2=1&Months_2=1&Years_2=1996&Days_1=1&Months_1=1&Years_1=1992)
    כאן תוכל לבדוק. ההשפעה האינפלציונית בין 1991 ל-1995 הייתה עליה של אחוז אחד כתוצאה ממחירי ירקות ופירות.
    צא וחשב כמה מ"ק מים אפשר לייצר.
    הוסף לכך את העובדה שהחקלאים משלמים עבור מים ממוחזרים ובכך מקטינים את עלות הטיהור.

  5. עמית-ה :

    יונתן אתה יכול לקרוא קצת כאן – http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/global%20warming/global%20warming%20research%20yatir%20forest.x
    החומר שאני מכיר בנושא הוא טרום אינטרנט, אבל חיפוש בנושאי מידבור והמלחמה בו קיימים בשפע וישראל נמצאת בחזית המחקרים בנושא (http://desert.bgu.ac.il/desert/HebSite.aspx?SiteId=4766&ItemId=5828).

  6. לקסי - ערד :

    גובה הקנס – 20 ש"ח למ"ק – נקבע, קרוב לודאי, מטעמי הרתעה וגם (למה לא) "שיכניס כמה גרושים…".

    אם לא יבטלו את האוולת בכנסת נקבל כמה וכמה עיוותים.

    למשל: במושב בני-ציון ייבשו את החקלאות אבל מאחורי החומות של החברה ש.א. ישקו את הדשא.
    למשל: מה תעשה משפחה שיש לה תינוק, פעוט בן שנתיים וילד בן חמש? רק הכביסות שלהם יגרמו להם לרדת אל מתחת לקו העוני (אם הם לא תושבי "בין החומות" בבני ציון).

  7. ע :

    ראשית, תסלחו לי, אבל מה זה 15מ"ק לחודש? על פי מה נקבע?
    שנית – המים כמשל –
    הרי ברור שהעולם מתייבש, גם בגלל גידול אוכלוסיה, גם בגלל שינוי אורחות חיים, גם בגלל התנהלות של כוחות פוליטיים כלכליים.
    בקיצור, מים הוא מוצר יסוד הכרחי אבל אינו מוצר בלתי סופי. לכן כל שגיאה בניהול משק המים, יכולה להיות הרת אסון, בלי הגזמה.
    אם אנחנו מעודדים גידול אוכלוסיה – טעות.
    אם אנחנו לא ממחזרים – טעות.
    אם אנחנו לא משתמשים באמצעי חיסכון פונקציונאליים וזמינים – טעות.
    בכל הפארמטרים האלה (ויש עוד), מדינת ישראל מתנהלת כמו מדינת עולם שלישי.
    אמנם ישראל היא אלופת הפטנטים לחיסכון במים, אבל המדינה משאירה הכל ליד הנעלמה של השוק החופשי, כאילו מדובר באיזה מוצר שאפשר להוציא לתחרות ולהפרטה.
    מים – זה בדיוק המוצר שרק מדינה יכולה להשקיע בו ולנהל אותו באופן יעיל. אם גם במוצר הזה המדינה מטפלת ברשלנות ותוך נסיונות חוזרים ונשנים להתנערות מהאחריות שלה – אז מה המסקנה שלי?
    האם יתכן שלא יהיה כאן שלום, עד שלא יופרט המו"מ?

  8. גליה :

    מי מזגנים – במיוחד בת"א הלחה.
    חינמיים ואיכותיים.

  9. יונתן :

    למס' 7-מים כמשאב קיימים בכמות אינסופית בכל הנוגע לצרכינו,הם פשוט דורשים עיבוד מסוים,כמו כל משאב אחר.

    המדינה לא השאירה את משק המים לשוק החופשי,קיימים מספר גופים שמעוניינים מאוד לבנות מתקני התפלה ולהתפיל והמדינה די עצרה אותם,כאן התערבות המדינה היא שגרמה את הבעיה.

    למס' 8 – גוף האדם לא בנוי לשתיית מים מזוקקים אבל אין בעיה להשקות עציצים או גינה(האדמה תוסיף מינרלים ומלחים).
    יש חברה ישראלית שמוכרת מתקני עיבוי מים לירדן.

  10. ע :

    ליונתן-
    לא מבינה, למה המדינה לא בונה את מתקני ההתפלה, ומה בדיוק היה הנימוק לעצירת בנייתם, אם לא נימוק כלכלי, מהסוג הנהוג בשוק הסחורות החופשי. אם המדינה לא מפריטה אבל מתנהגת בהגיון של שוק שמנוהל על ידי היד הנעלמה, זה היינו הך.
    (כמו הנסיון המגוחך להשוות ניהול מדינה לניהול משק בית פרטי).
    כפי שכבר העירה שלי יחמוביץ –
    אם ביבי היה במקום בן-גוריון לא היתה קמה המדינה, כי זה היה ממש לא כלכלי, ונגד את כל ההגיון של השוק החופשי. (וזה היה אחד הנימוקים של אליעזר קפלן שהתנגד להכרזה על הקמת המדינה (מתוך האתר של שלי יחמוביץ)).
    אם מים הוא משאב מוגבל או לא? מה אומרים המומחים? אתה אחד מהם?
    שים לב שאתה בעצמך לא מדבר על ייצור מים, אלא על עיבוד. ובמקום שבו אנחנו נמצאים, גם העיבוד מוגבל.

  11. ליונתן :

    לשימוש האדם יש גז מזגנים 🙂
    הגינונת שלי מתוחזקת כל הקיץ ע"י המזגן ! הרי אף אחד לא באמת התכוון ליבש אותנו (זו רק פרסומת דוחה במיוחד)

  12. ע :

    וברמה מעשית – אני מתחזקת גינה של בניין שלם, ולפני שנתיים הבטחתי שאעשה גינה חסכנית במים.
    התחלתי ללמוד את הנושא ברצינות וגיליתי-
    א. אם רוצים משהו שהוא יותר משיחים- הרבה יותר קל לגדל צמחים אוהבי מים.
    צמחים שזקוקים לפחות מים, קשה לפעמים לדעת, כמה פחות.
    ב. הסתובבתי במשתלות וראיתי שם את פיתויי הצמחים סובאי המים.
    נסיון לקבל הדרכה בצמחיה חסכנית במים – לא ממש הצליח. קיבלתי חלקי מידי, מידע סותר וכו'.
    ג. הלכתי לאינטרנט מצאתי אתרים שכביכול מדריכים בכיוון.
    מצאתי שם כל מיני דרכים לחישוב השקייה שלא מתאימים בכלל לגינה ביתית, או לגנן חובב
    ד.ברור לי שאפשר להחזיק גינות מופלאות ומגוונות, במעט מאוד מים (וכמובן גם בצורות ביתיות של מחזור), אבל צריך להשקיע בזה המון
    זמן והמון סבלנות.
    ה. למדתי שהרבה גננים מקצועיים, לא ממש הפנימו את האתגר. בקיצור, גם הם כמו המשתלות, לא תמיד יעזרו.
    וכמובן, בכל מקרה, הם לא עובדים בחינם.
    ו. אני מנסה להיעזר בגינה הקהילתית שלנו, שגם שם כולם חובבים.

  13. לקסי - ערד :

    במשרד האוצר, אחרי שעיכבו את מפעלי השבת מי הקולחין, שמו גם רגלים להקמת מכוני ההתפלה.
    הרעיון שם היה להצביע על החקלאים כמי שמיבשים את הארץ ו"שולחים מים לחו"ל בתוך העגבניות…". חלק מה"ביצוע" היה הצגת "הלובי החקלאי" כאויב ישראל (הדים ניתן לקרוא גם כאן בע"ש).
    ה"תכנית" היתה הקטנת ענף החקלאות למינימום (באוצר לא חושבים על קטנות, כמו תעסוקה, פיזור אוכלוסיה, בטחון מזון, החזקת שטחי קרקע וכיו"ב באלה זוטות), הקטנה למינימום של הייצור החקלאי המקומי ומעבר ליבוא. מאזן הנהנים והמפסידים ראוי להרחבה יותר ממה שמתאים לתגובה קצרה.

  14. לקסי - ערד :

    לע.
    ארגון הגננים הוא המקום שבו אולי תמצאי תשובות.
    http://www.gardening.org.il/
    וגם http://www.gardening.org.il/articles/sugeyzmachim.pdf
    ויש שם עוד…
    בהצלחה!

  15. ע :

    לקסי, תודה כפולה,
    על הכתובות, ועל הדוגמה הנפלאה- איך עובד באופן עקום הגיון השוק באוצר. חקלאות-זה לא משתלם. הפרחת השממה, לא משתלם.
    מסקנה ציונות – לא משתלם.

  16. ל-ע :

    ראשית גינון זה עניין של ניסיון.
    אבל יש חוק בסיסי די פשוט,
    צמחי צל, חצי צל (הרבה אור), ושמש (ישירה). חלוקה שקיימת בכל משתלה. גינה צורכת מעט מים = היא גינה עם סיקולנטים, צמחים אוסטרלים וקקטוסים אבל היא מכוערת :), גם אם תשכחי להשקות הם יתאוששו מהר.
    והשיטה הכי טובה (לדעתי) לבדוק מה "הולך יפה" בסביבה ללקט ייחורים ולאסוף זרעים. צמחים אנדמים לסביבה (צמחיה טבעית).

    גליה

  17. עמית-ה :

    לע. קישורים נוספים – http://www.moag.gov.il/agri/console/result_search.aspx?path=גינון
    בעיקרון משרד החקלאות מרכז את כל המידע הדרוש אבל.
    האבל הוא משום שהמשרד נמצא בדירדור מתמיד ושרות ההדרכה שלו (שהם) הולך ונעלם. זה חלק מחיסול ממוקד שעושים לשרות הממשלתי.

  18. יונתן :

    למס' 10,המדינה נדרשה לשלושה דברים שיאפשרו הקמת מתקני התפלה:
    א.הקצאת שטח.
    ב.בחירת זכיין.
    ג.סכום התחלתי.

    סעיפיפם א' וב' התעכבו מכיוון ובד"כ לוקח למדינה זמן רב להסדיר דברים,במיוחד אם לא מדובר במצב חרום ואין לחץ פוליטי.

    סעיף ג',על זה אין מה לדבר.

    יש כאן יחס לא נכון לשיקולים כלכליים כאילו הם השיקולים "הרעים" ולא כך,מדינה שלא פועלת בצורה נכונה כלכלית פושטת רגל,העניין שכאן בכלל לא התייחסו לשיקולים כלכליים,מבחינה כלכלית עדף היה למדינה לאפשר התפלה מזמן.

  19. לקסי - ערד :

    תוספת לדברים של יונתן על "שיקולים כלכליים".
    לאחרונה שיקולי האוצר במניעת פיתוח נאות הם לא כלכליים אלא כספיים, "כאילו אין הבדל, הבדל בכל זאת יש…"
    ואולי המציאות ה"כלכלית" השוררת כאן לאחרונה, מציאות של כלכלה פיננסית ולא ריאלית היא שהשליטה גם זאת על השיח.

  20. ע :

    הרבה תודה על העצות.
    למעשה, יש לי נסיון בגינון, אבל עם הפסקה ארוכת שנים.
    אני אכן לוקחת יחורים וזרעים , והבאתי אפילו יחור, מצמח, שלפני מליון שנה, גידלתי אותו מיחור.
    אני גם רואה שיש עוד צמחים חוץ מקקטוסים וסוקולנטים, אבל כשאני מסתכלת בסך הכל סביבי, ובמשתלות, זה נראה כאילו אנשים ממש לא שמעו שאנחנו על סף המדבר
    ושיש הרבה אפשרויות בין גינה בזבזנית לייבוש טוטאלי.

    כמו שאמר לי איש משתלה וזה ציטוט: "אני בוגר של הבצורות בשנות ה- 90 . מכרנו צמחים עמידים ליובש, אבל אז אנשים גילו שאין להם מספיק פרחים, אז אני לא ממהר להתאים שוב את משתלה שלי".
    אני בטוחה שפשר לתכנן גינותנ הדרות , וגם ראיתי כמה כאלה, אבל חסרה הסברה, חסר ה"טרנד" הנכון.
    ישר הולכים למין מסע הסברה והפחדה.

    אני בכל אופן שמחה שהנושא עלה כאן, כך צריך להיות
    ותודה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.