חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

רוני חזקיהו, רווחים לבנקים לא על גבו של האזרח

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב ב 14.05.09 6:10

אחת הדרכים של הבנקים לעשיית רווחים היא החתמת הלקוח על כתב-קיזוז, האסור לפי חוק הבנקאות. מיכאל שפיר פנה במכתב למפקח על הבנקים, רוני חזקיה, וביקש ממנו לפעול למניעת השימוש בשיטת הקיזוז

 

לכבוד,

מר רוני חזקיהו

המפקח על הבנקים

בנק ישראל ת.ד. 780 ירושלים 9100

פקס: 02-6669077

 

הנדון: בקשה מהמפקח להורות לבנקים להפסיק שימוש בלתי חוקי בכתב קיזוז

כתב קיזוז בא לתת מענה לקשר עסקי המאפשר לקזז סכומי חוב הדדיים. אך אם תנאי הקיזוז מונעים מבעליו מראש יכולת שימוש חופשי בכספים המקוזזים, או שחתימת הסכם קיזוז בבנק מונעת מתן הוראות ו/או העברות כספים באופן חופשי מחשבונות אלו לכל מטרה אחרת בכל זמן נתון, מדובר מבחינה חשבונאית ומשפטית בנטילה פיזית של תחולת הפיקדון שקוזז. פעולת ה"נעילה" של הפיקדון יוצרת נסיבות הגורמות הפסד ללקוח ע"י החזקת הפיקדון, שממילא ניטלת ממנו יכולת שימוש או מימוש ומשפטית יש לראותו כמרים נטל הוכחה להיותו של "הסכם הקיזוז" מחלט למפרע.

השימוש במונח "קיזוז" יוצרת סיפור כיסוי מעוות כלכלית. ע"פ לוגיקה זאת הבנק למעשה "מלווה" ללקוח בריבית כפולה ומכופלת את כספו של הלקוח עצמו מפיקדונותיו שחולטו למפרע. הפיצוי על כספים שנצבעו בצבעי "פיקדון" אפסית. בכך מייצר הבנק לעצמו רווחים על גבו של הלקוח ללא נטילת סיכונים תוך מקסום רווח לבנק.

הכספים הלכודים ב"פיקדון" ש"נצבעו" ע"י הבנק בצבע חדש יהיו מצויים "במעצר" ללא מתן זכות ללקוח לעשות שימוש חופשי בכספו שלו מה"פיקדון" – כסף שהבנק צבע ושהוצא מקניינו של הלקוח מ"הפיקדון" וניתן לו חזרה  "בצבע של אשראי" כך הפך הבנק את הקיזוז לעסקת קומבינציה סיבובית ע"ח הלקוח. פעולה שמייצרת הפסדי ענק ללקוחות המאבדים את נכסיהם, ומייצרת רווח ענק לבנק.

 במקרה זה "כתב קיזוז" או "זכות קיזוז" יחשב כהתניית שירות האסורה ע"פ חוק הבנקאות. החתמת לקוח על "כתב קיזוז" לפיכך אינה חוקית בעליל. עובדה אשר בוודאי לא ידועה למרבית לקוחות הבנקים ואף לעורכי הדין המייצגים אותם. לבנק אסור ע"פ חוק וע"פ השכל הישר "להעניק" אשראי ללקוח בתמורה לקיזוז פיקדונות כספיים או מניות המצויות בחשבון נעול הנובע מהקיזוז, מבלי שהפעולה תחשב כעבירת התניה של שרות בשרות, האסורה ע"פ סעיף 7 לחוק הבנקאות.

 כאשר הבנק "יבקש" מלקוח להפקיד 100 שקלים בפיקדון מקוזז כ"בטוחה" על אשראי של 200 שקלים. למעשה הלקוח מקבל מהבנק רק 100 שקלים מכספי הבנק ולא 200 שקלים כפי שהבנק נותן ללקוח להאמין ולחייבו פעמיים. לרשות הלקוח לא עומדים 300 שקלים למימוש כפי שהבנק מצייר ללקוחותיו ברישומי הבנק במצג שווא.

הצגת מצגי שווא והתניית שרות הם עבירות בעליל על החוק. הכסף שב"פיקדון" משמש לבנק רק כתפאורה ללקוח ועליו ממילא לא ישלם הבנק תשואה כלכלית, בהשוואה לחיובי ריבית אותה יגבה הבנק על ה"אשראי". הבנק לא מאפשר ללקוח שנפל למלכודת להשתמש בכספים ה"מקוזזים". הבנק במתן ה"אשראי" אינו מקצה כספים מכספו אך גובה ריבית אשראי כאילו היה זה כך. לקוחות תמימים לא ממש מבינים את העוקץ ונופלים למלכודת הדבש אותה טמן להם הבנק. ובדיוק לכך כיוון המחוקק שאסר על הבנק התניית שרות בשרות.

לפיכך מתבקש אדוני להורות לבנקים לעצור הגזל ושימוש ציני ובלתי חוקי ב"קיזוז" ע"ח הלקוחות.  

בברכה,

שפיר מיכאל

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

3 תגובות

  1. מיכה שפיר :

    הנה דברו של בית המשפט על ה"נוהג" הפסול של הבנקים "להלוות" ללקוחות את כספם שלהם.. המפקח (באופן מפתיע), לא כפה עד היום איסור על פעולות אלו:

    בית המשפט קבע כי "כאשר הוכיח הלקוח לכאורה כי נתבקש ע"י הבנק לסגור את כספו בפיקדון, בנסיבות שבהן נגרם הפסד ללקוח ע"י החזקת הפקדון, כאשר במקביל משולמת ריבית גבוהה בגין משיכת יתר, מוכחת לכאורה התניית שירות בשירות". הבנק במקרה כזה לא יוכל להרים את הנטל ולא לא יוכל להסביר מה טעם היה ללקוחות לבצע פעולות שסופן בהפסד ידוע מראש.

    מאפיין מובהק נוסף של התניית שירות בשירות הוא הכשל הלוגי בניסיון להסביר את הפעולות. במקרה דנן, במקום להשתמש בכספי הלקוח כדי להקטין את משיכת היתר, נעשה בהם שימוש מפסיד בפיקדון. מניעת השימוש בכספי הפקדון, מגדיל את רווחי הבנק ללא שהוא מגדיל את הסיכון. מי שמפעיל עסק חי זקוק למזומנים וברור שאין לו עניין להקפיא את כספו למשך שנים בפיקדונות הנושאים הפסדים וריבית נמוכה, שכן בהעדר מזומנים והון חוזר זקוק העסק לאשראי, והאשראי שמעניק הבנק יקר באופן משמעותי מתשואת הפקדונות.
    בית המשפט, קבע ללא עוררין כי בשאלה האם הייתה התניית שירות בשירות, גרסת הנתבעים מסתברת יותר, ומשהוכח כי הפסדי הנתבעים עקב ההתניה עולים על החוב, קיבל בית המשפט את טענת הקיזוז. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת הבנק ופסק לזכות הנתבעים הוצאות משפט, לרבות הוצאות עו"ד והוצאות חוות הדעת.
    ע"פ ההגדרה של התניית שירות בשירות, הבנק אינו רשאי (ת.א. 26633/99) להחתים לקוח על כתב קיזוז לפיקדונותיו השם במצור את מקורותיו הכספיים בתמורה לקבלת אשראי "כתב קיזוז" ימנע מהלקוח לעשות שימוש חופשי בכספו למטרותיו של הלקוח ואף כדי למנוע ממנו לקחת אשראי לא כלכלי. ברור לוגית ומעשית כי אסור לבנק מכוח החוק למנוע מהלקוח לכסות את יתרות החובה תוך שימוש באותם כספים "מקוזזים" ולבנק אסור להתנגד למלא אחר הוראות הלקוח ולהעביר את כספו לכל אחד מחשבונותיו בבנק לבנק אסור להפעיל שיקולים מסחריים בבואו למלא אחר הוראות הלקוח כדי לייצר לעצמו רווחים קלים על חשבון הלקוח. לבנק אין זכות להחליט עבור הלקוח מה יחליט לעשות בכספו ולאיזה מבין חשבונותיו בבנק ישמש הפיקדון כדי לכסות יתרות חובה גם אם הבנק יצר את ההתניה במסמך מחייב או לחילופין השתמש ב"לשון עדינה" או "מרומזת".

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מיכה שפיר,
    אם וכאשר המפקח על הבנקים יענה לך, ויורה לבנקים להפסיק לגזול את כספו של הציבור, אזלול בשמחה כובע קש רחב שוליים.

  3. מיכה שפיר :

    טחנות הצדק טוחנות לאט - אכן סעיף הקיזוז מקפח

    לכל נפגעי הבנקים – כדאי להלחם!! הבנקים גוזלים ללא רחם מהלקוחות שלהם וגוזלים את כספם.

    ב – 19.9.2012 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (ע.א. 232/10 הבנק הבינלאומי הראשון נ' המפקח על הבנקים) בערעור שהוגש מטעם הבנק הבינלאומי על פסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים, אשר ביטל חלק מההוראות המצויות בחוזים האחידים עליהם חותמים לקוחות הבנק.

    ביהמ"ש העליון פסק כי לחייבים כיום קיימת האפשרות לקבוע בגין מה ייזקפו תשלומים המשולמים כחלק מחובם לבנק.
    החשיבות לחייבים לעניין זה הינה גדולה: לחייבים כיום בעקבות פס"ד בעליון קיימת האפשרות לקבוע בגין מה ייזקפו תשלומים המשולמים כחלק מחובם לבנק, תוך שימת דגש לסילוק חובות הנמצאים בפיגור והעדפתם על חובות בהם אין פיגור.

    בית המשפט העליון אשרר את קביעת בית הדין לחוזים אחידים, וקבע כי הסעיפים בחוזה בסעיף ״קיזוז״ (נקבע שמדובר בסעיף מקפח) של הבנק לפיהם לבנק שיקול דעת בלעדי בזקיפת כל סכום שישלם החייב. בית הדין לחוזים אחידים הורה על ביטול  סעיף הקיזוז המקפח, או על ניסוחו מחדש באופן שיעניק לחייב את העדיפות בבחירה לאיזה מחובותיו ייזקף תשלום אותו הוא משלם. בנוסח שהותר על ידי בית הדין, וקבע כי רק אם לא קבע החייב בעת התשלום לאיזה מחובותיו (או לאיזה חלק מהם) ייזקף התשלום, רשאי הבנק לקבוע זאת על פי שיקול דעתו.
    הבנק הגיש ערעור על קביעה זו לבית המשפט העליון, ובפסק הדין שדחה את טענות הבנק נקבע כי נוסח הסעיף המקורי הקנה עדיפות לא ראויה לבנק, וכי הבנק לא הצביע על אינטרס מהותי שיצדיק – במסגרתו של חוזה אחיד, המיועד לציבור בלתי מסוים של חייבים – סטייה מההסדר שקבע המחוקק (לפי חוק החוזים שאפשר לחייב לקבוע את אופן זקיפת התשלומים).

    החשיבות לחייבים לעניין זה הינה גדולה: לחייבים כיום קיימת האפשרות לקבוע בגין מה ייזקפו תשלומים המשולמים כחלק מחובם לבנק, תוך שימת דגש לסילוק חובות הנמצאים בפיגור והעדפתם על חובות בהם אין פיגור, ו/או בדרך של סילוק חובות אשר הריבית המשולמת בגינן הינה גבוהה מחובות נוספים ו/או אחרים מהם מורכב החוב כולו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.