חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק ההסדרים 2009 – מספר משמעויות בתחום החינוך

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 6.05.09 10:00

חוק ההסדרים לשנת 2009 לא פוסח על תחום החינוך, וכמובן שיש בו רפורמות לא קטנות. דליה בלומנפלד מנתחת את הסעיפים החדשים הבחוק ההסדרים הנוגעים לחינוך במאמר המענין שלפניכם

משרד האוצר כבר העלה הצעותיו בחוק ההסדרים לשנת 2009, במסגרת הצעת התקציב בממשלת אולמרט , אך בטיוטא החדשה מופיעות הצעות נוספות בתחום החינוך.

נושא החינוך כולל ארבעה פרקים:

  1. הרחבת אפשרויות הבחירה
  2. הרחבת סמכויות המנהל בביה"ס
  3. שקיפות תקציב משרד החינוך ומאפיינים בית ספריים
  4. עיצוב מדיניות להעלאת איכות כוח ההוראה ומעמד המורה

(ראו גם פה)

ראשי-הפרקים הללו מעידים שוב על התופעה הידועה שמשרד האוצר, שתפקידו לעסוק בנושא תקציב וכספים, מתערב בענייני מדיניות החינוך ובעניינים פדגוגיים שאינם מתחום סמכותו. סמכות האוצר היא עיסוק בענייני תקציב, עניין שמופיע רק בפרק 3. פרקים 1,2,4 קשורים במדיניות הארגון החינוכי ובפדגוגיה ונכללים בתחום סמכותו של משרד החינוך. המשמעות היא אחת – הכסף והתקציב הם המטרה הראשית, וכל היתר, כולל הפדגוגיה, כפופים לשיקולים כספיים. הפחתת ערך המקצועיות החינוכית, והעמדת השיקולים הכספיים מעל לכל.

הנה מספר הערות לגופם של חלק מהפרקים:

1. תחת הכותרת "הרחבת אפשרויות הבחירה" מציע האוצר:

  • לפתוח את אזורי הרישום לבתי-הספר היסודיים במטרה להגדיל את התחרות בין בתי הספר.
  • ששר החינוך יחתום על התקנות הנדרשות כדי לאפשר את פתיחת אזורי הרישום.
  • להשוות את המימון של בתי הספר הפרטיים לאלה הממלכתיים.

הנה קטע מדברי ההסבר של האוצר:

"כדי להגדיל את אפשרויות הבחירה, מוצע להשוות את מימון המוסדות מוכרים למוסדות הרשמיים אם יעמדו בכל התנאים המפורטים בגוף הצעת ההחלטה. השוואת המימון כאמור צפויה להוביל לגידול במספר בעלויות החינוך הפרטיות בחינוך היסודי, שמתוקצבות כיום בשיעור נמוך מהחינוך הרשמי , ובכך תבוזר למעשה הפעלת מערכת החינוך."

האוצר מודה בגלוי שמטרתו היא לבזר את מערכת החינוך. העניין העיקרי בביזור הוא הקטנת כוחו של משרד החינוך על-ידי צמצומו למשרד המתווה מדיניות ומפקח עליה, והעברת סמכויות הביצוע לרשויות המקומיות. הביקורת הציבורית על חולשתה של מערכת החינוך מעוררת את הצורך בריכוז כוחות כדי לייעל ולשפר. ביזור הוא פיזור אנרגיות שספק אם יביא לחיזוק ולשיפור מערכת החינוך.

השוואת מימון של בתי הספר הפרטיים (החינוך המוכר שאינו רשמי) לאלה הממלכתיים (החינוך המוכר הרשמי). ופתיחת אזורי הרישום בכל מקום במדינה הם האמצעים לביזור החינוך בפועל.

כיום משרד החינוך מממן באופן חלקי את בתי-הספר הפרטיים (עובדי ההוראה למשל, או סלים שונים). על-פי ההצעה פה מדובר במימון מלא של בתי-ספר פרטיים, לפי קריטריונים מסוימים. משאבים ציבוריים יממנו גופים פרטיים.

לפי ההצעה פה, משרד האוצר מעוניין להגדיל את מספר בעלויות החינוך הפרטיות. על-ידי כך תיווצר דלת פתוחה לכל אחד להקים בית-ספר פרטי. האם הקמתם של בתי-ספר רבים תשפר את איכות החינוך היסודי? ריבוי בתי-הספר הפרטיים יעודד כניסתם של גורמים אינטרסנטיים מבחינה כלכלית ויגדיל את התחרות העסקית, הכלכלית על כיסם של ההורים. ריבוי בעלויות פרטיות לא ישפר את איכות החינוך, אלא להיפך, יכניס גורמים לא מקצועיים לתחום החינוך, מתוך תקווה לעשות כסף. בתי-הספר יהפכו למשאב השקעה של גורמים כלכליים. תחום החינוך ייהפך לעוד תחום שבו תהיה דריסת רגל לבעלי-הון במטרה לעשות רווחים.

נוסף לכך, תיווצר תחרות על רישום התלמידים, יוכנסו שיטות פרסום ואמצעים לקנות את לב ההורים, אך אין משמעות הדבר שיפור האיכות הפדגוגית. ואילו ההורים שאין להם כסף, ילדיהם ייפגעו מהשיטה כי ברדיפה אחר ליבם של ההורים יוכנסו כל מיני תוכניות שידרשו מימונן על ידי ההורים. האוצר מודע להרחבת הפערים החברתיים בעקבות פתיחת אזורי הרישום, ומציע דרכים לעזור לאוכלוסיות חלשות בפרק: "כלים להבטחת שוויון הזדמנויות בבחירת בית הספר ולהעדפת התלמידים החלשים". אך ספק אם תיפתר התופעה. הרי מדובר בשיטה שהמבנה שלה יוצר פערים.

ההצעה להרחיב את אפשרויות הבחירה של ההורים על-ידי הקמת בתי-ספר נוספים משמעותה שמי שקובע הם ההורים ולא אנשי החינוך. הצוות החינוכי של בית-הספר יהיה כפוף לשליטת ההורים, וההורים כידוע רוצים בטוב ביותר כלפי ילדיהם. אך האם הטוב הזה הוא איכות חינוכית באמת, או הישגים גבוהים לילדיהם להתפאר בהם? מורים מנוסים בעבודת הוראה רבת שנים כבר נתקלו בתופעה, שבה הורים פונים למורה ומבקשים להעלות את הציון לילדם. מורים יתנו ציונים גבוהים לתלמידיהם כדי לספק את רצון ההורים. ספק אם מצב זה ישקף את המציאות באמת. לא בטוח שרמת התלמידים תהיה גבוהה יותר במצב זה. האם השליטה הניתנת להורים באמצעות הרחבת אפשרויות הבחירה שלהם תשפר את הישגי התלמידים במבחנים הלאומיים והבינלאומיים?

הכוח שניתן להורים יכול לגרום לקצב החלפה גבוה של מנהלי בתי-ספר. ידוע שבאחת הערים התופעה הזאת כבר קיימת. מדי שנה הורים שאינם מרוצים ממנהל בית-הספר דואגים להחליפו. תחלופה גבוהה של מנהלים לא תשפר את מצב החינוך.

שיתוף פעולה של הורים עם בתי-הספר של ילדיהם היא חשובה ונחוצה ביותר, אך מכאן ועד הרצון לתת להורים את מלוא השליטה לבחור – הדרך הזאת עלולה להביא לתוצאות הפוכות מהמצופה בהצעה.

ההצעה השנייה המוצגת בטיוטת משרד האוצר:

2. הרחבת סמכויות המנהל בבית-הספר

  • בניית תכנית הדרכה אישית למנהלים
  • אוטונומיה לבית-הספר על ידי הקצאת תקציב החינוך ישירות לבית-הספר. הנה הנוסח: " לפעול לצורך הפעלת אוטונומיה בניהול התקציבי של בתי-הספר בכל שלבי החינוך, באופן הבא: להטיל על שר החינוך לפעול להגיע לסיכום עם הרשויות המקומיות בדבר איגום כלל המשאבים המוקצים לבית-ספר ממשרד החינוך ומהרשות המקומית, ולהקצותם ישירות לבית-הספר.

המשמעות העומדת מאחורי הצעת האוטונומיה על-ידי תקצוב ישיר לבתי-הספר היא מהפכנית. האוצר מציע לבטל את השיטה הקיימת היום בהעברת תקציבים לבתי-הספר. כיום משרד החינוך והרשות המקומית מעבירים תקציבים לבית-הספר, לפי חלוקה מוסכמת ביניהם. כל השיטה הזאת תבוטל, ובמקומה, משרד האוצר יעביר ישירות את התקצוב לבית-הספר. לא צריך משרד חינוך ולא צריך רשות מקומית. האוצר מציע ביטול הכללים, הנהלים, חוזרי המנכ"ל, השיקולים הפדגוגיים והענייניים להעברת כספים למערכת החינוך. כל בית-ספר יקבל קופה, ומנהל בית-הספר יהיה אחראי עליה. כל עזרה מקצועית, ייעוצית, פדגוגית, פסיכולוגית, מתייתרת. מה שחשוב זה הכסף שהאוצר ייתן ומנהל בית-הספר יקבל. בפועל קיימת היום אוטונומיה למנהל בעבודת הניהול בבית-הספר, אבל מכאן ועד לביטול הפונקציות הביצועיות של משרד החינוך, המרחק רב ולא בטוח שהוא רצוי. המטרה במימון הישיר היא לבטל את סמכויות הביצוע של משרד החינוך. ואז, מי יעזור למנהלים? היום המנהלים מקבלים עזרה ותמיכה מקצועית בתחומים שונים ממטה משרד החינוך. לפי ההצעה לבזר את סמכויות הביצוע של משרד החינוך, התפקיד הזה של משרד החינוך יבוטל.

בדברי ההסבר להצעות האלה כתוב: "

החוק לא מגדיר את אחריותו של בית הספר בארגון או את מעמד המנהל וסמכויותיו. בעיקר בחינוך רשמי, בית הספר פועל מתוקף החלטות חיצוניות של מטה משרד החינוך והוא כמעט חסר מעמד פורמאלי בכל הקשור בתכנון פעולותיו. אחריות מנהל בית הספר וסמכויותיו מצומצמות ביותר, בעיקר נושאי ניהול כ"א בבית הספר וניהול המשאבים. תפיסה שהוכחה במחקרים היא כי מתן סמכויות רחבות לבתי הספר וקבלה החלטות קרובה יותר לתלמיד ולצרכיו מביאים להעלאת ההישגים החינוכיים. כמו כן, ועדות שונות, וביניהן וועדת דברת, קבעו במסקנותיהן כי יש צורך מהותי בחיזוק מעמד המנהל ואחריותו.

באמצעות הכותרת "הרחבת סמכויות המנהל" מעניקים לו עצמאות מוחלטת בהעברת תקציבים ובשימוש בהם. האם אדם אחד, או אפילו קבוצה קטנה של חבר הנהלה יכולים לתפקד ביעילות כמו שעובד משרד חינוך שלם עם כל אנשי המקצוע שלו בתחום ארגוניים, פדגוגיים, תקציבים, ניהוליים וכו'? במצב היום יש למשרד החינוך כלים בטווח רחב של מקצועות כדי לתעל את התקציבים לבתי-הספר. יש התמחות מקצועית. שיטת המימון המוצעת תבטל את המומחיות המקצועית בשם ההתייעלות הכספית. התוצאה תהיה ירידה דרסטית באיכות הניהול החינוכית בבתי-הספר.

כללית, מן ההצעות הללו של משרד האוצר משתמע ביטול הצורך במשרד חינוך ובשר חינוך. הצעות האוצר לשר החינוך שיחתום על תקנות – משמעותה הפיכת שר החינוך לפקיד של האוצר. משרד האוצר קובע את מדיניות החינוך לשר החינוך, ועליו רק לחתום על ההצעה. התנהלות האוצר היא הפרה של כל כללי הדמוקרטיה במדינת ישראל. האוצר קובע את המדיניות לשר, ועל השר לחתום על התקנות ליישום המדיניות שהאוצר קבע. הרי המציאות אמורה להיות הפוכה: השר קובע את המדיניות והאוצר אמור לעזור ביישום המדיניות על-ידי תקצובה.

משרד החינוך יהיה שותף לתקנות ולנהלים שבסופו של דבר יובילו לביטול הצורך בו. לא יהיה צורך במשרד חינוך אם שר החינוך יממש את ההצעות המופיעות פה של משרד האוצר. משרד האוצר לוקח על עצמו ניהול מדיניות חינוכית, תקצובה, תכנון כוח ההוראה המיועד, עיצוב דמותו של מנהל בית-הספר. משרד החינוך הופך לפי ההצעות האלה, מחלקה אחת מני רבות בתוך משרד האוצר, ושר החינוך הופך לפקיד המציית להנחיות של האוצר.

אפילו אם חלק מההצעות הן בגדר "עזים", הנזק נגרם. ככל שהאוצר יתערב יותר בענייני החינוך, ואנשי החינוך יציגו את ביקורתם, כל ההתנהלות הזאת תוביל יותר ויותר להורדת קרנו של החינוך, ותרחיק אנשים מעיסוק בהוראה ובחינוך. והמחסור ילך ויגדל. עדיף היה אם האוצר לא היה מתערב בענייני חינוך לא לו

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

9 תגובות

  1. חורש אשדרקפת :

    אין לגעת במשרד החינוך אני מתנגדת בכל תוקף שיובל שטייניץ יקח על עצמו את החינוך יובל בסך הכל שר האוצר למשרד החינוך דרוש שר משלו ולא להיות ה"צעצוע" של יובל לא יתכן הדבר הזה משרד החינוך האוטונומיה משלה אני נגד חוק זה יובל אסור לו להתערב בכך אנא עשו שגדעון סער יהיה שר חינוך במלוא המשרה במשרד החינוך . אשמח לקבל את החלטות הממשלה בנושא ואף שתשלחי לי חומר על ההחלטות על משרד החינוך לא לתת למשרד האוצר את תיק החינוך !!!

  2. עמית-ה :

    אני מניח שכשלונו של משרד האוצר בניהול המערכת הכלכלית דוחף אותו לנסות את כוחו בתחומים אחרים.
    נראה שההתנהגות הכוחנית אותה אנחנו מפעילים כלפי זרים כבר 40 שנים, מקבלת יותר ויותר ביטוי ביום יום הישראלי.

  3. נעמי ט :

    אני חוזרת פה ומציעה: צפו בסרט: "דרך ווטרלו" (אני חושבת שזה של ה-B.B.C ).
    הסדרה המצוינת הזאת, מתארת את תהליך ההרס שעבר על מערכת החינוך הבריטית כתוצאה מרפורמת תאצ'ר, שמועתקת כמעט במלואה על ידי רפורמת דברת, שעיקריה מופיעים עכשיו בחוק ההסדרים.
    על ההרס שנגרם למערכת החינוך הבריטית בעקבות הריפורמה, אין חולק, והוא מוכר לכל מי שקשור לתחום.
    הוויכוח עכשיו בבריטניה, איך לתקן-
    בבחינת "אבן שטיפש אחד זרק לבאר שבעים חכמים יתקשו להוציא".
    יצא לי להיות אורחת של מחלקת החינך של עיריית לונדון ב- 1980.
    אז החלו הדיבורים על הריפורמה ובעקבותיהם חששות של אנשי המקצוע.
    ואכן אשר יגורו, בא להם.
    צפו בסרט "דרך ווטרלו" גם אם הוא נמצא בספריות ללא תרגום.
    הוא שודר בשעתו בערוץ 23 .
    אפשר להריץ בקשות לערוץ שיקרין אותו שנית באחד הלופים הקרובים.
    הסדרה גם מעניינת מבחינות אחרות. שווה צפייה.
    על שכזה נאמר: טוב מראה עיניים ממשמע אזניים.
    כדאי לצפות גם לחוששים מהטייה של איזה מפיק שמאלן קיצוני. הבקיאים בנושא יודעים, – אין שם הגזמות.

  4. נעמי ט :

    הערה נוספת. מתוך היכרות קרובה מאוד של המערכת – כבר בשנות ה-90, התרחבה מאוד הסמכות של הנהלות בתי הספר.
    יחד עם זה בתי הספר עבדו במסגרת כללית מתואמת, וכך למשל היה למורים קל יותר לעבור מבית- ספר לבית-ספר.
    בחלק מן המקרים ההנהלה עשתה עבודה טובה.
    במקרים אחרים הייתי עדה לדברים שלא ראתה שפחה יהודיה על הים.
    ההבדל לא נבע ממידת האוטונומיה, אלא מאישיות המנהל, האווירה בצוות המורים, ועוד גורמים רבים מאוד, האחרון שבהם, כאמור, האוטונומיה של בית הספר.
    כך או כך – יש מתאם בין התרחבות האוטונומיה מאז שנות התשעים לבין ההידרדרות במערכת.
    יתכן שזה מתאם מקרי.
    נניח שאכן כך – עדין המסקנה – לא סמכות המנהלים היא העיקר.

  5. עמית-ה :

    אפשר לראות חלק מווטרלו ביו-טיוב.
    http://www.youtube.com/watch?v=VVEdRWl7Cqs&feature=SeriesPlayList&p=9F9EB632E99A709E

  6. איתמר כהן :

    דליה, יישר כוח. כדאי שאת ושאר חברי צוות החינוך תהפכו את זה גם לפנייה תמציתית לגדעון סער.

  7. חינוך- בלי חוק וסדר! :

    שינויים והטבות….שינויים והרעות…

    ובעיקר- כל אחד ואחת-ותרבותם: אין חוק וסדר במדיניות החינוך,

    ילדים-כזכור להם הם מרכיבי החינוך הבסיסיים ואף אחד מכם לא חושב שיש לחנך את המורים של ילדים

    לחנך למה?
    ללמדם חוק וסדר- חוקי המדינה המחייבים אותם מתוקף תפקידם הציבורי והחברתי
    חוקים המגנים על ילדים המערכת החינוך
    נוהלים וסדרים המחייבים מנהלים ומורים-כל דקה בשיעור ובבית הספר

    חוקי המדינה המחייבים עובדי ציבור
    ומגנים עליהם בהחלטות חשובות במהלך תפקודם החינוכי במוסדות החינוך, המעצימים את יכולתם לקבל החלטות מול עמיתים והורים!

    חוק זכויות התלמיד- המעניק את הזכות לחינוך- לראשונה מאז קום המדינה-הזכות לילד באופן ישיר כזכות עצמאית: לחינוך הולם,מותרם והולם

    הכל נע על החלטות של מנכלים ושרים המתחלפים לפי גחמות ארגוני המורים שלא טורחים כלל לספר ללקוחות שלהם-מורים ומנהלים- מהי חובתם הבסיסית למדינה בתוקף מקצועיותם כמורי הדרך לכלל תלמידי המדינה בכל המגזרים

    מדיניות "לתפארת"

    כל טוב לכם בכל דקה
    סתיו בסר

  8. שמואל שטח :

    הציבור הדתי פתח מספר בתי ספר פרטיים וכיות רובו מצטער על כך. הפרטה נטולת פיקוח מסודר יוצרת סחף בלתי ניתן לשליטה.
    תלונות בנושא ופניות. באתר של התנועה

  9. אסכולת הכורסא » בעבור נזיד אנשים :

    […] גו, בעל הבית לוקח גם צ'קים דחויים וקופצים: בתי הסוהר ומערכת החינוך (כשהייתי קטן חשבתי שזה אותו הדבר), מערכת קופות החולים, […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.